[בתמונה: שוטר צבאי אמריקני מאבטח שוק חדש שנפתח באבו גראב, עיראק, ב- 29 באפריל 2009. צילם: Army photo by Staff Sgt. Mark Burrell. תמונה חופשית שהועלתה על ידי The U.S. Army לאתר flickr]

[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה']

המשטרה הצבאית (Military Police - MP) היא אחד הגופים המרתקים בעולם השיטור. למרות זאת, אין כמעט בנמצא חומרים על הארגון הזה, דרכי עבודתו והדילמות שעמן הוא מתמודד. מרתקת גם ההקבלה שבין מקצוע השיטור הצבאי לזה של השיטור האזרחי...

בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה. זהו הראשון שבהם.

[מקור התמונה של תא"ל רן כוכב משמאל: דובר צה"ל]

רן כוכב הוא בוגר תואר שני באסטרטגיה וניתוח מערכות מטעם האקדמיה הגבוהה של חיל האוויר אמריקאי במונטגומרי, אלבמה; וכן בוגר תואר שני נוסף מטעם אוניברסיטת חיפה במדעי המדינה. בנוסף, הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל.

*  *  *

משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת:

• מחד גיסא, הפיכת אזרחים בהמוניהם לחיילים, בכפייה, לוותה בלא מעט הפרות משמעת ועבירות פליליות, כמו גם בתופעה גדולה של אי התייצבות לגיוס, וכן בריחה ועריקות משדה הקרב. כל אלה חייבו טיפול אפקטיבי מקצועי ואפקטיבי.
• מאידך גיסא: גם תנאי המלחמה השתנו, והפכו מורכבים מאוד: הצורך  להתמודד עם מספרים מסיביים של שבויי מלחמה; לשלוט ולהשליט סדר בקרב אוכלוסייה אזרחית בשטחים כבושים; לשלוט על תנועת כוחות ואספקה ​​של אזורי פעילות; ללוות תהליכים של פינוי פצועים; ועוד.

תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית. חיל המשטרה הצבאית בצה"ל (חמ"ץ) שייך לדגם זה.

בהרבה ממדינות העולם, מאפיינת את השוטרים הצבאיים חבישת כובע לבן כמעין קסדה לבנה, הדומה לקליפת ביצה. בצה"ל כונה בעבר כובע זה בשם "קלימרו" (ראו תמונה למטה). במרבית המשטרות הצבאיות בעולם מובחנים השוטרים הצבאיים בתפקידם על ידי סרט ייעודי, המוצב על שרוול החוצה באופן בולט, ועליו ראשי התיבות של "משטרה צבאית", בשפת המקום. באנגלית ראשי התיבות MP מייצגים את המילים "Military Police". 

[בתמונה: הקלימרו (מימין). מקור התמונה: עיתון 'במחנה']

הדילמה המובנית של הקשר עם הפיקוד הצבאי

כשם שהמשטרה האזרחית מקיימת שותפות מורכבת עם הדרג הפוליטי הממונה, כך גם מקיימת המשטרה הצבאית יחסים ארגוניים מורכבים עם צה"ל ומפקדיו, שהרי, החיל כפוף לגוף, שעליו הוא אמור לאכוף את סמכותו:

מחד גיסא, העיסוק באכיפת החוק והסדר, במשמעת החיילים והתנהגותם החוקית הינם חלק מתפקידי המפקדים בצה"ל. תפקידה של המשטרה הצבאית בהקשר זה לסייע לצה"ל ולמפקדיו תוך שיתוף פעולה והדדיות. מאידך גיסא, שיתוף פעולה הדוק עלול לפגוע, במישרין או בעקיפין, בעצמאותה של המשטרה הצבאית.

בהקשר זה נזכיר את מאמרה של שולה דלה-פרגולה שעוסק גם בתפקידו הפסיכולוגי של חיל המשטרה הצבאית בתוך צה"ל (דלה-פרגולה, 2012). חיל המשטרה הצבאית בצה"ל עושה שימוש תדיר במושגי "טוהר", "אתיקה", "חוק וסדר" ומונחים קרובים, הלקוחים מעולם "הסופר-אגו", מתוך תורתו הפסיכואנליטית של פרויד (1923). דלה-פרגולה (שם, עמ' 100) קובעת כי ניתן להבין מתוך ייעודו וחזונו של חמ"ץ שתפקידו להיות ה"סופר אגו" של צה"ל, ולהתמודד עם ההתנהגויות האנטי-חברתיות ("האיד" הפרוידיאני) של חיילי צה"ל. פרויד טען כי "הסופר אגו" הוא פונקציה הורית במהותה וביחס למפקדי צה"ל עולה שוב השאלה הסמכותית, מיהו האחראי על המשמעת, המוסר, החוק והסדר בקרב חיילי צה"ל - המפקדים האחראיים או המשטרה הצבאית האוכפת?

