[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.
* * *
שימוש במצלמות גוף עבור שוטרים הופך לפרקטיקה נפוצה מאוד בקרב משטרות בעולם. בסקר שנערך בשנת 2016 נמצא כי 95% מרשויות השיטור ברחבי הארצות משתמשות במצלמות גוף או נערכות לקראת ציוד שוטרי הסיור במצלמות גוף.
הפופולריות הגבוהה של מצלמות הגוף מבוססת על הערכות שהשימוש בהן משפיע על התנהגות המעורבים וממתן את פוטנציאל האלימות במפגש בין שוטרים לאזרחים, וכי הן מהוות ראיות אובייקטיביות במקרים של תלונות על התנהלות המשטרה ובחקירות על אלימות שוטרים או אלימות כלפי שוטרים. הערכות אלו קיבלו חיזוק בתוצאות של מחקרים שונים, אחד הידועים בהם נערך בשנת 2012 בקליפורניה, והראה ששימוש במצלמות גוף הפחית את מספר אירועי השימוש בכוח על ידי שוטרים בכמחצית, ואת מספר התלונות כלפי התנהלות המשטרה בכ-90%: (https://static1.squarespace.com/…/14420…/bodycamresearch.pdf)
אך השימוש הגובר במצלמות גוף מעורר גם ביקורת, אשר עד לאחרונה התבססה בעיקרה על החשש ששליטת השוטרים על הפעלת המצלמות וזווית הצילום עלולים להטות ראיות וליצור מצגי שווא של אירועים מתוחים. דוגמא מרתקת לביקורת זו ניתן לראות בפרויקט של הניו-יורק טיימס אשר מאפשר השוואה בין האופן בו אירוע מתועד במצלמת גוף לאופן בו הוא מתועד בזווית צילום רחבה: https://www.nytimes.com/…/04/01/us/police-bodycam-video.html
מחקר חדש - ממצאים מפתיעים
לביקורת על השימוש במצלמות גף נוספו לאחרונה גם ממצאים של מחקר חדש ורחב היקף המערער באופן מוחלט את ההנחות אודות התועלות הצפויה מציוד שוטרים במצלמות גוף – הן במונחים של מיתון התנהגות אלימה והן במונחים איסוף ראיות.
המחקר נערך בוושינגטון DC באמצעות מכון מחקר למדינית בשם THE LAB @ DC, והוא עקב במשך שבעה חודשים אחר כל השוטרים המבצעיים הפועלים בכל שכונות העיר ובכל יחידות השיטור, כ-2,200 שוטרים. מצלמות גוף חולקו באופן רנדומלי למחצית מהשוטרים (קבוצת המחקר) והמידע שנאסף הושווה לשוטרי העיר שלא צוידו במצלמות (קבוצת הביקורת).
השפעת מצלמות הגוף נבחנה בחמישה מישורים: הפעלת כוח על ידי השוטרים; תלונות אזרחים; ביצוע מעצרים בשל הפרעה לשוטר; הגשת כתבי אישום בעקבות האירוע; ותוצאות המשפט.
ממצאי המחקר עומדים בסתירה להנחות הקיימות בקרב אנשי מדיניות וחוקרים על התועלת הצפויה משימוש במצלמות גוף. בכל המישורים שנבחנו לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, ואף שהחוקרים מתבטאים בזהירות הם קוראים לאנשי השטח למתן את הציפיות מהשימוש בכלי זה וליישם אותו באופן זהיר ואחראי.
ומה בישראל?
בדומה למשטרות אחרות בעולם גם משטרת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך מהיר לציוד שוטרי התנועה ושוטרי הסיור במצלמות גוף. במהלך שנת 2016 ותחילת שנת 2017 בוצע במשטרה פיילוט שבו השתתפו 138 שוטרים שצוידו במצלמות גוף. מחקר מלווה של שלב הפיילוט מצא כי בתחנות משטרה בהן נעשה שימוש במצלמות גוף נרשמה ירידה של בין 25% ל-35% בתלונות הציבור, וכי שוטרים שהשתתפו בפיילוט, ואזרחים שהיו מודעים לכך שהפעילות המבצעית מצולמת, דיווחו על שביעות רצון גבוהה. ראו כתבה של יניב קובוביץ מחודש מאי 2017 https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.4126477
נוכח ממצאי הפיילוט נמצאת משטרת ישראל בהליכי מכרז לרכישת 8,000 מצלמות גוף, במטרה לצייד בשנים 2018-1019 את שוטרי ישראל במצלמות גוף.
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
______________________ מצגת של המחקר של ה-THE LAB @ DC
