[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mai Le לאתר flickr]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

המאמר עודכן ב- 23 ביולי 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בשאלות עתידה הלאומי של מדינת ישראל, הדיון הפוליטי הישראלי נוהג לגייס כמקור סמכות, את מומחיותם של בכירים לשעבר במערכות הביטחון.  ראוי לתת דעתנו לשאלת תוקף סמכותם.

האפקטיביות של מדינה מודרנית אכן מבוססת על התנהלות מוכוונת בעצת מומחים. בסוגיות טכניות מובהקות, חיוניותו של מומחה ברורה לחלוטין. בסוגיות אסטרטגיות לעומת זאת, שהן חד פעמיות במהותן, השאלה היא עד להיכן סמכותם של המומחים ראויה לדומיננטיות בהובלת הדיון; ועד כמה חוות דעתם בתחומים שמעבר למומחיות הטכנית, יכולה להתקבל כנטולת הטיה ערכית-פוליטית?

[להעשרה בסוגיית ה'מומחים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels. הכרזה: ייצור ידע]

נתבונן כמשל בתחום הרפואה, שם נוח יותר להבחין במובנותה מאליה של הבחנה בין מומחיות מקצועית טכנית, נטולת הטיה ערכית, לבין סוגיות ציבוריות, המעורבות מראשיתן במוכוונות ערכית:

• חוות דעת רפואית על תוצאות בדיקת דם היא עניין מקצועי מובהק.
• החלטות במדיניות הרפואה הציבורית לעומת זאת, כמו תמיכת המדינה במימון טיפולי פוריות, או טיפולי שיניים לילדים, הן ביסודן ביטוי להשקפת עולם ערכית. זה הביטוי המעשי למדיניות בריאות לאומית, שאינה נגזרת ישירה של מדע הרפואה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheHilaryClark לאתר Pixabay]

באותו דפוס הגיון, זו בדיוק הסיבה המגדירה בכל מדינות העולם את מדיניות הביטחון הכוללת, בכינוי: ביטחון לאומי.  אין לימודי אווירונאוטיקה לאומית, ולא אנטומיה לאומית, אבל קיימים היבטים לאומיים לתפיסת רפואה ציבורית וכך גם לסוגיות הביטחון בהיבטן הלאומי. ניתן לכך ביטוי מוסדי בתורת הלחימה של צה"ל בהגדרה: "ביטחון לאומי הוא תחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים". אפיון אינטרס במעמד חיוניות לאומית, דוגמת ריבונות ישראלית במרחב ירושלים, הוא פעולה שיפוטית שמעבר לשדה המקצועי הטהור.

[להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]

[בתמונה: אפיון אינטרס במעמד חיוניות לאומית, דוגמת ריבונות ישראלית במרחב ירושלים, הוא פעולה שיפוטית שמעבר לשדה המקצועי הטהור... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sebastian Wallroth לאתר flickr]

כאשר שבתאי שביט (ראו תמונה משמאל), קובע כראש המוסד לשעבר - בתמיכתו בכורח ההיפרדות לשתי מדינות - כי יש ערכים חשובים מאדמה, ברור שהוא מדבר מהשקפת עולמו וטוב שכך. אולם, היותו ראש מוסד לשעבר אינה מקנה לו בסוגיה זו, יתרון על  אזרח אחר, המחזיק בהשקפת עולם אחרת.  כאן מופעלת מניפולציה נפוצה: חוות דעת המכילה הטיה מובנת להשקפת עולם ערכית, מוגשת לציבור במעטה סמכות מקצועית "נטולת הטיה פוליטית".

[תמונתו של שבתאי שביט משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

סוגיה שנייה לברור: עד כמה המומחיות הטכנית והאופרטיבית, מועילה במבחן התוצאה, להבטחת קבלת החלטות מוצלחת, בשאלות עתידה של מדינה? "המומחים" טען דוד בן גוריון, "מומחים למה שקרה, אולי גם למה שקורה, לא למה שיקרה".

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי urban_data לאתר flickr]

סוגית ההפתעה האסטרטגית וכישלון ההתרעה המודיעינית, במלחמת יום הכיפורים, היא דוגמה מובהקת לכישלון המומחים בהבנת מה שקורה ומה שיקרה. כישלונם זכה למיקוד מרכזי במסקנות וועדת אגרנט. הטראומה המונחלת מאז לדורות של קציני מודיעין, הדגישה את הפער בין המידע העשיר שהצטבר על שולחנות אגף המודיעין, לבין הכשל בהערכה שמנע את מתן ההתרעה למלחמה. הוועדה תלתה את הכשל בקיומה של קונספציה.

[להרחבה בנושא: 'הפתעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית של דוד בן גוריון: לע"מ. שם הצלם אינו מופיע]

די ברור כיום, שאין לאדם דרך לתפוס את המציאות הסובבת אותו בלי קונספציה מסדרת, מה שמכונה במדע תאוריה. בנוסף למבחן תקפות הקונספציה לנוכח המציאות, דיון ביקורתי רציני זקוק לקונספציה מתחרה. על פי רוב גם זה אינו מספיק. הלחץ הארגוני לדבוק בקונספציה השלטת כה חזק, שממש קשה לחולל סדק של ספק שמא משהו פגום בקונספציה המוסכמת.  המומחים, בבכירותם, בכוח תהילתם חוסמים על פי רוב את קיומו של מרחב פנוי לדיון ביקורתי.

במסגרת זו, הציבור מוזמן לדיון ביקורתי, להעמיד לחקירה פתוחה כמה מהקונספציות שהפכו בשנים האחרונות למובן מאליו "מקצועי"  בקרב בכירי מערכות הביטחון. בין היתר, נדרש דיון בהבטחת הקונספציה השלטת, כי צה"ל ידע להגן על מדינת ישראל גם בגבולות 67. מומלץ לברר עד כמה קיים להבטחה זו בסיס ממשי.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

הציבור הישראלי מוזמן אם כן, לדיון ביקורתי פתוח, גם בעצם המלצות חוות הדעת ה"מקצועית", של מומחי קהילת הביטחון וגם בשאלת תוקף סמכותם בהכרעת שאלת עתידנו הלאומי.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.
• • פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
  • פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי – יכולת האומה להגן על ערכיה, ייצור ידע, 2/5/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
  • פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
  • פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.