[בתמונה: ה'מוח' של משפחת אברג'יל, מאיר. צילום מסך מתוך 'עובדה' עם אילנה דיין]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאיר אברג'יל - בשנות ה-60 של חייו, נשוי לרינת ומתגורר עם משפחתו בכפר טרומן - הוא המייסד והמנהל הפיננסי של משפחת הפשע אברג'יל, שבימי הזוהר שלה, הוגדרה על ידי העיתון הבריטי גרדיאן כאחד מחמשת קרטלי הסמים המצליחים ביותר (אלי, 2015). 

הוא אחיו של איציק אברג'יל ששימש עד הסגרתו לארצות הברית, כזרוע המבצעת ומטילת המורא של הארגון.

במאי 2015 נעצר מאיר אברגי'ל עם עוד 43 אחרים במסגרת פרשיית 512. הוא שוחרר למעצר בית ב- 2016, כשקרס התיק, וביוני 2018 חתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות, שבמסגרתו ירצה חמש שנות מאסר - בקיזוז התקופה שבה כבר ישב במעצר עד ששוחרר למעצר הבית - בתמורה להודאתו בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה של ביצוע עסקה אחרת בסמים במסגרת ארגון פשיעה, ועבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה (מורג, 2018).

מאיר הוא דמות אפורה יותר ומוחצנת הרבה פחות מאחיו, איציק (ראו תמונה משמאל). לכן, המידע הקיים אודותיו מוגבל יחסית. כיוון שעיקר עיסוקו בניהול הפיננסי, נתקלת המשטרה בקושי רב לקשור אותו לעבירות בשטח.

[בתמונה משמאל: יצחק אברג'יל; צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון, 21/5/15]

עדות מ-2004 על עוצמת משפחת אברגי'ל באותם ימים, אז הייתה רשימת נכסים השייכת לארגון אברג'יל, שגובשה על ידי משטרת ישראל. היא כוללת 37 חברות, 48 דירות ו-56 כלי רכב (שחלקם הגדול מכוניות פאר וכלי שיט).

מאיר הוא המנהל והמפקח על הפעילות הכלכלית של הארגון. בימי זהרה, הייתה משפחת אברג'יל ארגון פשע בינלאומי, והגדול בישראל. אבל, בעקבות מעצרם של האחים והסתבכותו של האח, יצחק אברג'יל, במאסר רב שנים, ירד מעמדם מאוד. למרות זאת, המשפחה מצליחה לשרוד, ומעסיקה כ-50 'חיילים' (איפרגן, 2016).

[לסקירה על איציק אברג'יל, לחצו כאן]

הכנסות הארגון מגיעות מהימורים, מגביית דמי חסות, ממעבדות לייצור מטבעות עשרה שקלים, מצ'יינגים' ומנדל"ן (איפרגן, 2016).

[בהרחבה על סוגיית הצ'יינג'ים והפשע המאורגן, לחצו כאן] 

 

יריבויות אפשריות	בריתות וקשרי עבודה
זאב רוזנשטיין, משפחת אבוטבול	גבי בן הרוש, יניב בן סימון, אבי רוחן, יצחק אברג'יל

 ילדות 

מאיר אברג'יל נולד בשכונת בנית אשר ממוקמת בעיר לוד, לשני עולים חדשים ממרוקו: לשלום, שחי מקצבת נכות; ולג'וג'ו, שעבדה במשק בית. יצחק הוא הבכור מבין עשרה ילדים, בהם ארבע בנות ושישה בנים כולל יצחק עצמו, שהפכו גם הם לעבריינים (אחיו: יצחק, יעיש, יעקב, אברהם ואלי). האבא היה פסיבי. האם - אשה טובה ויהודיה מאמינה - הייתה דומיננטית יותר, אבל גם ידה קצרה מלהשפיע על ילדיה. הסביבה הייתה חזקה ממנה (דיין, 2013).

2002-1997: פרשת הבנק למסחר - הכסף שבנה את אימפריית הסמים של משפחת אברג'יל

עד לפרשת הבנק למסחר הייתה משפחת הפשע אברג'יל ארגון קטן יחסית. הכספים שהוזרמו אליו בעקבות הפרשה הפכו אותו לארגון פשע בינלאומי, מהגדולים בעולם. פרשת הבנק למסחר (או 'פרשת אתי אלון') התנהלה בשנים 1997–2002, ובמסגרתה מעלה עובדת הבנק למסחר, אתי אלון, בכספי הבנק בהיקפי ענק שהביאו לקריסתו. בסך הכל, מעלה אלון בסך של 254,199,600 ש"ח, שהעבירה למימון הימוריו של אחיה עופר מקסימוב. במסגרת המעילה, גנבה אלון ישירות כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם. היא פתחה בבנק 206 חשבונות בנק פיקטיביים (לעומת כ-1,300 לקוחות הבנק), בהם העמידה הלוואות גב אל גב, את כספי ההלוואה משכה לרשותה (ויקיפדיה) (איפרגן, 2013) (אשכנזי, 2016).

[לכתבה המלאה של ורד לוביץ ב- ynet, לחצו כאן]

התרחבות עסקי הסמים הביאה, במקביל, הביאה להתרחבות בערוצי פשיעה נוספים, בהם שוק ההימורים באילת, מערך איסוף הבקבוקים למחזור בירושלים ובגוש דן, רשת של סחיטה באיומים באזור פתח תקווה ועוד (אלי, 2015).

