[בתמונה: אונס קבוצתי לצפייה בפייסבוק. לכתבת ynet בנושא לחצו כאן]
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אונס קבוצתי', לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. המשטרה: איש מבין 40 הצופים בסרטון לא דיווחו לרשויות (סוכנויות הידיעות, 2017). כך מסרה היום (יום ד') משטרת שיקגו, שלדבריה איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות.
המשטרה למדה על האונס הקבוצתי רק כשאמהּ של הנערה פנתה למפקד משטרת שיקגו אדי ג'ונסון ביום שני אחר הצהריים. האם סיפרה לג'ונסון, שבתה נעדרת מאז יום ראשון והראתה לו תמונות של האונס לכאורה. הדובר הוסיף שמפקד המשטרה הורה מיד לבלשים לחקור את הסיפור והמשטרה ביקשה מפייסבוק להסיר את הווידאו מהרשת החברתית, דבר שאכן קרה (סוכנויות הידיעות, 2017).
סופו של סיפור, בלשי המשטרה מצאו את הנערה והביאו אותה למשפחתה. החוקרים יודעים כמה אנשים צפו בווידאו משום שהמספר הופיע על גבי המסך. אולם, כדי לדעת את זהותם תצטרך המשטרה להשיג צו נגד פייסבוק ולהוכיח קשר לפעילות פלילית (סוכנויות הידיעות, 2017).
צוין עוד, כי זו הפעם השנייה זה כמה חודשים שמשטרת שיקגו חוקרת תקיפה מינית ששודרה בשידור חי בפייסבוק. בחודש ינואר, נעצרו ארבעה בני אדם בעיר לאחר שסרטון וידאו שצולם בטלפון נייד תיעד אותם מתגרים באדם לוקה בשכלו ומכים אותו (סוכנויות הידיעות, 2017).
[לכתבת ynet בנושא לחצו כאן]
לא תעמוד על דם רעך...
לא תעמוד על דם רעך היא מצווה המופיעה בתורה, ועיקרה עזרה לזולת, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנה. בשנת 1998 נוסף חוק ברוח זו לספר החוקים של מדינת ישראל. בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. המודיע לרשויות - או המזעיק אדם אחר, היכול להושיט את העזרה הנדרשת - יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות...
לעומת זאת, שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית אינה כוללת חובה פוזיטיבית להושיט עזרה לאדם המצוי במצוקה. "חוק השומרוני הטוב" - הקיים בארצות דוברות אנגלית - אינו יוצר חובה פוזיטיבית לעזור לאדם במצוקה, אלא מגן על המסייע מפני תביעתו של האדם לו סייע, אם נגרם לו נזק.
חוקים אינם צומחים יש מאין, והם מבוססים, בין היתר, גם על שרשים תרבותיים. לא בכדי החוק בישראל שונה. דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!
