תקציר: למה בעלות הברית לא הפציצו את אושוויץ? אין תשובות פשוטות לשאלות מורכבות. מאמר זה מציף את אחד הפנים של התופעה: המחיר. מחירן של הטיסות בשמי פולין וגרמניה - בחצי השני של 1944 ובתחילת 1945 - הייתה עצומה, וגבתה מלוחמי חילות האוויר של ארצות הברית ובריטניה אבדות רבות של לוחמים, שנדרשו מאוד להמשך המאמץ המלחמתי…

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 10 לדצמבר 2022

זהו מאמר ראשון מתוך חמישה שכתב אלעד רזניק (ראו תמונת עט משמאל) על הסוגייה שחוזרת שוב ושוב לסדר היום הציבורי, "מדוע בעלות הברית לא הפציצו את אושוויץ במלחמת העולם השנייה"; ועל מבצע 'מאסף' - "Shuttle": שורה של תקיפות - שהוציאו חילות האוויר השמיני והחמש עשרה של בעלות הברית, בין ה- 6 ל- 12 לאוגוסט 1944.

למאמרים האחרים לחצו כאן:

• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק ראשון;
• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שני – תקיפת מתקני הזיקוק בטרזבינה פולין, ב- 7 באוגוסט 1944;
• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שלישי – מרוסיה לאיטליה;
• אלעד רזניק: מבצע מאסף – חלק רביעי – מאיטליה לאנגליה.

*  *  *

בתחילת דצמבר 2022 עלתה שוב לכותרות השאלה "מדוע בעלות הברית לא הפציצו את אושוויץ במלחמת העולם השנייה", כאשר בנימין נתניהו התארח אצל ד"ר מיכה גודמן, לרגל הוצאת ספרו. בין היתר תאר את הלחץ הציוני על הממשל האמריקני להפציץ ב-1944 את מחנות ההשמדה הנאציים.

הוא טען כי כשהביאו לנשיא רוזוולט ידיעות על מה מתרחש במחנות ההשמדה, באושוויץ, וביקשו ממנו להקצות טייסים אמריקנים להפציץ את המחנות, הוא אמר "על גופתי המתה. אפילו לא טייס אמריקני אחד" ("Over my dead body" ו"Not one American airman") (אייל, 2022; ראו הכתבה למטה). רק אמר ופרצה סערה., כשהיסטוריונים וחוקרי שואה הכחישו שהדברים נאמרו.

אמנון לורד מצידו טען בהקשר זה, ב'ישראל היום', כי נתניהו אמנם לא דייק בציטוט של רוזוולט, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהמערב נמנע מהפצצת תאי הגזים, גם מחשש לעליית יהודים ארצה (לורד, 2022).

האמת לטעמי, מורכבת הרבה יותר...

ההפצצות בשמי הרייך השלישי

חילות האוויר של צבא ארצות הברית (United States Army Air Forces - USAAF) הופעלו במלחמת העולם השנייה במערכת ההפצצות האסטרטגיות כנגד מטרות תעשייתיות וצבאיות גרמניות.

חיל האוויר השמיני פעל מבסיסים בדרום אנגליה; וחיל האוויר החמישה עשר מבסיסים באיטליה. הם ניהלו מערכת הפצצות בשעות היום, כהשלמה להפצצות האסטרטגיות הליליות שביצע פיקוד המפציצים של חיל האוויר המלכותי. מתקפת ההפצצה המשולבת הזו סייעה לבעלות הברית בהשגת עליונות אווירית מעל מערב אירופה, כהכנה לפלישה לנורמנדי ביוני 1944. כלי ההפצצה העיקרי באותם ימים היה מה שכונה, 'המבצר המעופף', ה- B-17.

בדרך כלל נבנו המערכים הגרמניים - שאותם היה צורך להפציץ - בצרפת וגרמניה. המרחק בין מינכן לשדות התעופה באנגליה הינו כ- 1030 ק"מ לכיוון. המרחק בין מינכן לאושוויץ עוד כ- 730 ק"מ. טווח טיסה מרבי של B17 חמוש היה 3218 ק"מ.

המחיר הכבד של הגיחות בשמי גרמניה

בתאריך ה 24 לאפריל 1944 הוציא חיל האוויר השמיני, מדרום אנגליה, את משימה מספר 315. המטרות שהוגדרו בה היו שדות תעופה, ותעשיית התעופה הגרמנית בגרמניה גופא. השתתפו במשימה 754 מפצציצים של חיל האוויר השמיני, 8677 מטוסי קרב לליווי של חיל האוויר התשיעי.

