תקציר: כלאם (דיבור דבר האל) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם, אשר מבקש - בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות - להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם, ולשלול דעות מנוגדות לה. האם היה ר' סעדיה גאון (רס"ג) איש 'כלאם' מובהק? התשובה אינה חד משמעית...

[לאוסף המאמרים על רבי סעדיה גאון (רס"ג), לחצו כאן]

עודכן בתאריך 20 באוקטובר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

המורשת הפילוסופית היוונית החלה להיחשף במלואה,בפני חכמי האסלאם רק במאות השמינית והתשיעית לספירה. זאת, בעקבות תרגומם של יצירות פילוסופיות אלה לערבית, במהלך אותם שנים.

בהשפעת המורשת הזו, נוסדה תנועת הכלאם (کلام - דיבור דבר האל). זהו הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש - בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות - להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה. בבסיס הרעיון קיימת הנחה מקדמית כי האמונה הדתית כהתגלות אלוהית היא-היא האמיתית. תחת השלטון של בית עבאס הפך הכלאם לתאולוגיה הרשמית של המשטר[1].

הכלאם והמועתזילה

האסכולה החשובה ביותר בכלאם של המאות התשיעית והעשירית לספירה הייתה המועתזילה, וכאבותיה של תנועה זו הוצגו שני אישים - ואציל אבן עטא ועמר אבן עוביד[2]. מאמיני המועתזלה קבעו מספר עקרונות תיאולוגיים מובילים והחשובים שבהם, צדקת האל ויחודו. בשל כך הם גם כונו: "אנשי הצדק והייחוד"[3].

צדקת האל פירושה, שהוא פועל בדרך של הטוב והחיובי בלבד. זאת, בניגוד לאדם שיש בידו אפשרות בחירה בין טוב לרע, הרי האל משולל אפשרות זו, ומישור פעולתו הוא הפוזיטיבי בלבד[4]. הצדק האלוהי הוא אפוא התחום והגבול של יכולתו; ובעצם, האל כפוף אליו. יוצא מדברים אלו כי הטוב והרע הן תכונות אובייקטיביות, המצויות מחוץ לאל, והן ניתנו לאדם בלבד. זה האחרון,יכול באמצעות שכלו להבחין ביניהם ולבחור בטוב.

בריאת האדם מוסברת על ידי המועתזילה (שהיא אסכולה תאולוגית עתיקה באסלאם). כדי שיבחר בטוב ויזכה לשכרו בעולם שכולו טוב. ההבחנה בין טוב לרע, אינה מצריכה לימודים מעמיקים, ובכול בן תמותה קיימת הידיעה הספונטנית להבחין ביניהם. בידיעה ספונטנית זו, אין הבדל מהותי, לדעת המועתזילה, בין האדם הפשוט לבין הנביא. בגין היכולת השכלית הטבועה בו, האדם אחראי למעשיו, וכול שכר או עונש הניתנים לו בדין הוא מקבלם.

העיקרון החשוב הנוסף הוא יחוד האל. אמונה זו הובילה לתפיסה הדוחה כול סוג של הגשמת האל או ריבוי בו. התארים הנאמרים כלפי האל, אינם משקפים ריבוי, אלא אחדות. דרך משל, אם נאמר על האל כי הוא חכם, פירושו של דבר שהאל והחכמה חד הם, והוא הדין לשאר התארים המיוחסים אליו.

האם הרס"ג הוא איש כלאם יהודי?

עקרונות תאולוגיים אלה השפיעו על ר' סעדיה גאון [5] (רס"ג) (ראו תמונה משמאל), והוא מסכים עימן. ברם, האם בשל כך רס"ג הוא איש כלאם יהודי?

[בתמונה משמאל: דיוקנו של רבי סעדיה גאון. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אין על כך תשובה פשוטה. הוא אמנם מקבל כאמור חלק מהמערך התאולוגי של הכלאם, אולם בד בבד, רס"ג דוחה את התאוריה האטומיסטית של הכלאם והבריאה המתמדת של העולם[6], כך שאין לראות בו איש כלאם קלאסי.

הפן השווה בין רס"ג לכלאם נראה דווקא מהרצאת דבריו. חכמי הכלאם, כאשר דנו בנושא תאולוגי מסוים, אופיו של הדיון באותו נושא היה פולמוסי ודיאלקטי, ובדרך כלל ההוכחה במהלך הדיון הובאה בדרך השלילה.

במהלך הצגת הדברים, חכמי הכלאם סוקרים את מגוון הדעות הקיימות, דוחים אותם ומשאירים לפליטה את הדעה התאולוגית הנכונה.

רס"ג, למרות שלא אימץ את כלל הרעיונות של הכלאם, כתב את ספרו "אמונות ודעות" (ראה תמונת כריכה משמאל), ואת חיבוריו האחרים בפורמט דומה לכתיבה המוסלמית כלאמית.

[בתמונה משמאל: כריכת "ספר האמונות והדעות" לרבינו סעדיה גאון, ביאור חדש של הרב שלום כהן, שראה אור בהוצאת אוצר ספרים. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

גם שיטת האילוץ (אלזאם)[7] הכלאמית, ששמה דגש על הפרכת דעת היריב וההכרח בשל כך להודות בעמדה של הכותב, אומצה על ידי רס"ג. דוגמה טובה לכך, מספק הפרק הראשון של ספרו אמונות ודעות, הדן בהוכחות לבריאת העולם תוך שלילת שאר התיאוריות האחרות.

ככלל, ספר זה בנוי באופן דומה לחיבורים כלאמיים טיפוסיים[8], ועוסק בין השאר בנושאים הבאים: הידע האנושי, בריאת העולם, האל ויחודו, התגלות, מצוות, שכר ועונש ועולם הבא.

*  *  *

אחרית דבר

הקביעה האוטומטית בדבר היותו של רס"ג כאיש 'כלאם' מובהק אינה חד משמעית, היות והוא אוחז, בדעות תיאולוגיות מנוגדות לדעתם,בחלק חשוב וקריטי בתוך מארג הדעות האמוניות אותם הוא מביא בחיבוריו. מה שנכון לומר בסוגיה זו שרס"ג הושפע מדרך הפולמוס של אנשי הכלאם אבל נשאר מקורי בדעותיו.

[לאוסף המאמרים על רבי סעדיה גאון (רס"ג), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מקורות

[1] כהאן.ק, האסלאם,מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית, דביר,1995, עמודים- 115- 116

[2] על הכלאם ראה- M.Fakhry, A History of  Islamic Philosophy, NEW YORK,1970

H.A. Wolfson, The Philosophy of the Kalam ,Cambridge, 1976

[3] ברודי, י. רב סעדיה גאון, הוצאת מרכז זלמן שז"ר,2006, עמוד 55 .(להלן ברודי).

[4] סיראט, ק. הגות פילוסופית בימי הביניים, כתר, 1975,עמוד 25.

[5] ר' סעדיה גאון(רס"ג) היה מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא. הצטיין בבקיאות במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו, נולד : 882  – 942.

[6] S. Pines, Islam Philosophy , Encyclopedia of Philosophy, IV, 1967, pp.787- 794

    גולדציהר.י, הרצאות על האסלאם, 1951, עמוד 74 ואילך.

[7] ברודי, עמוד 57.

[8] ברודי, עמוד 56.