[תמונת המקור היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי SleetDro לאתר flickr]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
דו"ח 'מולד' וביקורתו של יועז הנדל
מולד – 'המרכז להתחדשות הדמוקרטיה' - שהוקם בראשית שנת 2012 - מגדיר את עצמו כ"מכון מחקר ומרכז חשיבה, המוקדש לסוגיות היסוד של החיים הפוליטיים והחברתיים בישראל". מטרתו "להזין את הדיון הציבורי בישראל בתוכן איכותי ואחראי, שמבוסס על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מחקר, ניתוח וחשיבה, ועל מחויבות לחזון פרוגרסיבי עבור החברה הישראלית".
ב- 21 למאי 2017 פרסם 'מולד' מסמך בשם, 'הנטל הביטחוני של ההתנחלויות': "... בציבור הישראלי רווחת ההנחה כי ההתנחלויות תורמות לביטחונה של מדינת ישראל... לא רק שההתיישבות האזרחית בגדה המערבית לא תורמת לביטחון, היא אף מהווה נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל...".
[לדוח ההתנחלויות של 'מולד', לחצו כאן]
ב- 8 בספטמבר פרסם יועז הנדל ב'ידיעות אחרונות' ביקורת קשה על המסמך בפרט, ועל התיימרותו של 'מולד' להיות מרכז מחקר בכלל:
"... מכון מולד, כאמור, ראיין בכירים ביטחוניים לשעבר. היו ביניהם "אובייקטיביים", שהפרשנות לדבריהם נכנסה והפכה לכותרת, והיו בהם “מוטים” שלא כדאי להכניסם למחקר רציני כזה. עם המוטים כדאי לציין בראש ובראשונה את הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון, שרואה בהתיישבות ביהודה ושומרון הכרח, כפי שהתבטא לפני שבועיים. או אלופים כמו גרשון הכהן, יעקב עמידרור ואפילו ראשי שב"כ כמו אבי דיכטר או יורם כהן. רשימה חלקית בלבד. אנשים כאלה, שלא בדיוק מסכימים עם התאוריה של "המחקר", לא רואיינו או נשאלו. ואני מציין זאת כיוון שאפשר ללמוד מהשיטה גם על התוצאות מהעבר. מולד מוצלחים מאוד ביחסי ציבור, וחלשים מאוד בנתונים וברצינות אקדמית...".
[למאמרו של יועז הנדל ב'ידיעות אחרונות' לחצו כאן]
בתגובה לביקורתו של יועז הנדל, טענו אנשי 'מולד' כי הם דווקא כן התייחסו לגישתי, בדו"ח ההתנחלויות שלהם. קיצור טענת מולד על גישתי בנושא ההתנחלויות היא שטענותי הביטחוניות הן אידאולוגיה במסווה...
בהתייחס לגוף המסמך של 'מולד': הדבר העיקרי המתחייב, כאשר בוחנים מענה בטחוני, הוא לבחון את אופי האיומים. באופן לא מפתיע, 'מולד' - כמו גם הבכירים שראיינו - לא טרחו לבחון את את השינויים בתופעת המלחמה. לכן, לא ניתן לטעמי להסיק מאומה, לכאן או לכאן, מטענותיהם.
ראוי לשאול את 'מולד' מספר שאלות:
- בשבוע האחרון פורסם בתקשורת על התרגיל המתקיים בצפון כי הוא מתרגל חדירת חיזבאללה לישובים בסְפַר. האם מובנת ל'מולד' המשמעות של חדירה, במקביל, ליישובי קו עימות בצפון, בעוטף עזה וגם לאורך הקו הירוק בכפר סבא ראש העין?
- באותו היבט: האם הם בחנו את האיומים של 'האויב הנעלם', כפי שהם מופיעים בכל גזרות העימות של צה"ל בשנים האחרונות? האם גם שם השליטה המודיעינית - שהם מתהדרים בה - תסייע בידינו, למשל במניעת ירי תלול מסלול, כל כך קרוב לכל ליבת החיים הישראלית?
- האם יש ביכולתם להתמודד עם הטענה שאמנם אין יותר, לכאורה, איום ארמיות עיראקיות משוריינות בחזית מזרחית, אבל יש מליציות שיעיות עיראקיות ואיראניות, שמחוללות מחדש צורך בעומק אסטרטגי מבוסס טריטוריה (ראו את רמות העיסוק הדרמטיות של צמרת המערכת הביטחונית ובכללה - כולל ראש הממשלה - בנושא זה בשבועות האחרונים...).
- האם יש ביכולתם של מולד להתמודד עם הטענה שצה״ל - כמו האזרחים הבריטים בדנקירק, שבאלפי סירות קטנות אזרחיות חילצו את הצבא הבריטי מיבשת אירופה שנכבשה ע"י הוורמאכט הגרמני - זקוקים גם ביו״ש למסת הנוכחות האזרחית?
את מי משרתות ההתנחלויות?
בעולם המלחמה במאה ה- 21, הוענק מחדש תפקיד מפתח לאוכלוסייה האזרחית. לא רק שהמלחמה מתרחשת במרחבים העירוניים בין האזרחים, כפי שהמשיג גנרל רופרט סמית הבריטי : war among the people, אלא אף האזרחים נעשו לרכיב מערכתי מרכזי במערכה. כך למשל:- את מגמת ההתפשטות הסינית בים סין מקדמים באמצעות אלפי ספינות דיג אזרחיות.
- בהגיון דומה מוביל נשיא רוסיה את המערכה בקרים, בדונייצק, באבחזייה, באמצעות אזרחים במאמץ העיקרי הגלוי.
את התפקיד הזה נושאים בגבורה המתנחלים כרכיב מערכתי במערכה המגנה על ריכוזיי האוכלוסייה היהודים בגוש דן. בשני העשורים האחרונים צה"ל פעל ביהודה ושומרון בסדר כוחות קטן יחסית, אלא שהוא נתמך בשליטתו במרחב, בקיומם של מאות אלפי יהודים הממלאים בנוכחותם ובתנועתם היום יומית במרחב את פונקציית המסה. גם בימים אלה צה"ל מפעיל ביהודה ושומרון לא יותר מ-18 גדודים. במספר הלוחמים מדובר בפחות מ- 10,000 לוחמים.
לשם השוואה נזכיר כי לאבטחת משחקי היורו בצרפת בקיץ זה, הוצב לפעילות סדר כוחות של כ- 100,000 חיילים ושוטרים!
ללא התיישבות יהודית רחבת היקף - כפי שפרוסה כיום ביהודה ושומרון - צה"ל היה מתקשה לשהות במרחב ולמצות באורח אפקטיבי את תפקידו הצבאי. גם הישגי מבצע חומת מגן באביב 2002, התהוו רק מתוך המאמץ הרציף, שהתקיים בשנים שלאחר המבצע, כאשר היישובים היהודיים בעומק השטח, דוגמת הר ברכה, משמשים לכוחות צה"ל נקודת יציאה מוגנת למבצעים חוזרים ונשנים בתוככי שכם. ללא מערך מילואים מגויס בהיקפו הרחב, אין לצה"ל במערכיו הסדירים, אורך נשימה ומסה מספקת בהיקפה הכמותי, גם להחזקת רצף פעילות יזומה וגם כוחות להחזקת בסיסים במרחב. את החסך בסדר הכוחות הנדרש להפעלת המסה על פני המרחב, משלימים המתיישבים ויישוביהם בנוכחותם המתמדת במרחב.
האמנם רק "אידאולוגיה במסווה"?