המפציצים טסו אל מטרותיהם בשלושה מבנים דיוויזיונים שונים, בכל אחד מהם היו כ- 250 מפציצים. דיוויזית האוויר הראשונה של חיל האוויר השמיני קיבלה מטרות באזור מינכן:

• 109 מפציצי B17 פגעו במטרותיהם בשדה התעופה ארדינג (כ- 455 ק"מ צפון מערבית למינכן).
• 84 מפציצי B17 פגעו במתקני תעשייה הקשורים לתעשיית התעופה הגרמנית באובראפנהון, 20 ק"מ מערבית-דרום-מערבית למינכן.
• 57 מפציצי B17 פגעו בשה התעופה לאנסברג 50 ק"מ מערבית-דרום-מערבית למינכן. 
• 18 מפציצי B17 פגעו במטרות מזדמנות 

מחיר הפשיטה הזו היה כבד: האמריקאים איבדו 27 מפציצים ו- 112 מפציצים ניזוקו. סך האבידות בנפש היה 4 הרוגים, 22 פצועים ו- 260 נעדרים... וכל זה בגיחה אחת! 

[בתמונה: 'המבצר המעופף', ה- B-17 מספר סידורי 44–83575, שכונה "ניין או ניין" (Nine-O-Nine). המטוס שוקם כדי לדמות את המטוס המקורי והוחזר למצב טיסה בשנות ה-80 של המאה ה-20. התמונה היא נחלת הכלל]

בין איטליה לאושוויץ 

כנף המפציצים ה- 55 הייתה חלק מחיל האוויר החמישה עשר שישב באיטליה. בכנף היו 4 טייסות: 460 ,464 ,465 ו- 485.

טייסת 464 ביצעה תקיפה על מפעל הדלק הסינתטי ומפעל הגומי באושווינצ'ים, ב 13 לספטמבר 1944, כחלק מגיחה של הכנף על מטרות באזור. במהלך השנה שבין אפריל 1944 לאפריל 1945, הוציאה טייסת 464 210 גיחות, רובן הגדול כחלק מגיחות של הכנף כולה. מתוך 210 הגיחות הללו, 2 גיחות בלבד היו לפולין: אחת לצ'צו'ביץ (Czechowicee) והאחרת לאושיינצ'ים (Oswiecim). המרחק בין צ'צוביץ' לאושווינצ'ים - 15 ק"מ.

המפה שלמטה מתארת את המרחק (כ- 910 ק"מ) בין בסיס הכנף בפונטנלה ליעדי הטייסת בצ'צ'וביץ ביום ה- 20 לאוגוסט 1944:

בגיחה עם הצילום המפורסם של הפצצות מעל אושוויץ (ראו למטה) איבדה הכנף 15 מטוסי B24 ו- 155 אנשי צוות הוגדרו כנעדרים. לא מצאתי דו"ח אבדות מפורט, אינני יודע כמה מהם נהרגו כמה נפצעו וכמה נפלו בשבי ולאחר מכן חזרו לארה"ב.

לסיכום 

לכל מי שחושב - שלמרות השליטה בשמי אירופה, הטיסה - בחצי השני של 1944 ובתחילת 1945 - הייתה פיקניק, מוקדשת התמונה שפתחה את המאמר:

ב 10 לאפריל 1945 הוציאה טייסת 464 גיחה לטובת סיוע לכוחות קרקע של הצבא החמישי בפיקודו של מארק קלארק. יעד התקיפה לוגו הרחוקה כ 200 ק"מ מבסיס הכנף בפונטנלה. המפציץ בתמונה נפגע מאש נ"מ איבד את הכנף צלל והתרסק. עשרה אנשי צוות נהרגו, אחד הספיק לנטוש בזמן...

מלחמת העולם השנייה התנהלה בקנה מידה שלנו קשה להבין בכלל... אני הייתי מציע לכל המכובדים להיזהר קצת עם האשמות שהם זורקים לכל כיוון... 

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק ראשון;
• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שני – תקיפת מתקני הזיקוק בטרזבינה פולין, ב- 7 באוגוסט 1944;
• אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שלישי – מרוסיה לאיטליה;
• אלעד רזניק: מבצע מאסף – חלק רביעי – מאיטליה לאנגליה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• נדב אייל (2022), נתניהו "ציטט" את רוזוולט; היסטוריונים וחוקרי שואה: "זה פשוט לא נאמר", YNET, 4/12/22.
• אמנון לורד (2022), אחרי הכישלון בקלפי: בשמאל עלו על המדים של האיומים, ישראל היום, 7/12/22.