[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

"אין חברים בעולם הזה. בן אדם יוריד את חברו גם אם ישב איתו ערב קודם במסיבה" (איש משטרה בעקבות מאסרו של דומרני והמאבקים הצפויים בדרום; חדד, 2016)

המאמר עודכן ב- 15 בפברואר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ההיסטוריה מלמדת שארגוני פשיעה רבים מתקשים להתאושש לאחר שמנהיגיהם יצאו לגלות ארוכה או ריצו תקופות מאסר ארוכות. כך קרה, למשל, למשפחת אבוטבול מנתניה, למשפחת אברג'יל ולזאב רוזנשטיין. גם שלום דומרני עובר היום את הקשיים הללו...

כשנכנס לכלא כינו אותו 'הדון מהדרום'. ראש ארגון הפשיעה הארצי הדומיננטי בדרום. ארגון הפשע שלו נחשב לאלים ולחסר רחמים, והטיל אימה כלפי בעלי עסקים באזור הדרום. הוא היה האיש שבמהלך המעקב אחריו, המשטרה הציבה בלון ובו ציוד צילום בסמוך לביתו...

למרות תוקפנותו ואכזריותו הרבה, נהנה דומרני מאהדת הקרובים אליו. מעין הערצה של אנשי מצוקה ל'אחד משלהם', שמערכת אכיפת החוק לא הייתה יכולה לו (הערוץ השני, 2013). אבל, כשנכנס לכלא חלק מהקסם הזה התפוגג...

על פי הערכות המשטרה, המחזור העסקי של ארגונו היה ב- 2016, כ־100 מיליון שקלים בשנה, והוא הפעיל כ- 50 'חיילים', מקבלי משכורות... (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה) (איפרגן, 2016). ערב כניסתו לכלא, כבר הפעיל 100 'חיילים'... היום הוא 'מלך' ברבע ממלכה, וגם היא הזו חורקת: חלק גדול מחייליו ערק לארגונים מתחרים; והטריטוריות שלו ננגסו על ידי אויביו.

בניסיונותיו לבנות מחדש את מוקדי הכוח שלו, אין ארוחות חינם... הוא צריך קודם כל 'להקטין' את אלה ש'גדלו מידי' בתקופת היעדרו: ב- 14 בפברואר 2022 חוסל איש הכספים שלו - שניהל למעשה את הארגון בהיעדרו - אבי ביטון, בפיצוץ מכונית ממולכדת באשקלון (ויחד איתו נפצעו בינוני שני 'חיילים' נוספים) ... הולך להיות חם...

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של אלון חכמון ב'מעריב', לחצו כאן]

בריתות וקשרי עבודה	יריבויות משמעותיות
עמיר מולנר, משפחת אלפרון, משפחת גבריאלי, ריקו שירזי	בני שלמה, אבנר הררי, אסי אבוטבול, האחים מגידיש, משפחת אברג'יל, האחים לביא

לדומרני - בניגוד לבני שלמה - לא היה את אייל נגר, שישמור לו על ה'בית'...

כדי שמעמדך יישמר כשאתה בין הסורגים, אתה חייב 'יד ימין' חזק ונאמן, שישמור על ה'ממלכה'. רק שעוזרים נאמנים נוטים להתפתות מהמעמד ומהכסף הגדול ולבגוד. שני יריביו הגדולים - בני שלמה מחד גיסא; והאחים לביא מאידך גיסא התחילו כחיילים בחצרו, עד שבגדו בבוס, כשהגיעה ההזדמנות.

אבל דווקא בני שלמה, שבגד בו בדומרני, מצא חבר ושותף נאמן בדמותו של אייל נגר (ראו תמונה משמאל), שלא רק שמר על הממלכה כשהבוס שהה בכלא, הוא אף חיזק והעצים אותה.

[בתמונה: אייל נגר. המקור: פייסבוק]

המציאות שעימה דומרני צריך לחיות עתה שונה לחלוטין! בנו ניסים - נינה בן כ- 27 (ראו תמונה למטה) - שאותו חשב להכשיר, ושתלה בו, לפחות לכאורה, תקוות גדולות (ראו בהקשר זה מאמר של שמעון איפרגן מ- 2017) - התגלה כלא מתאים וסבל מהתמכרות קשה לסמים.

בהיעדרו של הבוס הגדול, החלה הממלכה להתפרק. בשטח נותרו כ-100 חיילים בלי ראש, שמקבלים הצעות מפתות לערוק לשורות הארגון של היריב המר של דומרני, בני שלמה, ולכנופייה הגרוזינית באשדוד, שפועלת לצד ארגונו של שלמה.

[לסקירה של שמעון איפרגן על נינה דומרני, מ- 2017 , לחצו כאן] [להרחבה על בני שלמה, לחצו כאן] [למאמר המצוין של שמעון איפרגן במאקו על אייל נגר, לחצו כאן]

[התמונה: צילום מעמוד הפייסבוק של ניסים (נינה) דומרני]

ארגון דומרני - תעודת זהות

שלום דומרני (ראו תמונה משמאל) הוא אב לשבעה ילדים - שישה מאשתו הראשונה עופרה ואחד מאשתו השנייה יסמין.  הוא מתגורר מ־2008 במושב עוצם, שם הקים מתחם מבוצר במקום משק חקלאי, עם חומות, מצלמות אבטחה, מאבטחים קבועים וכלבי תקיפה (ויקיפדיה).

הוא 'צמח' בחסותו של יצחק אברג'יל. הוא היה האיש שלו בדרום, אבל התנתק ממנו כאשר נחלשה משפחת אברג'יל ופנה לדרך עצמאית (אלי, 2014).

[תמונתו של שלום דומרני משמאל היא צילום מסך]

הכנסותיו של דומרני באות מבוררויות, מצ'יינג'ים ומעסקי חלפנות כספים, מגביית דמי חסות ומהלוואות בשוק האפור, מייצור מטענים. ומכריית חולות. הארגון התמחה בהפצת חשבוניות פיקטיביות במיליארדי שקלים. כמה מחייליו נשפטו לעונשי מאסר על עבירות כאלה. חיילים אחרים מתמחים בזיוף מטבעות של עשרה שקלים (איפרגן, 2016). 

בנוסף, יש לו גם עסקים 'חוקיים' רבים, כמו שותפות בשוק הסיטונאי בתל אביב, מסעדות, נדל"ן, עסקי מסעדנות, אולמות אירועים וכדומה. על פי המשטרה, דומרני מחזיק עסקים רבים בבעלות סמויה. כך למשל, הוא הבעלים הסמוי של פאב במרינה באשקלון, שבאופן רשמי נמצא בבעלות אחרת, כמו גם עסקים אחרים (כדוגמת פיצוציות). הוא גם עוסק ברכישת נכסים מפשיטות רגל וכינוס נכסים, תוך ניצול מעמדו שגורם למתמודדים אחרים להימנע מלהשתתף במכרז (ויקיפדיה) (איפרגן, 2016).   

