פנחס יחזקאלי: מיכאל מור – מה מחכה לו ביום שאחרי הכלא?

[בתמונה: מיכאל מור. התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

[בתמונה: מיכאל מור. התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

מיכאל מור - כמו ראשי משפחות פשע אחרים, הכלואים עימו - אינם טיפשים. הם מבינים שאין וואקום, ושהותם בכלא הייתה זרז לאויביהם לקבוע עובדות חדשות בשטח, באופן שבו, לכשישתחררו זה יהיה למציאות שונה לחלוטין. לכן, מערכת בריתות חדשה נרקמת ביניהם כבר בכלא...

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-14 בדצמבר 2021

"הסליחה היחידה זה לאנשים שכבר לא נמצאים... הסליחה היחידה זה שלא דאגתי מספיק שהנשמה שלהם תנוח. לכל אנשי הסליחות .. סליחות לא יהיו פה!! היחידי שיכול לסלוח זה רק אחד!!! והוא בשמיים. פניות אליו..." (מיכאל מור בדף הפייסבוק שלו)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מיהו מיכאל מור? מיכאל מור - עבריין יליד נהריה, שב- 2022, ימלאו לו 43 שנים. הוא מכונה גם 'הכריש מהגעתון' ו'הצ'צ'ני', בשל אכזריותו הרבה.

הוא עצור מאז תחילת ספטמבר 2017, כחשוד במעורבות ברצח, בעבירות סחר בסמים ובנשק לאחר שסוכן סמוי פעל במשך שנה בקרב אנשיו. הוא נאשם בכך שסיפק לראש משפחת הפשיעה בדרום, יניב (ניבי) זגורי, את מטען החבלה לחיסול טל קורקוס (ראו בהמשך) (ראב"ד, 2017).

כשיצא מן הכלא, זה יהיה למציאות שונה לחלוטין; ולמערכת בריתות אחרת... "לקום מחר בבוקר, ולהתחיל מבראשית".

[להרחבה בנושא יניב (ניבי) זגורי, לחצו כאן]   [להרחבה בנושא טל קורקוס, לחצו כאן]

בריתות וקשרי עבודה, לאורך השנים יריבויות משמעותיות
שלום דומרנייניב (ניבי) זגוריאילן בן שטרית, יעקב 'עקא' שמעון שמואל הרוש
[בתמונה: יניב זגורי בבית המשפט. יתכן שההחלטה של מיכאל מור לסייע לו ברצח טל קורקוס, חרצה את גורל הקריירה שלו!. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: יניב זגורי בבית המשפט. יתכן שההחלטה של מיכאל מור לסייע לו ברצח טל קורקוס, חרצה את גורל הקריירה שלו!. התמונה היא צילום מסך]

הונו נאמד ב- 2016, ב- 50 מליון ש"ח; ויש הטוענים שכפול מכך. הוא הפעיל אז כ-70 'חיילים' (איפרגן, 2016). (הוצאה חודשית של כ- 350,000 ש"ח רק על משכורות...). הכנסותיו מבוססות על הימורים והפעלת מועדוני קזינו בישראל וברומניה, גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, הלוואות בשוק האפור וניכיון צ'קים, נדל"ן, פיצוציות, צ'יינג'ים וסחר באמצעי לחימה (איפרגן, 2016ויקיפדיה).

על פי איפרגן (2017), עד שנעצר, חילק מור את זמנו בין נהריה - שם גרים אשתו ליטל והילדים - לפנטהאוז מפואר ברמת גן – לא הרחק מבית חברו, עמיר מולנר, (ראו תמונה למטה), שנחשב גם הוא לראש ארגון הפשיעה בכיר.

למור אחות נוספת בשם מאגי כלידיאן מור, שאינה מעורבת בפשיעה.

[בתמונה: עמיר מולנר - השכן של מיכאל מור עד המעצר ב- 2017... התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 10]

[בתמונה: השכן עמיר מולנר, לפחות עד המעצר ב- 2017... התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 10]

אלימות קיצונית גוררת אלימות קיצונית

מיכאל מור ידוע בנכונותו לחצות קווים אדומים ולהטיל אימה על אנשי משטרה על מנת להרתיעם מלפעול נגדו. אנשיו של מור נחקרו מספר פעמים בחשד לתקיפת מתקנים של משטרת נהריה וזריקת רימונים על בתים של שוטרים ואנשי ציבור (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

קצת על אופיו של האיש תעיד שיחת הטלפון הבאה שיורטה על ידי המשטרה. מור נשמע משוחח עם אשתו ליטל כל כך שמקשים עליה לקבל רישיון עסק:

"ברור שהמשפחה שלי לא יישארו בלי פרנסה... אם אני אצטרך לרצוח, לשדוד, לגנוב, לקחת פרוטקשן, זה מה שאעשה. הרבה אנשים יבכו. הילדים שלי בעזרת השם לא יחסר להם כלום, גם אם אצטרך למות, אם אני אצטרך להרוג. אם יתחילו (איתי) כל אנשי החוק, שיידעו שהילד שלהם הולך לבית הספר ויש סיכוי גדול שלא יחזור" (איפרגן, 2017).

משפט אחר לקוח מדף הפייסבוק שלו: "הסליחה היחידה זה לאנשים שכבר לא נמצאים... הסליחה היחידה זה שלא דאגתי מספיק שהנשמה שלהם תנוח. לכל אנשי הסליחות - סליחות לא יהיו פה!! היחידי שיכול לסלוח זה רק אחד!!! והוא בשמיים. פניות אליו..." (מיכאל מור בדף הפייסבוק שלו)

התוצאה היא שגם משפחתו ועמיתיו שילמו ומשלמים מחיר יקר: אחיו בדרי נרצח ב- 2014 (ראו בהמשך). הוא ומשפחתו הקרובה מאובטחים כל העת, ומהווים יעד לחיסול.

[בתמונה: האח שנרצח, בדרי מור. התמונה מתוך דף הפייסבוק של בדרי ז, שעדיין פעיל]

הסכנה העיקרית שאורבת למיכאל מור איננה מהמשטרה, אלא בעיקר משמואל הרוש (ראו תמונה למטה), מי שהיה חברו הקרוב ביותר והפך לאויבו המושבע. הסכסוך שביניהם אכזרי ומדמם, ורחוקה מלהיאמר בו המילה האחרונה.

דחיקתו מהצפון על ידי הרוש, אילצה אותו שמצוא מרחב מחיה במרכז הארץ. על כן, נאלץ להיעתר לבקשת הסיוע של יניב (ניבי) זגורי (ראו תמונה משמאל למטה) מסין, לספק את כלי הרצח כנגד טל קורקוס.

[להרחבה בנושא שמואל הרוש, לחצו כאן]

[בתמונה: שמואל הרוש. צילום מסך מחדשות ערוץ 10]

[בתמונה: הסכנה האמיתית למור - שמואל הרוש. צילום מסך מחדשות ערוץ 10]

מור הוא תוצר של הזנחה משטרתית

שלמה בלישה (ראו תמונה משמאל), לשעבר מפקד בית הספר למודיעין של המשטרה, טען בראיון לשמעון איפרגן, כי התחזקותו של מור הייתה מחדל של ממש:

"לא טיפלו בו כשהוא היה עבריין קטן ובעייתי, והוא הפך לפושע שלא בוחל בכלום להשיג את המטרות שלו", אומר בלישה...

"לא ייתכן שעבריין וחייליו יורים טילי לאו וזורקים רימונים על תחנת משטרה, ובמקום לתת את הטיפול בו ליחידה מרכזית שתצליח להפליל אותו – משאירים את הטיפול בו לשישה בלשים בתחנת נהריה. זה הזוי לגמרי. זה נראה לך הגיוני? רק אחרי שהוא הפך להיות ראש ארגון גדול ומסוכן התחילו להתעורר" (איפרגן, 2017).

הזלזול של המודיעין הארצי בעברייני הפריפריה איננו תופעה חדשה. כך קרה גם עם ראש משפחת הפשע, שלום דומרני, שהעיסוק המשטרתי המתמיד - במלחמות הכנופיות של האלפרונים, מולנר, רוזנשטיין ואחרים - אפשר לו לפעול 'מתחת לרדאר', ולהתבסס כגורם בכיר ברמת הפשיעה הלאומית (איפרגן, 2011).

