[בתמונה: ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

עודכן ב- 20 באוגוסט 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת עקב, בספר דברים, מדבר משה על טיבה המיוחד של ארץ ישראל שהיא משובחת בפרותיה ובאדמתה הפורייה, מול ארץ מצרים שיש בה אדמה פורייה רק סמוך לנהר הנילוס.  יתרון זה של ארץ ישראל מביא את הציווי של ברכה על השפע האמור, כדברי הפסוק:

"וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" [1]. אבל יתרון זה מוטל בספק גדול, נוכח הדברים שנאמרים בהמשך הפרשה כדלקמן": כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּמַיִם תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" [2].

 [בתמונה: ציורי תנ"ך/ "יבול הארץ" ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

לשון אחר, לפי אמירה אחרונה זו, היתרון של מאזן מים קבוע לחקלאות נוטה באופן ברור לטובת ארץ מצרים. הנילוס, אשר משקה שטחי חקלאות גדולים, פועל ללא תלות האם ירד גשם במקום אם לאו. מנגד בארץ ישראל, הסיפור שונה בתכלית. כל המאזן ההידרולוגי, נשען על גשמי החורף. בשנת בצורת המגזר החקלאי כולו וגם כול הציבור, יסבלו קשות מחוסר מים זמינים. אם כך, מה יתרונה של ארץ ישראל על ארץ מצרים? לכאורה יש כאן חיסרון גדול ולא יתרון כלשהו.

קודם שננסה לענות על שאלה זו נקדים ונאמר, כי עד העשורים האחרונים, הייתה קיימת אי ודאות בדבר החיזוי של גשמי החורף. רק בעשורים האחרונים, מדע המטאורולוגיה התפתח באופן כזה שניתן לחזות האם ירדו גשמים והאם יש סיכוי לשנת בצורת.

מתחילת הימצאותו של האדם בכדור הארץ, הוא עסק בניסיון לחזות את מזג האוויר. זאת נוכח העובדה כי יש לכך משמעות קריטית עבור החקלאות. על פי תנאי מזג האוויר החקלאים יודעים מתי עליהן לשתול או לקצור את התבואה. מתי כדאי לצאת למסעות צייד ממושכים ומתי לא. לכן, חברות פרימיטיביות פיתחו לעצמן דרכים שונות ורבות, בעיקר נוכח ההתבוננות בעולם החי, לחיזוי מזג האוויר.

שיטות אלה לא תמיד ענו על הצורך בלשון המעטה היו בנמצא עד המהפכה הטכנולוגית והמדעית. החיזוי המודרני מתבסס על נתונים הנאספים מתחנות המפוזרות ברחבי העולם ומעובדים על ידי מחשבי-על.

ההתפתחות הטכנולוגית בעיקר בתחום מחשבי העל, שיפרה בצורה דרמטית את יכולת החיזוי. אם עד לפני מספר שנים התחזית ניתנה ליום קדימה בלבד, הרי שכיום ניתן לחזות חמישה ימים קדימה ולעתים אף יותר מכך. גם הפיתוח המואץ של הטכנולוגיה הלוויינית, תורם רבות לחיזוי מדויק יותר של מזג האוויר העתידי.

בהקשר לחיזוי מזג האוויר, מוזכר תמיד אפקט הפרפר (Butterfly Effect) [3). ביטוי זה לקוח מתחום תורת הכאוס הממחיש מצב של תלות רגישה בתנאי ההתחלה, לפיו שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת דינאמית לא לינארית [4] עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך.

לעניין מזג האוויר, הביטוי אפקט הפרפר מייצג מקרה ספציפי, בו משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספרה, שבסופו של דבר יגרמו לשינוי גדול במזג האוויר. הכנפיים המתנופפות של אותו פרפר מייצגות בעצם שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שגורם בעקבותיו שרשרת מאורעות המובילים לתופעה בקנה מידה גדול. מכלל הן אתה שומע לאו. אם הפרפר לא היה מנפנף בכנפיו, ייתכן ומסלול המערכת היה שונה בתכלית.

[להרחבה בנושא אפקט הפרפר, לחצו כאן]

[בתמונה: הפרפר בדרך ל'אפקט פרפר' נוסף... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rhett Maxwell לאתר flickr]

הנה כי כן, עד כה, למרות הפיתוח הטכנולוגי המואץ של מחשבי העל, המסוגלים לבצע טריליוני פעולות בשנייה, מדע המטרולוגיה אינו יכול לחזות במדויק את העתיד להתרחש מעבר לחמישה ימים, בגלל סיבות נוספות כדוגמת אפקט הפרפר. לשון אחר, המערכת המטאורולוגית   פועלת על פי חוקי המערכת הכאוטית. מערכת זו רגישה במידה קיצונית לשינויים הקלים ביותר בתנאי הסביבה, עובדה שאינה מאפשרת תחזית לשנה שלמה לדוגמה. לו היה ניתן לחשב תחזית לשנה שלימה, או אז לא היה הבדל בין ארץ מצרים וארץ ישראל. החקלאים בארץ ישראל היו יודעים בדיוק מה מצפה להם, והיו נוהגים בהתאם.

מכיוון שכרגע אין אפשרות של תחזית שנתית, חוזרת השאלה הראשונה למקומה, מה היתרון שיש בארץ ישראל על פני ארץ מצרים? לכאורה היתרון נוטה לזו האחרונה.

אלא שיש כאן אלמנט נוסף, אלמנט מדעי/רוחני: ארץ ישראל אכן נחותה מארץ מצרים בזמינות של מים לחקלאות בזמנים ידועים. אשר על כן, הדבר מצריך עבודה מדעית, מהדרים בארץ ישראל, שתכליתה – מאמץ למצוא פתרונות פרקטיים למתן מים לחקלאות (השקיה נכונה, טפטוף, התפלה וכיוצא בזה), ומנגד גם עבודה רוחנית, של חברה מוסרית וצודקת, שיודעת לחלק את משאבי המים באופן ראוי, והיודעת שלא הכול נתון רק בידי האדם, ולעתים מעבר לעשייה המדעית הארצית יש מקום לבקשה או לתפילה.

אחרית דבר

בפרשת עקב מנסה משה לומר לעם ישראל כי ארץ היעד שלהם עדיפה על פני ארץ מצרים בגלל פוריותה. ברם לכאורה לארץ מצרים יש עדיפות ברורה על פני ארץ ישראל, בגלל האספקה הקבועה של מים מהנילוס. לדבריו של משה יש כאן לדעתי מימד עמוק יותר. היתרון של ארץ ישראל הוא איכותי. מי שדר בה חייב להתאמץ להשיג מים: הוא צריך לפתח מערכות חיזוי משוכללת, לפתח טכנולוגיות שונות בדבר חיסכון במים והשקיית השדות, וגם יש בארץ ישראל יתרון רוחני/ תאולוגי שלא קיים בארץ מצרים.  הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שעל האדם, מעבר למאמץ המדעי והארצי להשיג ולפתח מקורות מים, יש לו מודעות שלא הכול תמיד בידיים שלו או בשליטתו הבלעדית. בנוסף, אפקט הפרפר, לא נותן לחזות מעבר לחמישה ימים קדימה, מה שמוביל גם לאפשרות של בקשה או עבודה רוחנית ראויה למתן גשמי שמיים.

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ "מפרי הארץ" ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

[לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת עקב.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת עקב באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקט הפרפר: הכל בגלל מסמר קטן…, ייצור ידע, 11/4/14.

[1] דברים, פרק ח', פסוק י'.

[2] שם, פרק י"א, פסוקים י' – י"ב.

[3] שחר שילוח, אפקט הפרפר: מה המשמעות האמיתית של הביטוי הכול כך שגור הזה?, nrg‏, 20.6.2008.

[4] להרחבה ראה – עפרון, ר. יחזקאלי, פ. העולם אינו ליניארי, תורת המערכות המורכבות, 2007.