לדומרני גם עסקים בחו"ל, בתחום החקלאות במרוקו, שם גרים דרך קבע כמה מ'חייליו', כדי לחמוק ממעצר בישראל (איפרגן, 2016). 

[בהרחבה על סוגיית הצ'יינג'ים והפשע המאורגן, לחצו כאן] [לקריאה בהרחבה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

[בתמונה: צ'יינג'ים - תמונת אילוסטרציה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ילדות

שלום דומרני נולד ב־1974 באשקלון. אביו, זכריה, הוא ממוצא יהודי-עדני, שניהל מרכז גמילה מסמים; ואמו, סלמה, יהודייה-אתיופית. הם עלו יחד מאתיופיה לישראל בשנת 1955. בשל צבע עורו הכהה ומוצאו של אביו, הוא כונה בפי חבריו 'השחור'. גורמים בעולם התחתון טענו, כי עובדת היותו של אביו ממוצא אתיופי גרמה לדומרני לתסביך נחיתות במשך שנים. על תסכולו פיצה באגרסיביות רבה, באלימות, באכזריות ובהתרסה כלפי עבריינים עוצמתיים ממנו, בבחינת "אם אני לא אתפוצץ, יתפוצצו עלי..."  (הערוץ השני, 2013) (איפרגן, 2011) (ויקיפדיה).

ההורים התגוררו בשכונת מצוקה ברחוב מילרוד באשקלון (ראו תמונה למטה). שילוב של טיפוסים מפוקפקים, צפיפות רבה של הבניינים והזנחה קשה, גרמו ללא מעט תושבים להדיר את רגליהם מרחוב מילרוד. זו הסיבה שהוא גם זכה לכינוי "המובלעת" (אחת משתי 'מובלעות' מפורסמות באשקלון (איפרגן, 2011). זו הייתה קרקע הגידול שהצמיחה את דומרני, ושאפשרה לו - עוד בהיותו ילד - מגע בלתי אמצעי עם עולם הפשע. התוצאות היו הסתבכויות מגיל צעיר. הוא הורשע עוד בצעירותו בעבירות סמים, אלימות ורכוש, לא סיים לימודי תיכון, וגם לא שירת בצה"ל בשל עברו הפלילי (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה).

[בתמונה: רחוב מילרוד באשקלון - המובלעת... שם הצלם אינו ידוע. התמונה באדיבות אתר אשקלון פוסט. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

1996: מאסר ראשון וקפיצת מדרגה בזכות הקטטה עם יצחק אברג'יל

בשנת 1996 נידון דומרני ל־5 שנות מאסר לאחר שעבריין - שנתפס עם כמות גדולה של הרואין - הודה כי עשה זאת בשליחותו, במהלך מאסרו הוא הואשם גם בניסיון סחיטה של קבלן מאשקלון על ידי אנשים שפעלו בשליחותו, ונידון ל־30 חודשי מאסר נוספים (ויקיפדיה).

בכלא הוא התחבר ליגאל ז'אנו, אחד העבריינים הכבדים באשקלון, שביחד עם אחיו מישל והאחים מאיר וישראל גנון, עמדו בראש פירמידת כורי חול לא חוקיים. בהמשך כשהשתחררו מהכלא, הצליח דומרני לצרף את עצמו לקבוצה (איפרגן, 2011).

אחד הגורמים, שהביאו לעלייתו המהירה בהיררכיה העבריינית, היה הסכסוך, שפתח בו בכלא, נגד העבריין הבכיר בישראל באותה עת, יצחק אברג'יל. הוא לא הסס לתקוף אותו פיזית, דבר שאיש מלבדו לא העז לעשות (הערוץ השני, 2013).

[בתמונה משמאל: יצחק אברג'יל במהלך הסגרתו לארצות הברית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי israeli police facebook page by an OTRS permission. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקריאה בהרחבה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

2002: מגניבת חול ועד הימורי אינטרנט

לאחר שחרורו מהכלא, בסוף 2002, הביאה החבירה ליגאל ז'אנו - לצורכי שוד החופים וגנבת חול - כסף גדול לדומרני. כל לילה היו עשרות משאיות מעמיסות בגנבה חול מהחופים ופורקות אותו באתרי בניה. כל משאית כזו הכניסה לו רווח של אלפי שקלים (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה).

בנוסף, עסק דומרני בסחר ברכבים גנובים יחד עם עבריינים פלסטיניים מרצועת עזה, בבבתי הימורים, ובהשתלטות על עסקים חוקיים באזור אשקלון (ויקיפדיה).

עם הכסף בא התיאבון. דומרני פנה לשותפו, יגאל ז'אנו, ודרש ממנו להגדיל את חלקו בעסקי החול. משזה סרב, חוסל בעזרת מטען חבלה שהוטמן בג'יפ ה- BMW שלו. עד היום לא הואשם איש ברצח.

[בתמונה: כריית חול בלת חוקית, והפוטנציאל הכספי הטמון בה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

2003: רציחת מאיר גנון וחנניה אוחנה

ב-9 בינואר 2003 חוסל במכוניתו מאיר גנון ('פלפל') - אחד משותפיו של דומרני לעסקי כריית החול - ליד הקיוסק המוצב בכניסה לבית החולים ברזילי, לאחר ששני רעולי פנים ירו לעברו כמה יריות ונמלטו מהמקום. מטבע הדברים, האצבע המאשימה הופנתה לעבר דומרני. היה גם ברור שבכך נפתחה מלחמה עקובה מדם על השליטה בכריית החול (איפרגן, 2011).

דומרני נחשד גם כמי שמעורב במותו של חנניה אוחנה כמה חודשים לפני כן, על רקע הסכסוך בנושא הימורי האינטרנט (איפרגן, 2011).

באותה שנה נעצר דומרני - יחד עם עבריין אחר - בחשד להחזקת טיל לאו, אך לבסוף לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו.

יולי 2003: רצח הנערה שקד שלחוב

הרצח הבא בסאגת המאבק על כריית החול אירע ביולי 2003. כשמחנה ז'אנו-גנון ביקש לנקום ולחסל את דומרני, נורתה בטעות הנערה שקד שלחוב בת ה-16 (ראו תמונה משמאל), ששהתה ברכב שבו אמור היה להימצא. שקד שלחוב נסעה ברכב עם חבר שלה ועוד חברה, וכשהגיעו לצומת הרחובות רבין-נווה דקלים, הגיח לעברם רכב אחר, שממנו נורו מספר יריות (דדון, 2011) (איפרגן, 2011).