[להרחבה על שלום דומרני, לחצו כאן] [להרחבה על יעקב אלפרון, לחצו כאן] [להרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

ילדות והתפתחות הפעילות הפלילית

מיכאל מור נולד בנהריה תחת השם מיכאל מודזגרישוילי, וגר בשכונת המצוקה רגום שבפאתי העיר. כילד, הוא היה מגודל ורב כוח. עוצמתו הוותה מוקד משיכה לילדים אחרים. כך נוצרה סביבו חבורה שעשתה את דברו (איפרגן, 2017).

בנעוריו החל מור לעסוק בחלפנות דולרים, בהלוואות בשוק האפור, בהימורים ואת כל אלה מהל באלימות ובאגרסיביות רבה. הוא היה טיפוס כריזמטי, אחד שכל הזמן היה יוזם ומתכנן דברים. התעסק בפריצות וב'שודים' קטנים, ואחר כך עבר לסחר בנשק. בשוטרים הוא ראה מטרד, והם פחדו להתעסק איתו. הוא הצליח להשיג כלי נשק מכל הסוגים: מטולים, רובים, רימונים, לבנות חבלה, ולא היסס לעשות בהם שימוש (איפרגן, 2017). למרות זאת, לא משך הרבה תשומת לב במשטרה.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

[התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

בשנות ה-20 שלו, הקים מור עשרות מועדוני הימורים בנהריה, שאותם ניהלו "קופים" (אנשי קש) מטעמו, ואלה הזרימו לכיסו מיליוני שקלים שבהם השתמש כדי לרכוש נדל"ן בעיר הצפונית ומחוצה לה. פה ושם הוא ישב כמה חודשים בכלא על עבירות רכוש, איומים והחזקת נשק, ניהל את הארגון בשלט רחוק ויצר קשרים עם חברים לתא, ובכל פעם שיצא מבין הסורגים רק התחזק.

הוא דחק החוצה בכוח את העבריינים הוותיקים שלא שיתפו איתו פעולה, והחל לגבות דמי חסות ממאות בעלי עסקים בצפון, כמו מסעדות, פאבים ומועדוני לילה. נשק היה לו ולאנשיו בשפע. הם אילצו חיילים בבסיסים בצפון למכור להם רובים ולהצהיר בצבא שגנבו אותם.

המשטרה - שהחלה להתעורר באיחור רב - כמעט ולא התערבה, בין היתר כיוון שרכזי מודיעין ובלשים פחדו לאסוף עליו חומרים, מחשש שיפגע במשפחות שלהם (איפרגן, 2017).

[להרחבת המושג 'קוף', לחצו כאן]

[בתמונה: בשנות ה-20 שלו, הקים מור עשרות מועדוני הימורים בנהריה, שאותם ניהלו "קופים" (אנשי קש) מטעמו. אגב, התמונה מתאימה בהחלט גם להתנהלות המשטרה בעניינו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: בשנות ה-20 שלו, הקים מור עשרות מועדוני הימורים בנהריה, שאותם ניהלו "קופים" (אנשי קש) מטעמו. אגב, התמונה מתאימה בהחלט גם להתנהלות המשטרה בעניינו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

2000: לא עוצר באדום...

בתמונה: לא עוצר באדום... [התמונה היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

ב-16 במאי 2000, כשהיה בן 22, הוא זרק נפצים לעבר שוטרת במהלך קרנבל פורים בעיר. היא לא נפגעה בנס, והוא נעצר, נחקר, שוחרר לביתו כעבור כמה שעות. עקב כך החליט לנקום. רימון הושלך לעבר דירתו של יוגב אלימלך, ראש צוות בילוש במשטרת נהריה, שעצר אותו. שבוע לאחר מכן נזרקו שני רימונים על תחנת המשטרה שבכניסה לעיר. לאחר חודש נורה טיל לאו אל התחנה וגרם לפציעתו של שוטר.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מור נמלט לביתו של חברו (עדיין), שמואל הרוש במגדל העמק. עדים לירי מסרו תחילה גרסה כללית, אבל לאחר מכן שתקו. אחד מהם, שברח לאוסטרליה, הובא לישראל – אבל בבית המשפט טען שאינו זוכר דבר. החקירות שנערכו בעקבות האירועים הצביעו על ארגונו של מור כיוזם התקיפות, אולם החקירה קרסה מהיעדר ראיות. לאחר הכישלון פורק צוות הבילוש: יוגב הועבר לעכו, בלש אחר עבר לשפרעם (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

מטה המשטרה - הלכוד בקונספציה שמיקדה אותו בראשי הפשע המאורגן במרכז - לא גילה כל רצון להתחיל לעסוק בפרשיות הכוללות עבריינים פריפריאליים. כתוצאה מכך הופקרו השוטרים בנהריה לנפשם, כשהמסר היה ברור: מי שיפגע במור, באנשיו ובעסקיו יפגע. השוטרים הבינו את הרמז...

[בכרזה: עליבות המערכת המשטרתית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בכרזה: עליבות המערכת המשטרתית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

2004: המשטרה מרימה ראש - וחוטפת!

רק בשנת 2004 גילתה משטרת נהריה סימנים ראשונים של התאוששות מהמשבר: רפ"ק יניב אשור נקרא לשקם את יחידת הבילוש. אשור חתר למגע וחיכוך תמידי עם ארגונו של מור. עבודה מאומצת של צוותו של אשור נשאה פרי כאשר באותה שנה נשפט מור לשבעה חודשי מאסר בעקבות איומים על איש כוח אדם של המשטרה וגרמה לרגיעה זמנית. יחידתו של אשור זכתה בתואר מצטיינת מחוזית (ויקיפדיה).

מור הגיב שוב בחציית קווים ובתקיפת אנשי משטרה ופרנסי ערים (ויקיפדיה):

  • רימון נזרק על ביתו של ראש צוות בילוש, מיקי אלקובי.
  • באותו יום נזרק רימון נוסף ליד ביתו של סייר התנועה אייל דניאל.
  • בשנת 2005 נזרקו רימונים על דירותיהם של רמי מוסא, ורכז המודיעין מאיר נחום.
  • בנוסף, נעשה ניסיון התנקשות בסגן ראש העיר, דני הירש, בבית קפה הומה אדם.
  • כמו כן, נעשה ניסיון להניח מטען נפץ בביתו של רון פרומר, ראש העיר הקודם.
  • ב-10 באוקטובר 2006, הושלכו רימונים לביתו של אלדד חדד ולביתו של ראש העיר, ז'קי סבג.
  • באותה עת נראו שניים מחייליו של מור מתצפתים על ביתו של אביו של אשור, ככל הנראה כהכנה לתקיפה נוספת.

החקירות שוב הוליכו לארגונו של מור ושוב לא הבשילו לכתבי אישום מהיעדר ראיות.

[להרחבה על יניב אשור, לחצו כאן]

[בתמונה: בארגון חסר עמוד שדרה, הוא לקח יוזמה... ושילם! יניב אשור. המקור: פייסבוק]

2006: יעקב אלפרון הופך את מיכאל מור לאושיה ברמה הלאומית

את הלגיטימציה בעיני המשטרה להיכנס למועדון העל של עברייני ישראל נתן למיכאל מור ראש משפחת הפשע, יעקב אלפרוןבמרץ 2006 הטריח אלפרון את עצמו - לצד עבריינים בכירים אחרים - לנסוע לנהריה ולהיפגש עם מור באחד מבתי הקפה בעיר (איפרגן, 2017).

המפגש הזה שם בעיני המשטרה, בבת אחת, את מיכאל מור על מפת הפשיעה הלאומית. אבל, זה היה כבר מאוחר מידי עבור שוטרי נהריה, שהבינו שדבר לא חוצץ בינם לבין משפחותיהם לבין נקמתו של מור...

