[בתמונה: פרנסואה אבוטבול. צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: "חדשות 2 רשת - בלעדי: תיעוד חיסולו של פרנסואה אבוטבול"]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
פרנסואה אבוטבול - בנו של העבריין המיתולוגי פליקס אבוטבול, ואחיו של עבריין חשוב אחר, אסי אבוטבול - היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא סיים את חייו בגיל צעיר, בתחילה בבדידות של תאי מעצר או של דירות מקלט יוקרתיות; ולבסוף, בצרור כדורים בתחנת דלק בשרון, והוא בן 40 בלבד.
העיתונאי, אמיר זוהר, מתאר אותו כ"ילד שמנת נתנייתי מיוחס אשר הפך לגבר וולגרי, יהיר, גדול, אלים ועשיר, עם עשרות חיילים ו'מלכחי פינכה' מקצועיים, אבל הרבה יותר יריבים ושונאים. לצד אופי ילדותי וחנופה, פרנסואה היה ידוע גם באלימות שלו, בקללות ובהשפלות. הוא אפילו הצמיד אקדחים לראשם של יריבים" (זוהר, 2011).
מקומו של פרנסואה אבוטבול בהיררכיה המשפחתית
פרנסואה אבוטבול - יליד 1975 - הוא בנו הסורר של ראש משפחת פשע המיתולוגי, פליקס אבוטבול. אביו היה המנהיג הבלתי מעורער של משפחת אבוטבול, וכל עוד חי הייתה המשפחה גורם של ממש בתמונת הפשע של ישראל.
לידו של פליקס שימש אחיו, צ'רלי אבוטבול, שהיה איש השטח והביצוע.
לכל אחד מהאחים שני ילדים:
- אסי ופרנסואה, בניו של פליקס.
- אביב, פרנסואה ('הקטן', להבדיל מבנו של פליקס) ואדם, בניו של צ'רלי.
כולם גדלו כילדי שמנת עשירים ומיוחסים, שצמחו עד מהרה להיות עבריינים משמעותיים.
[התמונה משמאל: מתוך כתבת וואלה (אלי ואשכנזי, 2014)]
לפרנסואה גם אחות בשם שירלי. היא אינה מעורבת בפשיעה, אולם עברה רומן מתוקשר עם בנו של ריקו שירזי, שי שירזי.
ביום א', ה- 11 באוגוסט 2002, נורה פליקס אבוטבול, והוא בן 51, בפתח הקזינו שבבעלותו בפראג. על פי אחד הדיווחים שהגיעו למשטרה, מדובר באשה שירתה באבוטבול חמישה כדורים ונמלטה (בן צור, 2002).
ניסיון חיסול נוסף בדיוק באותו מקום - פתח הקזינו בפראג - בוצע זמן קצר אחרי נגד אסי אבוטבול, עובדה שסייעה לו להחליט לחסל את עסקי המשפחה בצ'כיה, ולחזור לישראל.
פרנסואה העריץ את אביו פליקס (ראו בתמונה למטה) אבל הם גם הרבו להסתכסך, והוא התחצף אליו ברמה שאף אחד לא העז, עד כדי כך שאביו ניתק ממנו מגע לתקופות ארוכות.
[בתמונה: פליקס אבוטבול. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "ריקו שירזי נחקר בחשד למעורבות ברצח פרנסואה אבוטבול"]
אבל למזלו, פרנסואה התגלה כאיש עסקים מוכשר, וידע לעשות כסף לבד. במשך 10 שנים הוא שלט ביד רמה על כמה ממועדוני הקלפים והקוביות החזקים בנתניה, ולידם הפעיל בנק להלוואות בריבית. במקביל הוא הקים את רשת המסעדות ובתי המאפה, בת האיכר, שהפכה לתרנגולת שמטילה ביצי זהב, לא לפני שדאג לייבש את בתי הלחם שפעלו אז בסביבה. (זוהר, 2011).