כסף רב ממעילת הבנק למסחר הועבר לארגון הברחת הסמים של משפחת אברג'יל על ידי הכנופיה הירושלמית והעומד בראשה אז,גבי בן הרוש. הכסף הזה אפשר לתחזק את נתיב הברחת הסמים העיקרי של הארגון, שיצא מארה"ב, עבר במדינות בדרום אמריקה ונעצר בהולנד. כך, עבר ארגון אברג'יל צמיחה מהירה, והלך והתעשר (אלי, 2015).

כספי הסמים הרבים, שהצטברו בארגון, חייבו הלבנה. הפתרון היה באמצעות מתן הלוואות לאנשי עסקים ישראליים, שנקלעו לצרה, לעתים בריבית בגובה של 65% מסכום ההלוואה. עסקי הסמים וההלוואות הקצוצות הזרים סכומים אסטרונומים לכיסם של השניים והפך אותם לארגון הברחת סמים עולמי (אלי, 2015).

מקור נוסף להלבנה היה חברת הבנייה הירושלמית ב. יאיר, שבה היה שותף ראש הכנופיה הירושלמית דאז, גבי בן הרוש. שותפות זו נולדה עוד בשנות ה-90' של המאה הקודמת, כשבן הרוש הציע לבעלי החברה, יזם הנדל"ן יאיר ביטון, לכסות חובות אליהן נקלע ובתמורה קיבל נתח מהחברה שבבעלותו. ובמסגרת שיתוף הפעולה הזרימו בן הרוש ואברג'יל סכומי עתק, שהולבנו בספרי החשבונות של חברת הבנייה שהלכה וגדלה. בסופו של דבר, הועמד ביטון לדין בגין הלבנת כספים לארגון הפשע של אברג'יל (אלי, 2015):

2002: רצח האח, יעקב אברג'יל

ב- 22 ביוני 2002 נרצח האח, יעקב אברג'יל - אב לחמישה וסב לשניים -  שנורה מתחת לביתו לעיני ילדיו. הוא הגיע סמוך לחצות, יחד עם אשתו ושני ילדיו, בני 13 ו-3, לביתם ברחוב דוד כוכבי ברחובות. אברג'יל הרים את בנו הפעוט בידיו ויצא מהמכונית, בעוד אשתו ובנו הבכור יוצאים מהצד השני שלה. לפתע הגיח רעול פנים ממכונית שעצרה בסמוך וירה בו מספר כדורים בפלג גופו העליון. בנו בן השלוש שהיה בזרועותיו, לא נפצע מהירי. אשתו של אברג'יל הספיקה לראות את החשוד נמלט ברכב שהמתין לו. אברג'יל נפצע קשה מאוד, הועבר לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "קפלן", ולאחר שלוש שעות מת מפצעיו. רציחתו בוצעה שבוע בלבד לפני שאמורה הייתה להיערך חגיגת בר המצווה של הבן הבכור.

[לכתבה המלאה ב- ynet, לחצו כאן]

2003: הקשר הגורדי עם משפחת רוזנשטיין

תחילת השותפות בין משפחת אברג'יל לזאב רוזנשטיין הייתה כאשר נכנס איציק אברג'יל, לאחר שחרורו מהכלא, לשותפות עם זאב רוזנשטיין בעסקי ההימורים הבלתי חוקיים, והיה שותפו בקזינו באזור התעשייה החדש במערב ראשון לציון.

לאחר שלמדו את עסקי ההימורים פרשו האברג'ילים מהשותפות עם רוזנשטיין ופתח קזינו משלהם באותו המבנה, ובכך פגעו באזור השליטה של רוזנשטיין והפכו לאויביו (דיין, 2013).

[בתמונה: זאב רוזנשטיין. תמונת מסך מתוך חדשות ערוץ 10]

[לסקירה רחבה בנושא זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]

זו הייתה תחילתה של מלחמת הכנופיות הגדולה, שבמהלכה יהפכו רוזנשטיין ואברג'יל לאויבים מיתולוגיים (דיין, 2013).

בתחילת דצמבר 2003 נעצר רוזנשטיין בחשד כי ניסה לרצוח את שני האחים אברג'יל. המשטרה הסתמכה בעיקר על עדותו של דוד אטיאס שביקש להפוך לעד מדינה כנגדו. "רוזנשטיין אמר לי שהוא זקוק לאדם כמוני", התפאר אטיאס בעדותו. "הוא שמע על המבצעים שעשיתי, והדבר שהוא התלהב ממנו במיוחד הוא רצח שלום אזולאי. רוזנשטיין אמר לי שאם אני 'לוקח' את מאיר ואיציק אברג'יל, ייכנס לי לכיס ים כסף בדולרים" (שפר, 2006ב').

לדברי אטיאס, האחים קקון הכירו בינו לבין רוזנשטיין. אטיאס אמר להם שאם יצליח לחסל את האחים אברג'יל, הוא ירצה בתמורה מיליון דולר. בתמורה, ביקשו האחים קקון מאטיאס להשיג טיל לאו או מקלע, אחרת לא ניתן יהיה לחסל את האחים אברג'יל. אולם, עד מהרה הבינו במשטרה כי אטיאס שיקר בעדותו ורוזנשטיין שוחרר ממעצר (שפר, 2006ב').