[בתמונה: שוטרים צבאיים של המשמר הלאומי באריזונה, מתאמנים בסיוע בהפרות סדר; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Arizona National Guard לאתר flickr. הצלם: photo by Sgt. Lauren Twigg]

עיקרון עצמאות החקירה והמודיעין

בעבודה העוסקת בעצמאותה ובכפיפותה של המשטרה הצבאית בצה"ל (חורש, 2014) נבחנה לעומק השאלה האם משטרה יכולה להתקיים בצבא אשר היא נתונה למרותו ובכך לבצע את פעילותה באופן עצמאי ובלתי תלוי? בעבודה מתקיימת השוואה ונבחנת עצמאותה של המשטרה הצבאית ביחס לגופים עצמאיים אחרים בצה"ל כמו הפרקליטות הצבאית הראשית, בתי הדין, נציב קבילות החיילים או מבקר צה"ל.

דילמת הקשר עם הפיקוד מגיעה לשיאה בסוגיית החקירות והמודיעין: חקירה אפקטיבית חייבת להתנהל באופן עצמאי מוחלט, ללא משוא פנים, ללא הטיה אישית, באפקטיביות וביסודיות. בחקירה יופעלו האמצעים הנכונים ובמידה על מנת להשיג את תכלית ההגעה לחקר האמת, במהירות, תוך הימנעות מעיכובים בפתיחת החקירה ובהתמשכותה (ועדת טירקל, 2010).

כדי להשיג זאת, חייבת המשטרה הצבאית לשמור על עצמאות החקירה והמודיעין שלה. עצמאות מערך החקירות מהווה עיקרון בסיסי וחשוב לעבודת כל משטרה. כשם שעצמאות החוקר במשטרה אזרחית חיונית לתפקודו (המחוקק מעגן זאת בסמכויות הסטטוטוריות הניתנות למשטרה האזרחית), כך גם בנוגע לחוקר הצבאי, שחייב - על מנת להיות אפקטיבי - לפעול בתנאים של ניתוק מההיררכיה הצבאית, ללא פחד מתוצאות פעולותיו ומבלי שיופעלו שיקולים זרים להחלטותיו.

על כן, משטרות צבאיות מקפידות בדרך כלל מבחינה מקצועית על הפרדה בין מערכי החקירות, המודיעין (כמו גם מערכי התביעה המשפטיים); לבין שאר הפונקציות שממלאת המשטרה הצבאית:

• ברמה הכלל צבאית נשמרת עצמאות המשטרה הצבאית בתחומי החקירות והמודיעין, בגיבוי הפרקליטות הצבאית, שעוצמתה היא סטטוטורית, בתוקף חוק (ראו את תת הפרק הבא).
• בפיקודים המרחביים, בכל תחומי העיסוק האחרים, מתקיימת כפיפות של שאר מערכי השיטור הצבאי לגורמי הפיקוד, והם נתונים למרותם, בכל הנוגע לשיטור, להכוונת התנועה, לבידוד מרחב הלחימה ולשינוע הכוחות. זאת, על מנת לאפשר למפקדים להשפיע מבצעית ומקצועית.

הפרדה זו אינה פשוטה, ומטבע הדברים, היא מייצרת, לא מעט בעיות אתיות ואחרות.

הפרדה נוספת נעשית בין העצמאות המקצועית לעצמאות הארגונית, שהרי למרות הצורך בעצמאות מקצועית של מערך החקירות, יש היגיון, לכאורה, לכפיפות באמצעים ובמשאבים לאגף כוח האדם במטה הכללי, וכך נעשה.

