[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן (בתמונה משמאל) הוא מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

ארץ ישראל נכבשה על ידי הבריטים בפיקודו של הגנרל אלנבי בסוף שנת 1917, והייתה תחת שלטון מנדטורי בריטי עד 1948. עם עזיבתם של אלן קניגהם, הנציב העליון הבריטי ושל ויליאם גרי המפקח הכללי האחרון של משטרת המנדט, את ארץ ישראל, ניתן האות להקמתה של משטרת ישראל, ביום ההכרזה על הקמת המדינה ב-15 במאי 1948 (גימשי, 2007).

אופייה, עיצובה ותרבותה כולל ההיבט החוקי של משטרת ישראל הם תוצר של משטרת המנדט הבריטי ש "טביעות האצבע" שלו ניכרים עד ימינו. זאת למרות שלא הייתה זו משטרה בחברה דמוקרטית, אלא כזו שיועדה להשליט כיבוש (אם כבר מעתיקים, המודל הנכון להעתקה מהבריטים, הוא כמובן המשטרה המצוינת שהקימו באנגליה...)!

במסגרת המנדט הבריטי הופעלה בארץ ישראל משטרה שהתבססה על מודל המשטרה הקולוניאלית בפיקוד מפכ"לים בריטים, שהיו כפופים לנציב העליון ושהגיעו ממקומות שונים בעולם.

[בתמונה: הבריטים עזבו, אבל אופייה, עיצובה ותרבותה כולל ההיבט החוקי של משטרת ישראל הם תוצר של משטרת המנדט הבריטי ש "טביעות האצבע" שלו ניכרים עד ימינו... התמונה היא נחלת הכלל]

את השיטור בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל נוהגים לחלק לארבע תקופות:

• ממשל צבאי ומשטרות מקומיות 1920-1917;
• המשטרה הארץ ישראלית 1926-1921;
• מיסוד משטרת המנדט 1936-1926;
• ונוטרות ומשטרת הישובים העבריים 1948-1936.

הבריטים, פרסמו בשנת 1921 את פקודת המשטרה-1921, שקבעה בצורה ממוסדת את המבנה הארגוני ואת תפקידי המשטרה המנדטורית בארץ ישראל. בפקודה זאת נקבע כי המשטרה תהיה כוח ארצי הכפוף למפקח הכללי, והיא תפעל בהתאם לחוק, ובכפיפות לנציב העליון.

[בתמונה: השוטר הבריטי. אם כבר מעתיקים, אז למה לא את המודל הדמוקרטי? הצילום הועלה על ידי Southbanksteve from London, UK לויקימדיה. This file is licensed under the Creative Commons Attribution 2.0 Generic license)]

בשנת 1925 התמנה לנציב עליון חדש של בריטניה המנדטורית בארץ ישראל: הלורד פלומר (ראו תמונה משמאל)במקומו של סר הרברט סמואל.

[תמונתו של הלורד פלומר משמאל היא נחלת הכלל]

הנציב פלומר החליט למסד את משטרת המנדט עם פקודת משטרה חדשה, שהתפרסמה ב- 1926. הפקודה החדשה התבססה על הפקודה משנת 1921. פקודת המשטרה - 1921, מיסדה וארגנה את המבנה והתפקוד של המשטרה בארץ ישראל. חוק זה קבע מספר חידושים ( משטרת ישראל, תשנ"א):

1. קביעת המשרה של "המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר". אכן זה המקור למונח מפכ"ל. שנה לאחר קום המדינה פוצל התפקיד לשניים: מפכ"ל ונציב שרות בתי הסוהר.
2. הכפפת המשטרה לממשלת פלשתינה.
3. קביעת העובדה שהמפכ"ל וסגנו ימונו על ידי הנציב העליון
4. הגדרת המשטרה ככוח ארצי הכפוף לפיקודו של המפכ"ל.
5. חובת השבעת כל איש משטרה בעת גיוסו, תוך הצהרת אמונים למפכ"ל, לחוקי פלשתינה ולממשלה.
6. איסור עבודה נוספת לשוטר ( למעט חריגים באישור המפכ"ל)
7. הגדרת תפקידו של שוטר מוסף זמני ושוטר לתפקידים מיוחדים.
8. קביעת חובות ותפקיד השוטר שהם:

• לציית לכל הוראה הניתנת על ידי הממונים כדין.
• לאסוף ולהעביר מידע הנוגע לשלום הציבור.
• לפעול למניעת עבירות ולמניעת הפרות סדר.
• לגלות עבריינים ולהביאם לדין.
• לתפוס עבריינים ולעצור אותם.
• לטפל באבדות ובמציאות.
• לשמור על הסדר בדרכים ציבוריות, ברחובות, בתעלות ובאגמים ולמנוע התקהלויות.
• לאכוף את החוקים והתקנות.