[לקריאה בהרחבה על פליקס אבוטבול, לחצו כאן]
פרנסואה איבד את הגב המשפחתי שלו בגיל צעיר, כאשר חיסול האב ומאסרו של אסי (ראו בתמונה למטה) הפכו אותו למטרה עבור כל המשפחות האחרות שלטשו עיניהן לנכסי משפחת אבוטבול המתפרקת. כמו אחיו, אסי אבוטבול הוא היה רחוק מרמתו של האב המיתולוגי, ולא ידע להיכנס לנעליו, כאשר נותר לבדו בשטח. הוא סיים את חייו בגיל 40 על ידי צרור כדורים בתחנת דלק בשרון.
[לקריאה בהרחבה על אסי אבוטבול, לחצו כאן]
2007: הסכסוך עם ויקי עטיה וריקו שירזי
בשלהי 2007, הזהירה המשטרה את פרנסואה אבוטבול שהוא צפוי לחיסול, והוא ברח לצרפת. הרקע היה סכסוך על מסעדות בנתניה, עם העבריינים, ויקי עטיה וריקו שירזי (בתמונה משמאל) (זוהר, 2011).
[בתמונה משמאל: ריקו שירזי. צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון: "מבט - הובא למנוחות שי שירזי, בנו של העבריין ריקו שירזי, שחוסל אמש בת"א"]
פרנסואה דרש שותפות במסעדת בשרים חדשה שנפתחה על ידי עטיה ושירזי. הם בתמורה דרשו שותפות ברשת מסעדות "בת האיכר" המצליחה שלו (זוהר, 2011).
העיתונאי, אמיר זוהר, מתאר פגישת משא ומתן אחת נערכה בין הצדדים במשרד האחורי של "בת האיכר". במהלכה פרנסואה הטיח בשירזי ועטיה, "איך אתם מעזים לדרוש שותפות ברשת עם מחזור של 300 אלף שקל ביום, ומביאים מסעדה שלא עובדת". בחדר התפתח ויכוח שבסיומו שירזי סטר לפרנסואה. זמן קצר אחרי הפגישה פרנסואה עזב לצרפת. במקביל, ניסו אלמונים להצית את המסעדה שייצגו שירזי ועטיה (זוהר, 2011).
המלחמה הורחבה לעבר מסעדת "בית השייח", הצמודה ל"בת האיכר" של אבוטבול. מחלוקת מינורית על תוואי הגדר נשמרה על עצימות נמוכה במשך 10 שנים, אבל מאחר והבעלים הוא בן משפחה של עבריין המקורב לשירזי ולעטיה, סחפו גם אותו למערבולת. ב-9 למרס 2008 נורה צרור יריות לעבר הבעלים של "בית השייח" והוא נפצע. פרקליטו של פרנסואה הגיש תביעה נגד המסעדן הירוייום לפני הירי. העיתונאי, אמיר זוהר הסביר זאת כך: כך, המניע של פרנסואה לירי, הפך לאליבי שלו (זוהר, 2011).
[בתמונה: ריקו שירזי. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ השני: "ריקו שירזי נחקר בחשד למעורבות ברצח פרנסואה אבוטבול"]
[לקריאה בהרחבה על ריקו שירזי, לחצו כאן]
רצח אלון גלעדי
העיתונאי, אמיר זוהר, מספר כי ככל שפרנסואה הצליח יותר, כך הוא נהיה אכזרי יותר, מספרים אנשים שהכירו אותו. למשל, היה לו מנהג לעבור בדוכנים בשוק ולקחת מהקופות כספים שלטענתו היו חייבים לו בעלי באסטות. המנהג הזה קומם עבריין עולה מהשוק בשם אלון גלעדי, והוא החל להתעמת עם פרנסואה, ואף היכה אותו ורדף אחריו לעיני כל הסוחרים. אחרי כמה ניסיונות חיסול הדדיים נאלץ האב פליקס להתערב (זוהר, 2011).