[לסקירה מפורטת על יעקב אלפרון, לחצו כאן]

[בתמונה: יעקב אלפרון. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

[בתמונה: יעקב אלפרון. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

2009-2006: מעצר והסתבכות

בסוף 2006 נעצר מיכאל מור, לאחר ששיחת טלפון שניהל יורטה בידי השוטרים והפלילה אותו במעורבות בהחזקת נשק. הוא נשפט ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל בכלא שאטה (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

במהלך המאסר צותתה המשטרה לשיחות הטלפון שעשה מור, ובהן הוא נשמע מדבר בגנות השוטרים, בדברים שלא משאירים ספק כי מדובר באיום ממשי עליהם. ב-12 בינואר 2009, בעודו מרצה עונש מאסר, נעצר מור על ידי חוקרי התשאול בימ"ר מרחב הגליל בתום חקירה סמויה שנמשכה חודשיים. למחרת הובא מור לבית משפט השלום בעכו להארכת מעצר, בחשד לסחיטה באיומים, העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

מור, בהארכת המעצר אמר: "מה שיש לי להגיד אומר בבית המשפט, זה לא סוד שאני שונא אותם." השופט זיאד סאלח החליט להאריך את מעצרו של מור ודחה את בקשת עורכי דינו לרצות את המעצר באותו תא בכלא בו ריצה את עונשו עד כה (ויקיפדיה)  (איפרגן, 2017).

ב-21 בינואר 2009 הוגש כתב אישום נגד מור בבית משפט השלום בנצרת, הנפרס על פני כ--100 עמודים, כולל עבירות חמורות של איומים כלפי קציני משטרה בכירים ושופטים ממחוז הצפון, אותן ביצע מהכלא בו הוא מרצה עונש מאסר. עבירות נוספות, שצויינו בכתב האישום, הן סחיטה באיומים, זילות בית המשפט והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

אבל 'ההר הוליד עכבר': ב-6 ביולי 2009, פורסם כי מור הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו בוטלו 35 מתוך 37 סעיפי האישום ונקבע כי הוא יודה בשני סעיפים של איומים וסחיטה באיומים. במסגרת הסדר הטיעון – שהושג בהליך גישור נדיר – דרשה הפרקליטות לגזור על מור שנתיים מאסר, בעוד פרקליטי מור, עורכי הדין מיכאל כרמל, דורון נוי ויהלי שפרלינג, הסכימו ל-4 חודשים בלבד (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

ב- 21 בספטמבר 2009, גזר בית המשפט על מור 11 חודשי מאסר בפועל, שיחושבו מהיום שבו נעצר עד תום ההליכים – בחודש פברואר של אותה שנה. משמעות הדברים היא כי נותרו למור לרצות חודשיים בלבד מזמן גזירת הדין. השופטת יפעת שטרית קבעה כי מור – שהורשע בהליך גישור מיוחד בעבירות אלימות – יורחק למשך 13 חודשים מנהריה ולא יוכל גם לנוע בה. בנוסף, נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על עבירות של סחיטה באיומים וכל עבירה מסוג פשע, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על כל עבירת איום ו-12 חודשי מאסר על תנאי שיושתו עד לשחרורו על העבירות בהן הורשע (ויקיפדיה) (איפרגן, 2017).

[התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

[התמונה: מתוך דף הפייסבוק של מיכאל מור]

2006: הפקרת השוטרים יוצרת הפקרות: פרשת השוטרים הנוקמים

הלחץ הנפשי של חוקרי המשטרה ובני משפחותיהם, התחושה שכולם חשופים - ואין מגן - לפיגוע הבא - וחוסר היכולת לעצור את מיכאל מור הביאו את השוטרים הבאים לשקול פעולת תקיפה נגדו. זאת, במטרה בתקיפה הייתה לזעזע את ביטחונו העצמי ולגרום לו לבצע טעות שתוביל בסופו של דבר למעצרו (איפרגן, 2017) (ויקיפדיה):

  • רב פקד יניב אשור, קצין בילוש בימ"ר גליל ולפני כן ראש יחידת בילוש במשטרת נהריה
  • רב סמל מתקדם יוסי לוי, רכז מודיעין במשטרת נהריה
  • רב סמל מתקדם רמי מוסא, רכז מודיעין במשטרת עכו
  • רב סמל ראשון אלדד חדד, בלש בימ"ר גליל
  • מ', שוטר, שהסכים להפוך לעד מדינה והפליל את חבריו. במסגרת עסקת הטיעון, נגזרו על מ' ששה חודשי עבודות שירות.

על פי כתב האישום נגדם, השוטרים שקלו זריקת רימונים כפעולת הנקם. מאוחר יותר הסכימו על הנחת מטעני חבלה. השוטרים פנו לרן קרוטר, אזרח שהיה בעל ידע בהפעלת זיקוקים ובפירוטכניקה וכונה "המהנדס". קרוטר הדריך את השוטרים כיצד להרכיב ולהניח מטען צינור. כתב האישום מתאר כיצד השוטרים הרכיבו את המטענים ואף ערכו מספר ניסויים לוודא את פעולתם. גם נגד קרוטר הוגש כתב אישום, אולם הוא זוכה מכל אשמה (ויקיפדיה).

ד"ר פנחס יחזקאלי: זה סיפור על מנהיגות! בתקופות שבהן הסדר מתערער; ושהחוק אינו יכול להושיע, קמים מנהיגים ששוברים את גבולות החוק להשיג פתרון. זה מה שיניב אשור עשה, ולכן הוא אהוב ואף נערץ על ידי רבים בצפון הארץ. אם הסדר החדש קורס המנהיגים הללו נישאים על כפיים. אבל למרבה הפרדוקס, אם הם המצליחים להשיב את הסדר הישן על כנו, הם נדרשים לשלם את מחיר ההפרה... [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

בליל 22 באוקטובר 2006 סמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר, נפגשו חמשת החשודים השוטרים ביער יחיעם שם שינו את מספרי כלי רכבם, והתחלקו לשתי חוליות לשם הטמנת המטענים (ויקיפדיה):

  • חוליה אחת, שמנתה שני שוטרים, הרכיבה מטען צינור מתחת לרכב שטח ששייך למור וחנה ברחוב דוד אלעזר במערב נהריה.
  • החוליה השנייה, שמנתה שלושה שוטרים, ביניהם אשור, הניחה מטען חבלה על אדן חלון בית בבעלותו של מור הנמצא ברחוב קיבוץ גלויות בקצה השני של העיר. באותה עת התגורר בבית אחיינו של מור, רפי בן שלום. סמוך לשעה שבע וחצי בבוקר התפוצץ מטען החבלה בדירה וגרם נזק קל. בעקבות הפיצוץ בדק מור את ג'יפ ה- BMW שלו וגילה את המטען השני. למקום הוזעקו צוותי מד"א וכיבוי אש, וחבלני משטרה שעמלו על פירוק המטען (ויקיפדיה).

בתחילה סברו במשטרה כי מטעני הנפץ הונחו על ידי מתחריו של מור מהעולם התחתון. פריצת הדרך בחקירה הגיעה במהלך חקירתו של חיים משה, רכז מודיעין במשטרת עכו. משה נחקר במח"ש בחשד למספר עבירות פליליות, בהן ניסיון לפגוע ברכוש של אדם אשר פתח נגדו תיק הוצאה לפועל, קשירת קשר לפריצה לביתה של אשה מבוגרת לצורך גניבת כספה, אחזקה וסחר בכלי נשק ותקיפת שוטר. במהלך חקירתו, מסר משה לחוקרי מח"ש מידע בדבר מניחי מטעני הנפץ שכוונו אל מור. בעקבות המידע, עצרו חוקרי מח"ש את מ', שיחד עם חדד הניח את מטעני הנפץ. מ' הסכים להפליל את חבריו במסגרת הסכם עד מדינה. בעקבות עדותו נעצרו כל השוטרים המעורבים והושמו במעצר (ויקיפדיה).

[בתמונה משמאל: המפכ"ל דאז דודי כהן. ביקר קשות את האירוע; אבל, המשטרה בהנהגתו שברה שיאים בהפקרת השוטרים ומשפחותיהם! התמונה: דוברות המשטרה]

המשטרה התנערה בקול גדול מ'השוטרים הנוקמים': במח"ש הגדירו את הפרשה "אחת החמורות בתולדות הארגון", ומפכ"ל המשטרה דאז דודי כהן (ראו תמונה משמאל) מתח על השוטרים ביקורת קשה. אבל, האירוע מעורר שאלות קשות על האופן שבו הופקרו שוטרים וקצינים להתנכלויות של עבריין חסר מעצורים, עד כי לא הייתה להם ברירה אלא להכות בחזרה (איפרגן, 2017).