הפקודה שפורסמה ב- 1926 (פקודת המשטרה - 1926), כללה בתוכה חלקים מהפקודות הקודמות, והייתה מבוססת בעיקרה על חוקי משטרה שהיו בתוקף באותה עת בקולוניות בריטיות שבמערב אפריקה. הפקודה החדשה ביטלה את "פקודת המשטרה - 1921".

[בתמונה: הפטרול הבריטי בשער יפו בירושלים במאורעות תר"פ 1920. אוסף מאטסון. ספריית הקונגרס]

בסעיף 4 לפקודה החדשה נאמר : "החיל ישמש לצורך מניעת פשעים, גילויים, והבאתם של פושעים למשפט, תפיסת עבריינים, השמירה המעולה על עבריינים, השלטת הסדר הציבורי והשמירה על ביטחון החיים והרכוש (משטרת ישראל, תשנ"א). בנוסף, מיסוד המשטרה גם כלל פרסום פקודות קבע, מה שקיים עד היום ומכונה פה"ק.

תפקיד המשטרה מוגדר בחוק פקודת המשטרה (1971) לעסוק "במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש".

יש הטוענים בציניות, שבחיפזון שנוצר עם קום המדינה בשנת 1948, חיפשו ומצאו מספר אנשים ששלטו בשפה האנגלית, והם שתרגמו את הפקודות הבריטיות למדינה שהוקמה (לא היה זמן לאתר את הפקודה שעל בסיסה הוקמה משטרת לונדון...). אבל, דווקא המבנה הלא דמוקרטי התאים למייסדי המדינה, בשל הצורך הבהול לייצר ממלכתיות ושלטון ריכוזי אחד. בכל מקרה, כאשר בוחנים את הפקודה הבריטית לחוק הישראלי כיום, ניתן לראות זהות כמעט מוחלטת.

בשנת 1999 התפרסם דוח הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש. היזמה הייתה של שר המשטרה משה שחל. בראש הוועדה עמד עו"ד חיים יוסף צדוק ז"ל (ראו תמונה משמאל).

[הצילום של חיים צדוק משמאל הוא נחלת הכלל]

בריכוז המלצות הועדה נכתב בין השאר:

1. ראוי לקבוע בחוק הגדרה מפורטת ונקודתית של תפקידי המשטרה.
2. מומלץ להבהיר כי תפקידה של המשטרה הוא לאכוף את חוקי המדינה שאכיפתם לא נמסרה על פי דין לגורם אחר, ולסייע לגופי אכיפת החוק האחרים על פי הצורך לפי בקשתם.
3. באם תתקבל המלצתה של הוועדה להוציא את נושא התביעה הפלילית מידי המשטרה, ניתן יהיה להשמיט את העמדתם לדין מתפקידיה של המשטרה.
4. החזקתם של אסירים איננה צריכה להיעשות בידי המשטרה, אלא בידי שרות בתי הסוהר שהוקם במיוחד לשם כך. לפיכך, אין לכלול בהגדרת תפקידי המשטרה את תפקידי שמירתם של אסירים.
5. מתפקידה של המשטרה לאפשר את קיומה של פעילות חוקית אשר גורם אחר מנסה למונעה בכוח ( כגון הפגנה), ובמסגרת זו על המשטרה להגן על מבצע הפעילות החוקית מפני התנכלות למימוש זכויות היסוד שלו.

ועדת צדוק בחנה גם את נושא משטרה לאומית לעומת משטרה עירונית וקבעה בין השאר, שיש להשאיר את מתן שירותי המשטרה על בסיס שוויוני, ארצי בהתאם לסדרי עדיפויות מקצועיים של המשטרה. (יחזקאלי,2016, אתר ייצור ידע)

האם יושמו הלקחים וההמלצות? כרגיל במדינתנו, כמעט כלום...