[מקור תמונתה משמאל של שקד שלחוב ז"ל, באדיבות המשפחה]

היורים היו מישל (מאיר) ז'אנו וישראל ('בגה') גנון. השניים נעצרו והוגש נגדם כתב אישום בגין רצח, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הם זוכו בחודש אפריל 2009 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מכל האישומים נגדם. בהחלטתם כתבו אז שופטי המחוזי כי עדותו של עד התביעה המרכזי, העבריין ירון סנקר, אינה אמינה דיה.

אבל, בחודש דצמבר 2010 הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, הרשיע את שני הנאשמים ברצח הנערה וגזר עליהם מאסרי עולם (דדון, 2011) (איפרגן, 2011).

[לכתבה המלואה של טובה דדון ב- ynet - לחצו כאן]

2007-2004: החיסולים מתגברים...

במלחמה של 'לחיות או לחדול' מול דומרני, היה מותו של יגאל ז'אנו - שהשתחרר מהכלא כמה חודשים לפני כן - רק עניין של זמן. בספטמבר 2004, בסמוך לשעה שלוש בצהריים, החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות צה"ל ורזיאל במרכז אשקלון. מטען קטן שהוצמד לג'יפ הב-מ-וו של ז'אנו, הביא למותו של העבריין. ברכב שהו באותה העת גם אחיינו בן הארבע של ז'אנו ושני נוסעים נוספים, שנפצעו קל. דומרני נחקר בחשד למעורבות ברצח, אך - כרגיל - לא נמצאו ראיות כנגדו (איפרגן, 2011).

לטענת המשטרה, בין השנים 2005־2007 היה דומרני מעורב בעוד 33 מעשי רצח, אך גם לכך לא נמצאו הוכחות (ויקיפדיה).

העלייה לרמה הלאומית

עם מותם של ז'אנו וגנון היה השטח כולו נתון בידיהם של דומרני וחבורתו. הם החלו להשתלט גם על עסקי ההימורים, ניכיון הצ'קים, ההלוואות בשוק האפור ועוד (איפרגן, 2011).

עתה היה דומרני גדול דיו על מנת ליצור שותפויות גם עם עבריינים ברמה הלאומית: הוא חבר ליצחק אברג'יל ולמאיר אברג'יל לשותפות בעסקי הימורי אינטרנט ברשת קפה אינטרנט, יחד עם משפחות אלפרון וגבריאלי. 

[בתמונה: יעקב אלפרון: השותף...צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

שותפות זו גררה מאבקים מול משפחות אוחנה ואבוטבול, להם הייתה רשת הימורי אינטרנט מקבילה בשותפות עם זאב רוזנשטיין (ויקיפדיה).

דומרני קיבל בתחילה את חסותו של אברג'יל, אבל לאחר מכן נטש אותו. העיסוק המשטרתי המתמיד במלחמות הכנופיות של האלפרונים, מולנר, רוזנשטיין ואחרים, אפשרו לו לפעול 'מתחת לרדאר', ולהתבסס כגורם בכיר ברמת הפשיעה הלאומית (איפרגן, 2011).

[להרחבה על יעקב אלפרון, לחצו כאן] [להרחבה על משפחת גבריאלי, לחצו כאן] [לקריאה בהרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן] [לקריאה בהרחבה על פליקס אבוטבול, לחצו כאן] [להרחבה בנושא מאיר אברג'יל, לחצו כאן]

[בתמונה מימין: זאב רוזנשטיין. תמונת מסך מתוך חדשות ערוץ 10; בתמונה משמאל: פליקס אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ הראשון: "העבריין צ'רלי אבוטבול מובא למנוחות"]

2009: הלבנת הון

ב- 2009 ניסתה המשטרה לפעול כנגד ה'בנק' שדרכו ניהל דומרני את עסקיו: היא פשטה ב-8 בספטמבר ועצרה אותו ו-14 מאנשיו בחשד להלבנת הון של מיליוני שקלים. בפשיטה הזו השתתפו למעלה מ-220 בלשים וחוקרים מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) ויחידות להב 433, בסיוע מפקחי יחידת נותני שירות מטבע במשרד האוצר וחוקרי רשות המיסים, עדות לחשיבות שמייחסים רשויות החוק לדומרני (שרביט, 2009).

הפשיטה בוצעה בתום חקירה סמויה שארכה למעלה משנה. בין היתר פשטו החוקרים על "ציינג' בסט" באשקלון, מוסד פיננסי למתן שירותי מטבע, שעל-פי החשד שימש כ'בנק' של ארגון הפשיעה של דומרני (שרביט, 2009).

במקביל, צוותי מעצרים, של בלשי היאל"כ ויחידות 433, פשטו על בתי חשודים המזוהים עם ארגון הפשיעה, במושב עוצם (ביתו של דומרני), באשקלון, בבת-ים ובראשון-לציון, תוך שהם מסתייעים בחבלנים ובכלבים לזיהוי סמים וחומרי נפץ (שרביט, 2009).

מהחקירה עלה החשד כי עסק הצ'יינג המנוהל החל ממאי 2007 על-ידי אחיינו של שלום דומרני, שימש לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים. מממצאי החקירה עלה כי קיימים מספר לקוחות 'קבועים' המבצעים פעולות ניכיון צ'קים בצ'יינג', ועסקאותיהם מדווחות לרשות לאיסור הלבנת הון על שמות אנשים אחרים, וזאת, בכדי להסוות את זהות מקבלי השירות האמתיים (שרביט, 2009).

ערב החקירה הגלויה הוצאו צווי הקפאה ותפיסת רכוש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ונתפס רכוש רב במסגרת הליכי החילוט, לרבות מכוניות, טרקטורונים ובתי עסק (שרביט, 2009). אבל, החקירה לא הניבה כתב אישום כנגד דומרני.

[להרחבת המושג: 'הלבנת הון', לחצו כאן]

[בתמונה: הלבנת הון...תמונה חופשית שהועלתה על ידי Images Money לאתר flickr]

2008: הבורר של חיים רביבו

ביוני 2008 הודיע הכדורגלן המפורסם, חיים רביבו (ראו תמונה משמאל), כי הוא עוזב את הארץ ללוס אנג'לס יחד עם אשתו, שגית, ושלושת ילדיהם, כדי לפתח את עסק התכשיטים של אשתו (ויקיפדיה).

[תמונתו של חיים רביבו נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מוטי קדוש. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לאחר שבוע נטען על ידי כלי תקשורת, כי הסיבה לעזיבתו של רביבו היא הסתבכות עם העולם התחתון ואיומים עליו. רביבו הכחיש זאת. בהמשך נטען כי בורר בעולם התחתון הטיל על רביבו "עונש הגליה" מישראל. בראיון שערך עם כתבת ערוץ 10 אופירה אסייג בפברואר 2009, הכחיש רביבו את כל הטענות האלה. בשנת 2010 הוא שב עם משפחתו לישראל (ויקיפדיה).