היריבות הזאת התעצמה סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ותחילת ה-2000, כאשר גובשה קואליציה נגד רוזנשטיין, בראשות האברג'ילים, בניסיונות להשתלט על שוק ההימורים בארץ ובחו"ל. רוזנשטיין סרב להכניס אותם לעסקיו. אז ארגנו האברג'ילים קואליציה רחבת היקף של משפחות פשע (אלי, 2016). כך נפתח חשבון דמים מר בין משפחת אברג'יל לרוזנשטיין  (שפר, 2006ב').

במלחמה מחפשים בעלי ברית... היריבים יצרו שתי קואליציות יריבות (שפר, 2006ב') (דיין, 2013):

• זו של רוזנשטיין, שחבר למשפחת אבוטבול מנתניה;
• וזו של משפחת אברג'יל, שחברה למשפחת אלפרון.

רוזנשטיין הגיב ראשון למאמצים להשתלט על הטריטוריות שלו. התגובה לא אחרה לבוא, וביולי 2002, נרצח יעקב אברג'יל, אחיהם של מאיר ויצחק, שגבה כספים בבתי הקזינו של ארגון הפשיעה של אברג'יל, שאליהם הזרים כספי ענק המהמר הכפייתי עופר מקסימוב מפרשת הבנק למסחר. הרצח היה בבחינת פתיחת מלחמה עקובה מדם בין שתי הקואליציות (אלי, 2016).

תגובת משפחת אברג'יל לא אחרה לבוא: באוקטובר 2002 ניסו שלוש חוליות מתנקשים לרצוח את רוזנשטיין (שפר, 2006ב'):

• האחת ברחוב לבנדה, סמוך למסעדה האהובה עליו בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב;
• השנייה ברחוב הירקון, סמוך למלון הילטון, שם נכח בפגישה;
• ואילו מתנקש שלישי חיכה לו סמוך למסיבה שערך פרקליטו, עו"ד בני נהרי.

המשטרה הצליחה לעצור שבעה חשודים משתי החוליות הראשונות, כשברשותם נתפסו תת-מקלע ומשתיק קול, אקדח וכובעי גרב. מתנקש נוסף נמלט מבלי שנתפס. אחד החשודים שנעצר בעקבות הפרשה היה שלמה אברג'יל. בסיכומו של דבר, כל שבעת העצורים הגיעו לעסקאות טיעון עם הפרקליטות (שפר, 2006ב').

בשנת 2003 עברו בארגוני הפשיעה לדפוס פעולה חדש – הטמנת מטעני חבלה. המשטרה עצרה את אייבי אברג'ל מתל-אביב ומשה ברדוגו מלוד, שתכננו לרצוח את רוזנשטיין ואת יד ימינו ושותפו לעסקים - אהרון אבו חמרה. בסוף אוקטובר 2003 הוגש נגדם כתב אישום. על-פי כתב האישום, השניים הגיעו לבית העסק של גדי אבוטבול בראשון-לציון, מי שסיפק להם את לבנות החבלה, וסיפרו לו על תכניתם להתנקש בחייהם של רוזנשטיין ואבו-חמרה. השלושה שוחחו על הדרך הטובה ביותר לרצוח את רוזנשטיין. בין היתר, שקלו להטמין מטען חבלה במכוניתו של אבו-חמרה ולהטמין מטען בעציץ בכניסה לבניין מגוריו (שפר, 2006ב').

שנת 2003 גם זימנה את תחילת עידן "הפיגוע הפלילי". ב-30 ביוני 2003, ניצל רוזנשטיין מניסיון התנקשות נוסף: כאשר הגיע בכלי רכבו לגני התערוכה הישנים בנמל תל אביב, למשרד המסייע למהמרים לטוס לחו"ל. על המדרכה, בכניסה למשרד, הונח מטען חבלה רב עוצמה - במשקל 2-3 קילוגרמים - בסמוך לכלי רכבו איתו הגיע למקום. רוזנשטיין ושלושת מלוויו היו בדרכם למרצדס משוריינת כשאירע הפיצוץ. הוא  נפצע באורח קל ונלקח לטיפול בבית-החולים. אחד ממלוויו נפצע באורח קשה. עוד תשעה בני אדם נפצעו, אחד מהם קשה והיתר קל-בינוני.

במשטרה היו משוכנעים שמאחורי ניסיון ההתנקשות עמדו האחים אברג'יל, אולם לא הצליחו לאסוף די ראיות על מנת לקשור אותם לאירוע (שפר, 2006ב').

2003: מלון פארק של המשטרה: הפיגוע הפלילי הראשון

ב- 11 בדצמבר 2003 עבר רוזנשטיין ניסיון חיסול נוסף ליד רחוב אלנבי בתל אביב,  שבמהלכו נהרגו שלושה בני אדם ו-19 נפצעו, שבעה מהם באורח קשה (שפר, 2006ב'):

זה היה ניסיון ההתנקשות המשמעותי ביותר שנרשם נגד רוזנשטיין, והוא נחקק בזיכרון הקולקטיבי כ"פיגוע הפלילי הראשון": למרות שהאירוע התרחש, כאמור, על-רקע פלילי, היו המראות זהים לאלו שהורגלנו להם אחרי פיגועי טרור: נזק אדיר נגרם למבנים בסביבה, מרפסות קרסו, חלונות התנפצו ואנשי זק"א עסקו שוב במלאכת איתור שרידי ההרוגים וזיהוים (שפר, 2006ב').

המשטרה - שמשך שנים טענה בדבקות שאין בישראל פשע מאורגן - התעוררה ברגע אחד לתוך המציאות. לאחר האירוע טען מפכ"ל המשטרה דאז, שלמה אהרונישקי (ראו התמונה משמאל), שאירוע זה היה "מלון פארק של משטרת ישראל" (נאה ובן-דוד, 2003) (הקבלה לפיגוע במלון פארק בנתניה, בפסח 2002, שהוציא את צה"ל למבצע "חומת מגן", אשרר שינה את פניו של המאבק המזוין בפלסטינים). כך הפך הפיגוע שיזמו האברג'ילים ברוזנשטיין לזרז, אשר שינה את פני המשטרה והאסטרטגיות שלה כלפי הפשע המאורגן (יחזקאלי, 2016), והגביר מאוד את תשוקתם של החוקרים לרסן את משפחת אברג'יל. [מקור התמונה משמאל: דובר משטרת ישראל] 'האסימון שנפל' בראשה של המשטרה הביא בימיו של המפכ"ל דודי כהן, שהחליף את אהרונישקי, להקמת ה-FBI הישראלי – יחידת "להב 433" בראשות ניצב, שיצרו מציאות חדשה עבור ראשי משפחות הפשע, שרובם מצאו עצמם בהמשך מאחורי סורג ובריח. בכך הייתה השפעתה של משפחת אברג'יל עצומה.

2003-2002: מלחמת מחזור הפחיות

סמוך לאחר מכן פתחה משפחת אברג'יל בית קזינו נוסף באשדוד, בתחום הטריטוריה של משפחת הפשע ג'ארושי. חדירתם של האברג'ילים לשתי טריטוריות של שני ארגוני פשע במקביל הוביל להערכת המשטרה לסדרת רציחות בהיקף חסר תקדים בישראל בין ארגוני הפשע בשנים 2002–2003. סביב סוגיית מחזור פחיות השתייה התגלע מאבק חריף בין:

• ארגון הפשע של משפחת אבוטבול מנתניה ושותפיהם אז - זאב רוזנשטיין והאחים אוחנה מגני תקווה מזה;
• משפחת אברג'יל ושותפיהם אז: משפחת גבריאלי, ומשפחת אלפרון.

במסגרת סכסוך זה נרצח במספרה בהוד השרון חיים שאבי, אחד מאנשי משפחת אברג'יל, שנחשד בריגול בידי האחים אוחנה, שותפיו של רוזנשטיין. יחד עם שאבי נרצח גם הספר שלו, החף מפשע.

בהמשך אותה שנה (2003) נרצח חיים אוחנה מול מצלמת אבטחה בחנייה בביתו, ביריות אקדח של שני רוכבי אופנוע חבושי קסדות. תפיסתם בשנת 2009 של כל המעורבים במעגל הרציחות מטעם האחים אוחנה, עצרה לזמן מה את מסע הרצח.

2004: רוזנשטיין קונה את חייו מהאברג'ילים

כאשר הבין רוזנשטיין שזמנו קצוב, וסיכוייו להתמודד עם קואליציית אברג'יל ולהישאר בחיים אפסיים, נאלץ לשאת ולתת עימו על עסקה, שתציל את חייו, אך תהפוך אותו ללא רלוונטי בעולם הפשע:

לפי עדותו של עד המדינה בפרשה 512 (ראו בהמשך), בשלהי 2004, ממש זמן קצר לפני מעצרו של רוזנשטיין, הגיעו שתי הקבוצות היריבות לפגישה במלון הילטון. שורה של מאבטחים, המצוידים ב-M16, הסתובבו במלון כשבמקום היה גם יצחק אברג'יל בכבודו ובעצמו, ואחיו מאיר. כאשר רוזנשטיין הגיע הוא התיישב בסמוך לשולחן בו ישבו האחים אברג'יל (אלי, 2016). (רוזנשטיין זכר, מן הסתם, פגישה אחרת שקיים בלובי של המלון עם שושנה אסלן, אלמנתו שליחזקאל אסלן, שהתחננה בפניו אז לשווא על חייה וחיי גיסה...).

בפגישה, כך מעריכים במשטרה, נאלץ רוזנשטיין לסגור על סכום כסף אסטרונומי בסך של שני מיליון אירו, כדי לסיים את סכסוך הדמים בין השניים (אלי, 2016). להלן קטע מעדותו של עד המדינה בפרשה 512 בסוגיה זו (סניור, 2015):

• חוקר: "אני לא מצליח להבין למה זאב רוזנשטיין היה אמור לשלם ליצחק כסף ולא הפוך".
• עד המדינה: "קודם כול זאב יותר חלק ממנו. זאב לא הכניס אותם לעסקים והם היו כעוסים מאוד מאוד. הוא רצה לגמור את המלחמה ביניהם. הוא הבין שלא יורדים ממנו. שמנסים להרוג אותו".
• חוקר: "אם הוא לא היה משלם את הכסף?"
• עד המדינה: "אני מאמין שלא היו עוזבים אותו".