שנים רבות מתנהל דיון וויכוח מקצועי לגבי מיקומה של התביעה במערכת אכיפת החוק. מהידועות ש 90% מכתבי האישום מוגשים על ידי התביעה המשטרתית ולא על ידי הפרקליטות כפי שרבים חושבים. מטעמים שונים ומוזרים שני הגופים גם המשטרה וגם הפרקליטות אינם מוכנים לבצע את השינוי הנדרש.

לוריא (2014), בשותפות עם פרופ' קרמינצר, פרסם עבודה מרתקת תחת הכותרת "איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה". הוא, אזכר כמובן את דו"ח צדוק מ-1999 (שקבע שיש לשנות את " טביעת האצבע" המנדטורית בפקודת המשטרה), מונה את הכשלים של התביעה המשטרתית, המיקום הארגוני שאינו נכון של מערך התביעה המשטרתית, ודבר לא נעשה. לטעמינו, צודק לוריא ומקומה של התביעה המשטרתית בפרקליטות.

לאחרונה התפרסמה פסיקה מעניינת וחשובה של בית המשפט העליון (בג"ץ6536/17), בה כותבת השופטת אסתר חיות (ראו תמונה משמאל) - שתכהן כנשיאה ה-12 של בית המשפט העליון - כי ההפגנות בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקווה יוכלו להימשך גם ללא קבלת רישיון מתאים לכך מהמשטרה - ובלי הגבלה על מספר המשתתפים. "ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לכך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת". בפסק הדין היא מסבירה ומנמקת את ההקשר בין הפקודה המנדטורית אשר אומצה אל תוך המשפט הישראלי, לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח-1948, בהתייחסות לאספות תהלוכות ומתן רישיונות.

[תמונתה של השופטת חיות נוצרה והועלתה לויקיפדיה מאתר הרשות השופטת. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

השופטת מצטטת את הנשיא לשעבר ברק בבג"ץ 680/88 שניצר נגד הצנזור הצבאי הראשי : "....אחד השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה הוא בפרשנות של דברי חקיקה מנדטוריים...שינוי זה בפרשנות החוק המנדטורי הוא כפול. ראשית , דברי חקיקה מנדטוריים לא יפורשו על פי כללי הפרשנות שנהגו בתקופת המנדט. הם יפורשו על פי כללי הפרשנות הנהוגים במדינת ישראל. שנית, דברי חקיקה מנדטוריים יפורשו על רקע עקרונות הייסוד של שיטת המשפט בישראל...."

כאנקדוטה, לפני יותר מעשור יצאנו לגמלאות ממשטרת ישראל. באחד המסמכים שקיבלתי מאגף משאבי אנוש, נרשם שיצאתי לגמלאות לפי סימן 15 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 עד 1947. כלומר על פי החלטה מנדטורית.

מבקר המדינה (2008)  ערך ביקורת על תנאי הפרישה של קצינים בכירים במשטרת ישראל, בשרות בתי הסוהר ודן בנושא. ( דוח שנתי 58ב' ).

אנחנו נמצאים במאה ה-21, מדינתנו בת 70 שנה, הגיע העת שמשטרת ישראל תשתחרר  מ 'טביעות האצבע' של משטרת המנדט הבריטי, לתקן ולשנות את פקודת המשטרה, האם הרשות המבצעת והמחוקקת תיקח על עצמה אתגר זה?

[בתמונה: פרשים בריטים ליד שער יפו בירושלים, בשנים 1920-1915. המקור: ספריית הקונגרס]

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מקורות

• בג"ץ  6536/17
• בג"ץ 680/88
• גימשי,ד (2007) מערכת הצדק בפלילים
• ועדת צדוק( 1999) דוח הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש.
• יחזקאלי, פ (2016) "הועדה לשינוי פקודת המשטרה (ועדת צדוק), אתר ייצור ידע.
• לוריא,ג (2014) בשותפות עם פרופ' קרמניצר " איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה" . המכון הישראלי לדמוקרטיה.
• מבקר המדינה (2008) דוח שנתי 58ב'  " תנאי פרישה של קצינים בכירים במשטרת ישראל, בשרת בתי הסוהר ובצה"ל ".
• משטרת ישראל ( תשנ"א) התפתחות השיטור העברי מתקופת המקרא ועד קום מדינת ישראל. אגף כוח אדם, יחידת היסטוריה.
• פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, סעיף 3.