ב־2008 נטען כי דומרני הוא הבורר בין חיים רביבו לסוחר בעל רקע פלילי עשיר, וכי גזר על רביבו קנס כספי וגלות של שנתיים מהארץ (הערוץ השני, 2013) (ויקיפדיה) (זוהר, 2008).

העיתונאי אמיר זוהר טוען, כי דומרני קבע תחילה שרביבו ישלם לסוחר קנס גדול. אבל בכירים בארגון הפשע של משפחת אברג'יל - שבעבר פעלו להרחקת עבריינים מרביבו, - לא קיבלו את הכרעתו. דומרני כעס על כך, אך החמיר את העונש: הוא הגדיל את סכום הקנס וקבע שעל רביבו לצאת לגלות. בשלב הבא הודיע רביבו על עזיבתו לארצות הברית, לדבריו בעצת רב, ובלי קשר לאיומים עליו (זוהר, 2008).

עוד טען זוהר, כי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית של המשטרה בדקה את הקשר בין האיומים על רביבו לבין ארגון הפשיעה של דומרני, אך לא מצאה ראיות לכך (זוהר, 2008).

 2009: הרשעה ומאסר בעקבות תקיפתו של אבנר הררי

לאחר מעצרם של האחים אברג'יל ב- 2008 פעל דומרני להשתלט על עסקיהם.

ב-12 בינואר 2009, בשעה 14:30 הגיע דומרני מלווה במאבטחו האישי ובחברו מאיר אוחיון אל מוסך קמור בתל אביב, כשבאותו הזמן שהה במקום העבריין והמחסל אבנר הררי - המקורב למשפחת אברג'יל" - מלווה אף הוא במאבטח אישי. כשדומרני הבחין בהררי "גמלה בלבו ההחלטה לחטוף אותו ולפגוע בו. דומרני יצא מהרכב, ניגש אל הררי, נגח בחוזקה בפניו ואף המשיך להכותו באגרופים תוך שהוא מאיים וצועק לעברו "אחד אחד אני אגיע אליכם". בנוסף, חבריו של דומרני הצטרפו אליו, והחלו להכות את הררי בכל חלקי גופו. לאחר מכן הם תפסו בידיו וברגליו וניסו להכניסו בכוח אל מכונית שחנתה בסמוך במטרה לחטוף אותו. אולם, הררי התנגד, הצליח למנוע את חטיפתו וברח מן המקום כשהוא חבול ופצוע (שפירא, 2009) (איפרגן, 2011) (ויקיפדיה).

ב- 2009 הצליחה המשטרה להגיש נגד דומרני כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על תקיפתו של, אבנר הררי.

[להרחבה על אבנר הררי, לחצו כאן]

[בתמונה: אבנר הררי. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: משפט אבנר הררי ושותפיו, 28/6/11]

2010: הבוררות בחברת ראציו

בספטמבר 2010 פורסם בתקשורת כי הבעלים של חברת חיפושי הגז והנפט רציו, יגאל לנדאו (ראו תמונה משמאל), שהמחזיק גם בשליטה בבנק אגוד, פנה להליך בוררות בפני ראש ארגון הפשע מאיר אברג'יל.

[בתמונה משמאל: יגאל לנדאו, מנכל רציו. איש עסקים ויזם ישראלי, מנכ"ל השותפות המוגבלת "רציו חיפושי נפט (1992)", דירקטור בפרוסיד קרן הון-סיכון בע"מ, חבר דירקטוריון בבנק אגוד לישראל בע"מ ומנכ"ל חברת חירם לנדאו בע"מ. מקור התצלום: יח"ץ. שם הצלם אינו מוזכר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ע"פ התקשורת, לנדאו פנה לעולם התחתון בשל סכסוך עם משקיע ברציו, שלומי שוקרון, בעליה של חברת הקבלנות גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין פיתוח. הבוררות התקיימה לבסוף בפני מומחה בתחום שוק ההון, עו"ד אסף ברם. ואולם, ברם נבחר לאחר פגישה שערך עם שני עבריינים בכירים שנבחרו על ידי כל אחד מהצדדים המסוכסכים. עבריין בשם 'יחזקאל' ייצג את שוקרון, ומאיר אברג'יל ייצג את לנדאו בהליך בחירת הבורר שיכריע בסכסוך (רז, 2010).

גם שמו של דומרני השתרבב לפרשה, אבל הוא שימש בה 'קבלן משנה'... על פי עדויות, הופיע במשרדי החברה יחד עם קבוצת בריונים, על מנת לכפות את קיום הבוררות בביתו של למאיר אברג'יל (ויקיפדיה).

[על הלגיטימציה הגוברת של בוררויות העולם התחתון בעולם העסקים, לחץ כאן]

[בכרזה: הלגיטימציה הגוברת של בוררויות העולם התחתון... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Licht לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

2011: מי רצח את פרנסואה אבוטבול?

בראשית 2011 נעצר דומרני יחד עם ריקו שירזי (בתמונה משמאל) ועיזאת חאמד בחשד שתכננו לרצוח את פרנסואה אבוטבול.

[התמונה: ריקו שירזי. צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון: "מבט - הובא למנוחות שי שירזי, בנו של העבריין ריקו שירזי, שחוסל אמש בת"א"]

כעבור חודש נעצר שוב בחשד לסחיטה באיומים של בעל עסק באשקלון.

כעבור חודש נוסף, נעצר דומרני שוב יחד עם 7 מאנשיו באשמה כי יצר מונופול בשוק גז הבישול באזור שדרות באמצעות אלימות וסחיטה באיומים כלפי מתחרים עסקיים (ויקיפדיה).

[להרחבה בנושא פרנסואה אבוטבול, לחצו כאן]

[בתמונה: מי רצח את פרנסואה אבוטבול? צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: "חדשות 2 רשת - בלעדי: תיעוד חיסולו של פרנסואה אבוטבול"]

2011: פרשת מרגלית צנעני - דומרני נכנס לעסקי אמרגנות הזמר המזרחי

הפשע המאורגן מגלה מעורבות בזמר המזרחי, בעיקר, בגלל הכסף הגדול שמגלגל ענף זה. עשרות ומאות מיליונים מתגלגלים בזמר המזרחי, והעבריינים מבקשים להיות שותפים, ולנתב את עסקיהם גם לאפיקים לגיטימיים או 'חצי לגיטימיים'.