פליקס הג'נטלמן תיעב את ההתנהגות הברוטלית של בנו והעריך מאוד דווקא את התעוזה של גלעדי. לפי גורמים במשטרת נתניה דאז, הוא זימן את גלעדי לשיחה בה הבהיר לו, שעם כל הכבוד, פרנסואה הוא בנו, וקשה לו להשלים עם פגיעות בו. פליקס הציע לגלעדי לצאת לתקופת התאווררות בלוס אנג'לס, וכך היה, אבל חודש לאחר מכן הוא חוסל בלוס אנג'לס על ידי שני עבריינים שנשלחו מישראל. הם הורשעו ונשפטו ל-10 שנים בכלא, אבל המשטרה לא הצליחה לחבר את הרצח לפליקס או לפרנסואה (זוהר, 2011).
2002: חמש שנות מאסר
פרנסואה אבוטבול נעצר ב- 2002, על-ידי בלשי היחידה המרכזית של משטרת מחוז מרכז, לאחר שנפל קרבן לתרגיל עוקץ מבריק, שבמהלכו הצליח סוכן חשאי לבלות יום-יום בקרבתו. השוטר אדר רוקח עבד במשך שמונה חודשים כשומר ראשו של אבוטבול ואסף נגדו ראיות בחשד לסחיטה באיומים, וקשירת קשר לביצוע פשע. גזר הדין ניתן במסגרת עסקת טיעון שבה נקבע כי עונשו של אבוטבול לא יעלה על חמש וחצי שנים (בן-צור, 2006).
בשל שיוכו של פרנסואה לאחת ממשפחות הפשע החזקות במדינה, הוא נשמר במשך כל תקופת מאסרו בהפרדה - מחשש שחברי ארגוני פשיעה מתחרים ינסו לפגוע בו או שהוא יפגע באחרים: תחילה בבית המעצר קישון, סמוך לחיפה, ולאחר מכן בכלא רימונים. הוא בילה את זמנו לבד בתא ותחת השגחת סוהרי אגף ההפרדה (בן-צור, 2006).
במהלך שהותו של פרנסואה בכלא התפוררה האימפריה שבנה פליקס אבוטבול. אביו נרצח בפראג. שירות בתי הסוהר אפשר לו יציאה קצרה להלווית אביו, תחת אבטחה כבדה. במהלך מאסרו ביקש פרנסואה לממש את זכותו לקבלת חופשות מספר פעמים, אך בקשותיו נדחו בכל פעם מחדש. גם בקשתו להפחית שליש ממאסרו נדחתה על-ידי ועדת השחרורים (בן-צור, 2006).
בעת ההיא כבר היה אחיו, אסי אבוטבול, אדם נרדף. הוא ניצל מרימון אחד במרכז פראג, מטיל לאו בדרום נתניה ומכמה צרורות של יריות פה ושם... (זוהר, 2011). באופן פרדוקסלי, כל עוד היה אסיר, נהנה פרנסואה מהגנת אנשי שירות בתי הסוהר. מרגע שהשתחרר, הפך 'ברווז במטווח' לאויבי משפחתו, המבקשים את נפשו (בן-צור, 2006).
2008: הסכסוך המתוקשר עם ראש עיריית נתניה
קצת לפני הבחירות לרשויות המקומיות ניהל פרנסואה אבוטבול דין ודברים מתוקשר עם מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה (ראו תצלום משמאל). אבוטבול זומן ב- 13/9/08 לתשאול בתחנת משטרת נתניה, בעקבות ניסיון החיסול של דודו, צ'רלי אבוטבול, שבוע לפני כן. בתשאול שנערך לו על ידי מפקד התחנה, הובהר לו כי הוחלט לסגור את המסעדות שלו בצו מינהלי, בשל הסכנה לשלום הציבור אשר נשקפת מהן.
במהלך ביקורו בתחנת המשטרה נתקל פרנסואה אבוטובול בראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג. אבוטבול הטיח בפיירברג כי היא נועצת סכין בגבו, ואילו פיירברג אמרה בתגובה כי אבוטבול נועץ סכין בגבה של נתניה:
[תמונתה של מרים פיירברג משמאל היא נחלת הכלל]
- אבוטבול: "אני מהבין שאת מנשקת אותי פה (מצביע על הלחי) וסכין בגב... כן, ככה זה עובד?".
- פיירברג: "סכין בגב? מי למי?"
- אבוטבול: "אה?"
