[בתמונה: יעקב אלפרון. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

המאמר עודכן ב- 28 בנובמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

יעקב אלפרון ייחרת תמיד בהיסטוריה של הפשע בישראל כראש משפחת הפשע המודרנית הראשונה, או כפי שהוגדר על ידי בית המשפט, "ראש פטריאכלי לאחיו, גיסיו וקרוביו". משפחת אלפרון תמיד הייתה משפחה מלוכדת, שהקימה אימפריית פשע מטילת אימה על אזרחים לעבריינים יריבים, ושאהבה להבליט את עשרה בבילוי במועדונים ובנסיעה במכוניות מפוארות.

יעקב הורשע בהזדמנויות שונות בעבירות של אלימות, סחיטה ואיומים, וריצה עונשי מאסר ארוכים בגינן. שניים מאחיו, נסים וזלמן, הורשעו אף הם בעבר, וריצו עונשי מאסר (איפרגן, 2015). חיסולו של יעקב מוטט את הרלוונטיות של המשפחה כולה כמשפחת פשע.

יעקב אלפרון נישא לאשה יפת תואר ומרשימה מאוד בשם אהובה (בעלת תואר .Ph.D) שהתחתנה איתו צעירה מאוד בתחילת שנות העשרים שלה. יחד ילדו שבעה ילדים. מתוך 24 שנות נישואיו, היה אלפרון בכלא למעלה מ- 15 שנים. המשפחה התגוררה בשנותיו האחרונות (ועד היום) ברעננה (ויקיפדיה). הוא חוסל בתל אביב כשרכבו מולכד והתפוצץ, ב- 17/11/08 (וידיאופדיה והערוץ השני) (ויקיפדיה).

[בתמונה: ד"ר אהובה אלפרון מתראיינת לערוץ השני אחרי חיסול בעלה. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה Yaakov Alperon']

להלן סרט הוידיאופדיה על יעקב אלפרון, המבוסס על כתבת הערוץ השני:

ילדות

יעקב אלפרון נולד ב- 1955 בגבעת שמואל, כבנם השלישי של חיים וקמילה (ג'מילה) אלפרון, עולים ממצרים (ויקיפדיה) (איפרגן, 2015). הם עלו לישראל ב-1947, למעברת 'רוזנבלום' בפתח תקווה. כעבור זמן קצר עבורו לדירת שניים וחצי חדרים בשיכון 'גיורא' בגבעת שמואל. לבני הזוג נולדו 12 ילדים: ראובן, דוד (דודו), מוסא, יעקב, ניסים, זלמן, אריה וחמש בנות: שושנה, אסתר, חיה, קלרה וחביבה (איפרגן, 2015).

המשפחה חיה במצוקה כלכלית קשה, כאשר האב חיים מפרנס את משפחתו הגדולה כחלבן, ולאחר כמה שנים, כעובד תחזוקה במועצת גבעת שמואל. למרות הקשיים הכלכליים והדוחק שבו היו שרויים, ילדי האלפרונים מצאו זמן בתום הלימודים להשקיע כמה שעות ביום ברכיבה על סוסים בחוות המאולתרות שהוקמו ליד הפרדסים שגבלו בפתח תקווה, ואף הקימו מועדון אגרוף (איפרגן, 2015).

1969: מותו של ראובן אלפרון

המשבר הראשון במשפחת אלפרון הגיע מכיוון לא צפוי – האח ראובן ששירת בחיל ההנדסה ולחם במלחמת ששת הימים נהרג במלחמת ההתשה בתחילת נובמבר 1969.

באתר הגבורה של צה"ל נכתב כי טוראי אלפרון (ראו תמונה משמאל) התנדב במשך שלושה ימים לעבור לאורך הביצורים באזור תעלת סואץ, ולבצע עבודות קשות ומורכבות כשהוא חשוף לאש החיילים המצריים. לרוע מזלו, ביום המנוחה שלו הוא התנדב והתעקש לצאת לבצע את עבודות הביצורים ושילם בחייו כאשר נורה למוות. הרמטכ"ל דוד אלעזר העניק למשפחת אלפרון את עיטור המופת (איפרגן, 2015).

[בתמונה: ראובן אלפרון ז"ל. המקור: אתר הגבורה]

איפרגן (2015) מציין כי ראובן היה דמות דומיננטית במשפחת אלפרון, מודל לחיקוי, מקור לגאווה. מושא להערצה. הדבק שחיבר בין כל האחים. מן הסתם, אם הוא היה חי, הכול היה נראה אצלנו אחרת. אבל לחיים נתיב משלהם. השבר הגדול הביא לכך, שהאחים, יעקב ונסים לקחו את השליטה על המשפחה, והובילו אותה למקומות אחרים לגמרי: ללב עולם הפשע הישראלי.

