[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Matt Brown לאתר flickr]
[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]
ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.
* * *
בבסיס המאמץ לתקן הרשעות שווא עומדת אינטואיציה, לפיה מערכות אנושיות אינן חפות מטעויות. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, עם תחילתן של בדיקות DNA וההתפתחויות הטכנולוגיות של בדיקות אלו, נפתח חלון הזדמנויות לבחון מדעית אינטואיציה זו. בשנת 1992 הוקם "פרויקט החפות", שתחילתו בקליניקה בבית ספר למשפטים על שם קורדוזו, בהנחייתם של פרופ' בארי שק (Barry Scheck) ופרופ' פיטר נויפלד (Peter Neufe).
הפרויקט התבסס על פתיחה מחדש של תיקים פליליים של אסירים שטענו לחפותם ואשר אותרו ראיות DNA שיכלו לשפוך אור חדש על שאלת זיהוי העבריין. מפתיחתו ועד היום תרם הפרויקט לזיכויים של 349 מורשעים, נתן השראה להקמת מאות פרויקטים דומים ברחבי ארצות הברית ובעולם כולו וסייע בקידום רפורמות מרחיקות לכת בחקיקה.
מספר הולך וגדל של מזוכאים (אנשים שזוכו בהליכים של משפט חוזר לאחר שהורשעו בכל ההליכים הפליליים הרגילים) מידי שנה, הביא להקמתן של יחידות ייחודיות לבחינת הרשעות שווא שהן חלק מרשויות התביעה (CIU – Conviction Integrity Units). הסנונית הראשונה הייתה כבר בשנת 2000 בסן דייגו, קליפורניה, אז שלח התובע הראשי מכתב למאות מורשעים והציע להם לבחון מחדש את הרשעתם באמצעות בדיקות DNA במוצגים מהזירה.
בשנת 2007 הוקמה יחידת CIU בדאלאס, טקסס ומאז הוקמו 24 יחידות נוספות במחוזות שונים ברחבי ארצות הברית. ל-CIU יתרונות רבים מבחינת נגישות לראיות, למידע חסוי ולאפשרויות חקירה. אף שיחידות אלו הוקמו רק באחוז אחד מבין כלל משרדי התביעה הפועלים בארצות הברית, הן תרמו לכ-40% מבין המזוכאים בשנת 2015. 58 מבין 149 הרשעות שווא שהתגלו ב-2015 נחשפו באמצעות יחידות CIU. לאחרונה ניתן אף לראות ביטוי לפועלן של יחידות אלו בתרבות הפופולרית, בסדרה Conviction (שתורגמה בעברית ל"תובעת על עקבים" ומשודרת ב-YES). לא אערוב לערך האמנותי של הסדרה, אך כל פרק מתייחס לנושא חם ומדובר בתחום הרשעות השווא: החל מהבעייתיות המבניות של הסתמכות על עדויות זיהוי של עדי ראייה; הטעיות גזעניות במערכת אכיפת החוק; הודאות שווא; ייצוג כושל; וקושי של חשודים ונאשמים עם מוגבלות שכלית ונפשית להתמודד עם לחצי החקירה והמשפט.
הגרף בתמונה מראה את העלייה הגדולה במספר המזוכים בכל שנה בארצות הברית בחלוקה למזוכים על סמך ראיות DNA ולמזוכים על סמך פגמים אחרים שאותרו בראיות (אתר אוניברסיטת מישיגן):
[לאתר אוניברסיטת מישיגן לחצו כאן]
באנגליה הוקמה בשנת 1997 ועדה ארצית בלתי תלויה לבחינת טענות להרשעות שווא (Criminal Case Review Commission – CCRC). בעשרים שנות פעולתה פנו לוועדה כ-20,000 מורשעים והיא העבירה 631 מקרים לבחינה מחודשת של בתי המשפט, ואלו קיבלו כ-70% מהמלצותיה.
תרומת בחינת הרשעות השווא לשיפור מערכת אכיפת החוק בכללותה
במאמר שפרסם לאחרונה פרופ' בארי שק, מהיוזמים הראשונים של מהפכת החפות, הוא מציין כי ליחידות CIU בארצות הברית ול-CCRC באנגליה תרומה לתרבות המשפטית שהיא חורגת מהטיפול במקרים ספציפיים (Scheck, 2017).
