תקציר: נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים - בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית - הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.

[בתמונה: היעלמות... לא ניתן לשייך אחריות ישירה למי שנהנה מההתהוות בשטח... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Anders Sandberg לאתר flickr]

[למושג קרוב: 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 באפריל 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ב- 6 באפרים 2023 - במהלך חג הפסח, פחות מחצי שנה לאחר חתימת הסכם הגז עם לבנון - הותקפה ישראל מגבול הצפון במטחים כבדים על יישובי הצפון. חיזבאללה טשטש את עקבותיו, התכחש לאירוע וטען שמדובר בפלגים פלסטיניים שירו ללא ידיעתו, כאילו ניתן להזיז משהו בדרום לבנון ללא אישורו (ראו הכתבה למטה).

ההכחשה החיזבלאית סיפקה לישראל סולם 'לרדת מהעץ' ולהרגיע את האירוע, לבל יתלקח למלחמה כוללת, רב חזיתית: היא תלתה את האשמה בחמאס; תקפה רק אותו, בצפון ובדרום; והחזירה את השקט.

החיזבאללה ביצע כאן תרגיל מוכר ביחסים הבינלאומיים, הקרוי 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance): מצב שבו גורם מדיני מטשטש את אחריותו להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 

[בתמונה: מרחב הכחשה - סולם לרדת מהעץ... למאמר המלא של זיתון ואח' ב- YNET, לחצו כאן]

היעלמות אסטרטגית מהי? המשגה

נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. עקבותיה מורגשות, אולם לא ניתן תמיד לשייך את העקבות - ולהטיל את האחריות - ישירות עליה! [להרחבת המושג: 'התהוות', לחצו כאן].

'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש באוכלוסייה אזרחית ואף במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי; ראו התמונה למטה). כך משיג אותו גורם מדיני את המטרות הלאומיות שלו ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן].  

השימוש באזרחים או בארגונים אחרים לצורך היעלמות אסטרטגית, הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.

[בתמונה משמאל: היעלמות אסטרטגית מהי? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

[להרחבת המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן]

בתמונה: 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש באוכלוסייה אזרחית ואף במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי)... מיליציה אזרחית באוקראינה. מקור התמונה: Виктор ГУСЕЙНОВ. לחצו כאן]

תפקידם החדש ישן של האזרחים בלחימה, ובשמירה על היציבות כאחד

להלן מספר דוגמאות:

• בגבול סין - ברית המועצות: לאחר שסכסוך הגבולות הסיני-סובייטי ב- 1969, לא הניב לסינים תוצאות רצויות, הם החלו לפעול מיד לאחר מכן בדרך של עידוד הגירה של מיליוני סינים, שעוברים את הגבול ומתיישבים בטריטוריה רוסית. הגבול הענק בין המדינות אינו ניתן לשליטה אפקטיבית, וכיום יש כבר ערים גדולות של אוכלוסיה דוברת סינית בתוככי רוסיה; וסיפוח זוחל דה-פקטו, באופן שהגבול הבינלאומי מאבד בעצם ממשמעותו.
• הרוסים עושים שימוש במיליציות מקומיות של אזרחים ממוצא רוסי במלחמתם באוקראינה. המיליציות הללו נושאות בעול משמעותי של הלחימה (ראו תמונה למעלה) [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן].
• בהתפשטות הסינית בים סין הדרומי. מי מוביל אותה? לא הצי הסיני עצמו, אלא אלפי ספינות דיג... ספינות קטנות של אזרחים.
• איראן עושה שימוש נרחב בצבאות פרוקסי חמושים - שצצו במזרח התיכון כפטריות לאחר הגשם - לצורך יצירת האימפריה החדשה שלה במזרח התיכון.

[בתמונה: מיליציות שיעיות בעיראק. מקור התמונה: התקשורת הערבית. לחצו כאן]

• גם ישראל עושה שימוש באזרחים בהחזקת שטח יהודה ושומרון ובאבטחתו (ובעבר, ברצועת עזה ובלבנון): התנועה היום יומית של חצי מיליון יהודים על הצירים ביהודה ושומרון מספק את המסה הדרושה לצבא, שיכול להחזיק באפקטיביות את השטח, תוך שימוש בפחות מעשרת אלפים חיילים! גם ההבחנה בין 'מתנחלים' לבין יתר הישראלים מקהה את חוד המאבק בהתנחלויות. כך למשל, כשכבר מוטלות הגבלות על יצוא תוצרת לחו"ל יש בדרך כלל הבחנה ברורה בין תוצרת ישראלית למוצרים שיוצרו ביהודה ובשומרון.

לכן, בכל מקום ההבחנה בין חיילים לאזרחים אינה פועלת יותר. זה עושה את המציאות לפוסט-מודרנית, כי המודרניזם הוא על ההבחנות. אבל עכשיו ההבחנות נעלמו למעשה. הן אינן רלוונטיות יותר!

[בתמונה: גם ישראל עושה שימוש באזרחים בהחזקת שטח יהודה ושומרון ובאבטחתו (ובעבר, ברצועת עזה במלבנון): התנועה היום יומית של חצי מליון יהודים על הצירים ביהודה ושומרון מספק את המסה הדרושה לצבא, שיכול להחזיק באפקטיביות את השטח, תוך שימוש בפחות מעשרת אלפים חיילים! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

'היעלמות אסטרטגית' בלחימת הסייבר ובלחימת התודעה

העולם החדש שנפתח לפנינו - עולם הסייבר והרשתות החברתיות - הוא ממד קלאסי לפעולה המאפשרת היעלמות אסטרטגית, הן מצד בודדים; הן מצד ארגונים; והן מצד מדינות.

• התקפות סייבר חסרות טביעת אצבע המאפשרת הפללת מדינה כזו או אחרת.
• שימוש בחדשות מזויפות (Fack News) [להרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News', לחצו כאן].
• שימוש ב'טוקבקיסטים מטעם'.

"דוקטרינת גרסימוב" על שם הרמטכ"ל הרוסי (ראו תמונה משמאל), שנכתבה בשנת 2013, מייחסת חשיבות רבה למאמצי ההשפעה על התודעה, והרוסים, מן הסתם צוברים יותר ויותר ניסיון בתחום זה, במאבקם לחזור למוקדי ההשפעה שהיו להם לפני קריסת ברית המועצות והגוש המזרחי.

[בתמונה משמאל: רמטכ"ל צבא רוסיה, ולרי גרסימוב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

[להרחבת המושג: לחימת סייבר - מתקפת סייבר - מתקפה מקוונת, לחצו כאן]

[בתמונה: העולם החדש שנפתח לפנינו - עולם הסייבר והרשתות החברתיות - הוא ממד קלאסי לפעולה המאפשרת היעלמות אסטרטגית, הן מצד בודדים; הן מצד ארגונים; והן מצד מדינות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Vivek Bisht לאתר flickr]

[למושג קרוב: 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מושג קרוב: 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה';
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• הרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News'.

מקורות והעשרה

• ג'ורדן רוברטסון, מייקל ריילי ואנדרו וויליס, (2017), גנבי הבחירות, כלכליסט, 14/7/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), ‘יכולת הכחשה סבירה’: לתת לאחרים תירוץ…, ייצור ידע, 4/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), משמעותה של ‘התהוות’ באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 7/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרות לאומיות, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה מקוונת – מתקפת סייבר, ייצור ידע, 2/5/14.