על ראובן אלפרון ראו בסרטון היו-טיוב שלמטה:

האחים מידרדרים לפשע

חלק מהאחים -  בעיקר יעקב ונסים - הידרדרו עד מהרה לעבריינות. אלפרון הורשע בפלילים עוד בהיותו נער. בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, התעמתה המשטרה עם יעקב אלפרון במקרים שונים, כמו חיפוש סמים, והוא הואשם מספר פעמים בעבירות קלות. בשנים אלו הפעיל שירותי הימורים, סחר בסמים והפעלת זונות באזור כביש גהה (ויקיפדיה).

1976: מאסר ראשון ורצח יפת נגר

 ב-1976, נדון יעקב אלפרון, בן ה- 22, למאסר ראשון, בחשד לעבירות של סחר בסמים, הפעלת מועדוני הימורים לא חוקיים וגביית דמי חסות בעל מועדון לילה - שהיה מסוכסך עם אחיו של יעקב, מוסא אלפרון - התלונן נגדם על סחיטה באיומים וגביית דמי חסות. מי שהעיד במשפט נגד אלפרון היה עבריין בשם יפת נגר, שנאסר גם הוא, ונכלא בכלא שאטה (איפרגן, 2015) (ויקיפדיה). בשנת 1978 - בעת שאלפרון ישב בכלא כפר יונה - נרצח האסיר, יפת נגר, באגף טעוני ההגנה בכלא שאטה (ויקיפדיה).

יעקב שלח מסר למנהיגי האסירים בכלא שאטה (סמי אלקיים ותומי קיש) שהפעילו כפופים וביימו קטטה בחדר האוכל. הסוהרים נכנסו ואז כלאו אותם. חוליה אחרת נכנסה לאגף טעוני ההגנה וחיסלה בתאו את יפת נגר. היה ברור לכולם שהאלפרונים נתנו את ההוראה לחסל את נגר (כל המעורבים נעצרו וחלקם הורשעו), אבל, יעקב אלפרון זוכה בבית המשפט מחוסר הוכחות. רצח מלשין בתא טעוני ההגנה העלה את קרנו של יעקב אלפרון מאוד בקרב עמיתיו לעולם הפשע (ויקיפדיה) (איפרגן, 2015).

שנות ה-70 של המאה הקודמת: הרומן עם סמדר קלצ'ינסקי

בלאחר שחרורו מהכלא, עבר יעקב אלפרון, בן ה-24, להתגורר עם מי שתהיה לימים הדוגמנית והשחקנית המפורסמת, סמדר קילצ'ינסקי - שהייתה אז בת 13 בלבד - וחי עמה במשך כשנתיים (ויקיפדיה). קילצ'ינסקי גדלה עם אחותה, שרון, בבית סבתן בגבעת שמואל. אלפרון היה אז מלך השכונה. אביה של סמדר, אנדרי - פעיל חירות וחבר אישי של מנחם בגין - ניסה לפרק את הקשר, אבל היא התנגדה והתעקשה. גם אלפרון העביר לאב מסרים חד-משמעיים, והוא נאלץ לוותר... (זוהר, 2008).

"כשהבנתי שלא אוכל ללמוד בתלמה ילין איבדתי עניין בלימודים", סיפרה קילצ'ינסקי בראיון למוסף "סגול" של העיתון "חדשות" בספטמבר 87'. "הייתי בת 13 ויעקב - קבלן שיפוצים בן 24 שהשתחרר חודשיים קודם מהכלא, שם ריצה שנתיים מאסר - חיזר אחרי. הייתי מאוהבת בו והודעתי לאבא שאני עוברת לגור אצלו" (זוהר, 2008).

[התמונה: סמדר קלצ'ינסקי באוגוסט 1983. צילום מסך מסרטון היו טיוב: atalia audition]

בתשובה לשאלה אם לא הייתה צעירה מדי לקשר כזה השיבה: "פעם היו מתחתנים בגיל 13 וזה בדיוק מה שרציתי. הוא היה יורד ברמה לפעמים לגיל 13, ואני עליתי לגיל 24. נורא רציתי להתחתן איתו, אבל הוא לא רצה. עד היום אני אוהבת אותו, איש משגע. חיינו יחד שנתיים, עד שהוא עשה לי טובה והחזיר אותי לאבא שלי. נפרדנו כי הייתי ילדונת" (זוהר, 2008).

לאחר שנרצח, לא השתתפה קילצ'ינסקי בהלוויית האקס המיתולוגי, וגם מיאנה להרחיב עליו את הדיבור. "אני לא רוצה לעשות כתבה על הזוגיות שלנו. מאז, הוא הקים משפחה חמה ואוהבת, מה אני צריכה להיכנס ביניהם עכשיו? בנושא הזה מיציתי את עצמי, היו על זה אז המון כתבות וראיונות. זה אולי הזמן למשהו גדול יותר מכתבה בעיתון, ועל זה אני דווקא חושבת הרבה בזמן האחרון, בלי קשר לרצח. אני בטוחה שעוד אכתוב ספר על הימים ההם" (זוהר, 2008) (לספר הזה נמתין בטוח...).