[בתמונה משמאל: המפכ"ל דאז דודי כהן. ביקר קשות את האירוע; אבל, המשטרה בהנהגתו שברה שיאים בהפקרת השוטרים ומשפחותיהם! התמונה: דוברות המשטרה]

על השוטרים נגזרו עונשים קלים יחסית: ב-13 ביולי 2009 נמצאו אשור, לוי, מוסא וחדד אשמים בפרשה וב-25 באוקטובר נגזר דינם לשנת מאסר בפועל ושנה נוספת על תנאי (ויקיפדיה, 2017).

ד"ר פנחס יחזקאלי: פרשת השוטרים הנוקמים לא הייתה באה בכלל לעולם, אם לשוטרים היה ועד עובדים! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

השוטרים הנוקמים פוטרו מהמשטרה יום לפני תחילת מאסרם. ב-20 באוקטובר 2010. בתוך כך, נרשמו כמה פניות מגורמים שונים ללשכת נשיא המדינה, שמעון פרס, בבקשה להעניק להם חנינה. השוטרים שוחררו באפריל 2011 לאחר שנוכה שליש מתקופת מעצרם. עם זאת, סירב פרס לחון את השוטרים אלא רק קיצר את מאסרם בכמה ימים על מנת שיוכלו לחגוג את ליל הסדר בביתם ונעתר להמלצת שר המשפטים וקיצר לחלוטין את תקופת ההתיישנות של העבירות שעליהן הורשעו בבית המשפט. נשיא המדינה לא מחק את הרישום הפלילי של השוטרים (ויקיפדיה, 2017).

2008-2007: המאבק על חשיפת שמות 'השוטרים הנוקמים'

בנובמבר 2007, בעת הגשת הבקשות להארכת מעצר השוטרים הנוקמים, נחשפה הפרשה לתקשורת. באותה עת, הטיל בית המשפט צו איסור פרסום על שמותיהם של השוטרים המעורבים בפרשה. זאת על פי בקשת פרקליטיהם, שטענו כי נשקפת לשוטרים סכנה לפעולת נקמה מצד ארגונו של מור.

ב-27 באותו חודש פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" מודעת אבל פיקטיבית לאברהם אזולאי (גיבור הסרט "השוטר אזולאי"), ועליה היו חתומים, בשמם המלא, כל השוטרים שנחשדו במעורבות בפרשה. מור או מקורביו נחשדו בפרסום המודעה אולם הוא הכחיש זאת (ויקיפדיה, 2017):

[בתמונה: הודעת אבל פיקטיבית באמצעותה פורסמו שמות השוטרים הנוקמים. היא פורסמה עוד בעיתונים ידיעות אחרונות ומוסף הארץ]

[תמונתו של אליקים רובינשטיין באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

בינואר 2008 הגישו פרקליטיו של מור, עו"ד מיכאל רמל ועו"ד זיו גלעד, עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לחשיפת השמות בטענה כי לא יעלה על הדעת כי שם קרבן התקיפה נחשף ומוקע בציבור כראש ארגון פשע, בעוד החשודים במעשה הפשע יהנו מחסינות ושמירה על שמם הטוב.

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין (ראו תמונה משמאל) קיבל את טענת השוטרים הנוקמים וקבע כי "החשש לחיי הנאשמים גובר על זכות הציבור לדעת". עם זאת הוא הוסיף וציין כי צו איסור הפרסום לא יישאר כנראה "עד קץ הימים" (ויקיפדיה, 2017).

[תמונתו של אליקים רובינשטיין משמאל באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

ביולי 2008 שוב הגיש מור בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לחשיפת השמות. הפעם טען כי "אי חשיפת שמם של השוטרים מסייעת למשטרה לעזור להם להפר תנאי שחרור בערבות, לנהל משפט לא הוגן ולשמור על שמם הציבורי הטוב". לטענתו, מדובר ב"סיוע שאינו מגיע לאותם אלה שהטמינו מטענים בלב עיר בישראל". מור גם טען כי שמות החשודים כבר ידועים בציבור. הפעם קיבל בית המשפט את טענותיו. השופט רון שפירא כתב בהחלטתו כי שוכנע שאין עוד צידוק ועילה לאיסור פירסום השמות. השופט התייחס לרצונו של מור בחשיפה וכתב: "טעמי המבקשים להסרת איסור הפרסום מפוקפקים, זאת בלשון המעטה, ובכל מקרה לא ניתן לומר כי מדובר בבקשה המוגשת בתום לב." (ויקיפדיה, 2017).

הרושם היה שמור סופר את הימים עד לשחרורם כדי לנקום (איפרגן, 2017).

2008: משפחת מור - נפגעי עבירה?

במאי 2008 הגישה ליטל, אשתו של מיכאל מור, בקשה להכיר בה ובמשפחתה כנפגעי עבירה. כחלק מהפנייה ביקשה מור לקבל עדכונים לגבי תנאי השחרור של הנאשמים בפרשה, מחשש שינסו לפגוע בה. לטענתה, בטיול שעשתה ברחובות נהריה היא פגשה את אחד השוטרים הנאשמים. הנאשם היה מלווה בשוטר נוסף (שוטר השומר עליו מכיוון שהנאשם מאוים). השניים, לטענתה, הציקו לה בכך שנעצו בה מבטים מאיימים במשך דקות ארוכות. מור ביקשה מבית המשפט לברר, מדוע אושר לאותו בלש להסתובב בקרבת מי שהיא מגדירה כ"נפגעי עבירה". בצעד יוצא דופן ביקשה מור לקבל זכות טיעון בפני בית המשפט, ולהיות צד בפרשה כנפגעת עבירה (ויקיפדיה, 2017).

המשטרה השיבה לבית המשפט כי טענתה של מור אינה נכונה. בנוסף, הצהירה מח"ש כי היא אינה מעוניינת לעדכן את משפחת מור אודות ההליך המשפטי, מחשש שמור ואנשיו ינצלו את המידע על מנת לפגוע בשוטרים הנאשמים (ויקיפדיה, 2017).

2009: 'החיים הטובים'...

העונש המצחיק שקיבל מיכאל מור ביחס ל'שוטרים הנוקמים', העצים עוד יותר את מעמדו , והפך אותו נשוא הערצה בעיני חבריו בעולם התחתון.

מיד עם שחרורו, במסגרת שנת הגלות שנגזרה עליו מהעיר נהריה, הוא עבר להתגורר ביקנעם עלית, ולמרות חששות השכנים הקפיד לשמור על שקט תעשייתי (איפרגן, 2017).

אחר כך הוא התגורר באילת והקים גם בה אימפריית הימורים שגלגלה עשרות מיליוני שקלים בשנה. הארגון שלו סיפק אמצעי לחימה לעבריינים בדרום, ועסק גם במתן הלוואות ובגביית חובות מבעלי עסקים ומהמרים מופסדים (איפרגן, 2017).

בסוף 2009 חזר מור לנהריה, והקים שלוחות לארגונו במגדל העמק ובחיפה.

2011: תחילת הנקמה ב'שוטרים הנוקמים'?

ב-3 במרץ 2011 נורה אחיו של 'השוטר הנוקם' אלדד חדד ברגלו במתנ"ס ברחוב נחלת אשר בנהריה בו הוא עובד. היה זה באותו שבוע בו חזר מיכאל מור למעצר אחרי ארבעה חודשי חופשה. המשטרה חשדה כי מדובר בפעולת נקם של מור נגד השוטרים הנוקמים. האבטחה סביב משפחות השוטרים תוגברה (איפרגן, 2017) (ויקיפדיה).

בשבת, בערב השני ביולי 2011, הגיעה האלימות לאלדד חדד עצמו: אלמונים ניסו להתנקש בו, כחודשיים לאחר ששוחרר מהכלא (איפרגן, 2017) (ויקיפדיה).

השמירה סביב בתיהם של 'השוטרים הנוקמים' תוגברה, אך גם התיק הזה לא פוענח. הם נאלצו לראות את מור ממשיך לנסוע בב.מ.וו שלו, לבלות במסעדות ולחיות בשלווה (איפרגן, 2017). יחד עם זאת, הקרקע התחילה לבעור מתחת לרגליו של מיכאל מור. מערכת שלמה - עם כל יכולותיה - עמדה עליו עכשיו, לכלותו!

[בתמונה: הקרקע התחילה לבעור מתחת לרגליו של מיכאל מור. מערכת שלמה - עם כל יכולותיה - עמדה עליו עכשיו, לכלותו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: הקרקע התחילה לבעור מתחת לרגליו של מיכאל מור. מערכת שלמה - עם כל יכולותיה - עמדה עליו עכשיו, לכלותו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

2011: היציאה לחו"ל

במרץ 2011 נודע למיכאל מור על חקירה גדולה שמתגבשת נגדו בחצר היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), והוא עזב את הארץ, כתוצאה של מעין הסכם בשתיקה עם פרקליטות המדינה, לפיו, לפיו כל עוד הוא אינו בארץ - המדינה לא תבקש את הסגרתו (חדשות ערוץ 2, 2012).

מור נחשד על ידי החוקרים בהכנת רשת של דירות סודיות לניהול הימורים, הלוואות אסטרונומיות למהמרים כבדים, שליטה ברשת של בתי קזינו בטאבה שבמצרים, חשד שהפעיל צ'יינג ששימש להלבנת הון, גביית דמי חסות מבתי עסק וגרימת "נזקים" לכאלו שלא שילמו, וגם, סחיטה באיומים של בעל מועדון כדורגל שסירב לשחרר שחקן, וסחר לא-חוקי בביצים שבאמצעותו גרף מיליונים. על פי החוקרים, אנשיו של מור שיתפו פעולה עם ארגון הפשיעה האילתי והירושלמי בראשותם של העבריינים אילן בן שטרית ויעקב 'עקא' שמעון. את המידע סיפק למשטרה עד מדינה, שבעזרתו הצליחו חוקרי היאחב"ל להפיל את הארגון האילתי, שבראשותו עמדו בן שטרית ו'עקא(אלי, 2014).

[בתמונה: אילן בן שטרית (משמאל). אנשיו של מור שיתפו פעולה עם ארגון הפשיעה האילתי והירושלמי בראשותם של העבריינים אילן בן שטרית ויעקב 'עקא' שמעון. את המידע סיפק למשטרה עד מדינה, שבעזרתו הצליחו חוקרי היאחב"ל להפיל את הארגון האילתי, שבראשותו עמדו בן שטרית ו'עקא'... המקור: תיעוד חקירת המשטרה]

[בתמונה: אילן בן שטרית (משמאל). אנשיו של מור שיתפו פעולה עם ארגון הפשיעה האילתי והירושלמי בראשותם של העבריינים אילן בן שטרית ויעקב 'עקא' שמעון. את המידע סיפק למשטרה עד מדינה, שבעזרתו הצליחו חוקרי היאחב"ל להפיל את הארגון האילתי, שבראשותו עמדו בן שטרית ו'עקא'... המקור: תיעוד חקירת המשטרה]

כתוצאה מכך שהה מור בחו"ל שלוש שנים, כשהוא מפקיד את ניהול עסקיו בידיו של אחיו הגדול ממנו, בדרי, עבריין סמים אלים, שחסר מאוד את הכריזמה והיכולת הארגונית של מור (אלי, 2015) (איפרגן, 2017).

התחנה הראשונה של מור הייתה מערב אירופה, ומשם המשיך לדרום אפריקה ולתאילנד, שם התמקצע, להנאתו, באגרוף תאילנדי (איפרגן, 2017) (חדשות ערוץ 2, 2012)הנה לפניכם בסרטון שהועלה ליו-טיוב: חן כהן מאמן את מיכאל מור איגרוף תאילנדי, קוסמוי תאילנד:

[בתמונה: החבר: עמיר מולנר. התמונה: צילום מסך מתוך כתבת הערוץ השני (הערוץ השני, 2013)]

בחו"ל הכיר מור את עמיר מולנר, שהיה באותה תקופה במסע הימלטות משלו. הכימיה ביניהם הייתה מידית, והחברות ביניהם – למרות כל שאר התהפוכות בחייהם של השניים – שורדת עד היום, ועד מעצרו של מור, הם התגוררו כשכנים - זה ליד זה - בתל אביב (איפרגן, 2017).

[בתמונה: החבר: עמיר מולנר. התמונה: צילום מסך מתוך כתבת הערוץ השני (הערוץ השני, 2013)]

משם המשיך מור לרומניה, הפך לשותף בכמה מועדונים ובתי קזינו והשקיע בבתי מלון (איפרגן, 2017).

[לסקירה מפורטת על עמיר מולנר, לחצו כאן]

2014: אין וואקום ו'אין ארוחות חינם': שמואל הרוש מורד במיכאל מור

הוואקום שיצר מור בעזיבתו את הארץ לשלוש שנים, התמלא עד מהרה. עבריינים מהצפון החלו להשתלט שטחי הטריטוריה שלו, והאח בדרי וחייליו התקשו להתמודד איתם.

בראש המורדים עמד חברו הטוב ועוזרו הקרוב של מור, שמואל הרוש - איש חבלה מצטיין לשעבר, במסגרת שירותו בחיל הנדסה קרבית - שנעזר בשותף, זיו אלוש. אט אט, באמצעות אנשיו של מור, החל הרוש לפעול על דעת עצמו. על פי איפרגן (2017): "ה'מורדים' הללו היו המוציאים לפועל של מור, אלה שלכלכו את הידיים שלהם וסיכנו את חייהם עבורו, והם הרגישו שהוא לא מצ'פר אותם כמו שצריך". מור מצידו, ראה במעשים הללו בגידה... (אלי, 2015) (איפרגן, 2017).

האירוע המכונן הראשון אירע בפברואר 2014, אז ניסה שמואל הרוש לחסל את גדבאן פייסל - הבעלים של שוק פייסל בכפר מזרעה ואחד הספקים הגדולים ביות של ירקות לאזור הגליל - שנסחט על ידו בשל חובות, ללא ידיעתו של מור.

לפי כתב האישום שהוגש נגד שמואל הרוש ונגד אלחנן פלח, חייל בארגון. הם נסעו לשוק פייסל ופלח הוציא מטען שהביא עמו מתוך הרכב ונסע באופניים חשמליים לכיוון השוק. במקביל, הרוש המשיך בנסיעה ברכבו ועקב אחרי פלח, כדי להבטיח שהוא לא ייתפס. במתחם השוק ירד פלח מאופניו, ניגש לג'יפ של פייסל והטמין את המטען מתחת לכלי הרכב באמצעות מגנט. למזלו של פייסל, אחד העובדים הבחין במעשיהם, קרא לפייסל וזה התקשר למשטרה. כתוצאה מהאירוע, נשפט הרוש לתקופת מאסר קצרה יחסית ושוחרר ב- 2015 (אלי, 2015).

שיא המלחמה עד היום היו החיסולים של בדרי מור - אחיו של מיכאל - ודניאל וקסמן.

[בתמונה: שמואל הרוש - המרד הגדול במיכאל מור... צילום מסך מחדשות ערוץ 10]

[בתמונה: שמואל הרוש - המרד הגדול במיכאל מור... צילום מסך מחדשות ערוץ 10]

2014: רציחתו של בדרי מור

לאחר עזיבתו של מיכאל מור לגלות במשך שלוש שנים לתאילנד, הופקד - כאמור - אחיו בדרי, עבריין סמים לשעבר, בן ה-44, לשמור על עסקיו. על כן, המפתח להשתלטותו של שמואל הרוש על האימפריה של מור הייתה דרך נטרולו של האח.

ב-1 ביולי 2014, מעט אחרי השעה 22:00, נורה בדרי למוות: אלמוני שהגיח, רכוב על אופנוע, ירה בו כמה פעמים בפלג גופו העליון וברגליו ונמלט. הרצח אירע ברחוב אביר בנהריה, מאות מטרים מתחנת המשטרה בעיר (ראב"ד, 2014) (איפרגן, 2017).

בדרי נפצע באורח קשה מאוד - סבל מחבלות פנימיות בחזה, בגפיים ובבטן - ופונה לבית החולים בנהריה, שם הוא הוכנס לניתוח חירום, אך מאוחר יותר מת מפצעיו. המתנקש לא נתפס, אולם מור בטוח שמדובר ב'חייל' של יריבו שמואל הרוש.

רצח האח הפך לאירוע המכונן של פילוג הקואליציה של מור והרוש. הוא החיש את תהליך ההשתלטות של הרוש ואנשיו על נכסיו של מיכאל מור. עסקים ומועדונים בעיר נהריה עברו לחסותו, תוך שהוא דוחק את אנשי מור המוכים מהשטח (אלי, 2015).

[בתמונה: בדרי מור וחבר, בימים טובים... המקור: פייסבוק]

[בתמונה: בדרי מור ז"ל וחבר, בימים טובים... המקור: פייסבוק]

2014: שובו של מיכאל מור

האירועים הללו לא הותירו למיכאל מור ברירה, אלא לשוב במהירות בניסיון לעצור את המפולת. בינתיים גם וודא, מן הסתם, שחקירת המשטרה עוקרה, ושלא יהיה בה דבר כדי להפלילו. (איך? נחשו בעצמכם...).

באוקטובר 2014 חזר מור לישראל, ומיד נעצר ונחקר בחשד לשורת פרשות חמורות, שהיו תלויות נגדו כאשר ברח מן הארץ. אולם כאמור, גם הפעם הדברים לא הבשילו לכדי כתב אישום, מור ידע זאת היטב קודם ששב. הוא ישב במעצר יומיים, שוחרר, ואז התפנה לטפל ביריבו שמואל הרוש  (אלי, 2014) (איפרגן, 2017).

מאז ועד היום, מתנהלת בין השניים מלחמה עקובה מדם. היא כוללת בין היתר הטמנת מטענים מתחת לכלי רכב, זריקת רימונים וירי לעבר אנשי שני הארגונים, שחלקם נפצעו. בין היתר הוצתה מכוניתה של ליטל מור, אשתו של מיכאל (ראו התמונה למטה), ומכוניתה של אסתר הרוש, אשתו של שמואל (איפרגן, 2017).

[בתמונה: ליטל מור, ביחד עם בעלה, מיכאל. גם הנשים הם חלק מהמאבק בין מור להרוש. המקור: דף הפייסבוק של ליטל מור]

2015: ניסיון ההתנקשות באחותו של שמואל הרוש

[מקור תמונתו של כתב הפלילים שמעון איפרגן: פייסבוק]

התגובה לחיסולו של בדרי מור תוכננה, כפי הנראה להיות כואבת במיוחד לשמואל הרוש: אחותו של הרוש, קצינה בצה"ל שאיננה מעורבת בפשיעה - נסעה ברכבה ברחוב הגטאות בנהריה. הפיצוץ התרחש זמן קצר אחרי שהורידה את ילדיה בבתי ספר ובגנים (תכנון? מזל?). חבלני המשטרה שהוזעקו למקום האירוע הגיעו למסקנה כי חלק מהמטען התפוצץ מוקדם מהמתוכנן מסיבות טכניות. היא ניצלה (איפרגן, 2021)

לימים נגלה כי מניח המטען הוא עד המדינה במשפטם של מור ויניב (ניבי) זגוריכתב הפלילים הוותיק, שמעון איפרגן (ראו תמונה משמאל) מביא בכתבה למטה קטעים משיחת הטלפון בין זגורי להרוש, שיורטה ע"י חוקרי ימ"ר חוף. בשיחה, סיפר זגורי להרוש שעד המדינה נשלח כאמור על ידי מור, והרוש בתגובה הודיע כי יתבע בבית המשפט את עד המדינה (נגדו כבר הוגשה תביעת נזיקין כאשר ירה בעבריין אחר וגרם לו לנכות תמידית):

[מקור תמונתו של כתב הפלילים שמעון איפרגן משמאל: פייסבוק]

  • זגורי: "אתה יודע שהעד במשפט שלי (ופה הוא מציין את שמו האסור לפרסום) הניח את המטען בזמנו במכונית של אחותך נכון? הוא הודה בזה בבית המשפט".
  • הרוש: "וואלה? מה אתה אומר. אני אתבע אותו בבית המשפט ואפעל חוקית נגדו. אני לא אשתוק לו על מה שעשה לאחותי. הוא ישלם על זה".

בהמשך השיחה זגורי העביר להרוש פרטים נוספים מעדותו של עד המדינה, והרוש, שהיה עצבני מאוד למשמע הדברים, סיכם שהוא יטפל לו  בצורה חוקית בבית המשפט. טוב, אני סומך עליך. אתה יודע מה לעשות נכון?", ענה זגורי להרוש..."

[לכתבה המלאה של שמעון איפרגן במאקו, לחצו כאן]

 

אפריל 2015: גיסו של שמואל הרוש ניצל מחיסול

בתחילת אפריל 2015 הוגש כתב אישום נגד רפאל בן שלום ונגד נעים נפתלי, שני עבריינים המזוהים עם מיכאל מור, בגין ניסיון לרצח. השנים הואשמו כי ניסו לחסל את גיסו של שמואל הרוש, שאינו מעורב בעולם הפשע (אלי, 2015).

בבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד בן שלום נכתב כי "בן שלום ניסה לגרום למותו של אדם נורמטיבי, רק בשל היותו גיסו של ראש הקבוצה היריבה... לצורך מימוש תכניתו, הוא הכין מטען נפץ המסוגל להרוג אדם והטמין אותו, בעצמו או באמצעות אחר, מתחת לכיסא הנהג ברכבו של הגיס, רכב שבו הוא מסיע את ילדיו ומשפחתו, ואך במזל הבחין הקרבן המיועד במטען בעת שירד לחניית ביתו והוא בדרך לאסוף את בנו מגן הילדים באמצעות הרכב" (אלי, 2015).

אוגוסט 2015: רציחתו של דניאל וקסמן

ב- 26 לאוגוסט 2015, נתגלתה גופתו של דניאל וקסמן, חברו הטוב של מיכאל מור, בסמוך לחוף בננה ביץ' אכזיב בנהריה. וקסמן היה בין נאמניו הקרובים ביותר של מור. הוא אף נשא עבורו עונש מאסר ממושך בגין דקירות בקטטה שהתרחשה בפאב בחוף אכזיב, ומור יצא מהתיק הזה ללא פגע. ביולי 2015 השניים אף תועדו יחדיו בתמונה שצולמה בבית מלון קרלטון בנהריה ופורסמה בדף הפייסבוק של מור:

[בתמונה: דניאל וקסמן (קיצוני משמאל) עם מיכאל מור (במרכז) וחברים. המקור: דף הפייסבוק של מיכאל מור]

2016: בגלל הקשיים - מעבר חלקי מהצפון למרכז

הצטברות הקשיים בצפון מאז חזר מור מהגלות בדרום אפריקה, יצרה רצון לבזר את הפעילות לחלקים אחרים של הארץ. מור זיהה בתבונה ב- 2016 ואקום ועבר לפעול גם באזור חולון, בת ים, רמת גן וגבעתיים. הוא רכש דירה בחולון ומתגורר לסירוגין גם בבניין יוקרתי ברמת גן ובנהריה (איפרגן, 2016).

הדימום נמשך

בינתיים, נמשכה המלחמה של אנשי שמואל הרוש באנשי מור. במאבק חסר הפשרות והמדמם הזה, השוטרים ניסו להוריד את גובה הלהבות בהצלחה חלקית (איפרגן, 2017).:

  • ביוני 2015 נעצר מור. החשד: גניבת קטנוע והפיכתו לאופנוע תופת. במשטרה חשדו כי מור תכנן להטמין על האופנוע חומרי נפץ לחיסול יריביו. המעצר לא הניב כתב אישום:

.

  • ב-2016 נעצרו שבעה מהם בבת ים, בחשד שהיו בדרכם לחיסול, אבל שוחררו.
  • ב- 2017 עצרו שוטרים את מור עצמו ברמת גן, בחשד שהחזיק במכוניתו אלה ומוט. הוא הובא להארכת מעצר ושוחרר, אף על פי שסירב לבקשת המשטרה לא להגיע במשך חודש למרכז הארץ.
  • בתחילת מאי 2017 אחד מאנשיו של שמואל הרוש זיהה ברכבו מטען חבלה שיועד לו, והוא נוטרל.
  • במקרה אחר ירה עבריין מארגונו של הרוש לעבר ביתו של מור בנהריה.

למרות כל אלה, הרציחות נמשכות, ונפגעים בהם גם קרבנות שאינם מעורבים בפשיעה, ושכל חטאם הוא קירבה להרוש או למור:

  • ב-13 במאי 2017 נרצח חיים אסבן, נהג מונית ממגדל העמק, בפיצוץ מטען ברכבו ברחוב קרן היסוד במגדל העמק. מותו נקבע במקום. כל חטאו של אסבן בן ה-52, אב לשישה שלא מוכר כעבריין, הוא היותו אחיו של ערן אסבן המקורב למיכאל מור (ראב"ד, 2017) (איפרגן, 2017).
  • עשרה ימים לאחר מכן, ב- 23 במאי 2017 בקריית אתא, רוכב אופנוע ירה אחר הצהריים למוות באסי ארליך, בן 40 מקריית אתא, ברחוב בן צבי בעיר ונמלט מהמקום על אופנועו. אסי ארליך הוא אחיינם של האסבנים, ואיננו משויך לשום משפחת פשע. הוא נפגע בפלא גופו העליון ומת במקום. המחסל ירה למוות גם בכלב שלו (ראו תמונה שלו ושל כלבו משמאל) (ראב"ד, 2017) (איפרגן, 2017).

