[בתמונה: אלי מוסלי. המקור: משטרת ישראל]
[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
"אני בחיים לא מקלל... גם אם הטלפון שלי מוקלט. אני בעד חוק, בעד משטרה. אמרתי באלף מקומות שמדינה שאין בה משטרה היא מדינה הכי גרועה שיש. כמו שאני אזרח, אני מצפה מכם שתגיעו לאמת" (אלי, 2014).
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
אלי מוסלי הוא אחד מאנשי הפשע העשירים והמתוחכמים בישראל, ומהווה יעד מודיעיני מרכזי של המשטרה (אלי, 2014). הוא ואחיו הצעיר יוסי (ראו תמונה משמאל) מכונים "מלכי ההימורים", כינוי המעיד על מקור התעשרותם העיקרי. שניהם התחילו את דרכם כירקנים בשכונת התקווה, והיו 'חיילים' בארגונו של איציק אברג'יל, והתפרסמו כאנשיו הנאמנים ביותר. במשך השנים הם הקימו את אחד מארגוני הפשיעה הגדולים והעשירים בארץ (אשכנזי, 2016) (אלי, 2015).
אח נוסף שלהם, שי מוסלי מנהל ארגון פשיעה משלו, ביוהנסבורג שבדרום אפריקה (אלי, 2014).
חלק מסוד ההישרדות של ארגון מוסלי הוא ההימנעות של ראשיו ממגע עם התקשורת. המידע המצוי בעיתונים על חייהם האישיים של האחים כמעט ואינו קיים, וגם תמונותיהם נדירות יחסית. על כן, הסקירה הזו אינה עשירה כמו סקירות דומות המאפיינות ראשי משפחות פשע אחרים.
[בתמונה משמאל: האח, יוסי מוסלי. מקור התצלום: משטרת ישראל]
אלי מוסלי הוא איש של כבוד: "אני בחיים לא מקלל" הוא מדגיש, "גם אם הטלפון שלי מוקלט. אני בעד חוק, בעד משטרה. אמרתי באלף מקומות שמדינה שאין בה משטרה היא מדינה הכי גרועה שיש. כמו שאני אזרח, אני מצפה מכם שתגיעו לאמת". יחס גורר יחס ואלי זוכה לכבוד מיוחד מצד החוקרים בחדרי החקירות של להב 433 (אלי, 2014).
השדרוג במעמדו של ארגון מוסלי הגיע, לאחר שחברו לעבריינים הירושלמים אלי נעים ואיציק בר מוחא וביססו את מעמדם כארגון פשע גדול, שמונה כ- 150 חיילים ופועל בתל אביב, בשרון, ראשון לציון, חולון בת ים ופתח תקווה. האחים מוסלי משתפים פעולה גם עם ארגונו של עמיר מולנר (איפרגן, 2013) (איפרגן, 2016) (אשכנזי, 2016).
[הרחבה בנושא האח, יוסי מוסלי, לחצו כאן]
אלי מוסלי הוא המוח הפיננסי של הארגון, בעוד אחיו, יוסי, מהווה את הזרוע הביצועית שלו. הונם של האחים מוסלי נאמד בכ-450 מיליון שקל. הם מחזיקים בבתי קזינו ברומניה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באנגליה, בספרד, בהונגריה, בסלובניה, וגם בישראל; אך גולת הכותרת היא בוקרשט בירת רומניה, שם נמצא הקזינו היוקרתי 'פלטיניום', שממנו רואים השניים את הרווחים הנאים ביותר. לאחים עסקים לגיטימיים גם בישראל, כמו חנויות בשוק הסיטונאי בתל אביב. אבל, הכנסותיהם מבוססות גם על מועדוני הימורים, ניכיון צ'קים. הלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, גביית חובות והפעלת צ'יינג'ים, ואף בסחר באמצעי לחימה. במשטרה מעריכים שכמעט כל עסקי המשפחה חוקיים, מה שמאפשר להם לגרוף לכיסם סכומי עתק (איפרגן, 2016) (אשכנזי, 2016) (אלי (2014) (איפרגן, 2013).
[לסקירה על סוגיית הצ'יינג'ים והפשע המאורגן, לחצו כאן]
העסקים הללו מחייבות אל אלי מוסלי לטוס הרבה. לשם המחשה, כתב הפלילים יוסי אלי (2014) דווח כי ב-2014 הספיק מוסלי - עד חודש אוגוסט - לטוס מישראל לא פחות מ-34 פעמים! היעד המוביל – נמל התעופה הבינלאומי של בוקרשט. לפי גיליון הטיסות, מוסלי פוקד את בירת רומניה מדי חודש. הוא טס לתקופות קצרות מאוד – יומיים-שלושה – חזר ארצה וטס שוב ביום למחרת. בנוסף, הוא טס למדריד, למוסקבה, למינכן, לטורנטו, לניו יורק, לפילדלפיה ועוד. על פי המשטרה, מרבית הטיסות הן לצורך עסקים חוקיים,, המאפשרים לארגון לגרוף סכומי עתק. אלי (2014) מצטט גורם במשטרה, האומר כי ארגון מוסלי יצא לשוק העולמי משום ששם יש מרחב מחייה גדול יותר. "אין בחו"ל סכסוכים כל כך גדולים כמו כאן... אם בישראל הרבה אנשים נלחמים על שטח קטן, בחו"ל יש הרבה מקומות שבהם אפשר להרוויח טוב" (אלי (2014).
ב- 2007 נידון אחיו של אלי, יוסי מוסלי ל-12 שנות מאסר על שורה של ניסיונות חיסול, החזקת אמצעי לחימה, סחיטה באיומים והלבנת הון. הוא השאיר את אלי לנהל את ענייני הארגון, והוא עשה זאת בכישרון רב (איפרגן, 2013).
אויבם העיקרי של האחים מוסלי, בשנים האחרונות, הוא הארגון של יצחק אברג'יל בראשות ממלא מקומו, העבריין הירושלמי, יעקב "עקא" שמעון, לאחר שכמה חיילים שלו ערקו לשורותיהם. שני הארגונים נאבקים על השליטה בשוק חלפנות הכספים, מה שהוביל לשורה ארוכה של ניסיונות חיסול קטלניים בין כל הצדדים (איפרגן, 2013) (איפרגן, 2016) (אשכנזי, 2016).
אויב נוסף הוא אבי רוחן (ראו תמונה משמאל) ש'נלחם' עימם על נכסים וטריטוריות שירש גם הוא מארגון אברג'יל.
[בתמונה משמאל: אבי רוחן. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון]
[לסקירה על אבי רוחן, לחצו כאן]
האחים מוסלי אף ניסו בעבר להשתלט על בתי הקזינו של זאב רונזשטיין ברומניה (ראו תמונה משמאל), אך ללא הצלחה (איפרגן, 2013).
[להרחבה בנושא זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]
| בריתות וקשרי עבודה | יריבויות משמעותיות |
| אלי מוסלי, אלי 'קוסם' נעים, איציק בר מוחא, עמיר מולנר | זאב רוזנשטיין, יצחק אברג'יל, יעקב "עקא" שמעון, מוטי חסין |
ילדות וכדור רגל
יוסי, ואלי מוסלי הם בנים למשפחת הירקנים מכפר שלם. האב נסים (המכונה "מלמיליאן"), בשנות ה-60 לחייו, היה במשך שנים רבות אחראי על ענף ההימורים הלא חוקיים באזור שכונת התקווה (איפרגן, 2013).
יוסי ואלי מוסלי הם אוהדים מושבעים של קבוצת כדור הרגל של בני יהודה. הם שיחקו בה בצעירותם, והיו מעורבים בה עסקית (איפרגן, 2013) (אלי, 2014).
יוסי הוא גם ספונסר של כמה כוכבי כדורגל, להם חילק הלוואות כדי לממן את ההימורים שביצעו. הוא אף ניסה להשתלט על קבוצת כדורגל בליגת העל (איפרגן, 2013).
2002: פרשת הבנק למסחר
אחד המקורות הכספיים החשובים - שסייעו לאחים מוסלי להגיע למעמדם הנוכחי - היה עופר מקסימוב, שעבד אצלם, ושדרכו הגיעו לארגון הרבה מהכספים שמוטטו את הבנק למסחר. האחים היו מעסיקיו של מקסימוב בשכונת התקווה, והכניסו אותו לשוק ההימורים הבלתי חוקיים. למרות קרבתם למהמר, מעולם לא נמצאו ראיות שקשרו אותם למעילה שביצעה אתי אלון - אחותו של מקסימוב. עם זאת, קשריהם עם בני רביזדה - שבאותם ימים שלט בבתי קזינו ברומניה והורשע במסגרת הפרשה במעילה של 150 מיליון שקלים - הוביל אותם ככל הנראה לנתח יפה מהמעילה (אלי, 2015).
פרשת הבנק למסחר (או 'פרשת אתי אלון') התנהלה בשנים 1997–2002, ובמסגרתה מעלה עובדת הבנק למסחר, אתי אלון, בכספי הבנק בהיקפי ענק שהביאו לקריסתו. בסך הכל, מעלה אלון בסך של 254,199,600 ש"ח, שהעבירה למימון הימוריו של אחיה עופר מקסימוב. במסגרת המעילה, גנבה אלון ישירות כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם. היא פתחה בבנק 206 חשבונות בנק פיקטיביים (לעומת כ-1,300 לקוחות הבנק), בהם העמידה הלוואות גב אל גב, את כספי ההלוואה משכה לרשותה (ויקיפדיה) (איפרגן, 2013) (אשכנזי, 2016).
2011: הבגידה באיציק אברג'יל: "מלחמת המשולש"
ב-2011 הוסגר לארצות הברית יצחק אברג'יל. מי שהופקד על עסקיו בהיעדרו היה העבריין הירושלמי יעקב "עקא" שמעון. ההסגרה הייתה יריית הפתיחה לתהליך מתמשך של קריסת ארגונו ואבדן הטריטוריות שלו. (אלי, 2014).
זה היה הרגע שהאחים מוסלי החליטו להתנתק מאברג'יל, וחברו לעבריין ירושלמי אחר, אלי "קוסם" נעים. ביחד איתם ערקו 'חיילים' רבים נוספים. התוצאה הזו הציתה מלחמה מדממת של חיסולים בין שני הארגונים, שהתנהלה בעיקר בשלוש ערים: בת ים, חולון וראשון לציון; וגבתה, לפחות, 17 קרבנות.
[לסקירה מקיפה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]
שילוש הערים הזה נתן ל'מלחמה' את שמה: "מלחמת המשולש", אבל הרציחות התרחבו אפילו מעבר לגבולות ישראל. כך למשל, חבר נוסף בארגון מוסלי, שימי ענו, מצא את מותו, בנסיבות מסתוריות, בתחילת 2014 בדרום אפריקה (אשכנזי, 2016) (אלי, 2014).
מעגל הדמים נשבר עם מאסרו של עקא, בזכות אישום זניח יחסית בהחזקת נשק, ועם מאסרם של חמישה מחברי הזרוע המבצעית של ארגון מוסלי, בגין רצח משה אברהם בחולון (אלי, 2014).
2014: פרשת גרנוביץ' - הפעלת 'חפרפרת' בשורות המשטרה
כשהכסף מצוי בשפע, היכולת להפעיל 'חפרפרות' בתוך המשטרה היא רק עניין של מחיר...
ביולי 2014 נעצר גלעד גרנביץ', רכז מודיעין ביחידת המטענים בלהב 433 של המשטרה, שבעבר אף שימש סוכן אינטרפול. גרנביץ' נעצר בחשד כי מסר מידע לאלי מוסלי תמורת תשלום. סיפור המעשה החל כאשר אלי מוסלי חשד שהמשטרה מפעילה את אחד מאנשיו כ'סוכן' בתוך ארגונו. לכן שכר חוקר פרטי בשם ע' באמצעות מתווך, בשם אלי חדד, המקורב לראש משפחת הפשע, עמיר מולנר. אותו חוקר פרטי הצליח לגייס את גרנביץ' (אלי ואדמקר, 2014) (אלי, 2014).
חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הצליחו לעצור את גרנביץ' באמצעות תיעוד המפגשים בין החוקר הפרטי ע', לבין המתווך, אלי חדד, ולפי החשד, באותם מפגשים קיבל החוקר הפרטי את המידע המסווג על ארגון מוסלי מתוך היחידה המשטרתית. לדברי חוקרי מח"ש, במשך תקופה ארוכה נפגש החוקר הפרטי עם העבריינים, וביצע בשבילם עבודות כדי לקבל חומרים מודיעיניים אודות הארגון. החוקר הפרטי שוחרר לביתו בתום חקירה (אלי ואדמקר, 2014).
בשנת 2014 הוגש נגד אלי מוסלי כתב אישום בגין מתן שוחד, על הפעלת 'חפרפרת' בשורות היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן להב 433, וכפי הנראה, חשיפה של מקור משטרתי. אולם התיק היה חלש, וב- 14 לאוגוסט 2014 הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד לשחררו, תוך שהיא מותחת ביקורת על החוקרים (אלי, 2014).
במשטרה סבורים כי אין זו הפעם הראשונה שהאחים מוסלי הצליחו להחדיר 'חפרפרת' לתוך המשטרה. אלי (2014) דיווח כי במשטרה אף שקלו להציע לאח, יוסי מוסלי עסקה בתמורה לחשיפת שמו של איש המשטרה, אך מוסלי לא חשף את המקור (אלי, 2014).
[בתמונה: אלי מוסלי בחדר החקירות. צילום מתוך הקלטות החקירה שהוגשו לבית המשפט]
[להרחבה בנושא 'חפרפרות' במשטרה, לחצו כאן]
2015: תיק הדגל של הפרקליטות נגד האחים מוסלי קורס
בתחילת 2015 סברה כבר המשטרה כי הצליחה "לפרק" את ארגון מוסלי מחייליו כשהגישה כתבי אישום נגד שמונה אנשים המזוהים עם פעילות הארגון בחשד לשלושה מקרי רצח: הרצח של בר כהן בשנת 2012 והרצח של אוהד פרנקו ודניאל סמארה, חודש מאוחר יותר. כל השמונה הופללו על ידי עד מדינה מתוך הארגון שמסר לחוקרים עדות מסודרת (סניור ומורג, 2016).
אבל עד המדינה התגלה כבעייתי מאוד, הוא ניסה להתאבד ואף נטש את התכנית להגנת עדים. סימני השאלה לגבי עדותו בלטו לכל אורך הדרך. הוא גם ביקש לחזור בו מעדותו בנושא הרצח הכפול של פרנקו וסמארה (טפירו, 2015). הסרטון מה- 20 בספטמבר 2015:
לפניכם התפרצות של הורי אחד מהנרצחים, הטוענים שעד המדינה משקר. הסרטון מה- 24 בספטמבר, 2015:
להלן חשיפת שיחות הטלפון המוקלטות שנחשפו, של אנשי מוסלי, נגדם הוגש כתב אישום, ה- 5 בנובמבר 2015:
בסרטון הבא - מעצר אלים של אנשי מוסלי, ה- 18 בדצמבר 2015:
ביולי 2016 החל התיק לקרוס: בית המשפט שחרר למעצר בית שבעה עצורים שנחשדו בחמישה מעשי רצח. ראו סרטון מתאריך 27 ביולי 2016
יתרה מכך, בחודש אוגוסט 2016 נחשפה פרשה 1131 של ארגון אברג'ל ב'. בפרשה זו גייסה המשטרה שני עדי מדינה, שסתרו את עדות עד המדינה במשפט ארגון מוסלי. הם סיפרו כי הם ואחרים ביצעו את הרצח של בר כהן, בניגוד לטענת עד המדינה בתיק ארגון מוסלי אשר ייחס את הרצח לנאשמים אביאל וואהל וליאור גרינברג (זוהר, 2017).
העדות הזו טרפה את הקלפים. המדינה מחקה מתיק ארגון מוסלי את האישום על רצח בר כהן, ובכך, הודתה למעשה בחוסר האמינות של עד המדינה המרכזי באישום הזה, אבל למרות זאת, התעקשה לדבוק בעדויותיו על מעשי רצח באישומים האחרים (פרנקו וסמרה). אז דרשו הסנגורים לקבל את חומר החקירה החדש, לטענתם, כל פריט חקירה ובדל ראיה אשר מתייחס לעדויות של שני עדי המדינה בתיק 1131, הוא רלוונטי לנאשמים בתיק ארגון מוסלי (זוהר, 2017).
עם פתיחת המשפט חזרה על עצמה שגרת המחלוקת על העברת חומרי החקירה הרלוונטים, מחלוקת אשר הפכה לשגרה המעכבת הליכים במרבית תיקי הפשע החמור בישראל. אחרי תשעה חודשים במעצר ללא כל התקדמות, השופט צבי זילברטל מבית משפט העליון קבע שיש בעייתיות בהליך העברת החומרים להגנה, ורמז כי לא יהיה מנוס משחרור בתנאים של הנאשמים (זוהר, 2017).
ואם כל אלה לא הספיקו, הרכב השופטים, שרה דותן (יו"ר), ירון לוי ומרדכי לוי, הודיעו כי הם מבקשים לפרוש מניהול המשפט של תיקי הרצח המיוחסים לאנשי ארגון מוסלי. הם העבירו לסגן נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט ג'ורג' קרא, בקשה למנות הרכב אחר תחתיהם (זוהר, 2017).
הסרטון מה-7 במאי 2017:
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- שמעון איפרגן (2013), האלפרונים החדשים, מגזין מאקו, 29/8/13.
- שמעון איפרגן (2016), כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, דה מרקר, 17/6/16.
- אבי אשכנזי (2016), עד המדינה כבר הוזהר: האיש החזק בעולם הפשע משתחרר מהכלא, חדשות וואלה, 1/8/16.
- ויקיפדיה: המעילה בבנק למסחר.
- יוסי אלי (2014), שם נרדף לכסף: העבריין שהצליח לחדור למשטרה?, חדשות וואלה, 14/8/14.
- יוסי אלי, יקי אדמקר (2014), הותר לפרסום: "השוטר מכר מידע לעבריין אלי מוסלי", חדשות וואלה, 13/7/14.
- אלי סניור וגלעד מורג (2016), חשש: תיק הדגל נגד ארגון מוסלי בדרך לקריסה, 19/7/16, ynet.
- אמיר זוהר (2017), השופטים בתיקי הרצח של ארגון מוסלי "שברו כלים", פוסטה, 9/3/17.
- שלי טפירו (2015), עד המדינה נגד ארגון הפשע מוסלי מאבד מאמינותו, מבט עם יעקב אילון, הערוץ הראשון, 20/9/15.