כיוון ש'הכסף הגדול' קורץ, יש כאלה בעולם העברייני - כמו שושנה אלפרון - שפתחו סוכנות לייצוג אמנים ולקידומם. אפילו העבריין זאב רוזנשטיין שיתף פעולה עם האמרגן אבי גואטה להבאת אמן תורכי מפורסם - אברהים טטליסס - לארץ.

שלום דומרני אינו שונה בסוגיה זו, וגם הוא ביקש להקים לו סוכנות כזו... (מערכת נענע 10, 2015).

ב-16 באוגוסט 2011, נעצרו, הזמרת מרגלית צנעני (ראו תמונה משמאל) ובנה אסף למשך שבועיים וחצי, בחשד שניסו להיעזר בעבריינים מיכאל חזן ובן כהן כדי לגבות כספים מאמרגנהּ לשעבר אסף אטדגי. גם בפרשה זו רב הנסתר על הנגלה. במסגרת הסדר טיעון שנחתם בנובמבר 2011 צנעני הודתה והורשעה בסחיטה באיומים של אטדגי, ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.

[בתמונה למעלה משמאל: מרגלית צנעני בעצרת "הנגב דורש צדק חברתי" בבאר שבע. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Eman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[על הקשר שבין הפשע המאורגן והזמר המזרחי, לחצו כאן]

[לכתבה של סניור ובוקר ב- ynet מה- 10 בינואר 2017, לחצו כאן]

2011: דנינו נגד דומרני

בשנים הללו כבר זכה דומרני מהתקשורת לטיפול של 'עבריין-על'. כך למשל, התפרסם באתר nrg, ב-3 בינואר 2011, מאמר תחת השם "דנינו נגד דומרני: מי ינצח בקרב בין שני האשקלונים": (הכוונה למפכ"ל הנכנס דאז, יוחנן דנינו) 

"... קילומטר אחד בלבד מפריד בין 'בלוק 100' ברחוב ההסתדרות, שבו גדל המפכ"ל הנכנס יוחנן דנינו, לבין 'המובלעת' של רחוב מילרוד, שבו גדל שלום דומרני. שני ילידי אשקלון בחרו במסלולים שונים כדי להגיע לצמרת, אלא שמעתה הניצחון של האחד יהיה ההפסד של השני..." (איפרגן, 2011).

כידוע, דומרני שרד את עידן דנינו...

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן ב- nrg, לחצו כאן]

2015-2013: המלחמה הגדולה בין דומרני לבני שלמה

בשנים 2015-1013 התנהל מאבק, עקוב מדם בין שתי משפחות הפשע. מצידו של דומרני, עמדו בחזית, נגד בני ושלום שלמה, בעיקר חברי הילדות שלהם, האחים אופיר ועמוס לביא. המאבק הזה כלל הנחת מטענים מתחת למכוניות ופיצוצים ברחובות אשקלון, אשדוד וקריית גת. באחד המקרים, בשנת 2013, אף נהרג ג'קי בניטה, שהיה 'חייל' של דומרני, מפיצוץ מטען באשקלון (לוי וחדד, 2016).

האחים, בני ושלום שלמה, היו חיילים בארגון של שלום דומרני. הוא זה שזיהה את הפוטנציאל הטמון בבני. הוא קרא לו לחזור דרומה, שיתף אותו במרבית עסקיו, נתן בו אמון כמעט מלא, וטיפח אותו במסירות. מספרים שהשניים היו קרובים עד כדי כך שדומרני הפקיד בידי שלמה את מפתחות ביתו במושב עוצם, ואף נתן לו לנהל את עסקיו כאשר ישב בכלא.

אט אט צבר שלמה מוניטין על גבו של דומרני, ודרך פעילותו בתעשיית כריית החול, הצליח לבסס את מעמדו בדרום כיריב שקול. הניתוק בין האחים שלמה לדומרני החל בתחילת 2013. באותה העת, ניסה שלמה לקדם הקמת מטמנת זבל ליד אשדוד. דומרני זעם על ניסיון ההשתלטות, אך שלמה, שביקש להרחיב את עסקיו, לא ספר אותו. משם, המצב רק הידרדר. בעוד המשטרה כותשת את ארגון דומרני ומצמקת אותו, ובעוד דומרני יושב בכלא בעקבות ניסיון סחיטה של הרב יעקב איפרגן, "הרנטגן" מנתיבות (ראו בהמשך למטה), משפחת הפשע של בני שלמה נהנתה מההפקר (אלי, 2014).

כך בגדו האחים שלמה בדומרני. הם מוטטו את שלטונו הבלעדי בדרום, ויצאו לדרך עצמאית, עם ארגון פשע משלהם, כשהם נוטלים עימם חלק מ'חייליו'. הבגידה הפכה ליריבות מושבעת, בעיקר בגלל המידע הפנימי הרב שהאחים שלמה אספו על הארגון של דומרני במהלך השנים ולקיחת חלק מחייליו (לוי וחדד, 2016) (אלי, 2014).

הבגידה הזו הובילה לסבב דמים ובסופו, של דבר, עלתה לשניהם ביוקר...

[בתמונה: הפטרון וה'חייל' שהפכו לאויב המיתולוגי: שלום דומרני ובני שלמה. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

2013: ההתנקשות הראשונה בבני שלמה

בני שלמה ידע שחייו תלויים על בלימה. מכונית הסקודה שלו הייתה משוריינת, חלונותיה הושחרו וכוסו במגנים, והיא עברה חיזוקים של פלטות ומגנים על השלדה. המיגון הזה הציל את חייו (אלי, 2014).

ביולי 2013, כאשר יצא שלמה מביתו במושב חלץ באותו רכב, הוא נפל לתוך מארב סמוך לצומת גבעתי. בניסיון החיסול הזה השתתפו שלושה עבריינים, ובהם מורדי דיין, המקושר למשפחת לביא ולשלום דומרני; ואסף לביא, מבני משפחת לביא, עושי דברו של דומרני ברחובות – וחברי הילדות של בני שלמה (אלי, 2014).

הם הציבו תצפיתנים סמוך לביתו של בני שלמה ועשו עבודת הכנה מדוקדקת. כאשר הגיע הרכב המשוריין לצומת גבעתי, פתחה חוליית החיסול באש לעבר המכונית באמצעות רובה אם-4. לאחר מכן ניסו להימלט משם על גבי אופנוע. אבל נלכדו על ידי המשטרה. בני שלמה המשיך בנסיעה עד לבית החולים ברזילי. הוא נפגע קלות ברגליים ובגב מרסיסים, ושוחרר באותו היום מבית החולים (אלי, 2014).

[ה'סקודה' של בני שלמה לאחר ההתנקשות. על המושב, השכפ"ץ של המאבטח. התמונה מתוך תיק בית המשפט]

2014: ניסיון התנקשות שני בבני שלמה

ב- 5 בפברואר 2014 עבר בני שלמה ניסיון התנקשות נוסף. ביציאה מהמושב שלו, הופעל נגד מכוניתו מטען רב עוצמה. גם הפעם לא היו נפגעים (אלי, 2014) (אלי ושני, 2014).

