[מקור התמונה: הרשות השופטת בישראל]

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

כשנאספו כל בכירי מערכת המשפט בישראל לטקס הפרישה של כבוד השופט, אלייקים רובינשטיין, לאחר 13 שנים בבית המשפט העליון, הוא בחר להיפרד מכס השיפוט בהכרעה בשני תיקים עקרוניים הקשורים לתנאי כליאה בישראל: הכרעה במספר עתירות המתייחסות לתנאי החיים במתקן חולות בו מוחזקים זרים, והכרעה בעתירה עקרונית של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומערך הקליניקות המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בישראל המתייחסת לצפיפות בבתי הכלא בישראל ושטח המחיה הממוצע הראוי לאסיר.

במאמר קודם, פירטתי את המצב בארץ בתחום זה, אל מול הסטנדרט הבינלאומי:

[למאמרה של ד"ר חגית לרנאו, 'מהו שטח המחיה המינימלי, שמדינה מחויבת להקצות לאסיר?', לחצו כאן]

מהפכה בתנאי המעצר והמאסר בישראל

הנושא עמו בחר השופט רובינשטיין לסיום כהונתו אינו מפתיע. רובינשטיין ידוע בנוהג שעשה לעצמו עוד בימיו כיועץ המשפטי לממשלה לבקר בבתי כלא בישראל, ויותר מכל שופט אחר נחשף ישירות לתנאים הקשים בהם מוחזקים אסירים בישראל, ולא אחת אף התבטא בביקורתיות בנושא זה. אך רובינשטיין גם ידוע כשופט שצמח מתוך מערכות השלטון והוא מודע מאוד לקשיים האוביקטיבים של גורמי האכיפה, ולכן מעדיף להסתפק בהנחיות ותמרורי דרך ומהסס מהוראה על נקיטת צעדים מעשיים בעלי השלכות רחבות.

באקורד הסיום של כהונתו המשפטית בחר רובינשטיין ללכת בעקבות הביקורת ולהורות למדינה, בקול ברור וצלול, לפעול לאלתר לשינוי ממשי ומקיף בתנאי הכליאה בישראל. לפי החלטת בית המשפט על המדינה ולהפחית בצורה דרמטית את רמת הצפיפות בבתי הכלא. צפיפות שמשפיעה על כל מרחב החיים של עצורים ואסירים: חיכוך רב עם אסירים אחרים בתא, אווירה של מתח ואלימות באגפים, העדר מקום להחזקת ציוד אישי וצמצום ברכוש שמותר להם להחזיק בכלא, פגיעה בהיגיינה ופרטיות, נגישות לשירותים שונים בכלא.

בית המשפט לא הסתפק בביקורת על המצב הקיים ובהוראה כללית לפעול לשיפורו אלא הלך בעקבות בתי משפט באירופה ואימץ את סטנדרט המינימום באמנות בינלאומיות שונות, שהוא 4.5 מ"ר לאסיר, וגם קבע שעל המדינה לפעול למימוש סטנדרט זה תוך 18 חודשים.

משמעות ההחלטה היא ריווח שטח המחיה של כמחצית מאוכלוסיית האסירים - בחלק מהמתקנים והאגפים עד כדי הכפלת שטח המחיה הקיים לאסיר כיום!

זוהי מהפכה במערכת אכיפת החוק!

עיון בהחלטה של השופט רובינשטיין מלמד, שהשינוי שהוא מכוון להשיג הוא רדיקלי ועמוק יותר משיפור תנאי האסירים בישראל. פסק הדין המהדהד של רובינשטיין מכוון לאוזניהם של כל רשויות אכיפת החוק: המשטרה, התביעה ובתי המשפט וקורא לאימוץ נורמות זהירות יותר בהפעלת סמכויות מעצר וכליאה.

לקראת סוף החלטתו המקיפה מזכיר רובינשטיין שהדרך להפחתת הצפיפות אינה חייבת להיות באמצעות בניית מתקני כליאה נוספים, אלא בצמצום מספר הכלואים. בעניין זה מסתמך רובינשטיין הן על הביקורת הקשה שנשמעת בשנים האחרונות כלפי מדיניות מעצרים חסרת מעצורים שהנהיג יוחנן דנינו (ראו תמונה למטה) - בימים בהם היה מפכ"ל המשטרה - והן על דוח ועדת דורנר. הדוח פורסם לפני כשנתיים והוא קובע ששיעורי הכליאה בישראל גבוהים מהנהוג בעולם המערבי וממליץ על מגוון דרכים להסיט תקציבים מכליאה לשיקום, באופן שיצמצם את מספר האסירים ויפחית עבריינות חוזרת.

[בתמונה: המפכ"ל לשעבר, יוחנן דנינו. התמונה: דוברות המשטרה]

[לדוח 'הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים' (ועדת דורנר), לחצו כאן]

דמות השופט את עצמו

כחלק מפסק דינו התייחס רובינשטיין להשפעה העמוקה של הסיורים הרבים שערך בבתי הכלא בישראל:

"בנימה אישית: לאורך השנים, החל מכהונתי כשופט בית המשפט המחוזי, ובמיוחד בימיי כיועץ משפטי לממשלה ובכהונתי בבית משפט זה, ראיתי חשיבות בבחינת תנאי מחייתם של אסירים, על-ידי ביקורים תכופים יחסית, ללא תיאום מראש למעט הודעה ללשכת היועץ המשפטי בשב"ס שעה לא ארוכה לפני הביקור, ותוך בחירה ספונטנית של בית הסוהר, וגם חפצתי תדיר כי כל המתמחים בלשכתי יראו בית סוהר מבפנים. אזכיר כי שופט בית המשפט העליון, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לבקר בכל בית סוהר לפי סעיף 72 לפקודת בתי הסוהר. זכרתי את שסיפר לי ידידי המנוח השופט בבית זה ד"ר משה עציוני, שבהתמנותו לבית משפט השלום ב-1945 ביקש מזקן השופטים הבריטי לבקר בבית סוהר "כדי שאדע לאן אני שולח אנשים". אוסיף כבר כאן, כי אני מוקיר מאוד את שירות בתי הסוהר על עבודתו – מלאכה חשובה וקשה – והתרשמתי תמיד ממאמצי המפקדים וצוותיהם ליתן יחס ראוי ומכבד לאסירים. מה שייאמר כאן אינו בא להפחית מאלה כלל.

בביקורים הללו, לאחר שיחה עם מפקד (או מפקדת) בתי הסוהר, ביקרתי בתאים באגפים שונים באופן אקראי לפי בחירתי, ושוחחתי עם אסירים. התרשמתי בכל עת ממאמץ הסגל והעוסקים במלאכה לייצר, בגבולות האמצעים שברשותם, תנאי מאסר נאותים ושירותים שונים, שיקנו לאסירים הזדמנות אמיתית ליציאה ממעגל הפשיעה לעבר חיים נורמטיביים ככל הניתן, וגם ישיגו "שקט מקומי" ככל הניתן. ואולם, חזיתי בתאים הצפופים, בקושי באוורור נאות במיוחד בימי הקיץ החמים, ובהיעדר תנורים בימי החורף במבנים הישנים. ..."

מי ייתן שיהיו שופטים רבים כמותו!

מקורות והעשרה

• להחלטה המלאה של כב' השופט רובינשטיין: http://elyon1.court.gov.il/…/14/920/018/t28/14018920.t28.htm
• חגית לרנאו (2019), מה קורה לתעשיית הכליאה בארצות הברית?, ייצור ידע, 3/4/19.
• ומאמר של גלי גינת: http://news.walla.co.il/item/3072982