יחד עם זאת, הסכנה שכפיפות המשטרה הצבאית לדרג הפיקודי תפגע בעצמאותה, חמורה פחות בתוך הצבא ביחס לשיטור האזרחי. כך למשל, בתחום היחסים שבין הדרג החוקר לדרג הממונה הפוליטי במשטרות האזרחיות במדינות דמוקרטיות, ידועים דפוסים של "ייבוש" יחידות חקירה ועיקור האפקטיביות שלהם על ידי שימוש באמצעים מנהלתיים (יחזקאלי, 2010). יחזקאלי טוען כי תופעות כאלה התרחשו ומתרחשות גם בישראל. לטעמי, קל יותר לשמור על עקרונות ההפרדה דווקא במסגרת צבאית קשיחה.

[בתמונה: אבטחת בסיס גוונטנמו על ידי המשטרה הצבאית. תמונה חופשית שהועלתה על ידי The U.S. Army לאתר flickr]

התמשכות ההליכים החקירתיים

אחת הבעיות, שעלולות לגרום למתח ביחסי המשטרה הצבאית עם הפיקוד היא התמשכות ההליכים החקירתיים כלומר יכולתה לקיים את מה שמכונה עקרון המהירות בהליכים החקירתיים (והמשפטיים): עיקרון זה מכתיב, כי חקירה תיפתח במהירות האפשרית, וכי היא תימשך ללא עיכובים בלתי סבירים ובדרך המקצועית, העצמאית, הנכונה והקצרה ביותר (ועדת טירקל, 2010).

בעוד שאת עצמאות המשטרה הצבאית בתחומי החקירות והמודיעין ניתן להבטיח בדרכים מנהלתיות; הרי שחקירה והליכים משפטיים - המתבצעים על ידי בני אדם, הנתונים לאילוצים שונים - הינם מערכת מורכבת שהשליטה עליה מוגבלת.

על כן, משך השנים שבות ועולות טענות, כנגד המשטרה הצבאית וכנגד הפרקליטות הצבאית הראשית, על עינוי דין והתמשכות בלתי סבירה של החקירה, פרסום שמות נחקרים ופגיעה בשמם הטוב, ולעיתים, סיום ההליכים המשפטיים בעיכוב רב. מבט השוואתי על אתגרי החקירות של משטרת ישראל והפרקליטות מלמד, שהמצב שם אינו שונה.

משמעות הדברים היא, שלסוגיה זו יש פוטנציאל של קבע להכנסת מתח ליחסי המשטרה הצבאית ופיקוד הצבא, בדרגיו השונים.  

תפיסת הפעלה חילית

תפיסה מבצעית-מקצועית היא האופן, שבו תופס מפקדו של גוף צבאי והרשויות המוסמכות המגדירים יחדיו את המאפיינים והפעולות. התפיסה מסבירה את הדרך בה הוא ממלא את ייעודו, את תפקידיו ואת משימותיו. חיל המשטרה הצבאית הוא חיל מקצועי ומבצעי כאחד. כגוף אופרטיבי הוא פרסם ופועל לפי תפיסה מבצעית סדורה. למרות החלוקה לתתי מערכים ולמשימות מגזריות, נכתבה בשנים האחרונות בחמ"ץ תפיסת הפעלה חילית.

המשטרה הצבאית מפעילה כיום שלושה מאמצים מרכזיים:

• המאמץ האופרטיבי;
• מאמץ השגרה והביטחון השוטף ;
• מאמץ האכיפה.

החיל מצהיר כי הוא פועל כך בכל מצבי העשייה הצבאית. תפיסה זו המכונה בצה"ל בעת הזו שח"ם – ראשי התיבות של מצבי השגרה, החירום והמלחמה. מפקדי חמ"ץ קובעים כי שלושת המאמצים הללו (אופרטיבי, בט"ש ואכיפה) יופעלו בעצימות משתנה - תלוית הערכת מצב עיתית שיבצע החיל - והמשימות שיוטלו עליו על ידי צה"ל. זאת, בהתאם לתרחיש הייחוס ומאפייני הזמן והמרחב.