[בתמונה: בני שלמה. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: בני שלמה בבית המשפט בהארכת מעצר, 29/1/16]

2015: חיסולו של שלום שלמה

בספטמבר 2015 נפל דבר בעולם הפשע בדרום: שלום שלמה, אחיו של בני שלמה נרצח ביציאה מביתו שבמושב תלמים. במשפחת שלמה ייחסו את הרצח לארגון של האחים לביא, אך לא הצליחו להוכיח את טענותיהם או לנקום בהם. העובדה שלא הצליחו לנקום גרמה לפיחות רב במעמדם (לוי וחדד, 2016).

2013: פרשת הבחירות בעיריית נתיבות

בנובמבר 2013 נעצר דומרני יחד עם 7 מאנשיו באשמת סחיטה באיומים על רקע מערכת הבחירות המקומית בנתיבות. כתב האישום - שהוגש כנגדו, כנגד שותפו, מומי קסנטיני, וכנגד עוזרו של הרב יורם אברג'ל, עמנואל אלישע - מייחס להם עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרעה בבחירות ושיבוש מהלכי משפט (קוריאל, 2013) (ויקיפדיה).

[בתמונה משמאל: הרב יורם אברג'יל. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 'קול רינה'. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

הפרשה התנהלה על רקע הבחירות בעיר בין ראש העיר המכהן יחיאל זוהר, שבו תמך הרב יורם אברג'ל, לבין המועמד אייל מסיקה, שבו תמך הרב יעקב איפרגן (הרנטגן). הפילוג בין חצרות הרבנים יצר מתיחות קשה ולפעמים אף אלימה לאורך מערכת הבחירות (קוריאל, 2013).

על פי כתב האישום, בשל החשש שמסיקה עשוי לזכות בבחירות, ניצלו אנשיו של הרב אברג'ל את היכרותם עם דומרני כדי להרתיע את הרב איפרגן ואנשיו ובכך לפגוע בתמיכה במסיקה. העוזר אלישע מואשם שביקש מדומרני ואנשיו להגיע לביתו של הרב איפרגן ולאיים עליו, במטרה למנוע מאנשיו את המשך הפעילות למען מסיקה (קוריאל, 2013).

ביום הבחירות, נטען, הגיעו דומרני וקסנטיני לבית הרב איפרגן יחד עם אנשיהם. מיד לאחר מכן המשיכו הנאשמים למוסדות החינוך של הרב איפרגן והטילו אימה על אנשיו. על פי כתב האישום, מפאת האימה חשש הרב לחייו ולחיי בני משפחתו, ושכר את שירותם של מאבטחים חמושים (קוריאל, 2013).

הרב איפרגן אמנם הכחיש - כצפוי - שאוים על ידי דומרני, אבל טענו: "ניתוח מדוקדק של הראיות, ובהן גרסאות המתלונן הרב איפרגן, הרבנית ברוריה (אחותו של הרנטגן), ומעל כולן גרסת עוזר הרב, עמנואל, מוביל למסקנה אחת ויחידה כי המשיבים הגיעו... במטרה לשבש את מהלך יום הבחירות במטהו של מסיקה ובכך להעלות את סיכויי בחירתו של יחיאל זוהר" (קוריאל, 2013).

[בתמונה: הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) אויים על ידי דומרני. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: 'הווידאופדיה: הרנטגן' של ערוץ 2]

העוזר של הרנטגן - שהעז להתלונן - גולל בפני השוטרים את השתלשלות האירועים בין חצרות הרבנים בנתיבות. הוא תיאר כיצד "פשטו" בשעות הבוקר דומרני ואנשיו על מוסדות הרב. גם מאשתו של הרנטגן, הרבנית רוחמה, נגבתה עדות שתומכת לכאורה בעמדת הפרקליטות. הרבנית סיפרה למשטרה כי בעלה כעס על פעילותם של דומרני ואנשיו ביום הבחירות, ועל העובדה שהמחנה של אברג'יל מפעיל עבריינים. לפי עדותה, לאחר המפגש עם דומרני, הרב איפרגן הביע חשש לחייהם ולחיי ילדיהם (קוריאל, 2013).

בכתב האישום נחשפות האזנות הסתר שביצעה המשטרה לדומרני ואנשיו, ובמרכזן שיחה שקיים עם הרבנית. דומרני ביקש להיפגש עם הרנטגן, ונענה תחילה בתשובה כועסת מצד רעייתו: "מי מביא כוחות כאלה? תגיד לרב יורם שלא עושים דברים כאלה", אך בהמשך סידרה את הפגישה (קוריאל, 2013).

בכתב האישום מפורטת הפגישה שהולידה את כתב האישום. בפגישה עם הרנטגן בסלון ביתו, טען דומרני כי הרב, עוזרו ומנהל מוסדות הלימוד שלו פוגעים באברג'יל. "אתם פוגעים ברב יורם, ואנחנו פה כדי לסדר את העניינים של הרב יורם... אנחנו פה בשליחות הרב יורם", אמר דומרני. העוזר של הרנטגן סיפר בעדותו במשטרה כי חש שהוא "רואה את המוות בעיניים" (קוריאל, 2013).

דומרני ציין כי "הרב יורם חשוב לו (לקסנטיני) מאוד. הכבוד של הרב יורם מאוד חשוב לו. נשלחנו לטפל בזה ויש דרכים לטפל בזה... אם אתם לא עושים לו כלום, אז אני אשמור עליך". מיד לאחר מכן עזב עוזרו של הרנטגן את הבית (קוריאל, 2013).

בגלל החשש לחייו ולחיי בני משפחתו, שכר הרנטגן את שירותם של מאבטחים חמושים שאבטחו את ביתו ביום הבחירות. בנוסף, בשל האימה, התפלל הרב איפרגן להצלחתו של יחיאל זוהר בבחירות ולכך שמסיקה לא יבחר (קוריאל, 2013).

2014: טיל לאו על ביתו של דומרני

פיני מזרחי הוא עבריין שהשתחרר ב- 2014 מהכלא, שם הסתכסך עם רזיאל רווח, אחד מאנשיו של דומרני, והחליט לרצוח אותו. הוא השליך רימון רסס, שלא התפוצץ, אל חלון ביתו של רזיאל רווח, "חייל" בארגון של דומרני. כשנכשל, החליט לחסל את דומרני (שבאותה עת שהה במרוקו), ואת יד ימינו, מומי קסנטיני (צורי, 2014).

[לכתבתו של אמיר זוהר ב'גלובס' על מרוקו כעיר מקלט לעבריינים ישראלים, לחצו כאן]

אבל, המשטרה הצליחה לגייס עד מדינה מאחד הקרובים למזרחי, ולעקוב אחריו מקרוב. מזרחי ועד המדינה הצטיידו באקדח ונסעו לביתו של דומרני על מנת לחסלו, אף הוא לא היה שם. כתוצאה מכך האלימות גברה, והמשטרה החליטה להתערב. פיני מזרחי נעצר והוגש נגדו כתב אישום, ביחד עם שלושה עבריינים נוספים (האחים דודו ומאור מגידיש וגבי יתד). (ערוץ 10, 2014) (צורי, 20144).

האחים מגידיש תכננו להגיע רכובים על שופל לגבעה שנמצאת מול ביתו של דומרני, ומשם לשגר טיל לאו היישר לביתו ובכך להביא לחיסולו. אבל, עדותו של עד המדינה קרסה בבית המשפט, ושניהם זוכו (צורי, 20144).

[לכתבה המלאה - צורי, 2014 - לחצו כאן]

2015: 'הקלטת הלוהטת' של דומרני עם הרב פינטו

ב- 2015 החלה הטבעת להיסגר על שלום דומרני. בצר לו, ניסה דומרני לגייס את הרב יאשיהו פינטו, שיסדר לו אשרת כניסה לארצות הברית.

אחת הקלטות המביכות עבור הרב יאשיהו פינטו הייתה הקלטת הסתר של שיחתנו עם שלום דומרני. הרקע היה כפי הנראה בקשתו של דומרני מפינטו לסדר לו אישורי כניסה לארצות הברית.

[תמונתו של הרב יאשיהו פינטו משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי yaacov gross. קובץ זה הוא בעל רישיון GNU Free Documentation License]

השיחה בין השניים החלה כשהרב פינטו אומר לדומרני: "מה שלומך צדיק (לא פחות...)? ... יום שישי דיברנו, הכול אמת. יום שני תהיה לי תשובה, יכול להיות שביום שני בלילה אתם באים לפה". ככל הנראה מתכוון להגעתו של דומרני לארצות הברית. בתמורה, מדבר פינטו על "20% מכל דבר...", ודומרני מסכים:

• דומרני: בסדר גמור.
• פינטו: הכל אמת, הם אמרו לי.
• פינטו: הם המומים איך הדבר הזה הם לא מאמינים. יכול להיות שביום שני בלילה אתם באים לפה. הם רק צריכים אישור וזהו. אנחנו לבד הרחקנו את כולם לידינו (מתכוון כנראה לאנשים הקרובים לרב שלגביהם הוזהר) דומרני: בסדר גמור. רבנו אתה יודע שאתה האור של העיניים שלנו
• פינטו: בעזרת השם.
• פינטו: אנחנו יכולים לדבר קצת פתוח?
• דומרני: לא, לא פינטו: בעזרת השם עשרים אחוז מכל דבר, ברכה מהקדוש ברוך הוא, שלכם. זה מה שביקשנו ביקשנו על עצמנו. עשרים אחוז מכל דבר.
• פינטו: יום שני תהיה תשובה סופית אוהבים אתכם הרבה, הרבה, הרבה. השם יברך אתכם. שהכול יתקבל בשמיים, השם יציל אתכם, השם ישמור, איזו שבת רעה עברנו, אתם לא יודעים איזה שבת רעה.
• דומרני: למה רבנו?
• פינטו: מישהו התקשר אלינו ואמר לנו: הרגו את שלום. נכנסנו לשבת בוכים
• דומרני: לא, חס וחלילה
• פינטו: כל הגוף רעד, עברנו תשעה באב, לא שבת
• פינטו: אוהבים אתכם הרבה. יום שני תהיה תשובה.

2015: כתבי אישום נגד דומרני ומעצר עד תום ההליכים

ב-2015 הצליחה, כאמור, המשטרה סוף סוף לגייס עד מדינה נגד דומרני. מדובר במחסל מתוך צוותו הקרוב, ש'חצה את הקווים' והביא להגשת כתבי אישום נגד עשרות עבריינים בעבירות של רצח, ניסיון לרצח והחזקת אמצעי לחימה. גם ראשי הארגונים דומרני ו-לביא נעצרו. נגד דומרני הוגש כתב אישום בגין שני ניסיונות רצח, אספקת אמצעי לחימה וקשירת קשר לביצוע פשע (פרשה 8035) (מבט, 2015).

2016-2015: מאסר בבידוד

בשנת 2015 הוחזק דומרני עם אסיר נוסף בתא, אולם כשזה השתחרר בסוף 2015 נותר בבידוד. כאשר עתר על כך ביולי 2016 לבית המשפט, התנגדו לכך, הן שב"ס והן המשטרה, כיוון שדומרני מפעיל את אנשיו גם מהכלא, בשל המסוכנות הגבוהה ביותר, העולה מהאסיר עצמו; בשל מסוכנות גבוהה ביותר העולה מעבריינים אחרים לפגוע באסיר; ובשל מסוכנות גבוהה ביותר העולה משילוב האסיר יחד עם שותפיו להמשך פעילות פלילית בין כותלי הכלא, וניהול העניינים הפליליים" (ינגה, 2016).

עוד נכתב: "העותר פועל נמרצות מתוך כותלי הכלא, באופן אינטנסיבי וללא הפסק, על מנת לקדם מעמדו בכלל רחבי הארץ ואף מחוץ לארץ. התנהלות זאת מתבצעת על ידי העברת מסרים בדרכים שונות מחוץ לכותלי הכלא אל מקרוביו 'וחייליו', ביצוע פעילויות פליליות ואף אלימות תוך כדי שליחת אותם 'עושי דבריו', בראשם עומד העותר – מעורבות בפגיעה ממשית בחיי אדם" (ינגה, 2016).

לפי המשטרה, דומרני מתגבר על המכשולים הרבים מתאו. "על אף מגבלותיו מאחורי סורג ובריח, לרבות הגבלה טלפונית והיותו בהפרדה, העותר פועל מבלי חשש ומנצל כל הזדמנות שניתנת לו לטובת העברת מסרים לפעילות פלילית ענפה מחוץ לכותלי הכלא. העותר אינו בוחל בכל אמצעי על מנת לממש מטרותיו וכוונותיו הפליליות. בשל המעורבות של העותר בפלילים, אף בהיותו מאחורי סורג ובריח, ולאור המידע המודיעיני אשר מצטבר בכל רגע נתון, משטרת ישראל מבקשת להשאירו בהפרדת יחיד" (ינגה, 2016).