2004: האברג'ילים משתלטים על השוק האפור באזור תל אביב

בשנת 2004 - השתלטו האברג'ילים על שוק החלפנים והשוק האפור באזור תל אביב.

2014-2006: פרשת ההימורים בחנויות האינטרנט קפה

בתחילת פברואר 2006, עצרה המשטרה את מאיר אברג'יל, ביחד עם שוני גבריאלי (אביה של ח"כ לשעבר, ענבל גבריאלי), אחיו, ראובן גבריאלי, ובנו, שלומי גבריאלי, בחשד כי ניהלו רשת הימורים באמצעות חנויות אינטרנט קפה, הלבינו את כספי ההימורים - בהיקף של עשרות מיליוני דולרים - ולא דיווחו לרשויות המס על הכנסותיהם (שפר, 2006).

[בתמונה: ראובן גבריאלי (מימין) ועזרא (שוני) גבריאלי (משמאל). צילום מסך מתוך כתבת מבט, הערוץ הראשון, 24/4/14]

[לסקירה על האחים, עזרא (שוני) וראובן גבריאלי, לחצו כאן]

חקירת הפרשה החלה כבר בחודש מרס 2004, על בסיסה של חקירת, מה שכונה, 'חבורת החיסול הביילרוסית', שנשלחה על ידי בכיר בעולם התחתון  להתנקש בחייו של אביה של ח"כ ענבל גבריאלי, עזרא (שוני) גבריאלי, וכן בחייהם של האחים ניסים ויעקב אלפרון, על רקע סכסוך סביב שליטה על שוק ההימורים. 'שכירי החרב' הללו הגיעו לישראל בהליכה רגלית ממצרים, ונתפסו בישראל, לפני ביצוע ההתנקשויות. מזמין הרצח היה - על פי הערכות המשטרה - אסי אבוטבול, על רקע סכסוך בנוגע לעסקי הימורים (שפר, 2006).

שמו של נציג ממשפחת הפשע אברג'יל, מאיר, עלה לראשונה בחשד לשיתוף ברשת רק בשנת 2004, במסגרת החקירה הסמויה שניהלו חוקרי רשות המיסים והמשטרה. על פי החשד, החזיק מאיר במניות של חברות "נט מרקט" ו"גלובל מרקט" בין השנים 2001-2002. על פי החשד הוא קיבל לידיו כספים וגלגל אותם הלאה. במשטרה מאמינים כי הוא קנה נכסים ורשם אותם על שמם של אחרים, ובכך הלבין את הכספים (שפר, 2006).

חקירת רשת ההימורים הבלתי חוקית הבשילה לכתב אישום ב- 27 בדצמבר 2009.

על פי כתב האישום, ראובן גבריאלי ומוטי מנשה שלטו בחברת "בט אנד צ'ט" שעסקה בפיתוח תוכנת ההימורים שהופצה לבתי הקזינו. את התוכנה הפיצה לבתי הקזינו קבוצת "נט קזינו" שהורכבה מעזרא (שוני) גבריאלי, מאיר אברג'יל, יורם צרפתי ויואל שניידר. מי שרצה להמר היה נכנס למקום ההימורים בארץ,מהמר במחשב במשחקי הימורים כגון רולטה ובלק ג'ק ולאחר מכן היה משלם על הפסדיו במזומן או בצ'ק (שפירא, 2009).

מאיר אברג'יל נחשד בהחזקת מניות של חברות "נט מרקט" ו"גלובל מרקט" בין השנים 2002-2001. על פי החשד הוא קיבל לידיו כספים וגלגל אותם הלאה. במשטרה מאמינים כי הוא קנה נכסים ורשם אותם על שמם של אחרים, ובכך הלבין את הכספים (שפר, 2006) (שפירא, 2009).

המשטרה ייחסה לראובן גבריאלי חברות בחברה בשם "באט אנד צ'אט", שפיתחה תוכנת הימורים הקרויה באותו השם. על פי החשד, רכש ראובן גבריאלי בשנת 1998 כ-25% ממניות החברה, באמצעות חברה אחרת שהייתה בבעלותו. החברה צברה הפסדים ונכנסה להליכי פירוק בחודש יוני 2001. גבריאלי, על פי החשד, היה בעל הממון באותה חברה וגרף רווחים שעליהם לא דיווח לשלטונות המס (קובוביץ, 2009) (שפירא, 2009).

לשוני גבריאלי ייחסה המשטרה את שיווק תוכנות ההימורים בארץ ובחו"ל, באמצעות חברות "נט קזינו" ו"גלובל טארגט", בהן היה שותף. כמו כן, ייחסו לו גם ניהול משחקים והעברת כספים לחו"ל, בשיתוף בנו שלומי, אחיה של ח"כ ענבל גבריאלי (קובוביץ, 2009) (שפירא, 2009).

אבל, בתיק הדגל הזה של ימ"ר תל אביב, פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות המסים, ההר הוליד עכבר... ב- 2014 נאלצה הפרקליטות נאלצה להגיע להסדר טיעון, ופסקי הדין כללו, לא יותר מעבודות שירות...

2008: חיסול כושל בין אנשי משפחת אברג'יל מביא לרצח מרגריטה לאוטין

ב- 28 ביולי 2008, סמוך לשעה 17:00, הגיעו לחוף טובגו בבת ים חבורת אנשים מארגונו של איציק אברג'יל, בהם רמי אמירה, אבי אמירה, מוטי חסין, סימנטוב מחטייב ואחרים. החבורה התיישבה במסעדת המרפסת על החוף, ושהו שם במשך שעה ארוכה. בכל אותה עת שהו בחוף אלכסנדר ומרגריטה לאוטין, יחד עם שני ילדיהם הקטנים, לא הרחק מהמקום בו ישבו אנשיו של אברג'יל (בן דוד, 2008).

סמוך לשעה 18:30 הגיעו למקום בקטנוע עבריין בשם רונן בן-עדי (תושב בת ים, אז בן 39) עם אדם נוסף, כשהם חמושים באקדחים. השניים החנו את הקטנוע. הם נכנסו לחוף מהכניסה הצפונית, כשקסדות אופנוע על ראשם וכפפות על ידיהם והחלו לירות לעבר החבורה, במטרה לרצוח את רמי אמירה, מוטי חסין ואולי אף אנשים נוספים בחבורה. כתוצאה מהירי נפצע רמי אמירה בלחיו הימנית מאחד הכדורים (בן דוד, 2008).

בשלב הזה החלו אנשי החבורה לברוח לכל עבר - חלקם נמלטו היישר לתוך הים ואחרים אף החלו להכות את רונן בן-עדי והמפגע הנוסף. בן-עדי והאדם הנוסף המשיכו לירות לעבר אנשי החבורה כדורים רבים, וכתוצאה מכך פגע אחד הכדורים, שנורה מנשקו שלבן-עדי, במרגריטה לאוטין (בן דוד, 2008).

בעת שנורתה, לאוטין ניסתה להגיע לבתה, כדי להסתתר יחד עמה מהיריות. הקליע שפגע במרגריטה חדר דרך בית החזה והבטן, וגרם לה נזק חמור בלב ובכבד, ולבסוף גרם למותה. כמו כן, פגעו הכדורים ברמי אמירה, שנפצע בלחיו הימנית ובאפו (בן דוד, 2008).

מיד לאחר מכן, ניסה ואדים גרונין, ששימש כמאבטחו של מוטי חסין, להשתלט על בן-עדי, במטרה להפסיק את הירי, אולם במהלך המאבק בין השניים נפל ודים על הקרקע. בן-עדי לחץ על ההדק, אולם הכדור לא נורה בשל מעצור (בן דוד, 2008).

בן-עדי ברח מהחוף, עלה על הקטנוע והחל לנסוע ברחובות בת ים, עד שהגיע לרכב המילוט, שם חיכה לו עבריין אחר שמעון סבח (תושב בת ים, אז, בן 41), שאסף אותו למכוניתו והשניים החלו בנסיעה מהירה בניסיון להימלט מהאזור. זמן קצר לאחר מכן עצרה אותם המשטרה (בן דוד, 2008).

הערכת המשטרה הייתה כי הרצח אושר על ידי איציק אברג'יל. זאת, למרות שכל המעורבים שייכים, מודיעינית, לארגון הפשע שלו (בן דוד, 2008).

ממצאי התחקיר של האירוע העלו כי חמישה אנשי משטרה ממחלק העיקוב ('הסמויה') של היאחב"ל - ובלשי הזרוע המבצעית של היחידה שאבטחו את פעולתם - הביאו ללכידת שני החשודים בהתנקשות, רונן בן-עדי ושמעון סבח, שניהם תושבי בת ים (בן דוד, 2008).

על פי הממצאים, שוטרי העיקוב שהיו בחוף הים עקבו אחר מוטי חסין, רמי עמירה וסימנטוב מחטייב שישבו בבית הקפה בחוף טובגו, מקום בו נהגו לשבת באופן קבוע. בשעה 18:40 דיווחו העוקבים בקשר על שני גברים חבושי קסדות שפתחו באש לעבר היעדים אחרים עקבו. חסין, עמירה וסימנטוב החלו להימלט, כאשר המתנקשים רדפו אחר חסין ועמירה תוך כדי ירי ממנו נפגעה לאוטין (בן דוד, 2008).

חסין ועמירה, שנשרט בלחיו מאחד הכדורים, נכנסו לים וכוח בלשי היאחב"ל שהוזעק על ידי העוקבים הזדהה בצעקות "משטרה" החל לרדוף אחר שני החשודים. בן-עדי נמלט בריצה לעבר קטנוע הקימקו הגנוב בו הגיעו השניים, וניסה להימלט מהמקום, אך כאשר החל בנסיעה החליק ונלכד על ידי השוטרים תוך כדי שהוא שומט אקדח גנוב מסוג "גלוק" בו השתמש על פי החשד לירי (בן דוד, 2008).

סבח נמלט לעבר רחוב סמוך בו החנה את רכב המאזדה שלו, ששימש על פי החשד כרכב גיבוי למילוט. הוא נסע לעבר הקטנוע כדי לאסוף את בן-עדי, אך נעצר אף הוא על ידי שוטרי היאחב"ל שזינקו לתוך הרכב ומנעו ממנו ללחוץ על דוושת הגז (בן דוד, 2008).

[בתמונה: מרגריטה לאוטין, בתמונה אחרונה עם בני משפחתה, דקות לפני הרצח. תמונה פרטית. הופיעה לראשונה באתר nrg]

2008 ואילך: יצחק אברג'יל יורד מהבמה כשחקן פעיל והופך לאסיר

באוגוסט 2008 נעצר יצחק אברג'יל בחשד לרצח סוחר הסמים הישראלי סמי אטיאס, הלבנת הון, סחר בסמים והשתייכות לארגון פשע. אברג'יל נחשד על ידי המשטרה במקרה רצח נוסף של אסיר, ובהלבנת הון בהיקפים גדולים, בין היתר של כספי המעילה בבנק למסחר (בעקבות הסתתרות הקבלן גבי הררי בדירתו של אברג'יל באמסטרדם), וכן בניסיונות חיסול רבים של מתחריו בתחום הסמים וההימורים: בני משפחת אבוטבול, זאב רוזנשטיין ובעלי בריתם. נראה שהמעצר התאפשר עקב הודאות הרוצחים בפרשת הרצח בחוף בת ים.

המעצר הזה של הכוח המבצע במשפחה, מסמן בעבורה את ראשית הדעיכה. דעיכה זו תגבר ותלך כאשר יעצר גם מאיר אברג'יל ויוסגר לארצות הברית.

2011: מאיר ויצחק מוסגרים לארצות הברית

ב-12 בינואר 2011 הוסגרו מאיר ואיציק אברג'יל לידי רשויות החוק של ארצות הברית. תוך פרק זמן קצר שוחרר מאיר, ואילו על יצחק הוטלו שמונה וחצי שנים בכלא. למרות מעצרם, המשיך הארגון לפעול גם בהיותם בכלא.

וגם:

2011: משפחת אברג'יל נערכת למלחמה

כל עוד היו יצחק ומאיר אברג'יל בכלא הישראלי, לא הייתה להם בעיה לנהל את עסקיהם מתוכו. אבל הכלא האמריקני זה סיפור אחר. מתוך הבנה מפוכחת של מה שיתרחש אחרי הסגרתם, חלקו האחים את הטריטוריות המשפחתיות בין נאמניהם: יעקב (עקא) שמעון, מוטי חסין ואבי רוחן: 

• מוטי חסין קיבל אחריות לאזור המשולש ראשון לציון-בת ים-חולון;
• עקא קיבל את אזור ירושלים, איזור המרכז ואילת;
• ואבי רוחן שלט באזור הוד השרון.

עד מהרה, הסתבכו יורשיהם של האברג'ילים במלחמה, עקובה מדם עם אלה שלטשו עיניים על ה'טריטוריות' הללו, בעיקר משפחת מוסלי (ראו תמונות למטה) שהתחילה גם היא תחת כנפיו של אברג'יל. מלחמה זו נמשכה 16 חודשים, וכללה 9 מעשי רצח, ונעדר אחד. מאוחר יותר עלה מספר הנרצחים ל- 16, ושני נעדרים.

[להרחבה בנושא אלי מוסלי, לחצו כאן]

2011: האחים אברג'יל בבית המשפט האמריקני

2014: יצחק אברג'יל חוזר 'הביתה', לכלא הישראלי 

בשנת 2012 - כשנותרו לו שלש שנות מאסר בלבד - ביקש יצחק אברג'יל לרצותם בישראל. הוא הוחזר ב-30 ינואר 2014 הוחזר לישראל לריצוי יתרת עונשו. החזרה של האח הדומיננטי איציק לכלא הישראלי חיזקה את מאיר והמשפחה הנלחמת על מעמדה.

2014: פרשת ההימורים בבתי הקפה מסתיימת בעבודות שירות

תיק הדגל הזה של ימ"ר תל אביב, פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות המסים, הסתיים בעסקת טיעון ובעונשים קלים. מאיר אברג'יל יצאו בעבודות שירות בלבד, ואת עיקר העונש קיבל שוני גבריאלי: שנת מאסר בפועל, קנס של 250 אלף שקל ושנת מאסר על תנאי (קריסטל, 2014).  

2015: פרשה 512 - הניסיון לרצח רוזנשטיין מפוענח

הניסיון לרצח רוזנשטיין משנת 2003 חזר לכותרות ב- 2015. בחודש מאי באותה שנה נתנה המשטרה פומבי לחקירה, שבה נעצרו כ-50 חשודים -חלקם הגדול מוכרים כחברים בארגוני פשע - בחשד שהחשודים ביצעו שורת אירועים וחשדות לביצוע עבירות בארץ ובחו"ל, בתחומי הפשיעה החמורה והמאורגנת ובהן רציחות, ניסיונות לרצח, אלימות וסמים על ידי עשרות חשודים ומעורבים, מדובר בעשרות אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות ומעורבים בה חלק מהשמות הבכירים בעולם התחתון.

ניסיונות החיסול של רוזנשטיין היו גם הם בפרשיות שנחקרו (אלי, 2016), כאשר המשטרה השיגה עד מדינה, שחשף פרטים על הרצח והפליל את המעורבים בו: אבי רוחן היה אז ציר משמעותי ומרכזי בארגונו של אברג'יל. נגד רוחן ואברג'יל הוגש כתב אישום,וב- 2017 (ראו בהמשך), נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו:

[לסקירה רחבה בנושא אבי רוחן, לחצו כאן]

עד המדינה טען, כי יצחק אברג'יל  ראה ברוזנשטיין את זה שהורה על חיסולו של אחיו מאיר. "מאיר (אברג'יל) אמר לי, שמבחינתו הוא רוצה למות, והוא הולך איתם עד הסוף, הכוונה, נגד הקבוצה של זאביק", טען עד המדינה, שהיה אחד החברים הקרובים והטובים של מאיר אברג'יל, ואחד המנגנונים המרכזיים במכונה המשומנת של ארגון אברג'יל (אלי, 2016).

2015: מאיר אברג'יל נעצר ומשתחרר כעבור שנה וחצי

ב-18 במאי 2015 נעצר מאיר אברגי'ל עם עוד 43 אחרים במסגרת פרשיית 512, בחשד שהיה מעורב בניסיון חיסול זאב רוזנשטיין בשנת 2003. ב-13 ביולי 2015 הוגש כתב אישום נגדו ונגד עבריינים אחרים, שם הם הואשמו ברצח 3 אזרחים, שנהרגו בעת ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין.

בפרשה זו נחשפה אשתו של מאיר, רינת אברג'יל, שתקפה את המשטרה וטענה כי המעצרים בפרשה שמכונה 512 נעשו כדי לשפר את התדמית המידרדרת של הארגון. כשנשאלה על , טענה כי השניים דווקא חברים טובים. "יש משבר אמון מול המשטרה וברור שהם מנסים להרשים את הציבור", קבעה... (הרמן, 2015).

[בתמונה: רינת אברג'יל תוקפת... צילום מסך מסרטון של נענע 10]

רוזנשטיין עצמו הוזמן להעיד, וכצפוי, סכר את פיו, והוכרז כעד עוין...

ב- 26 בדצמבר 2016, אחרי שנה וחצי של מעצר, שוחרר מאיר אברג'יל למעצר בית, בערבות של לא פחות ממליון ש"ח, אולם עצם השחרור מלמד, כחי התיק קרס למעשה, ושחוסר המעורבות שלו בעניינים מבצעיים מקשה מאוד על הרשעתו.

2018: 5 שנות מאסר בעסקת טיעון, בפרשה 512

קריסת פרשת 512 אפשרה למאיר אברג'יל 'לצאת בזול' גם הפעם: ביוני 2018, לאחר שפרשיה 512 קרסה, חתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות, שבמסגרתו ירצה חמש שנות מאסר - בקיזוז התקופה שבה כבר ישב במעצר עד ששוחרר למעצר הבית - בתמורה להודאתו בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה של ביצוע עסקה אחרת בסמים במסגרת ארגון פשיעה, ועבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה (מורג, 2018).

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), יצחק אברג’יל - “נמר נשאר נמר…”, ייצור ידע, 4/4/17.
• ויקיפדיה: יצחק אברג'יל.
• אילנה דיין (2013), עובדה - יצחק אברג'ל "היעד", 4/12/13.
• אלי סניור (2015), "רוזנשטיין שילם שני מיליון אירו כדי שאברג'יל יפסיק לרדוף אחריו", 18/10/15, ynet.
• הדס שפר (2006א'), מהבית הקטן ביפו לכלא במיאמי, 5/3/2006, nrg.
• הדס שפר (2006ב'), הזאב בעל תשע הנשמות, 5/3/2006, nrg.
• ירקוני יורם (2017), "עבור אברג'יל רוצחים מתוך נאמנות", ידיעות אחרונות, 24/5/17, ע' 31.
• שמעון איפרגן (2016), כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, דה מרקר, 17/6/16.
• שרון גל (2007), תיעוד: קטטת האברג'ילים והאלפרונים, נענע 10, 3/2/07.
• שמעון איפרגן (2013), האלפרונים החדשים, מגזין מאקו, 29/8/13.
• אבי אשכנזי (2016), עד המדינה כבר הוזהר: האיש החזק בעולם הפשע משתחרר מהכלא, חדשות וואלה, 1/8/16.
• ויקיפדיה: המעילה בבנק למסחר.
• יוסי אלי (2015), המעילה ששינתה את עולם הפשע הישראלי, חדשות וואלה, 8/1/15.
• גלעד מורג (2016), מיליון ש' תמורת מעצר בית של מאיר אברג'יל, 27/12/16, ynet.
• הדס שפר (2006), האחים גבריאלי חשודים בהעלמת מיליונים, 6/2/06, nrg.
• הרמן דורון (2015), רעייתו של אברג'יל תוקפת: "המשטרה מבצעת מעצרים כדי להרשים את הציבור", נענע 10, 20/5/15.
• שפירא מיכל (2009), אישום: האחים גבריאלי ומאיר אברג'יל ניהלו רשת הימורים, 27/12/09, nrg.
• זיו קריסטל (2014), שנה מאסר בפועל לשוני גבריאלי בגין עסקי ההימורים בפיצוציות ותחנות טוטו, פוסטה, 2/10/14.
• גלעד מורג, מאישום ברצח לעבירה פחותה: מוטי חסין הודה בהסדר טיעון, ynet , 2/2/11.