בהמשך חייה עתידה קלצ'ינסקי להינשא לאסי דיין ולשרון אלכסנדר, ליפול לסמים, לפשוט רגל, להשתקם ולהפוך לציירת מבטיחה.

שנות ה-70: צמיחה

מבין האחים הבוגרים שפיתחו קריירה עבריינית, מוסא, אריה, זלמן  יעקב ונסים אלפרון, היה יעקב הדמות הדומיננטית, ואף זכה לכינוי 'אל פצ'ינו' (ראו בתמונה) הוא היה המנהיג הבלתי מעורער; אהב שנתנו לו כבוד; וסלד ממי שניסה להשפיל אותו או להעליבו. מי שזלזל בו שילם ביוקר. האחים היו אלימים מאוד ונקמניים במי שניסה לפגוע בהם; ובעלי עסקים שילמו להם דמי חסות כי פחדו להתעסק איתם (איפרגן, 2015).

[בתמונה משמאל: אל פאצ'ינו (האמיתי...). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Thomas Schulz from Vienna Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

חיסולו של יפת נגר - שהעז להעיד כנגד האחים אלפרון בתא טעוני ההגנה שבכלא שאטה (ראה למעלה) - חיזק מאוד את מעמדה של משפחת אלפרון בעולם התחתון בישראל, ובמיוחד את מעמדו של יעקב. איפרגן (2015) ציטט עבריין בכיר לשעבר, שסיפר כך:

"כשהוא היה מסתכל בעיניים לבעל העסק או לאיזה עבריין שניסה להתנגד לו, הם היו מבינים שכדאי להם לשלם אחרת הם יישארו בלי כלום... מספיק היה מבט אחד כדי לגרום לך למות מפחד. כדי לבצע מעצר של אחד האחים היו צריכים לגייס עשרות שוטרים למשימה הזו. בלשים פחדו להתעסק איתם. היו כאלה שהיו מעלימים עין. האלפרונים יכלו להיכנס למסעדה או לאולם אירועים ולהודיעה לבעלים שהם שותפים שלו. כולם פחדו מהם, לא היה להם אלוהים. הם היו מגיעים לאנשים בלילה, מאיימים עליהם שכדאי שישלמו את החובות אחרת ידאגו לשבור להם את העצמות". כך, הכסף זרם בשפע לאלפרונים (איפרגן, 2015).

משך כל התקופה הזו, האלפרונים היו מאוד מלוכדים ו"פעלו כאגרוף אחד". בשל הדומיננטיות הגוברת שלהם, החלו לזכות לתשומת לב גם מצד אנשי המשטרה, וגם מצד העבריינים הכבדים, שהרגישו שהאלפרונים משתלטים להם על עסקיהם ושטחי השליטה שהיו בבעלותם במשך שנים רבות ודוחקים אותם הצידה" (איפרגן, 2015).

בשנות ה-70 של המאה הקודמת אופיינו עסקיהם של האחים, בעיקר, עבירות הימורים, זנות וסמים. באותם שנים גם הרבה יעקב אלפרון להיכנס ולצאת מהכלא (וידיאופדיה)

שנות ה-80: משפחת פשע

בשנות השמונים של המאה הקודמת, החל יעקב אלפרון לרקום בריתות גם עם עבריינים מחוץ למשפחה. ראשונים היו מנהיגי כנופיית פרדס כץ, יוסי ורוני הררי, שהיו הזרוע הארוכה של משפחת אלפרון בגביית דמי חסות (וידיאופדיה) (ראו בתמונה למטה). בין ה'חיילים' של האחים הררי היה אז גם עמיר מולנר, שרכז ידע רב בתחום החבלה בשירותו הצבאי, והביא עמו לכנופיית רמת עמידר את הידע שצבר:

[בתמונה: האחים יוסי ורוני הררי בהארכת מעצרם. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

עם השנים הפכו העסקים של יעקב אלפרון למסועפים יותר והוא הוגדר על ידי המשטרה ה'ראש משפחת פשע'. האחים הקימו תחנות טלוויזיה פירטיות, השתלטו על שטחים ציבוריים כדי להקים שם חוות סוסים ודוכני מזון, פתחו עסק לגביית חובות ודמי חסות, הקימו אולמות אירועים, מסעדות, מועדוני לילה ובתי קזינו. הם שלטו על רשת של סחר בסמים, בתי בושת, וביצעו בוררויות בין אזרחים ועבריינים. עם השנים, הפך רחוב בן יוסף - שבו התגוררה המשפחה -למבצר. לאלפרון יצא בעולם התחתון שם של אדם חזק וקר רוח ובזכות זה הוא קנה לעצמו מעמד כאחד הבוררים הבכירים בסכסוכים בין עבריינים ובשוק האפור (איפרגן, 2015).

תחילת שנות ה-90: חברה לגביית חובות ומחירה

יעקב הקים חברה לגביית חובות שסייעה לבעלי עסקים לגבות חובות 'אבודים', ובתמורה גבה עמלות שמנות שהגיעו לעתים ל-50 אחוז. איפרגן (2015) ציטט את כתב הפלילים הוותיק, בוקי נאה, שסיפר כי האחים אלפרון "היו נוהגים להיפגש בלובי של בתי מלון בהרצליה ובתל אביב. כדי לעשות רושם על העבריינים שאיתם נפגשו לצורך הרחבת 'עסקיהם' ולהראות שהם אנשי עסקים לגיטימיים או לצורך סולחות. היו קציני ביטחון בבתי המלון שלא אהבו את המפגשים של האלפרונים עם העבריינים והיו מדווחים על כך לבלשי המשטרה" (איפרגן, 2015).

מחלק המודיעין והבילוש ביחידה המרכזית של המשטרה במחוז תל אביב כבר הקצה לאלפרונים מקום של כבוד, כיאה ליעד. קצין אחד - חיים (שוגון) פנחס (ראו תמונה למטה) - ריכז את העבודה עליהם ועל שיטות עבודתם. גם אמצעי המעקב השתכללו והפכו טכנולוגיים יותר. כך יורטו שיחות בין יעקב ניסים וזלמן אלפרון, ובלשים סמויים עקבו אחריהם 24 שעות ביממה.

[בתמונה: חיים (שוגון) פנחס. צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון]

המעקב הזה הוביל ב-1993 למעצרם של יעקב, נסים וזלמן, יחד עם עוד כ-17 מהעובדים בחברת הגבייה ואחרים (בהם העיתונאי לענייני פלילים יוסי היימן), ולהגשת כתבי אישום נגדם. בחודש יוני 1993 נשלחו יעקב ונסים לעונשי מאסר שנעו בין שלוש לארבע וחצי שנות מאסר בפועל. במסגרת המשפט, חשפה המשטרה את שיטות העבודה של האלפרונים, הן בהשתלטות על עסקים כמו מסעדות ואולמות אירועים, והן דרך הפעלת חברת גבייה (איפרגן, 2015).

יציאתם של האלפרונים מהשטח יצרה וואקום שאיפשר כניסה של 'כוחות חדשים'. כעבור מספר שנים, כשיצאו משערי הכלא, זו הייתה כבר מציאות שונה מאוד מזו שהכירו קודם לכן... (איפרגן, 2015). מעתה, כל פעילות תלווה במאבקים קשים על טריטוריה ותחומי מחיה עם משפחות הפשע האחרות!

1999 ואילך: עסק מחזור הבקבוקים והיריבות עם משפחת אברג'יל

חקיקת חוק הפיקדון יצרה עבור עולם הפשע כלי חדש לצבירת הון: השתלטות על  איסוף הפחיות ובקבוקי השתייה על מנת לגבות את דמי הפיקדון שלהם. בנוסף, זה היה כלי נפלא עבורם ל'הלבנת' כספים,שהגיעו ממקורות פחות חוקיים  (ויקיפדיה).

האלפרונים - שהרגישו קושי לשקם את עסקיהם בצאתם מהכלא - פנו לתחום זה, ואיימו על בעלי מסעדות כדי שיימסרו לידיהם את הבקבוקים הריקים (ויקיפדיה).

התחום החדש והמבטיח הזה הפך - מטבע הדברים - לזירת הסכסוכים העיקריים של משפחת אלפרון עם המשפחות האחרות:

• מהעבר האחד, משפחת גבריאלי, ומשפחת אלפרון.
• מהעבר השני, משפחת אבוטבול מנתניה ושותפיהם דאז - זאב רוזנשטיין והאחים אוחנה מגני תקווה.

[בתמונה משמאל: זאב רוזנשטיין. תמונת מסך מתוך חדשות ערוץ 10]

[לקריאה בהרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]

המלחמה בין משפחות הפשע הפכה קשה ומדממת, כשמשפחות הפשע החדשות אינן מוכנות לאפשר לאלפרונים לשקם את עסקיהם על חשבונן. כך נפתח מרחץ הדמים לאורך שנים רבות, כרחובות הערים הופכות זירה לחיסולים אכזריים, של בכירים ושל 'חיילים' כאחד. בין היתר ומטבע הדברים, סומנו האלפרונים ובראשם - האחים יעקב ונסים כיעדים לחיסולים.

יעקב שרד שלושה ניסיונות חיסול. נסים שרד לפחות מ- 11 ניסיונות שנכשלו.

ב-1995 מוסא אלפרון שילם את המחיר, כאשר מטען התפוצץ במכוניתו, וכתוצאה מכך נפצע קשה ואחת מרגליו נקטעה (איפרגן, 2015).

החשד היה שהעבריין גד ש"ץ פלום - אחד העבריינים המסוכנים שפעלו במרכז הארץ שהסתכסך עם משפחת אלפרון - היה מעורב בניסיון החיסול. כמה חודשים לאחר מכן הגיעה הנקמה: רוצח שכיר שרכב על אופנוע, איתר את פלום יושב בבר המנזר, וירה בו למוות מטווח אפס (איפרגן, 2015).

כתוצאה מכך, הבינו בני משפחת אלפרון שכללי המשחק השתנו, והחלו להסתובב עם מאבטחים (איפרגן, 2015).

[לקריאה בהרחבה על גד ש"ץ פלום, לחצו כאן]

[בתמונה: כתבת מעריב על חיסולו של פלום מ- 1995]

בעקבות ניסיון החיסול, החליט מוסא אלפרון לנטוש את אימפריית הפשע של אחיו, להתפקד לליכוד ולנסות להיבחר לכנסת. במקביל, הוא היה שותף במועדון גדול ובעסק להמרת כספים בפתח תקווה. איפרגן (2015) ציטט את כתב הפלילים הוותיק, בוקי נאה, שטען כי: "מוסא הפך מפושע אימתני לפוליטיקאי, דבר שבמשפחת אלפרון לא כל כך אהבו ויצר נתק של שנים ארוכות... הוא פקד אנשים רבים לפריימריס של הליכוד. היה לו קסם אישי שמגנט אליו אנשים רבים, מראה של קיבוצניק. בקלות היה נבחר לכנסת אם לא הייתה קמה סערה גדולה בליכוד, שחששו שעבריין ייבחר מטעמם" (איפרגן, 2015).

הסכסוכים הללו נמשכו עמוק לתוך העשור הראשון של המילניום, ומשפחות פשע נוספות הצטרפו למאבק: בינואר 2007 שידרו חדשות ערוץ 2 תמונות מפגישה שנערכה ברמת גן, עם אנשי יצחק אברג'יל בנושא עסק מחזור הבקבוקים. מצלמת הביטחון תיעדו סצינה, שבה נראו יצחק אברג'יל ו'חייליו' סופגים מכות מאנשי משפחת אלפרון (יחזקאלי, 2017) (ויקיפדיה).

ההשפלות שספגו, הוא ועמיר מולנר (ראו בהמשך) מידי האלפרונים, יביאו לבסוף לחיסולו של יעקב אלפרון (ראו בהמשך).

[בתמונה משמאל: יצחק אברג'יל במהלך הסגרתו לארצות הברית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי israeli police facebook page by an OTRS permission. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקריאה בהרחבה על יצחק אברג'יל, לחצו כאן]

2003: מעצר בגין סחיטה

בשנת 2003, בעקבות תלונה של משווק פרחים מצמתים באזור פתח תקווה, נעצר יעקב אלפרון בחשד לעבירת סחיטה באיומים, והוא כבר בן 49 (ויקיפדיה). החשד היה כי במשך תקופה ארוכה סחט, יחד עם שותפו, שמואל זלמנוביץ', מפיצי פרחים בצמתים באזור השרון (כהן, 2003).

באפריל 2003 התקבלה במשטרת נתניה תלונה של תושב מושב גאולים, בן 52, לפיה הוא ובני משפחתו העוסקים בהפצת פרחים בצמתים, נתונים לאיומים של מתחרים בענף. בשלב מסוים החליט מפיץ הפרחים להפסיק את האיומים נגדו בדרך מקורית – לטענתו הוא פנה ליעקב אלפרון... לאחר כחודשיים של התקשרות עסקית זו, הבין המתלונן כי אלפרון אומנם מרחיק את מתחריו מהעסק, אבל בינתיים, גם הוא מתרחק לאט לאט מהעסק אותו הקים (כהן, 2003).

אלפרון, על פי המשטרה, ביקש להשתלט על העסק, דרש מהמתלונן כספים רבים ואף איים כי אם לא יקבל אותם - ייפגעו בני משפחתו. מפיץ הפרחים הבין את הרמז ועל פי החשד שילם לאלפרון כ-25 אלף שקלים (כהן, 2003). הסיפור הזה הוא צוהר אופייני לאופן שבו התנהל אלפרון בתחומים הללו, על הקו האפור שבין הפלילי והעסקי.

[בתמונה: כתבתו של אבי כהן ב- ynet בנושא מעצרו של אלפרון (כהן, 2003)]

2006: השפלתו של עמיר מולנר... ומחירה

איפרגן (2015) כתב כך על מערכת היחסים של יעקב אלפרון עם עמיר מולנר:

"מולנר היה מעין חייל בכיר של יעקב אלפרון, מוציא לפועל שלו. הוא למד ממנו המון בכל מה שנוגע לגביית חובות ושדרג את עצמו למעמד של עבריין בכיר מאוד. הוא היה מבצע שליחויות עבור האלפרונים, ראה בהם מודל לחיקוי. יעקב לימד אותם את כל הטריקים והשיטות, אבל כשמולנר והאחים (רוני ויוסי) הררי צמחו, הם החליטו שהם יכולים לעשות הרבה כסף גם בלי יעקב וזה הוביל למלחמת חיסולים עקובה מדם. מולנר הפסיק לתת כבוד ליעקב, לא ספר אותו ממטר" (איפרגן, 2015).

גרסה אחרת על שיבוש היחסים ביניהם תולה זאת בהפקרתו של מולנר לאחר רצח חדיף, שנעשה כפי הנראה על ידי מולנר בשליחות האחים הררי והאלפרונים. בשנת 1998 נאלץ לברוח לדרום אפריקה, ולאחר מכן למקסיקו, והמשטרה גייסה עד מדינה בשם נסים ימין, שהיה אמור להעיד נגדו בפרשה זו. למרות זאת, העלים יוסי הררי את כל הכספים של כנופיית פרדס כץ והפקיר את מולנר (יחזקאלי, 2017).

כשחזר עמיר מולנר ארצה ב-2006 (לאחר שנסים ימין, עד המדינה נגדו, בגין רצח חדיף, נרצח), הוא ניסה לעשות סולחה עם יעקב אלפרון, אבל המשקעים ותחושת העלבון של אלפרון היו כנראה גדולים מידי. ה'סולחה' נערכה בחודש מאי 2006, במתכוון במקום ציבורי, במלון דניאל בהרצליה. יעקב אלפרון הגיע מלווה בבנו דרור, שהיה אז בן 18, ואמור להתגייס לצה"ל, ובמקביל, בחר להצטרף לדרכו של אביו בעולם הפשע (יחזקאלי, 2017):

[בתמונה: דרור אלפרון עם אביו. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

אחרי מספר דקות כבר הידרדרה השיחה לחילופי האשמות ולאיומים. אז קם מולנר והחל להכות את יעקב. דרור, שאבטח מבחוץ, לקח סכין יפני, רץ פנימה, חתך את עמיר מולנר ("עשה לו פנס") בלחיו הימנית, פצע שניים ממאבטחיו, וכולם נמלטו מהמקום. מולנר ששתת דם הושפל באופן פומבי, ונאלץ לשכב בבית חולים. כששוחרר מבית החולים הסתתר מתחת לכובע קפוצ'ון להסתיר את הפגיעה (הערוץ השני, 2013) (איפרגן, 2015).

[בתמונה: עמיר מולנר. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ השני (הערוץ השני, 2013)]

[לקריאה בהרחבה על עמיר מולנר, לחצו כאן]

יעקב ודרור אלפרון ירדו למחתרת וכעבור כמה שבועות הסגירו את עצמם. הם נעצרו ושוחררו כעבור כמה ימים על ידי המשטרה, שהתקשתה להשיג ראיות נגדם לאחר שמולנר ומאבטחיו שתקו ולא שיתפו פעולה איתם.

זו הייתה פעם ראשונה שדרור אלפרון נכנס לעולם הפשע 'בדלת הקדמית'. איפרגן (2015) מצטט גורם המקורב למשפחת אלפרון שסיפר כי דרור היה תלמיד מצטיין, שאמו אהובה שמרה עליו בצמר גפן שלא ילך בדרכי אביו, אבל הוא למד המון מאביו ועולם הפשע 'הדליק' אותו. זה היה רק עניין של זמן עד שהוא ייכנס לעניינים. הוא אהב לעשות כסף בלי לעבוד (איפרגן, 2015).

2004-2000: 'הטבעת מתהדקת'...

ככל שגדלו יריביו במשפחות הפשע הצעירות וצברו כוח, כך הפכה הסביבה קשה יותר ויותר לאלפרונים, והניסיונות להיפטר מהם גברו.

ניסיון ראשון לחסל את יעקב אלפרון היה בשנת 2000. אלמונים ניסו להתנקש בחייו, בעת שיצא לחלק את הזמנות בר המצווה של בנו. אלפרון נפצע קל בכתפו אבל שרד, ולאחר מספר ימי אשפוז שוחרר לביתו (איפרגן, 2015) (ויקיפדיה).

מאז שנת 2001 גברו הניסיונות מאוד. זאב רוזנשטיין הודה בחקירתו כי הזמין התנקשות באלפרון באותה שנה, אך חזר בו לפני הביצוע. בנובמבר 2003 נעצרה חוליית רוצחים מבלארוס, שחבריה נחשדו בכוונה לרצוח את אלפרון. המשטרה הזהירה את אלפרון בכמה הזדמנויות בדבר כוונות לרצוח אותו, על-פי מידע מודיעיני שאספה (ויקיפדיה).

למרות האזהרות הרבות מהמשטרה על כוונות יריביו לחסלו, ולמרות האיומים הרבים על חייו והניסיונות החוזרים ונשנים לרצוח אותו, יעקב אלפרון כמו שאר אחיו, נהג להסתובב ללא מאבטחים. לשאלת עיתונאים - לאחר פרשת חשיפת חוליית המחסלים מבלארוס שנשכרה כדי לחסלו, בשנת 2004 - אמר אלפרון: "אנחנו מתפללים יותר וערניים יותר. אני לא פוחד ולא צריך לפחד כי גם בן אדם שחוצה את הרחוב יכול להיהרג". לשאלה אם הוא מכיר את המחסלים, השיב: "אני לא מכיר אותם. אין להם שום סיבה לנסות לפגוע בי כי לא לקחתי אף נשמה. יש תורת ישראל, ומי שמשחק באש צריך לדעת להישרף ממנה"  (ויקיפדיה).

2004: אסי אבוטבול מזמין את חיסולו של יעקב אלפרון

בינואר 2004 נעצרו ארבעה אנשים תושבי בלרוס שהגיעו לארץ באופן לא ליגאלי, בהזמנת גורמי פשע, על מנת לחסל את מתנגדיהם. בכתב האישום שהוגש נגדם נטען כי בין משפחות אוחנה ואבוטבול קשרו קשר להתנקש בחייהם של האחים אלפרון ושוני גבריאלי. הרקע היה מאבקים בתחום עסקי ההימורים (שפר, 2006)

על פי כתב האישום, העבריין צ'רלי שלום שטרית מהרצליה הוא שהזמין את המתנקשים מביילרוס, בשיתוף העבריינים, גיא חסיד מתל-אביב ואמיל קיג מבת-ים. כל אלה היו 'חיילים' שלמשפחת הפשע אוחנה, אשר רקמה קשרים עם העבריין הנתנייתי אסי אבוטבול (שפר, 2006)

[בתמונה משמאל: אסי אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ הראשון: "העבריין צ'רלי אבוטבול מובא למנוחות"]

אשתו, ד"ר אהובה אלפרון, חשפה בריאיון לערוץ 10 כי שלושה ימים לפני הירצחו הוא רכש פוליסת ביטוח חיים, הודות לעובדה, שבתעודת הזהות שלו שמו היה רשום יעקב אלפרין ולא אלפרון, כפי שנהוג לכנותו (ויקיפדיה). הוא הבין טוב מכולם שבעיסוק שבו בחר, 'אין ארוחות חינם'!

[לסקירה על אסי אבוטבול, לחצו כאן]

[בתמונה: הוא הבין טוב מכולם שבעיסוק שבו בחר, 'אין ארוחות חינם'!... תמונה חופשית שהועלתה על ידי KAZ Vorpal לאתר flickr]

2008: בסוף זה מגיע...

ב- 17/11/08 - נהרג יעקב אלפרון כתוצאה מפיצוץ מטען במכונית (ראו את הפרק הבא).

תחילת הסוף של המשפחה החלה ב-17 בנובמבר 2008, כאשר יעקב אלפרון חוסל על ידי מטען חבלה שהוצמד למכוניתו והופעל בשלט רחוק, בעת שנסע בדרך נמיר בתל אביב. בבוקר אותו יום הגיע אלפרון לבית המשפט כדי לצפות בדיון בעניין בנו דרור, שנגדו הוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטר (וידיאופדיה) (איפרגן, 2015) (ויקיפדיה). הרצח יוחס לעמיר מולנר. אבל הוא כמנהגו בחיסולים כגון אלה, שהה בחו"ל - הפעם בארצות הברית - ונמצאו למעורבותו ברצח כל ראיות (הערוץ השני, 2013) (איפרגן, 2015).

בעקבות החיסול ניסתה ד"ר אהובה אלפרון, רעייתו של יעקב אלפרון, להתאבד באמצעות גלולות שינה. אלפרון פונתה מביתה שברעננה במצב קל וכשהיא חשה ברע לבית החולים "מאיר" בכפר סבא. לא נשקפה סכנה לחייה. לאחר מות בעלה, התלוננה אהובה ביתר שאת כי המשטרה מנהלת רדיפה אחר משפחתה. מבית החולים נמסר היא הייתה בהכרה מליאה ועברה סידרת טיפולים ובדיקות (חננאל ונוי, 2010).

להלן ראיון עם ד"ר אהובה אלפרון על חייה עם בעלה, בראיון עם נתנאל סמריק באולפן הטלוויזיה של קונטנטו. סרטון יו-טיוב שהועלה ב- 20 באפריל 2015:

המותג 'אלפרון' דועך

איפרגן (2015) מצטט קצין המשטרה וותיק, אשר טען כי החיסול הזה הרעיד את יסודות משפחת אלפרון. "יעקב היה עמוד השדרה, הרוח החיה במשפחה, כשהוא חוסל כוח ההרתעה והעוצמה שלהם ירדה. מצב המשפחה הזכיר מתאגרף שחטף נוקאאוט בסיבוב הראשון ועף לקרשים. הבן דרור, האחים של יעקב ניסים, זלמן ואריה לא הצליחו למלא את הוואקום שהוא השאיר אחריו".

מה קרה לבני המשפחה לאחר מות ראש המשפחה (איפרגן, 2015)?