גם חטיבת המודיעין של שב"ס ביקשה להחזיקו בתא נפרד. "זאת לצורך שמירה על שלומו וביטחונם של אסירים אחרים מפניו ומניעת עבירות אלימות", נכתב. בארגון טענו כי לאחר דיונים הוחלט כי דומרני לא יכול לשהות באגף רגיל ואף לא באגף שמור. בעבר, נמסר משב"ס, נעשו ניסיונות לשלב את דומרני בהפרדה זוגית, אך ניסיונות אלו לא הצליחו ושלב זה האסיר אינו נמצא מתאים לכך (ראו המסמך למטה) (ינגה, 2016):

[בתמונה: סקירת שירות בתי הסוהר לבית המשפט בנוגע להחזקתו של דומרני בבידוד. לכתבה כולה - ינגה, 2016 - לחץ כאן]

2016: ניסים נינה דומרני מתחתן, ללא נוכחות אביו

ב- 2016 התחתן בנו הבכור של שלום דומרני, ניסים נינה. לשירות בתי הסוהר, לפרקליטות ולמשטרה לא הייתה שום כוונה לאשר את יציאת דומרני לחתונה. לכן, נקט דומרני ברעיון יצירתי וביקש לצפות בחתונה על גבי מסך מהכלא. השלטונות סרבו. דומרני עתר לבג"ץ שדחה גם הוא את העתירה...

[לכתבה המלאה של יניר ינגה בוואלה, לחצו כאן]

2017: גזר הדין - שש שנות מאסר

בינואר 2017 - כמו בבזאר מזרחי, שבוע לאחר שדחה את הסדר הטיעון שהשיגו פרקליטיו עם הפרקליטות, בפרשה שבה הוא הואשם בכמה ניסיונות רצח, ורגעים ספורים לפני שעד המדינה בפרשה היה אמור לתת את עדותו הדרמטית בבית המשפט - הסכים דומרני להודות בקשירת קשר לביצוע פשע, בעבירות נשק, בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה ובאספקת נשק; ולהישלח למאסר של שש שנים. שאר חברי ארגונו של דומרני המעורבים בפרשה צפויים לשאת עונש מאסר שנע בין שנתיים לארבע שנים, כל אחד לפי חלקו (ינגה, 2017).

2018: גם 'היורש', ניסים דומרני נכנס לכלא לשנתיים

ניסים (נינה) דומרני, בנו של שלום, לא הצליח אף פעם להכנס לנעלי אביו, ובפברואר 2018, גם נעצר כאחד מ-33 החשודים שנעצרו במסגרת פעילותו של סוכן סמוי באשקלון. החשד: חטף אדם וסחט באיומים. הוא נשפט לשנתיים מאסר, על עבירות של סחיטה באיומים, והשתחרר בנובמבר 2019, כשהוא שומר על פרופיל נמוך יחסית, מחשש שיירצח (ראו לינק לכתבה מעודכנת יחסית על ניסים דומרני ומעמדו בעולם הפשע, של כתב הפלילים הוותיק שמעון איפרגן).

[למאמר המעודכן של שמעון איפרגן על ניסים נינה דומרני, לחצו כאן]

[למאמר המלא של אילנה קוריאל ב- ynet, לחצו כאן]

2021: השיבה למושב עוצם

שחרורו של שלום דומרני מהכלא, ב- 4 באוקטובר 2021, סימנה את חזרת מלחמת המכוניות המתפוצצות בדרום, כיוון שהיה ברור שהוא ינסה להשיב לעצמו את אשר איבד...

מן הסתם, הדף הזה רחוק עדיין מלהיחתם, ועוד לא נכתבה המילה האחרונה בפרשת שלום דומרני...

[למאמרם של לוי וינגה בוואלה, לחצו כאן]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), עזרא (שוני) וראובן גבריאלי: קו התפר שבין פוליטיקה, הון ופשע, ייצור ידע, 5/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), הלבנת הון, ייצור ידע, 1/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), אבנר הררי – המחסל המזמר הורשע בניסיון לרצח, ייצור ידע, 23/6/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), מאיר, ה’מוח’ של משפחת אברג’יל, ייצור ידע, 25/9/17.
• פרנסואה אבוטבול (2017), הבן הסורר של משפחת הפשע שנכחדה, ייצור ידע, 27/5/17.
• ויקיפדיה: שלום דומרני.
• ויקיפדיה: חיים רביבו.
• הערוץ השני (2013), אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני, שידורי רשת, סרטון יו-טיוב, מה- 3/11/13.
• ערוץ 10 (2014), כך ניסו לחסל את שלום דומרני, סרטון יו-טיוב, מה- 6/10/14.
• מבט (2015), כתב אישום נגד ראש ארגון הפשיעה שלום דומרני, סרטון יו-טיוב, מה- 29/10/15.
• שמעון איפרגן (2011), דנינו נגד דומרני: מי ינצח בקרב בין שני האשקלונים?, nrg, 3/1/11.
• טובה דדון (2011), מאסר עולם לרוצחי הנערה שקד שלחוב, 15/3/11, ynet.
• אמיר זוהר (2008), העולם התחתון דן את חיים רביבו לגלות, חדשות וואלה, 11/7/08.
• שפירא מיכל (2009), האישום: דומרני נגח וניסה לחטוף את הררי, 19/2/09, nrg.
• רז הילה (2010), המשטרה פתחה בחקירת הבוררות בין רציו לגלובוס, דה מרקר, 13/10/10.
• מערכת נענע 10 (2015), הפנים האמתיות של סנדקי הזמר המזרחי, 31/8/15.
• נועם שרביט (2009), העבריין שלום דומרני ו-14 מאנשיו נעצרו בחשד להלבנת הון, גלובס, 8/9/09.
• אילנה קוריאל (2013), אישום: דומרני איים כדי לשבש את הבחירות 24/11/13, ynet.
• יניר ינגה (2017), רגע לפני שעד המדינה דיבר: דומרני הסכים לשש שנות מאסר, חדשות וואלה, 11/1/17.
• יניר ינגה (2016), הדוח החסוי חושף: כך ממשיך דומרני לשמור על מעמדו מתוך הכלא, חדשות וואלה, 26/7/16.
• שי לוי, שמוליק חדד (2016), היום שאחרי כליאת דומרני: דם יזרום ברחובות, האחים לביא ישתלטו על השטח, אשקלון, 22/12/16.
• יוסי אלי (2014), ה"קומפיוטר" שבגד בדומרני: בני שלמה, כוח עולה בעולם הפשע, חדשות וואלה, 14/2/14.
• שמעון איפרגן (2016), כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, דה מרקר, 17/6/16.
• אמיר זוהר (2012), חשיפת G: כך נראית מושבת העבריינים הישראליים בקזבלנקה, גלובס, 15/9/12.
• שמעון איפרגן (2021), פרופיל נמוך: החיים החדשים של נינה דומרני, מאקו, 24/1/20.