[תמונה חופשית שהועלתה על ידי JOHNNY LAI לאתר flickr]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]
מאמר זה מוקדש לספר משלי, פרק ל'.
"משלי שלמה בן דוד מלך ישראל. לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה" (משלי א א-ב).
שתי אפשרויות להבנת המתכונת לדיבור על שלושה וארבעה דברים: אפשרות אחת לפרש את השלושה וארבעה כתבנית פואטית- רטורית, כמו בתבנית הפותחת את נבואות עמוס: "על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו",(עמוס א' ג'). באפשרות השנייה, הדבר הרביעי הוא לב העניין, בייחודו לעומת השלושה הקודמים. באפשרות זו, הדיבור על "שלושה וארבעה" מתחיל באותה תבנית פואטית, אבל מכוון אל תפנית הטמונה בשוני המצוי בדבר הרביעי.
את פסוקי משלי ל' י"ח-כ', בחרתי לפרש בדרך השנייה, זו המכוננת את הדבר הרביעי כדבר העיקרי, בחריגותו מן השלושה שקדמו לו.
ובכן, "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים", השלושה הראשונים נפלאים מאתנו: (1) דרך נשר בשמים. (2) דרך נחש עלי צור. (3) דרך אניה בלב ים. הרביעי "דרך גבר בעלמה" נראה אמנם מפליא כיתר קודמיו, אבל חורג מהם במשהו שעושה אותו לא רק למפליא אלא גם לבלתי ניתן לידיעה.
מפליא בעיני שרוב הפירושים לפסוקים אלה התמקדו בפלא הפיזיקלי: במעוף הנשר בשמיים, באחיזת הנחש על הסלע, ובציפת האניה על פני המים. איך התעלמו מן המילה "דרך" החוזרת בתיאור כל אחד מארבעת הפלאים ומצביעה להבנתי על משהו נשגב יותר. דווקא את ממדיהן הפיזיקליים של תופעות אלה ניתן להסביר. הפלא טמון בממדים הקוגניטיביים: תופעת המעוף היא פיזית, אבל בחירת הדרך בשמיים היא תופעה קוגניטיבית. גם תנועת הנחש על גבי הצור, אינה לכשעצמה פלא. ההשתאות מתעוררת, כמו לגבי יתר הזוחלים, ביחס ליכולת התמצאות שלהם, כשהם זוחלים בגובה פני האדמה. ניסויים באינטילגנציה מלאכותית מתקשים עד היום להסביר באמצעות מודל מכני דיגיטלי, אוריינטציה מרחבית ביולוגית (ראויים לעיון מחקריו בסוגיה זו של פרופסור שמעון אולמן ממכון ויצמן). כאן מתחיל הפלא. כך גם באנייה: לא עצם הציפה על פני המים מפליאה, כמו היכולת האנושית לנווט ולמצוא דרך במרחבי הים, להתמצא במרחב האבדון, כשהים מקיף מאופק אל אופק.
אם כן, קריאתי מציעה להתמקד במשל זה בעניין הדרך, בהדגשת הסוגיה הקוגניטיבית בפלא ההתמצאות והניווט. פרופסור יוסי לשם - מומחה בינלאומי לציפורים - מיטיב לתאר פלאים מסוג זה, דוגמת חסידה השבה מידי שנה לאחר הקיץ בערבות רוסיה, אל אותו עץ באפריקה...
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Michele Lamberti לאתר flickr]
זו בהחלט תופעה מעוררת השתאות. ובכל זאת, קיים בה משהו בעל דפוס חוזר ונשנה, מה שמאפשר למדען בסיס לחיזוי. כאן טמון הייחוד המשמעותי בדבר הרביעי, לעומת השלושה: "דרך גבר בעלמה". לא על עצם התשוקה המינית מדובר, שהיא אינסטינקט ביולוגי, אלא על משהו נשגב ובלתי ניתן לחיזוי: תופעת האהבה והבחירה בין בני זוג - כאן מדובר על משהו גדול מפלא ביולוגי, אליו מייחס הפסוק אי ידיעה במילים: "וארבעה לא ידעתים". במודעות לגודל אי הידיעה בתופעה זו, נאמר בתלמוד כי לאחר בריאת העולם הקב"ה עוסק בזיווג זיווגים.
להסבר פשוט נתבונן בשיחה קצרה: חבר דרש ממני הסבר לוגי מנומק, למה צייתתי לפקודת ההתנתקות בקיץ 2005. אמרתי לו שלא לכל דבר יש הסבר לוגי כפי שלא בטוח שהוא ידע להסביר בפרוט אנליטי ומנומק כיצד בחר להינשא לבת זוגו. הוא ענה שדווקא בעניין זה פעל באורח רציונלי ומנומק: הגיע לפגישת הכרות עם רשימת 24 תכונות נדרשות מבת זוג שתתאים לו. באותה פגישה הבחורה לגמרי התאימה למה שביקש והחליט מיד להינשא לה. התאמצתי להסביר לו שהפלא מתחיל במקום בו קורה משהו אחר: כמו לדוגמה התאהבות גדולה ובלתי מוסברת למרות שרוב הדרישות המוקדמות ממש לא מתקיימות, או להפך, כאשר כל הדרישות מתקיימות ובכל זאת זה לא זה. במקום הזה, למול תופעת האהבה, בוודאי לא מדובר בפלא פיזיקלי, גם לא בפלא ביולוגי.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Chandana Ariyawansha לאתר flickr]
זו לפי הצעתי תכלית הדיבור על "שלושה וארבעה" בהכוונת התבוננותנו אל הפלא הגדול מכולם –"דרך גבר בעלמה" - הוא הדבר הרביעי הנותר כפלא שאין לו הסבר: איננו יודעים אותו וכנראה לעולם לא נדע.
"דרך גבר בעלמה" – מה פירוש אמירה זו? ומדוע לא "דרך עלמה בגבר"?. האמרה "דרך גבר בעלמה" נראית כאומרת שהגבר הוא שקובע ויוזם את הדרך לעלמה, כלומר אין זה תהליך של הדדיות, אלא של פריצת דרך. על העלמה, לקבל את הדין. האם זה המביא גברים לאלימות נגד נשים המסרבות כי לא מתאים להן, כי לא נעים להן? נראה לי שחובה במציאות של היום, לבחון מחדש אמרה זו.