תקציר: צה"ל אינו מתאים ואינו מצליח להתמודד עם משימות השיטור בקרב האוכלוסיות הערבית, היהודית ואנשי ארגוני 'זכויות האדם' ביהודה ושומרון; וטוב יעשה אם יעביר את האחריות למשמר הגבול, שיש לקוות שיתרחב ויהפוך למשמר לאומי גדול.

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 בדצמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב'ישראל השבוע' של ה- 2 בפברואר 2022, חשף חנן גרינווד את תוכנה של חוברת הנחיות התפעול של "ארגון הסולידאריות הבינלאומית" ISM (ראו הכתבה למטה): ע"פ גרינווד, מסתבר שהחוברת מטיפה להיטפל לחיילי צה"ל, להציק להם ולצלמם; אבל, מזהירה מהמג"בניקים ומשוטרי היס"מ: "הבחורים האלה יכולים לעצור אז תיזהרו איתם. הם יכולים להיות די כועסים או מפחידים בחברון...".

ההבחנה הברורה הזו בין חיילי צה"ל לשוטרי משמר הגבול והיס"מ - בנוסף לשלוש הפרשות המביכות בחברון: דוד הנחלאווי במאי 2014, אלאור אזריה באפריל 2016 ולוחמי גבעתי בחברון בסוף נובמבר 2022 - מלמדים כי צה"ל אינו מתאים ואינו מצליח להתמודד עם משימות השיטור בקרב האוכלוסיות הערבית, היהודית ואנשי ארגוני 'זכויות האדם' ביהודה ושומרון; וטוב יעשה אם יעביר את האחריות למשמר הגבול, שיש לקוות שיתרחב ויהפוך למשמר לאומי גדול.

משמר הגבול - ההיפך מהמשטרה הכחולה

אחת המאפיינים של מערכת מורכבת הוא, שערכה שונה מסך ערך הפרטים המרכיבים אותה. בעוד שהמשטרה ה'כחולה' מצויה במצב של התפוררות - וסך הערך שהיא 'מייצרת' קטן בהרבה מערך מרכיביה - משמר הגבול הוא ההפך הגמור ממנה!

[בתמונה משמאל: סמל משמר הגבול. התמונה מובאת בשימוש הוגן]

משמר הגבול (מג"ב) היה והינו, איכותי ומוצלח יותר מרוב יחידות המשטרה הכחולה. איכותו מתבטאת בעיקר ביכולתו להפיק, מהחומר האנושי שברשותו, הרבה יותך מסך מרכיביו; והרבה מעבר למה שהצליחו להפיק אחיו ה'כחולים', ביחידות המשטרה האחרות. הוא גם מצליח, לאורך השנים, לשמור על תרבות ארגונית ייחודית השונה מהתרבות הכחולה, ולכן הוא פגיע לתחלואים של חבריו בכחול הרבה פחות. על כן, אין פלא, שבכל פעם שמתפרסמים נתוני מחזורי הגיוס, אנו חוזים בנהירה של המתגייסים לשורותיו. נדידת המוטיבציה הזו מצה"ל למשטרה נמשכת בעשור וחצי האחרונים (ראו למשל: לימור, 2017).

איזון פיקודי נכון יותר, וחיילים מוגנים יותר

עם התחדשות המאבק הפלסטיני האלים ב- 2016, גילה מג"ב אפקטיביות ותכליתיות טובה בהרבה מחיילי צה"ל בהתמודדותו עם המאבק המתחדש עם הפלסטינים; והוא ממשיך לעשות זאת גם היום. אין ספק, שפרשיות כמו דוד הנחלאווי; אלאור אזריה; ולוחמי גבעתי, לא היו מתרחשות במג"ב. כך למשל כתב האלוף גרשון הכהן, אחרי פרשת אלאור אזריה (הכהן, 2016):

"מומלץ לצה"ל לבחון את האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות: שבעה מתמודדים על כל מקום! התופעה נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר - 'סרג'נטים', לבין חיילים צעירים. בהשוואה ליחידות צה"ל, האיזון הפיקודי נכון יותר. הצעירים חשים כך מוגנים יותר ומודרכים יותר.   "

[בתמונה: איזון פיקודי נכון יותר, וחיילים מוגנים יותר. חיילי משמר הגבול... המקור: דף הפייסבוק של משמר הגבול. שם הצלם אינו מוזכר]

הכהן כיוון בדבריו לנתוני הגיוס. לעובדה, שמג"ב הפך לחיל המבוקש ביותר לשירות בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל, המעוניינים בשירות קרבי. החיל עקף בכך יחידות שהובילו בעבר את טבלת הביקוש בקרב מתגייסים, ובהן חטיבות גולני, הצנחנים וגבעתי. הביקוש למג"ב בקרב המתגייסים במחזורים האחרונים הוא ביחס שבין 8 מועמדים על כל מקום פנוי בחיל. בצנחנים סביב 5 מועמדים למקום. הביקוש לחטיבות גולני וגבעתי הוא 3.8 מועמדים על כל מקום; בכפיר ובנח"ל בסביבות ה- 3 מתגייסים על כל מקום. עוברת את מג"ב רק ההגנה האווירית (מערכות החץ, קלע דוד וכיפת ברזל): 9 מועמדים למקום פנוי...

בשאר חילות השדה - שריון, תותחנים והנדסה - המוטיבציה ההתחלתית לשירות נמוכה יותר והצבא נאלץ לעתים להפנות אליהם מתגייסים שרשמו שירות בחילות הללו רק בעדיפות נמוכה, אבל לא הצליחו להתקבל למערך החי"ר (הראל וקובוביץ', 2016)

שימו לב לתפקוד השוטרות...

הצטיינותו של מג"ב במיצוי יכולות אנשיו ממוקדת, בין היתר, גם בשוטרות שלו. תחילתה של המהפכה הנשית במג"ב עוד בשנת 1995, עת קבע מפקד מג"ב דאז, ישראל סדן, כי יפתחו בפני נשים תפקידי לחימה במג"ב, כך היה מג"ב לחיל הראשון בישראל ששילב נשים בתפקידי לוחמה (ראו בתמונה למטה). בשנתיים האחרונות נמצאות שוטרות מג"ב בחזית המאבק בפלסטינים. הן פגעו והרגו מחבלים, וגם נהרגו על ידם. מספרן של החיילות בחיל עולה בהתמדה והגיע כבר ל- 35% ממנו!

אפילו בתחום הפעלת המתנדבים מוצלח מג"ב לאין שיעור מאחיו הכחולים (למעט אולי משטרת התנועה הארצית). הוא מבין את הפוטנציאל הגלום בהם, ומפיק מהם הרבה יותר!

לכן, נכון להגדיל את מג"ב; ולהפקיד בידיו את הטיפול באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון

יתרונותיו המובהקים של מג"ב בטיפול באוכלוסייה הפלסטינים, הפכו אותו לכאורה למועמד אידאלי לגדול בהתאמה, ולקבל אחריות על האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, שהרי מפקדי הצבא נותנים למג"ב ממילא אחריות על המקומות הרגישים ביותר, והם יודעים למה...

אבל אין ארוחות חינם...

למגב יש גם חסרונות. הבולטות ביותר הן העלות הגבוהה של הפעלתו ויכולת מיצוי כוח נמוכה מאוד יחסית ליחידות משטרתיות וצה"ליות אחרות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא "שיטת הקסרקטין". השיטה הזו שהולכת ונעלמת בתחומי הקו הירוק עדיין רלוונטית מאוד מעבר לו.

[בתמונה משמאל: למג"ב יש גם מגרעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

מג"ב מוגדר מאז ומעולם כחיל סמי צבאי ותנאיו זהים לאלו של צה"ל. שוטרי משמר הגבול מתגוררים במקומות מרוחקים מהיחידות, בהן הם מוצבים. על כן, הם חייבים ללון בבסיסם. מכאן נגזרות מספר השלכות המשפיעות על אפקטיביות מג"ב ועל יעילותו:

-אי מיצוי הכוח: שיטת הקסרקטין מחייבת גם פיצוי בימי עבודה לאנשי הקבע על הלינה בבסיס. התוצאה היא, שסדר הכוחות קטן מיידית, מפני שבכל עת חלק ממנו מצוי בבית. יתרה מכך, חלק ניכר מסד"כ יחידת מג"ב מוקצה לתמיכה בכוח הפועל בשטח ובמשימות כמו אבטחת בסיס, שמירות, מנהלה וכדומה, ולא בא למיצוי.

- עלויות תחזוקה גבוהות במיוחד להלנת השוטרים: מגורים, כלכלה, מים, חשמל, אחזקת מבנים, ארנונה, חדרי כושר ומפעילי חדרי כושר ועוד.

- עלות הסעות עצומה: חלק מהכוחות מוסעים בכלי רכב יחידתיים רבים, הגומעים מאות ק"מ ביום ממקום שירותם לבתיהם ובחזרה. עובדה זאת מייקרת מאוד את העלויות, וגורמת לבזבוז לא מבוטל בזמן עבודה. 

השיטה עובדת כך - יש שבוע ארוך ושבוע קצר:

- בשבוע הארוך יוצא מצב שבו באמצע השבוע השוטרים יהיו בבית ובימים ראשון שני, ושישי שבת (לפעמים מיום חמישי) בעבודה.

בשבוע שלאחר שהשוטר עבד שישי שבת, הוא יוצא לחופשה מיום ראשון בבוקר וחוזר ביום שלישי בבוקר ל-5 משמרות שאותן הוא מסיים רק ביום שישי בבוקר (לאחר משמרת לילה). כאשר בין המשמרות הוא נוכח בבסיס, ישן שם, אוכל שם, ומגיע ל 3 ימים רצופים בהם הוא לא נוכח בבית כלל.

האתגר: להיפרד משיטת הקסרקטין

השיטה הבעייתית הזו הייתה אחת הסיבות למשל, שמפקדי משטרת ישראל החליטו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ליצור לעצמם מג"ב 'כחול' ללא החסרונות הללו. יחידות הסיור המיוחדות (היס"מים) מהווים עבורם תחליף מוצלח יחסית, שאינו סובל ממגרעות השיטה המג"בית. עצם העובדה שמג"ב לא זיהה בזמן מגמה זו ונתן לה פתרון מידי כבר אז, החלישה אותו מאוד בתוך המשטרה, והקטינה מאוד את תלות מפקדי המחוזות ביחידותיו.

כך הופכת 'שיטת הקסרקטין' לשיטה האהובה מאוד על שוטרי מג"ב, שזוכים לתנאי שירות עדיפים על אחיהם הכחולים, אבל לגיבנת של ממש עבור מפקדיהם. 

אם ישכיל מג"ב למצוא פתרונות לשיטה זו, העשורים הבאים שייכים לו!

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• ישראל שלנו (2015), השר ארדן נפגש עם לוחמת המג״ב שתועדה עוצרת מתפרעים ערבים ושיבח אותה על תפקודה.
• עמוס הראל, יניב קובוביץ' (2016), לפני גולני וצנחנים: מג"ב הפך היחידה המבוקשת ביותר בקרב מתגייסים לקרבי, הארץ, 8/9/16.
• גרשון הכהן (2016), גרשון הכהן: לתת למפקדים 'גב' עם ניסיון, 22/6/16.
• לימור יואב (2017), נדידת מוטיבציה, ישראל היום, 16/8/17, ע' 3-2.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• חנן גרינווד (2022), להיות חייל בחברון: כשחוששים יותר מהאויב שחמוש במצלמה, ישראל היום, 2/12/22.