העובדה שנרצחים קרובי משפחה של המעורבים מלמדת, בין היתר, שיש למור ולהרוש קושי לחדור את מעטה האבטחה ולהגיע אחד לרעהו.

ספטמבר 2017: המעצר הגדול...

בליל ה-3 בספטמבר 2017, בעקבות פעילות של סוכן סמוי, נעצר מיכאל מור כחשוד בעבירות סחר בסמים ובנשק לאחר שסוכן סמוי פעל במשך שנה בקרב אנשיו. יחד עמו נעצרו כ-33 חשודים בכל רחבי הארץ, חלקם כבר מרצים עונשי מאסר (ראב"ד, 2017).

מור - המוגדר כראש ארגון פשע - נעצר בגין ניהול ארגון פשיעה, ייבוא וסחר בסמים, סחר בנשק ובחלקי רכב גנובים. יחד עימו נעצר שמעון שרביט, חתנו של זאב רוזנשטיין ויד ימינו של מור, ביחד עם 32 חשודים נוספים (ראב"ד, 2017).

חודש לאחר מעצרו, ב- 24 בספטמבר 2017, הוגש נגדו כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לעסקה אחרת בנשק וניסיון להחזקת נשק. האשמה של ניהול ארגון פשיעה לא נכללה בכתב האישום מחוסר ראיות מספיקות (לוי, 2017).  בתום חצי שנה של חקירה מורכבת, חובקת עולם, ותחת צו איסור פרסום גורף, פענחו חוקרי המשטרה - לכאורה - את רצח עד המדינה טל קורקוס, ורצח אלישע סבח ז"ל. ב- 18/12/17, הוגשו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד יניב (ניבי) זגורי (ראו תמונה משמאל), שנעצר בסין; מיכאל מור; ושישה נאשמים נוספים (פרשיה 8017). למרות הגשת כתבי האישום, החקירה עדיין נמשכת, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות. המשטרה הצליחה לגייס בפרשה שלושה עדי מדינה, אחד מהם היה שותף בכיר בעבירות, ועוד שתי נשים שגויסו על ידי המשטרה (גולן, 2017). [בתמונה משמאל: יניב זגורי. צילום מסך מתוך כתבת חדשות וואללה. צילום: יהודה לחיאני] הנאשמים העיקריים בפרשיה זו הם (גולן, 2017):
  • יניב (ניבי) זגורי, שגורש מסין, והובא לישראל. הוא יואשם ברצח טל קורקוס בחודש יוני השנה (ראו פירוט למעלה); ואלישע סבח, באפריל 2017 בנתניה (ראו פירוט למעלה).
  • ראש ארגון הפשיעה מיכאל מור מנהריה, יואשם ברצח קורקוס ובעבירות אמל"ח.
  • אריק איטל, שאחיו, אדם איטל, שפוט לשני מאסרי עולם בגין רצח כפול בבאר שבע, יואשם ברצח קורקוס וסבח, בעבירות של ניסיונות רצח ועבירות אמל"ח.
  • בפרשה יואשמו עוד שישה נאשמים: שמעון שרביטליאור סעד, יניב חזיזה, אליושה בן שלום, ומוטי אלמקייס.

מהחקירה עולה כי זגורי ומור שיתפו פעולה, ובאמצעות שלוחים גם ניסו לפגוע בשוטרים , פרקליטים וקציני משטרה (כולל אלה שחקרו אותם), ובכל אלה שהעזו לצאת ולהעיד נגדם. הם מעורבים גם באיומים על נציג משטרת ישראל בתאילנד, סנ"ץ יוני חג'ג' (ראו פירוט למעלה) תוך שהעלילו עליו האשמות שווא באמצעות פרסומים שקריים ברשתות החברתיות (גולן, 2017).

מי שהביא למפנה בחקירה היה מקורב לזגורי, שגוייס כעד מדינה, היה נוכח בזירת הרצח ואף ידע על התכנון המוקדם. ההנחיות לרצוח את קורקוס ניתנו על ידי זגורי מסין, כאשר זגורי, אריק איטל ועד המדינה תכננו לפרטי פרטים את הרצח. קורקוס הובא לדירת מלכודת באשכלון, ולאחר שיצא ממנה לפנות בוקר לרכבן, אריק איטל הפעיל את המטען, שסופק על ידי מיכאל מור ואנשיו (גולן, 2017).

בפרשה זו גויסו שתי נשים כעדות מדינה, שהפעילו ערב הימורים מבוים בדירה באשקלון, ושאליה הגיע קורקוס ביום שנרצח. עוד חשדה המשטרה, שהחשודים תכננו לבצע "פיגוע מיקוח" בסגנון ארגוני טרור, כדי לשחרר מכלאו עבריין בכיר... (גולן, 2017).

31/12/17: שמואל הרוש 'סוגר חשבונות' עם אנשיו של מור

העובדה שמיכאל מור מסובך עד מעל לראשו בתיק רצח, והעלתה מאוד את ביטחונו העצמי של שמואל הרוש, והוא מיהר לסגור חשבון עם אנשי מור.

ב-31 דצמבר, סמוך לשעה 11:45, זיהה שמואל הרוש את אחד מאנשיו של מור, בעל צימרים ממושב זרעית בשם יריב ממן, נוסע ברכב BMW בכביש 4 מכיוון צפון לדרום באזור עין המפרץ (כביש עכו חיפה הישן). הוא החל לדלוק בעקבותיו, ונגח בו ברכבו. על פי כתב האישום התפתח בין השניים מירוץ פרוע. לבסוף, הצליח הרוש להוריד את ממן מהכביש. הוא יצא מהרכב וניסה לפתוח את דלת רכבו של ממן. כאשר לא הצליח, הוא בעט ברכב ה-BMW ועזב (פרוסמושקין, 2018).

יריב ממן הניע את רכבו, ונסע מהמקום, כשהוא סוטה משם אל עבר כביש שירות באזור התעשייה נעמן בעכו. שמואל הרוש לא וויתר והמשיך לדלוק בעקבותיו, עד ששוב הדביק אותו, חסם אותו ויצא שוב מהרכב לעברו. הפעם, יצא ממן אליו כשהוא אוחז אקדח. הוא ירה ארבעה כדורים מטווח קצר אל הרוש, שנפגע בזרועו ובירכו (פרוסמושקין, 2017(פרוסמושקין, 2018).

.

ממן נמלט מהמקום ברכבו. לאחר מכן, נפטר מהרכב והטלפון שברשותו. הוא ברח מהחוקרים, מיום האירוע ועד ל-25 בינואר 2018, אז הסגיר את עצמו, כשהוא שומר באופן גורף על זכות השתיקה (פרוסמושקין, 2018).

שמואל הרוש פונה על ידי מד"א לבית חולים גליל המערבי בנהריה, שם נותח וטופל במשך 10 ימים (פרוסמושקין, 2018). למזלו, הפציעה הייתה חמורה פחות משסברו, ועד מהרה חזר לכושר. הניסיון מלמד שעבריינים חוזרים לכושר מהר (ראו מקרה בן כהן)...

בעזרת תיעוד מצולם שאספה המשטרה, היא הצליחה לאסוף ראיות נגד ממן והרוש, והגישה נגדם כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה, ב- 7 בפברואר 2018 (פרוסמושקין, 2018).

[להרחבה על בן כהן, לחצו כאן]

[בתמונה: בן כהן ז"ל. הניסיון מלמד שעבריינים חוזרים לכושר מהר אחרי פציעות קשות, אך לא לעולם חוסן... צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון]

[בתמונה: בן כהן ז"ל. הניסיון מלמד שעבריינים חוזרים לכושר מהר אחרי פציעות קשות, אך לא לעולם חוסן... צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון]

'אין ארוחות חינם'

חודש לאחר האירוע בין שמואל הרוש ליריב ממן למד האחרון, בדרך הקשה, ש'אין ארוחות חינם'... ב- 29 בינואר 2018, מולכד רכבו של אחיו, ערן ממן - בשנות ה- 30 לחייו. הרכב פוצץ כשנסע ברחוב אברהם בן שושן בעכו. הוא הצליח לפנות את עצמו למדרכה, כשהוא סובל מחבלות בגפיים התחתונות. אנשי מד"א עצרו את הדימומים ופינו אותו במצב בינוני ויציב לבית החולים רמב"ם (פרוסמושקין, 2018).

[להרחבה על המושג 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

שמואל הרוש מגייס את דקל וקנין נגד מיכאל מור

לתוך המדמנה המדממת וחסרת הרחמים הזו, שבין מור להרוש, נקלע 'ילד הפלא' דקל וקנין (ראו תמונה משמאל), שהוזמן, כפי הנראה, לשיר במסיבת יום הולדת, לפני מספר חודשים, לפני שהתפרסם, כשהיה רק תופעה מקומית.

[מקור תמונתו של דקל וקנין משמאל: פייסבוק]

במסיבה הזו הזמין שמואל הרוש מדקל וקנין שיר, וביקש שיקדיש אותו לפלוני, מיכאל מור... ולא סתם שיר. הוא ביקש את שירה של נטלי פרץ "אתה לא אמין"...

אביו ואחיו של דקל וקנין שהגיעו עימו לאירוע, לשמור עליו, לא הבינו, כפי הנראה, את הפואנטה, ודקל וקנין שר: "אתה לא אמין ואין לך מילה" - שר דקל וקנין על מיכאל מור, בלי להבין מה הוא שר... - "אתה לא אותו הגבר שהיה בהתחלה"...

האם נדרשה משפחתו של וקנין לפצות את מיכאל מור על כבודו שנפגע; או שמור - בניגוד למנהגו - הבליג ועזב את הילד לנפשו? לא ידוע. 

.

.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דקל וקנין בין שתי משפחות פשיעה', לחצו כאן]

בעוד שמור מתייבש בכלא בגלל יניב (ניבי) זגורי, האחרון עושה עסקים עם שמואל הרוש...

לאורך כל תקופת המעצר ארוכת השנים, שמר מור על לויאליות עם שותפיו; ואף סרב לחתום על עסקת טיעון נפרדת עד שכולם יחתמו... אבל בחיים אין וואקום, ויניב (ניבי) זגורי, המנהל את עסקיו מהכלא, נדרש עוד ועוד לקבלני ביצוע ממחוזות אחרים. כך, מאחורי גבו של מור, התרקמה לה ידידות מופלאה בין זגורי להרוש

כתב הפלילים הוותיק, שמעון איפרגן, טוען כי זגורי והרוש בקשרים טובים מאוד, ואף שוחחו פעמים רבות כשזגורי מתקשר מהכלא לטלפון של הרוש. אחת השיחות הללו יורטה על ידי חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף. על פי החשד זגורי ביקש מהרוש דרך צד שלישי לאיים על עד המדינה במשפטו ולהטריד אותו.  

השיחה יורטה במסגרת חקירה המתנהלת נגד הרוש בתיק ניסיון החיסול הכפול בנהריה של אבי מור (31), אחיינו של מיכאל מור, ואחיו למחצה אליאור שרעבי (19). היחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה עצרה ב- 1 בדצמבר 2021 שלושה חשודים במעורבות בהנחת מטען החבלה תחת הרכב שבו הם נסעו. בראש העצורים - שמואל הרוש.

טרם הוגש כתב אישום בפרשה; וההמשך יבוא...

סלאמה ומושקוביץ ב- ynet: ניסיון חיסול בנהריה: שני פצועים קשה בפיצוץ רכב שני גברים, בהם קרוב משפחה של עבריין בכיר, נפגעו בפיצוץ סמוך להיכל התרבות ופונו למרכז הרפואי לגליל. הם נותחו ואושפזו ביחידה לטיפול נמרץ. הרכב התנגש במעקה בטיחות ועשרות התגודדו באזור כשהחבלנים בחנו את הזירה. עדי ראייה ל-ynet: "נשמע כמו קטיושה ונראה כמו זירת פיגוע"

[לכתבה המלאה של סלאמה ומושקוביץ ב- ynet, לחצו כאן]

מתכוננים ליום שאחרי...

מיכאל מור - כמו ראשי משפחות פשע אחרים, הכלואים עימו - אינם טפשים. הם מבינים שאין וואקום, ושהותם בכלא הייתה זרז לאויביהם לקבוע עובדות חדשות בשטח, באופן שבו, לכשישתחררו זה יהיה למציאות שונה לחלוטין. לכן, מערכת בריתות חדשה נרקמת ביניהם כבר בכלא:
  • בצפון, עוד לפני הסתבכותו של מיכאל מור בסיפור רצח טל קורקוס, יצר שמואל הרוש מציאות חדשה שבה היה קשה מאוד למור לתפקד; והוא נזקק לטריטוריה חדשה במרכז / בדרום. עתה, המצב אף גרוע יותר. יחד עם זה, אם ישקע הרוש בפרשה האחרונה ויסתבך באשמת ניסיון לרצח, עלולה המציאות בצפון להתהפך שוב...
  • בדרום, שלום דומרני - שמשפחת הפשע שלו הייתה הדומיננטית בדרום - נדחק לאחור על ידי אויבו, בני שלמה;
התוצאה, ברית בין השניים, שנרקמה בין כתלי בית הסוהר, שמקנה למור מרחב פעולה חדש, תחת כנפי דומרני; ונותנת לדומרני בכל ברית קשוח ואכזרי במלחמות הבאות על טריטוריה. במקביל, גם בני שלמה איננו טיפש. הוא מתחמש היטב ומחזק בריתות ישנות עם האחים לביא מרחובות; ועם גורמים נוספים...

[להרחבה על בני שלמה, לחצו כאן]

[למאמר המלא של שמוליק חדד באתר 'באר שבע והנגב', לחצו כאן]

תם ולא נשלם...

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מיכאל מור – מה מחכה לו ביום שאחרי הכלא?

  1. יש דיווח שמיכאל מור ודומרני עובדים ביחד כרגע בדרום נגד בני שלמה ואנשיו הכתבה צריכה עדכון קטן.
    אוהב את המאמרים שלך.

  2. לך לג'קוזי עם נערת ליווי שהזמת והתהבת בה .שמן מעפן מלשן מלא פצעים .מי שמכיר אותך יודע כמה אתה 0 ו עם 0 קבלות .שמוליק וזיו עשו הכל ואתה לקחת כרדיט מהמפעיל שאתה מחובר איליו ומהכתב שאתה נותן לו 2000 שקל לכתבה .בקיצור ברחת כמו ארנב מכאן נבוא את מגדל רמה רק אל תזמין לו כלבת הפעם כמו בפעם ההיא שלילך הזמינה לנו אה .

  3. סתם ליצן תיקשורת .מודיע של ימר שבתמורה מפרסמים אותו פירסומי שקר והוא מתפרנס מיזה על מסכנים .כל הכתבה אין בה כלום אמת חוץ מהתאריך .אין לו שקל ולא יזכירו את השם של עמיר ..אברהם …זה נעל הבית של עמיר לא יכול להיות עמיר יודע שניסו לשתול אותו לייד אבל החבר כמו שכולכם יודעים מתוחכם …סתם סחורה של פיסבוק המופשע הזה

  4. מה למיכאל הפוזאי להעמיר .הוא לא יכול להיות הנעל של עמיר .ועמיר רק צוחק שרואה את הבלוף בכתבות שהוא חבר שלו חחחחח לילה טוב כתב ליצן שקיבל כמה שקלים מהפוזאי הציציני חחחחחח פשוטט בדיחה

  5. מיכאל מור מודיע של המשטרה לכן מפרסמים אותו סתם .אין לו מה לאכול בכלל .כל הביצועים שייכים לשמוליק וזיו .ססתם גרוזינים מגושמים שנטפלים לחלשים .ידוע שמיכאל עובד עם המשטרה .סימו לב הכל אצלו בקבוצה זה כמעט קורה .כי הוא שולח אותם ומודיע לקצין מודין שאני לא יכול לומר את השם שלו אבל כולם יודעים שמיכאל מודיע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *