[תמונת החנון היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Eric לאתר flickr; תמונת הטנק היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Randen Pederson לאתר flickr]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
הטנק מול החנון...
נשאלתי לאחרונה, לגבי האופן שבו יתוכננו טנקי העתיד. הנה התשובה שלי, ואני מקווה שזה ישקף עבורכם כיצד תראה המלחמה העתידית, במה זה כרוך, ואת הקשר של כל זה לויברטורים חכמים...:
קחו למשל את הטנק הישראלי 'מרכבה סימן 4' (ראו את התמונה למטה). זהו אחד הטנקים המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית בעולם. הוא חמוש בקנה מסיבי של 120 מ"מ, אשר יורה פגזים עם כוח נפץ עצום; בשני מקלעים, במרגמה 60 מ"מ
אבל, כדי שהטנק הזה יבוא לידי ביטוי בשדה הקרב, צריך לשנע אותו לשם, והוא צריך למצוא את מטרותיו. הכלי הזה גם עולה 6 מליון דולרים.
לעומת זאת, החנון הישראלי הצנוע, הממוצע, בלחיצת כפתור ובסיוע של כמה תכנות פריצה - שזמינות לכל ב'אינטרנט האפל' (Darknet), יכול לשתק את כל המוסדות, הממשלות והתשתיות הקריטיות. הוא יכול:
- להסיט רכבות ממסלולן (קרה בפולין ב- 2008; ראו, 2008 ,Leyden);
- להשבית משאבות ביוב ולערבב מים מזוהמים עם מי שתייה (קרה בטקסס ב- 2011; ראו, 2011 ,Mills);
- או אפילו לנתק את אספקת החשמל לעשרות אלפי אנשים (קרה באוקראינה ב- 2016; ראו, Zetter, 2016).
- ואם זה לא מספיק גרוע, הוא יוכל להשתלט אפילו על על הוויברטורים האלחוטיים של נשות האויב ולהפעיל, אותם לשביעות רצונו ו / או את שביעות רצונן (גם זה כבר קרה ב- 2016; ראו, Hern, 2016).
ולגבי המחיר, החנון הישראלי עובד בחינם. למה? כי הוא אוהב לפרוץ לדברים. רק תכסו לו את עלויות הרישוי עבור התוכנה שבה הוא משתמש, או שהוא עלול לפרוץ את הוויברטור הבא.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Daniel Rehn לאתר flickr]
ומה לגבי השאלה המקורית, כיצד יתוכננו טנקי העתיד?
למי זה אכפת בעצם?
עכשיו ברצינות...
כאשר אנו חושבים על העתיד, חשוב להבין, שכמה פרדיגמות הולכים להשתנות. אחת הפרדיגמות הללו היא של הלוחמה הפיזית. טנקים נוצרו כדי להילחם בפרדיגמה הישנה. הטרנקים שילבו יכולת של דרידות, עבירות ועוצמת אש. ככאלה, לא היה להם תחליף בשדה הקרב.
אבל בעידן הדיגיטלי, הכל מחובר לאינטרנט, או בקרוב מאוד יהיה. לא רק כל מחשב, אלא כל גשר, כל בניין, כל תחנת כוח ורשת אנרגיה וכל מכונית. וכפי שמציין מארק גודמן, בספרו 'פשעים עתידיים' או 'עתיד הפשע' (ראו תמונת הכריכה משמאל), "כשהכל קשור, הכל פגיע". כל פיסת תשתית, מרגע שהיא מתחברת לאינטרנט, מיד הופכת לפגיעה.
עתה, בואו ונשאל את עצמנו מה מטרת המלחמה?
משמעות המלחמה איננה נהיגה של טנקים, לא ריצה וירי בשדה, ואפילו לא השלכות פצצות ממטוס. כל אלה הם רק כלי פוטנציאלי להשגת המטרה האמתית: להכניע את האויב ולנטרל את יכולותיו, כדי להשיג אינטרסים לאומיים ולהגן עליהם בעזרת כוח; וכדי למנוע מהמערכת היריבה להשיג את מטרותיה החיוביות.
ואיך מנטרלים את יכולות האויב? על ידי הרס מפעלי הייצור שלו; עריו החשובות; הרג אזרחיו ושבירת כוח העמידה שלהם, עד לנקודה, שבה הם אינם יכולים להילחם יותר.
בעידן הלוחמה הפיזית, צבאות נלחמו זה בזה על מנת להשיג את כל אלה ולהגיע לערי האויב; אבל היום, בעידן הדיגיטלי, האקרים יכולים לדלג מעל שדה הקרב, להגיע ישירות לערים הללו, בזמן אמת, ולזרוע בהם כאוס: הם יכולים לסגור את בתי החולים ואת תחנות הכוח, להרוג את בעלי קוצבי הלב או משאבות אינסולין, לגרום לרכבות ולמכוניות להתנגש... בקיצור, הם יוכלו לסגור ערים שלמות.
אז שוב, מה זה משנה איך יתוכננו טנקי העתיד?
ועדיין…
אינני אומר שלא יהיו טנקים. ההיבט הפיזי של המלחמה עדיין נחשב, ולא ניתן להתעלם ממנו. עם זאת, בהשוואה להיבטים של הביטחון הקיברנטי טנקים פשוט לא נחשבים הרבה (מה עוד שהם עצמם מחוברים כיום לאינטרנט...). ועדיין, טנקים אינם חסרי תועלת. אבל היחסים בין הטנק לחנון השתנו. אם תשאלו אותי בעוד עשור, מה עדיף: הטנק או החנון; אז ההימור שלי בהחלט יהיה על החנון.מקורות והעשרה
- John Leyden (2008), Polish teen derails tram after hacking train network, The Register, Jan. 11.
- Elinor Mills (2011) Hacker says he broke into Texas water plant, others, c|net, 18/11/11.
- Kim Zetter (2016), Inside the Cunning, Unprecedented Hack of Ukraine’s Power Grid, WIRED, 3/3/16.
- Alex Hern (2016), Someone made a smart vibrator, so of course it got hacked, The Guardian, 10/8/16.
