[בתמונה: קשרי עובדים... תמונה חופשית שהועלתה על ידי daily sunny לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים בנושא אופטימיזציה של רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 23 בנובמבר 2021

רקפת ששון היא מנהלת לקוחות ופרויקטים שיווקיים בתחומי האופליין והאונליין. עוסקת בתכנון, גיבוש אסטרטגיה והובלה של פרויקטים, משלב הבנת הצרכים של הלקוח ועד לשלב הפקת התוצר הסופי. כן, עוסקת בפיתוח עסקי, כתיבת תוכן וניהול אפליקציות. בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמנהל עסקים, ותואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על 'האינסטלציה של הניהול'. למאמר האחר לחצו:

• רקפת ששון: ניהול מחלקות וממשקים בארגון.

*  *  *

במאמר קודם תיארתי את הארגון כמערכת מורכבת. הדגשתי, כי מה שמייחד מערכת מורכבת, הוא האוטונומיה של רכיביה והאינטראקציה ביניהם. כל אחד מהחלקים אוטונומי, כל אחד יכול להפתיע; ובכך, להשפיע על החלקים האחרים.

חלקי הארגון הללו הם מחלקות ותתי מחלקות, אבל גם - ואולי בעיקר - העובדים עצמם. הם מקיימים ביניהם אינטראקציה מתמשכת, שמכתיבה את ההשפעה של כל אחד מהם על משנהו.

"האינסטלציה של הניהול"

מנהלים ברמותיהם השונות רואים בעובדים את חומר הגלם העיקרי שלהם. הם מנהלים אותם. הצורך הזה לנהל אנשים הוא מטעה. מנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם. ניתן לדמות זאת לאינסטלטורים טובים שדואגים שהעומס יתחלק נכון בין הצינורות, על מנת שהצנרת תעמוד במוטל עליה. על כן, יש הקוראים לפרדיגמת הניהול הזאת, "האינסטלציה של הניהול"...

[בתמונה: האינסטלציה של הניהול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

אמחיש זאת בתרשים הרשת למטה: לפניכם שני ארגונים קמעונאים. הם עוסקים באותו תחום ובנויים באופן דומה: מטה וסניפים. אבל, אופיים, תרבותם ודרכי הניהול שלהם מנוגדות. השוני העיקרי ביניהם איננו בעובדים, אלא באופן שבו פרוסים קשרי הגומלין ביניהם...

משמע, היכולת לעצב ארגון, עוברת דרך השליטה בקשרי הגומלין שלו. יוצא מכך כי ניהול במיטבו הוא זה שמעצב את קשרי הגומלין הארגוניים לפי צורכי הארגון והמנהל. כשם שמכונאי מכוונן את מנוע הרכב שלנו במוסך, כך אמור מנהל לכוונן את קשרי הגומלין בארגונו, באופן שיגיע לפרודוקטיביות אופטימלית!

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [להרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרודוקטיביות', לחצו כאן]

 [הרשתות נערכו בתוכנה לניתוח רשתי DNA-7, של חברת TECI]

מהי פרודוקטיביות אופטימלית?

פרודוקטיביות (Productive) היא היכולת להפיק ולייצר בצורה מיטבית. ארגון פרודוקטיבי הוא ארגון שמצא את האופטימום שבין יכולתו להיות אפקטיבי  לבין מידת היעילות האופטימלית שיוכל לקיים בלי שתפריע להשגת אפקטיביות. פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות:

1. יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי;
2. ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו, משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות!

פרודוקטיביות ארגונית מחייבת טיפול בשתי רמות שונות:

• רמת העובדים (אם תרצו, ניתן לכנות זאת בדימוי "האינסטלציה של העובדים").
• רמת מחלקות הארגון ((אם תרצו, ניתן לכנות זאת בדימוי "האינסטלציה של מחלקות הארגון"). במאמר זה אתמקד בחלק הראשון.

[להרחבה בנושא פרודוקטיביות ארגונית לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

[בתמונה: האינסטלציה של הניהול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LillyCantabile לאתר Pixabay]

"האינסטלציה של העובדים"

מהי פרודוקטיביות ברמת העובדים? האם כולם צריכים להיות מחוברים לכולם?

תלוי בגודל הארגון. מארגון קטן של עובדים בודדים נצפה כי יפעלו בשיתוף פעולה הדוק ביניהם. אבל, מה שטוב לארגון קטן איננו מתאים לארגון של מאות ואלפי אנשים. שם, לא כמות הקשרים חשובה אלא כמות הקשרים הנדרשים כדי שהארגון יגיע לפרודוקטיביות.

קיימות דרכים רבות להגיע אל הקשרים החסרים הללו. אחת הקלות שבהן היא דרך אבחון וניתוח רשתות ארגוניות (אבחון רשתי; Organizational Network Analysis). המערכת מוציאה את מכלול הקשרים החסרים על פי סדר עדיפות לביצוע, ומרגע שאושרו הקשרים הנדרשים, נותרה עבודת רישות (נטוורקינג).

תוצר נוסף שהמערכת מנפקת - ומחייב תשומת לב ניהולית - הוא עובדים מנותקים. קרי, עובדים שאין להם שום קשר מובהק עם מי מהעובדים האחרים. חשוב להדגיש: היעדר מחוברות עובדים - או קיומם של עובדים מנותקים - איננה בעיה של העובדים אלא של ההנהלה. נתקים ברשת הארגון הם כשל שמחירו מתבטא בפרודוקטיביות הארגונית.

קישוריות אופטימלית היא המפתח לניהול אפקטיבי, למחוברות ארגונית של העובדים ולפרודוקטיביות ארגונית! במאמר הבא ארחיב בסוגיית הקישוריות בין מחלקות הארגון.

[להרחבת המושג: רישות - נטוורקינג, לחצו כאן] [למאמר 'ניהול מחלקות וממשקים בארגון', לחצו כאן] [למאמר: 'האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים?', לחצו כאן]

[בתמונה: האינסטלציה של הניהול... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Elf-Moondance לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים בנושא אופטימיזציה של רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), רשת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות, ייצור ידע, 26/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים?, ייצור ידע, 7/4/17.