חיל המשטרה הצבאית מפעיל בכל זמן נתון שלושה מאמצים בעדיפות שונה, כך שבכל מאמץ מתקיימת פעילות מערכתית התואמת את מטרתו וייעודו הרשמי של החיל. מפקד החיל קבע (קמצ"ר, 2015) כי יכולתו של החיל לממש את ייעודו, ואת תפיסת ההפעלה באופן מיטבי, מחייבת שילוב כוחות וסיוע הדדי בין המערכים, ומציאת האיזון הנכון בהפעלת הכוח בין המאמצים, שיפורטו להלן:

• המאמץ האופרטיבי: המשטרה הצבאית היא חלק ממאמץ הסיוע המנהלתי בצה"ל, מאמץ התומך את מאמץ האש ומאמצי התמרון והסיוע הקרבי. היא משתתפת במאמץ הסיוע המנהלתי ונדרשת לאפשר לכוחות התמרון והאש לבצע את משימותיהם, תוך שמירה על רציפות תפקודית לאורך זמן. הכוחות השיטוריים במאמץ זה הינם כוחות השיטור הפועלים בזירת הלחימה בפיקודים המרחביים, במקביל לפעולת מערך החקירות והמודיעין. המאמץ האופרטיבי נחלק לשלושה מאמצי משנה: כליאת אויב, שיטור במרחב ושליטה בהובלת הכוחות לזירת המלחמה, בתנועות ובהיסע הצבאי.
• מאמץ הביטחון השוטף (הבט"ש): המשטרה הצבאית מסייעת לכוחות הלוחמים בפעילות המבצעית בביטחון השוטף ולאפשר לצה"ל לממש את אחריותו בגזרות השונות. מאמץ זה מאופיין בהפעלת גדודי הבידוק הביטחוני במעברים במרחב יהודה ושומרון, במרחב התפר ובעוטף ירושלים. זאת, על מנת למנוע זליגת פעילות חבלנית עוינת לשטחי ישראל. פעילות נוספת המתקיימת במאמץ זה הינה כליאת העצורים הביטחוניים במתקני המעצר באוגדת יהודה ושומרון, שינוע העצורים לבתי המשפט ולמתקנים אחרים ושמירה על עצורים בבתי החולים בארץ.
• מאמץ האכיפה של המשטרה הצבאית מתקיים במקביל למאמצים האחרים למניעת עבריינות, חריגה מפקודות ונהלי צה"ל ופגיעה בשגרת החיים החוקית. הפעלת מאמץ האכיפה במרחב נתון ויחידות ארציות לאכיפה ופעילות ייעודית. מערכי השיטור, החקירות והכליאה מקיימים פעילות שוטפת במאמץ מבצעי זה, במעצר משתמטים ועריקים, באכיפת תעבורה, בהופעה ולבוש ובחקר האמת. זאת, על מנת למצוא חריגות מחוק ומפקודה. מערך הכליאה מחזיק במשמורת חוקית של חיילים ואזרחים הנתונים בתחולת חוק השיפוט הצבאי ומבצע פעולות מסוימות להחזרת הכלואים לשירות תקין, ככל שניתן. מערך המודיעין והבילוש, וההערכה המבוצעת בעקבות ניתוח המודיעין והחקירות, מאפשרים למקד את מאמצי האכיפה בשגרה, בבט"ש ובעת חירום.

מהי דמות השוטר הצבאי?

מקצוע השוטר הצבאי, בצבא המבוסס על גיוס חובה, הוא ייחודי. לא מדובר בשוטר "רגיל", המתנדב למשטרה, מתוך בחירה ורצון חופשי, אלא בזה המגויס כחייל בגיוס חובה לתפקיד שיטור, הדרכת כלואים, בלש, חוקר או איש מודיעין.

הסמכות המקצועית - אשר מוענקת לשוטר צבאי - ניתנת לו על מנת לפעול, לא כנגד אויב אלא כנגד/עם/מול חיילי צה"ל ומפקדיו, חבריו ושכניו, בני גילו הצעיר. זוהי סיטואציה בעייתית מעצם טיבה. ככל שהמקצוע מעניק סמכויות וכוח רבים יותר, כך נדרשים בגרות רבה יותר ומקצועיות רבה יותר מצד השוטרים. זהו אתגר לא פשוט, שכן גם שוטרים בוגרים יותר במשטרת ישראל כושלים חדשות לבקרים בסוגיה זו, וחוטאים בשימוש כוחני לא סביר בסמכות; בשימוש מופרז ולא מוצדק בכוח; בניגוד עניינים; בהפעלת שיקולים זרים ואף בשחיתות.