- יצירת מה שמכונה כיום "תרבות משפטית צודקת", המכוונת לאתר כשלים מערכתיים, טעויות או כמעט טעויות במטרה לבצע תחקירים המיועדים לשיפור ההתנהלות המערכתית. תרבות משפטית כזו מאזנת בין התייחסות לכשלים וטעויות כעניין אינדיבידואלי של איש מקצוע כזה או אחר לבין גישה המבקשת ללמוד מטעויות וכשלים לצורך שיפור המערכת בכללותה. כשלים מערכתיים יכולים להיות בהקשרים רבים כמו הסתמכות על צורות חקירה מוטות, מתן משקל יתר לסוגי ראיות שמחקר מדעי מלמד על חולשתן, התעלמות מראיות חפות, הפעלת לחץ מוגזם על נאשמים להודות, חוסר איזון בין כוחות התביעה לסנגוריה ועוד.
- מעבר ממודל אדברסרי, המבוסס על עימות בין התביעה לבין המורשע ובאי כוחו, ליצירת מודלים המבוססים על שיתוף פעולה בין כלל הכוחות ובעלי העניין בהליכים פליליים: משטרה ותביעה, ארגוני חפות, סנגורים המתמחים בתחום וחוקרים אקדמיים.
לדברי פרופ' שק, יחידות ה-CIU בברוקלין ובדאלאס, הפועלות מתוך עמדה של שיתוף בידע ובערכים, מגיעות לתובנות מעמיקות יותר בניתוח חומר הראיות ולמספר גבוה יותר מזוכים (Scheck, 2017)..
ומה המצב בישראל?
בשנת 2001 הוקמה בסנגוריה הציבורית מחלקה לבחינת טענות בדבר הרשעות שווא. הסנגוריה פועלת בהקשר זה כרשות מנהלית ולא כמייצגת של הפונים: היא מאתרת את חומרי החקירה המקוריים, נפגשת עם הפונים ובודקת טענותיהם לרבות ניסיון לאתר ראיות חדשות וביצוע בדיקות מדעיות בראיות קיימות.
אך מבחינת גישה לחומרי ראיות, אפשרות לבצע חקירה עצמאית או בדיקה בראיות מתמודדת הסניגוריה עם קשיים מערכתיים שאפיינו את מערכת המשפט ארצות הברית ואנגליה בתחילת שנות התשעים, תקופה בה המודעות המערכתית לאפשרות קיומן של הרשעות שווא הייתה נמוכה מאוד. רשימה ארוכה של קשיים מוסדיים כאלו מפורטת בדוח הסניגוריה לשנת 2015: ביעור מוצגים ואובדנם, הערמת קשיים מערכתיים על קבלת חומרי חקירה או ביצוע בדיקות מדעיות במוצגים קיימים בהתבסס על גישה של סופיות ההליך הפלילי, רף משפטי כמעט בלתי אפשרי להגשת בקשה למשפט חוזר ועוד.
הקשיים המערכתיים והמשפטיים ניכרים במספר הזעום של הליכים המובילים למשפט חוזר: מאז הקמת המחלקה למשפטים חוזרים פנו לסניגוריה הציבורית 428 נידונים, והוגשו 16 בקשות למשפט חוזר מתוכן התקבלו 4 בקשות (25%).
[לדוח הסנגוריה הציבורית (ראו תמונת כריכה משמאל) (עמ' 80-72) לחצו כאן: http://www.justice.gov.il/…/DohotR…/dohot/SanReport_2015.pdf]
תמונה מלאה יותר על מספר הבקשות למשפט חוזר בישראל ניתן למצוא באתר קליניקת החפות באוניברסיטה העברית. על פי האמור באתר מאז קום המדינה הוגשו כ-600 בקשות למשפט חוזר, מהן התקבלו 28 (4.5%). מבין הבקשות שהתקבלו שלושה נידונים הורשעו מחדש בכל האישומים ושלושה הורשעו תוך הפחתת העונש. בשאר המקרים זוכו הפונים, בין אם בתום הליך משפטי חדש ובין בהסכמת התביעה. עם זאת, חלק גדול מהבקשות למשפט חוזר אשר אושרו במהלך העשור האחרון עסקו בעבירות קלות, ובעיקר בעבירות תנועה. [לאתר קליניקת החפות לחצו כאן: http://innocenceclinic.huji.ac.il/…/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%…]
[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]
העשרה
- פנחס יחזקאלי (2017), פרויקט החפות, 14/5/15.
- אבי ברוכמן (2016), אסירים חפים מפשע – הצד השני של מהפכת ה- DNA, פורסם ב- 28/2/16.
- הסנגוריה הציבורית (2017), הסנגוריה הציבורית: דו"ח פעילות 2015. ירושלים: משרד המשפטים.
- Barry C. Scheck (2017), Conviction Integrity Units Revisited, CONVICTION INTEGRITY UNITS REVISITED, vol. 14, pp. 705-752.