• אחיו מוסא נמצא מת בביתו בעקבות מחלה קשה, שבע שנים לאחר חיסולו של יעקב אלפרון.
• אריה אלפרון מתפרנס ממחזור בקבוקים.
• זלמן מתפרנס מבוררויות.
• נסים קיבל פיצוי של 10 מיליון שקל על שטחים שאליהם פלש במתחם הסיטי בגבעתיים, כדמי פינוי מהחברה שהחליטה לבנות במקום בניינים. ב- 2015, הוא נעצר על ידי המשטרה בנתב"ג, רגע לפני שהמריא לחופשה ביוון. זאת, בחשד שהיה מעורב בחיסולו של פליקס אבוטבול ב-2002 בפתח הקזינו שלו בפראג (פרשה 512). הוא שוחרר כעבור מספר ימים.

[לקריאה בהרחבה על פליקס אבוטבול, לחצו כאן]

• דרור ואחיו מתפרנסים מארבע חנויות ומעבדות למכירת ותיקון טלפונים סלולריים באזור השרון. דרור ריצה כמה עונשי מאסר בגין עבירות של סחיטה ואיומים.
• האחות חיה אלפרון נעצרה ב- 2015 בגין מעורבות ברצח כפול בפתח תקווה, אך כעבור יממה שוחררה ממעצרה, בהיעדר ראיות.

איפרגן (2015) טוען כי אחת הפעולות - ששיקפה באופן סימבולי את שקיעתה של המשפחה - התרחשה באוגוסט 2-15, כאשר המשטרה הרסה את החווה בגבעת שמואל, שהייתה במשך שנים רבות הסמל המובהק והמעוז שלה. 140 שוטרים הגיעו לפרק אותה, בהנחה שבני המשפחה יתנגדו להריסה. אבל, האח זלמן רק סייע לשוטרים להרוס את המבנים במקום. הוא מצטט קצין משטרה בכיר שטען כי: "הריסת החווה מסמלת את הסוף של משפחת אלפרון כמשפחת פשע... אמנם יש את הילדים של יעקב (דרור, אלעד ועומר) אבל הם לא יותר מ'פיצוחים לשבת' עבור העבריינים של היום".

ד"ר אהובה אלפרון דווקא פורחת...

מי שדווקא חווה פריחה אחרי מות בעלה הדומיננטי היא הרעיה, ד"ר אהובה אלפרון. זו שינתה שמה לאלפרין (שמו המקורי של אלפרון בתעודת הזהות). היא עוסקת במתן הרצאות ברחבי הארץ על חייה ובימים אלה שוקדת על כתבת ספר אוטוביוגרפי; היא מרבה להופיע בתכניות בישול, ואינה דוחה הזמנות להתראיין בתקשורת. כך למשל, התראיינה ביוני 2015 בעקבות ידיעות שרציחתו של יעקב אלפרון פוענחה בפרשה 512 של יחידת החקירות להב 433 של משטרת ישראל:

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

"השם אלפרון זה לא גנטיקה..." האחיות אלפרון בצל המיתוס

ראיונות מרתקים עם האחיות למשפחת אלפרון, תועדו בתכנית הטלוויזיה 'עובדה', עם אילנה דיין, שהתקיימה שנתיים אחרי חיסולו של יעקב אלפרון. אחיותיו: שושנה, פייגי וחביבה אלפרון פגשו את התחקירן רוני קובן ויצאו איתו למסע של חצי שנה אל הסיפור המשפחתי שלהן.

הרעייה אהובה (ראו את תת הפרק הקודם) אגב, התנערה מהראיון, והוציאה הודעה כי כל שנאמר שם משקף רק את דעתן בלבד...

[לתכנית עובדה עם בנות אלפרון, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• איפרגן שמעון (2015), מגזין מאקו, 26/11/15. 
• ויקיפדיה: יעקב אלפרון.
• אמיר זוהר (2008), סמדר קילצ'ינסקי מתכננת ספר על הרומן שלה עם יעקב אלפרון, הארץ, 20/11/08.
• הערוץ השני (2013), איך הפך עמיר מולנר לאחד העבריינים הבכירים והמסוכנים בארץ?, יו טיוב, 15/11/13.
• אבי כהן, 2003, הוארך מעצרו של יעקב אלפרון החשוד בסחיטה, 20/5/03, ynet.
• יחזקאלי פנחס (2017), עמיר מולנר: סוד ההישרדות – שותפויות, 26/4/17.
• וידיאופדיה והערוץ השני (2010), יעקב אלפרון: הווידאופדיה Yaakov Alperon. מבוסס על כתבת הערוץ השני, הועלה בתאריך: 11/1/10.
• איילה חננאל ואריאל נוי (2010), "אהובה אלפרון ניסתה להתאבד בביתה ברעננה", חדשות וואלה, 08 ביוני 2010.
• הדס שפר (2006), האחים גבריאלי חשודים בהעלמת מיליונים, 6/2/06, nrg.
• עובדה (2011), בנות אלפרון, מאקו, 6/1/11.
• פנחס יחזקאלי (2017), עמיר מולנר – בית ספר לשוטרים…, ייצור ידע, 26/4/17.