[בתמונה: שוטרים במשטרות אזרחיות כושלים, חדשות לבקרים, בשימוש כוחני לא סביר בסמכות; בשימוש מופרז ולא מוצדק בכוח; בניגוד עניינים; בהפעלת שיקולים זרים ואף בשחיתות. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Coco Curranski לאתר flickr]

על מנת להמחיש את גודל המורכבות הנדרשת מבעל התפקיד, די אם נזכיר מקרים שגרתיים, שבהם קצין צבא צעיר - המשרת כמפקד ביחידת מצ"ח - נדרש לחקור קצין בכיר, לפעמים תחת אזהרה ובחשש לביצוע מעשים פליליים. בחלק מהמקרים העניין מגיע לידי אבסורד. למשל בפרשת הרפז (2015-2010), שבמהלכה חקר קצין צה"ל את ראש המטה הכללי, וצוותי מצ"ח חקרו קצינים בכירים אחרים. 

במה באה לידי ביטוי מקצועיות המשטרה הצבאית? 

• בהתמקצעות ההדרכה והביצוע בתחומי הפעילות השונים של המשטרה הצבאית בצה"ל;
• בהיכרות יסודית עם היחידות בצבא, מאפייניהן ושפתן;
• בהצלחה בשילוב תכני שיטור, חקירות, כליאה ומשמעת בהכשרות הפיקוד הצבאיות על סוגיהן וברמות השונות;
• ביכולת לרתום את המפקדים והחיילים הנורמטיביים למאמץ הכולל.

האתיקה המקצועית של השיטור הצבאי

כל פרופסיה, המכבדת את עצמה, חייבת לעסוק באופן עקבי ויסודי באתיקה המקצועית שלה. תפיסת האתיקה הרלוונטית לענייננו, היא זו של פרופ' אסא כשר, לפיה המיקוד איננו בשאלות מוסר, אלא בשאלות של זהות מקצועית של כאלה הרואים בעיסוקם פרופסיה מכובדת, שיש לשמור אותה עדכנית ורלוונטית. משמע, אתיקה – כעמוד שדרה מקצועי – היא האמצעי לשמור על הארגון מפני גלישה לפער רלוונטיות  (יחזקאלי, 2016).

[בתמונה משמאל: פרופ' אסא כשר. מקור התמונה פייסבוק]

ההתמודדות מול פער הרלוונטיות, במשטרה הצבאית, מחייבת עיסוק מתמיד בשאלות הבאות:

• מה המשמעות של להיות שוטר צבאי?
• מה תכליתה של המשטרה הצבאית ?מה משמעותה של משטרה בתוך הצבא? בשביל מה ובשביל מי היא קיימת?
• מהו השירות המיטבי שהארגון מבקש מאנשיו ושביכולתם לתת?
• מהי המשמעות ומהם האתגרים העיקריים העומדים בתפיסת התפקיד?

דוגמה חיובית של עיסוק באתיקה מקצועית - מעולמות קרובים למשטרה הצבאית – היא, למשל, מינוי קבוצת מחקר על ידי מפקדי משטרה בארצות הברית, שהתמודדה עם הבעיה של כמות הנפגעים הלא פרופורציונית בקרב אזרחים, מירי קטלני של שוטרים - גם אם מוצדק לכאורה - שפוגע באמון הציבור במשטרה. לשם המחשה, רק בניו יורק, היו בשנת 2015 שישים ושבעה (67) מקרים של ירי שוטרים, שבמהלכם נהרגו אזרחים, רובם גברים ונשים שחורים, לא חמושים, עובדה שיצקה חומר בערה נפיץ למתיחות הבין גזעית בין שחורים ולבנים בארצות הברית.

מפקדי המשטרה לא חיכו שהצעקה הציבורית תביא למינוי ועדת חקירה מטעם הדרג הפוליטי, אלא, ערכו בחינה לעומק של את דרכי העבודה שלהם. לצורך כך בחנה הקבוצה, במהלך שנתיים, טכניקות עבודה ב- 280 סוכנויות משטרה בארצות הברית, וגיבשה טכניקות עבודה שדורשות מהשוטרים הרבה מעבר לדרישות החוק.