- פיירברג: "מי למי סכין בגב?... אתה לנתניה!"
בצאתה מבנין העירייה אמרה פיירברג: "העירייה שותפה מלאה להחלטה של המשטרה לסגור את עסקיו של פרנסואה, הם הסבירו לי את כל הטענות והצעדים הבאים למאבק באירגוני הפשיעה, כאשר בדרך מתוכננת להיסגר גם המסעדה של ריקו שירזי "גחלים", ואני מחזקת את ידיהם. אירגוני הפשיעה ילמדו בדרך הקשה את מה שהיו צריכים ללמד אותם כבר לאחר הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, כבר אז היה צריך להדליק את הרמזור האדום".
הוויכוח המתוקשר הזה ועמידתה מול פרנסואה, הקנו, ללא ספק, לפיירברג נקודות בבחירות לראשות העיר...
2009: 23 חודשי מאסר על אלימות במשפחה
בשל הקושי למצוא ראיות לעבירות פליליות, הלכו בלשי היאחב"ל על 'החוליה החלשה' של עבריינים רבים: האלימות נגד בת הזוג. להלן סרטון בעקבות אחד ממעצריו של פרנסואה בסוגיה זו:
בתחילת אפריל 2009, הוגש כתב אישום נגד פרנסואה אבוטבול, לפיו, בתקופות רבות במהלך 20 השנים שהם חיו יחד, ומאז שהייתה בת 15 וחצי, נהג כלפיה פרנסואה באלימות. הבלשים השכילו להקליט אז את פרנסואה מאיים על אשתו בתוך המסעדה שלו (לוביץ', 2009).
התביעה המשטרתית פרטה שורת מקרים בהם נהג לכאורה אבוטבול באלימות קשה כלפי אשתו (לוביץ', 2009):
- בחודש נובמבר 2008, לאחר טקס החינה של אחותו, תקף את אשתו - חבט בפניה וגרם לה לחבלה ולסימן כחול.
- במקרה אחר, בעקבות ויכוח משפטי ולאחר שאשתו פעלה בניגוד לדעתו, דחף אותה וירק בפניה ולאחר מכן חסם את מכוניתה כדי שלא תוכל לנסוע.
- בסעיף נוסף נאשם אבוטבול בגרימת נזק לרכוש במזיד לאחר שהעיף את הכלים מהשולחן לאחר שאשתו ערכה את השולחן.
- בפעם אחרת נטען כי אבוטבול ירק על אשתו במהלך ויכוח ומשך בשערה.
- עוד הוא נאשם כי כאשר חשש כי בבית קיימים מכשירי האזנה, איים עליה בתנועות ידיים - בין היתר בצורה של אקדח לרקה, וכן בתנועה של שיסוף גרון.
2011: הטבעת מתהדקת סביב צווארו של פרנסואה
נראה שבמאסר הזה אבוטבול רק הרוויח זמן חיים, שכן הטבעת סביבו התהדקה והלכה.
ויקי עטיה וריקו שירזי - הבעלים של מסעדת 'בית השייח' חיפשו פתרון למסעדה הסגורה, ומצאו אותו בדמות העברת ההפעלה של המסעדה למשפחת פשע שהייתה שותפתם לעסקים: האחים כראג'ה. עתה, מהלך נגד המסעדה מפעיליה היה מציב את פרנסואה מול משפחת פשע אימתנית נוספת (זוהר, 2011).
בזמן שהיה פרנסואה בכלא הוצתו חלק מהסניפים של "'בת האיכר' ועל אחרים הושלכו רימוני הלם, מה שאילץ את המשטרה לסגור את הרשת לתקופות קצובות. בזמן הזה השתלטו האחים כראג'ה על בית השייח ועל עוד כמה בתי קפה אסטרטגיים בעיר, למורת רוחו של הדוד, צ'רלי אבוטבול, שניצל אז מניסיון התנקשות נוסף (זוהר, 2011).
פרנסואה ניסה לשרוד באמצעות חבירה למשפחת הפשע ג'רושי מרמלה, והם נכנסו איתו לשותפות ב'בת האיכר' בנתניה. אבל אופיו היה לו לרועץ, והוא 'הצליח' להסתכסך גם עימם. העיתונאי, אמיר זוהר, מספר כיצד, באקט של מחאה, הג'רושים את הציוד שהביאו לסניף המרכזי המחודש, ונעלו את הדלתות בהתרסה אל מול פניו הנפולות (זוהר, 2011).
דרך נוספת לשרוד הייתה הניסיון לסחוט רגשית את ריקו שירזי, שבסיטואציות מסוימות נחשב לאדם בעל ראש פתוח ולב רחב, מה גם שהוא היה חבר קרוב בעבר של משפחת אבוטבול, ובעל רגשות עמוקים לאבא פליקס ולאח אסי. אמיר זוהר, מספר כי שירזי ופרנסואה ביצעו "כמה מפגני סולחה מתוקשרים. אחת הסולחות לכאורה נערכה במספרה במרכז העיר נתניה, שבה נוהג שירזי לשהות גם כאשר הוא אינו מסתפר. בסיום הפגישה הם הסתודדו מחוץ למספרה דקות ארוכות, מאפשרים לכל המודיעים של המשטרה להבחין בהם מדברים ואף נפרדים בחיבוקים ונשיקות, כל אחד למרצדס המבהיקה שלו" (זוהר, 2011).
לצורך הסולחה עם ריקו גויס גם הרב שאול אלקריף, אבל, נראה ששני הצדדים לא התכוונו באמת... יומיים לאחר ה'סולחה' כבר נחקר פרנסואה במשטרה על תכנון לרצח שירזי...
שעון החול של חיי פרנסואה אבוטבול כבר התקרבה לסיומו. כאשר נשאל על ידי כתב הערוץ השני אם הוא לא חי כל יום בסוג של פחד השיב: "מתרגלים להכל"... (חדשות 2 רשת, 2012).
2011: מוות בתחנת דלק
ב-31 ביולי 2011, 20 דקות אחרי חצות, תדלק פרנסואה את רכבו בתחנת הדלק 'חבצלת השרון' בסמוך לנתניה. לפתע, הגיח רוכב אופנוע שככל הנראה עקב אחר רכבו של העבריין, וירה לתוך רכבו מספר רב של כדורים. מאבטחו של אבוטבול שישב לידו נפגע אך זורק על פרנסואה שכפ"ץ כדי שיגן על גופו, אך לשווא. כעבור עשר שניות נמלט המתנקש מהמקום על גבי אופנועו. פרנסואה נפגע אנושות כתוצאה מהירי ופונה על ידי צוות מד"א לבית החולים לניאדו בנתניה שם מת לאחר זמן קצר מפצעיו (ראו את הסרטון למטה, המבוסס על כתבת החדשות של הערוץ השני) (נוי, 2011) (ויקיפדיה).
ברצח נחשד, מטבע הדברים, העבריין ריקו שירזי:
ראיון שערך רפי רשף עם עורך הדין של פרנסואה, יוגב חלפון, לאחר הרצח:
ארבע שנים אחרי הרצח, בספטמבר 2015 נעצר העבריין, נידאל עבדאללה, כחשוד ברצח, במסגרת פרשה 512. אולם, טרם הוגש כתב אישום בפרשה זו.
מקורות והעשרה
- אמיר זוהר (2011), שבוע לרצח אבוטבול: ילד השמנת שהפך לעבריין, חדשות וואלה, 7/8/11.
- רענן בן-צור (2006), פרנסואה אבוטבול השתחרר מהכלא אחרי 5 שנים, 26.12.06, ynet.
- לוביץ' ורד (2009), פרנסואה אבוטבול מואשם שהכה את אשתו, 07.04.09, ynet.
- ויקיפדיה: אסי אבוטבול.
- נוי אריאל (2011), פרנסואה אבוטבול נורה למוות בתחנת דלק בשרון, חדשות וואלה, 31/7/11.
- חדשות 2 רשת (2012), בלעדי: תיעוד חיסולו של פרנסואה אבוטבול, סרטון יו-טיוב שהועלה ב- 12/12/12.
