[בתמונה: המשטרה כשק חבטות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי keith ellwood לאתר flickr]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
מפגשים רבים עם שוטרים אינם מפגשים 'חיוביים'. על כן, שוטרים שימשו וישמשו תמיד 'שקי חבטות' לאזרחים זועמים. אבל, איפה הגבול?
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים דבורה ברלינר - אב"ד; גלעד נויטל ושי יניב נדרשו לסוגיה זו בפסק דין שניתן ב-8 במרץ 2017 (עפ"ג 13249-01-17 ירחי נ' מדינת ישראל).
[להורדת עפ"ג 13249-01-17, ירחי נ' מדינת ישראל, לחצו כאן: ירחי נ מדינת ישראל]
סיפור המעשה
בתאריך 12.11.14 רשם שוטר בשם פייביש מרקוביץ דו"ח תנועה לרכבו של מרדכי ירחי שחנה בתחנת אוטובוס. רישום הדו"ח נעשה כחלק מתפקידו של השוטר. מרדכי ירחי חזר לרכבו, הבחין בשוטר רושם את הדו"ח וניסה להניא אותו מלעשות זאת. השוטר הסביר לו שהוא כבר התחיל ברישום הדו"ח ואיננו יכול לבטלו. בתגובה אמר לו מרדכי ירחי "אתם כלבים נאצים" והלך לרכבו. אחרי שאמר מרדכי ירחי מה שאמר, הודיע לו השוטר כי הוא מעוכב בגין העלבת עובד ציבור, וביקש ממנו שיתלווה אליו לניידת.
חלקו השני של האירוע כולל את התנהלותו, ואת הדברים שאמר המערער בנסיעה בניידת לתחנת המשטרה ומאוחר יותר בתחנת המשטרה עצמה: בניידת הטיח מרדכי ירחי בשוטר מלים כדוגמת "שיהיה לך סרטן", "שתישרפו בגיהנום", "שיקרה לכם משהו כשתצאו מהתחנה".
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Chris Yarzab לאתר flickr]
בתחנת המשטרה המשיך המערער והטיח כלפי השוטר "יודו נאצי", "אתם כולכם מושחתים מהממשלה", "אתה בדיוק כמו אייכמן, ממלא פקודות, יודו נאצי".
כללית טוענת הסנגוריה הציבורית כי האמירות שהשמיע ירחי אינן עומדות במבחן הלכת אונגרפלד שמציב רף של ודאות קרובה לגרימת נזק ופגיעה משמעותיים באופן מילוי התפקיד. רכיב זה כאמור לא מתמלא במקרה הנוכחי.
בהנחה שהדברים שנאמרו הם "גם הנאצים אמרו את זה", דברים אלה כאמור אינם עומדים בהלכת אונגרפלד, ואינם עולים לכדי העלבת עובד ציבור. מדובר בטיעון "לוגי" היסטורי שאפשר להתווכח עליו, אולם לא מעבר לכך.
באשר לחלקו השני של האירוע, כיון שהעיכוב היה בלתי חוקי, לא ניתן לראות בשוטר מי שמילא את תפקידו עפ"י דין, וממילא כל שאמר לו המערער לא יכול להיחשב כהעלבת עובד ציבור.
בית המשפט המחוזי פסק: שאינו מקבל את טענות הסנגור הציבורי. כדי שיתקיים יסוד ההעלבה על פי הלכת אונגרפלד יש להוכיח שהאמרה עומדת בשני מבחנים: תוכני והסתברותי (ראה רע"פ 229/12).
נראה לנו - כתבו השופטים - כי האירוע הנוכחי עומד בשני המבחנים. לגבי המבחן התכני קיבלנו את גרסת השוטר באשר לדברים שנאמרו לו בשלב הראשון. אמירה נוסח "אתם כלבים נאצים" מייחסת לשוטר רוע תהומי. ובל נשכח על מה ולמה יוחס לשוטר אותו רוע תהומי. הרוע התהומי הוא משום שהשוטר ביצע את תפקידו ורשם למערער דו"ח, על כך שחנה במקום לא חוקי, עובדה שבפני עצמה אינה שנויה כלל במחלוקת.
הנה כי כן, בבצעו את התפקיד, כל שעשה השוטר אליבא דהמערער הוא להפגין רוע והתאכזרות אליו, ללא שיקול דעת אנושי. אמירה מסוג זה ודאי נוגעת לליבת כבודו של השוטר.
באשר ליסוד ההסתברותי: ברע"פ 10520/03 בן גביר נ' דנקנר, אמרה כב' השופטת ארבל בין היתר: "... עבור האדם הסביר בישראל הכינוי נאצי, עודו מסמל רוע החורג הרבה מעבר לבריונות גרידא".
ההשלכה לענייננו אינה טעונה פרשנות. כיון שהדברים מתייחסים לאופן בו מילא את תפקידו, יש לצד הפגיעה בליבת כבודו האנושי גם ודאות קרובה לפגיעה בשרות הציבורי. שוטר אינו אמור להיות חשוף לאמירות מסוג זה והדעת נותנת כי הם ישפיעו עליו ועל חבריו השוטרים גם בדרך תפקודם בעתיד.
כל השוואה לשואה ולנאצים פסולה. הגיע הזמן שבית המשפט יפסוק כך בכל מקרה של השוואה כזו, ולא רק במקרים בוטים כמו המתואר כאן. כן, הגיע הזמן שהסניגוריה הציבורית תפסיק להגן על מעשי נבלה, שברור מלכתחילה שהם פסולים ושמוסרית אין מקום להגן עליהם. ומי שרוצה לשכור סניגור במקרים כאלה – שישלם מכיסו לעורך דין פרטי.
ואם צריך לתקן את חוק הסניגוריה הציבורית – יש לעשות זאת ויפה שעה אחת קודם.