[התמונה מתוך עיתון במחנה]

משמע, המרחב החוקי הינו מעבר למרחב האתי ומחייב יותר ממנו, מפני שאיננו עוסק רק בשאלות של חוק, אלא בשאלות של מהות ורלוונטיות

מקור המונח אתיקה ביוונית (Εθος) במונח אֶתוֹס (אשר פירושו: מנהג). האתיקה ככלל עוסקת בפילוסופיה של המוסר, והיא נקראת גם תורת המידות. האתיקה ממליצה בעיקרה על כללי התנהגות שינחו את ההתנהגות האנושית. כלומר - היא מציעה כללי התנהגות פרקטיים כמענה לשאלה: "מהי ההתנהגות הראויה?"

אתיקה מקצועית - או אתיקה צבאית - צריכה להיות תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות, במסגרת מקצועית, שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת (כשר, 1996). האתיקה הצבאית אמורה לתת לנו תשובות יסודיות ולהוליך אותנו מן הרעיונות הבסיסיים אודות צבא הגנה במדינה דמוקרטית ועד התשובה המעשית, הפרקטית, לסוגיה המעסיקה אותנו במציאות התפקודית.

ייעודו של חיל המשטרה הצבאית - כפי שכבר הוצג כאן - הוא להוות סמכות מקצועית ראשית בצה"ל בתחומי: אכיפת התעבורה והמשמעת, הכליאה, החקירות והבידוק הביטחוני (קמצ"ר, 2015). חמ"ץ פועל בשגרה בהשלטת סדר ולחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל. הוא פועל בממשק בין צבא לחברה, בין צה"ל למשטרה, בין חוק ומוסר ובין משמעת ופלילים.

האתיקה המקצועית בחמ"ץ אמורה להוות, בין היתר, את המסגרת העיקרית לריסון נאות של הכוח שניתן בידי השוטר הצבאי. האתיקה של חמ"ץ מייצגת, או אמורה לייצג, את הזהות הערכית והנורמטיבית של פעילות המשטרה הצבאית.

לדוגמה, אחד מן הערכים של צה"ל הוא המשמעת. ללא המשמעת וללא המקצועיות של כל פרט או חייל, לא יעמוד צה"ל במשימותיו להגנת המולדת, ישראל ואזרחיה. צה"ל, והמשטרה הצבאית בתוכו, מפקידים בידי אנשים צעירים אחריות כבדה לחיי אדם, לעוצמה הצבאית ולרכוש, לשם מילוי תפקידו כצבא ההגנה ולשם מילוי תפקידם כקצינים.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי USAG Ansbach לאתר flickr]

שוטר צבאי, בכל דרגה ובכל תפקיד, אמור לבטא בפעילותו נאמנות מוחלטת לערכי החיל ומשמעת מוחלטת בהתאם לערכי צה"ל. החוק ככלי סף, אך יותר מכך האתיקה המקצועית (כרף ערכי נאות) מחייבים את השוטר הצבאי להשתמש בכוח שהצבא נתן בידיו בדיוק במידה הנדרשת, ולא מעבר לכך. נכון שהשוטר הצבאי יפעיל כוח באופן מידתי, יפעל לאכיפת המשמעת, התנועה, הסדר, המעבר והחוק על מנת לממש את משימתו. על השוטר הצבאי מוטלת החובה לפעול במידה, בהקשר, באופן מקצועי למופת. על כל המשרתים במשטרה הצבאית חלות הגבלות, שנועדו להבטיח את מילוי תפקידם ללא דופי, הקפדה על טוהר המידות והתנהגות נאותה במסגרת התפקיד ומחוצה לו.

אתיקה בשיטור צבאי היא, אם כן, תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של התנהגות השוטר הצבאי, במסגרת פעילותו המקצועית. אבהיר את המורכבות האתית בפעילות השיטור הצבאי. אנסה לתאר "מפה" אתית ולנתח האתגרים גם בתחום זה.

השוטר הצבאי הוא מקצוע ייחודי. לא מדובר בשוטר "רגיל", המתנדב למשטרה מתוך בחירה ורצון חופשי, אלא מגויס כחיל בגיוס חובה לתפקיד שיטור, הדרכת כלואים, בלש, חוקר או איש מודיעין. גיוס חובה על פי חוק לצבא העם הוא מורכב ממילא ובוודאי על מנת לפעול כשוטר צבאי כנגד חבריך, בני גילך, עם וכנגד חיילי צה"ל, במניעת פלילים, אכיפת משמעת, הדרכת כלואים או חקירה בחשד לפלילים. הוזכר לעיל מקרה קיצון בו קצין צבא המשרת כמפקד ביחידת מצ"ח, נדרש לחקור קצין בכיר, לפעמים תחת אזהרה ובחשש לביצוע מעשים פליליים.

הסמכות המקצועית, המוענקת לשוטר צבאי, ניתנת לו על מנת לפעול לא כנגד אויב אלא כנגד/עם/מול חיילי צה"ל, חבריו ושכניו, בני גילו הצעיר. ככל שהמקצוע מעניק יותר סמכויות וכוח נודעת יותר חשיבות לאתיקה. השימוש בכוח ללא בקרה והגדרת גבולות ברורים, עלול בקלות להגיע להפרת זכויות אדם ולשימוש לא סביר בכוח, יחס לא הולם, שחיתות, ניגוד עניינים ושיקולים זרים. האתיקה הכרחית בחמ"ץ גם לצורך הגברת אמון הציבור ומפקדי צה"ל בפעילות החיל. כדי שהסמכות תזכה להסכמה ולאישור מצד המשרתים בצבא (לגיטימציה) וכדי שהשוטרים הצבאיים יקבלו תמיכה ועזרה מאוכלוסיית המשרתים בעת ביצוע פעולות השיטור, יש צורך בעיקר בהערכה ובשיפוט ערכי חיובי של התנהגותם.

חיל המשטרה הצבאית, מגבש לעצמו תפיסה אתית סדורה, מעין קוד אתי מקצועי המתאים לאתגרי המשטרה הצבאית בצה"ל. הכוונה להעלות על הכתב וליישם תפיסה סדורה בדמותו של קוד אתי, כזה שיאומץ כקוד מחייב. הכוונה לקבוע את המסגרת הנורמטיבית לתיחום פעולת חיילי חמ"ץ במגמה לשמור על רמה התנהגותית, ביצועית, ערכית ואתית גבוהה ולאפשר התנהגות חיילית למופת. הכוונה לנורמה המחייבת פעולה "ללא מורא וללא משוא פנים" כלפי כל אדם ללא העדפות מטעמים זרים כגון דת, גזע, מין או העדפה מינית, ובלי לשים לב למעמדו, מצבו הכלכלי, מקום מגוריו או דרגתו.

[בתמונה: אימון של המשטרה הצבאית האוגנדית. תמונה חופשית שהועלתה על ידי US Army Africa לאתר flickr]

כיום, מהווה הקוד האתי החילי בחמ"ץ, מעין 'מצפן ערכי', המגדיר חמישה תחומים מרכזיים של כללי התנהגות ראויים. אלו מיוצגים באמצעות סמל החיל וחמשת "להבות האש":

• טוהר היד: הפעילות המבצעית-שיטורית תהיה רק לטובת חיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל ולא לשם כל מטרה אחרת. השוטר הצבאי יסייע לחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל, פועלו יהי למען מטרה זו ולא לטובת מסגרת צבאית, קבוצה או פרט.
• טוהר העין: דוגמא ומופת בעשייה ובאופן קיום ואכיפת חוק ופקודות צה"ל.
• טוהר הלב: רעות, שקיפות, ערבות הדדית ואחדות עשיה. השוטר הצבאי יתמוך את רעיו בחיל, יגבה אותם ויחלץ לעזרתם בעת הצורך לשם מימוש החזון והיעוד החילי, תוך הפגנת שקיפות הוגנות ואחדות.
• טוהר הנשק: הפעלת סמכויות במידה הנדרשת ורק לצורך המקצועי. השוטר הצבאית יפעיל סמכויותיו במידה הנדרשת למילוי תפקידו וללא ניגוד עניינים, לא ינצל את תפקידו לקידום ענייניו הפרטיים ויפעל לא כל משוא פנים.
• טוהר המעש: מקצועיות בעשייה, בקיאות בהנחיות ובחוק. השוטר הצבאי יבצע תפקידו באופן מקצועי ביותר, באופן הגון וישר, גם מעבר לנדרש ממנו בתפקידו הלכה למעשה.

חיל מקצועי בעל קוד אתי משול לנווט בעל מצפן. כדי שלקוד האתי תהיה השפעה על הפרט והחיל, על מפקדיו ומנהיגיו להביא לידי כך שכל אנשי המקצוע והמפקדים יכירו את הקוד, יבינו את התפיסה המתבטאת בו, ישתכנעו בצדקתו, ילמדו להשתמש בו ויפנימו לעומק את תוכנו. מבחנו של הקוד האתי והנחת נורמות אתיות מקצועיות בחמ"ץ הוא מבחן המעש. גיבוש קוד אתי חיילי הוא (רק) החלק הראשון. נדרש להטמיעו גם באמצעות קיום תחקירים ערכיים ונורמטיביים לפעולות שגרה, שיח ער בפורומים יחידתיים, עיון מקצועי, תיאורטי ומעשי בתחומים אתיים בפעולות מבצעיות וכן הלאה.

ראוי להדגיש: קוד אתי איננו מסמך משפטי. תכליתו חינוכית, ערכית ונורמטיבית. הוא אמור לבטא ולשקף ערכים שיש להפנימם (בר, 2009). הקוד האתי של חמ"ץ אמור לשמש ככלי עזר למפקדיו להטמעת ערכים רצויים והתנהגות מציאותית ראויה. הטיפול בחריגות אתיות יופנה לועדת אתיקה חיילית – זו תפעל לא כבית דין למשמעת, לא כערכאה שיפוטית או פיקודית חליפית אלא כוועדת שיח לבחינת התנהגות שאיננה אתית, זו העוברת (ולו במעט) את הסף החוקי אך פוגעת ברף המקצועי המצופה משוטר צבאי באשר הוא. הכוונה לדיון במצבים של ניגוד עניינים, מעשים המערערים את מהימנות פעולת השוטר הצבאי, התנהגות שאינה מכבדת את מקצועו וכלל מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם הקוד האתי שהוגדר. תגובה אתית אמורה לשפר את רמת ההתנהגות המקצועית, באופן אמין ומובהק. ענישה אינה שיטה לשיפור רמה מקצועית ולכן אין לה מקום בעולם האתיקה. אין מקום למערכת אתית של דין משמעתי, שהיא יצור כלאיים של המשפט והאתיקה ("דין אתי"), אולם ההחלטה לכונן או לא לכונן מערכת של שיח, דין ודברים לאכיפת קוד אתי היא שאלה חשובה שראוי לעסוק בה לעומקה, כשמתכננים גיבוש, ניסוח והטמעה של קוד אתי.

חמ"ץ הינו חיל מקצועי בצה"ל וקציניו הינם אנשי מקצוע. פעילות השיטור ב'עולמות' חמ"ץ מבוצעת באמצעות הכלים החוקים, המיומנויות הנרכשות וערכי החיל אשר מאפשרים למפקדים לפתור בהצלחה בעיות אתיות, מבצעיות ומקצועיות. כלל המעשים של השוטרים הצבאים מחויבים להיעשות במינון הנכון לצורך ביצוע אכיפת הפקודות וחוק השיפוט הצבאי. האתיקה חיונית לכל ארגון מקצועי ובוודאי בארגון צבאי. אתיקה מקצועית ישימה הכרחית בחמ"ץ.

הקוד האתי החיילי נכתב, נערך, נדון וסוכם בשנים האחרונות, כפי שהוצג לעיל. נמצאו, במהלך כתיבת עבודה זו, פערי רלוונטיות במשטרה הצבאית ביישומו, ביישום הלכה לכדי מעשה של קוד אתי-ערכי ראוי.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Andrew Bone לאתר flickr]

כסמל למופת ודוגמא בצה"ל נדרשים חיילי וקציני המשטרה הצבאית לפעול אופרטיבית בוודאי בתחום שמעל לסף החוקי. מצופה מקצין חמ"ץ לפעול באופן האידיאלי הדרוש מאיש המקצוע, לפעול אתית אף מעל לרף האתי, ובהתאם לקוד האתי כפי שהוגדר ונכון שיוטמע. מאפייני הפעילות בחמ"ץ הינם כאלו אשר ללא קיום המצפן ההתנהגותי הרצוי הפעילות עלולה לסטות ולהתנהל מתחת לרף האתי במעין "מרחב ביניים" המצוי מעל לסף החוקי הנדרש. אנשי חוק וסדר, אלו האמונים על אכיפת החוק אינם יכולים להימצא מתחת לרף תאי מחמיר ועל כן המצפן ההתנהגותי (קוד אתי) חייב להיות מוכר לכלל משרתי החילי  ועליהם לפעול על פיו.

[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה']