תקציר: פרשנותו של הרמב"ם לסיפור 'סולם יעקב', מזכירה מאוד את משל המערה של אפלטון. משל זה הוא אחד התיאורים המוכרים ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועד לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החכמה. גם כאשר הפילוסוף - האדם שיצא מבורות לחכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם…

עודכן ב- 6 בדצמבר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בפרשת ויצא בספר בראשית, מסופר בהרחבה על בריחתו של יעקב מביתו לחרן, מפני זעמו של עשו. בדרך הוא חולם חלום ייחודי, שמתואר באופן הבא על ידי הפסוקים: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"[1].

אולם ההפתעה מגיעה בהמשך החלום. יעקב רואה את האל ניצב עליו, כאשר לא ברור מהטקסט, האם האל ניצב בראש הסולם, או שמא יעקב רואה אותו ניצב סמוך אליו. האל מברך אותו בברכה דומה לזו שבירך בה את אבותיו, שבה כלולים הבטחה על ירושת הארץ, וריבוי זרעו, יהיה עמו באשר ילך ויגונן עליו.

יעקב קם משנתו נפעם, ואומר דבר את המילים הבאות: "אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי... מה נורא המקום זה, אין זה כי אם בית אלוהים ושער השמים"[2]. ומאז ועד היום חלום זה ומשמעותו מעסיק ללא הרף את פרשני המקרא וחוקריו.

קודם שניכנס לעובי הקורה אודות משמעות חלום יעקב, קובע בנו יעקב [3] כי ספר בראשית הוא ספר החלומות, על ריבוי החלומות הכתובים בו. לדבריו, החלומות הרבים בספר מחולקים לשני סוגים:

• האחד – חלומות שבהם מדבר האל אל האדם, כדוגמת הדיבור של האל אל אבימלך לאחר שלקח את שרה לארמונו [4];
• והשני – חלומות אשר באמצעותם מדבר האל אל האדם, כחלומות יוסף, שר המשקים, וחלומות פרעה [5].

חלום יעקב, אם כן, מכיל דיבור ישיר של האל, אבל הוא מכיל תמונות רקע, שהן המוטיב הקיים בסוג השני של החלומות, כך שבעצם חלום יעקב מורכב משני סוגי החלומות האלה גם יחד.

חלום יעקב עצמו אינו ייחודי בספרות של העת העתיקה...

הוא מופיע קודם לכן באפוס נרגל וארשכגל:

בגרסה האשורית של האפוס נאמר: "עלה נמטר בסולם הארוך של השמים, ירד נרגל בסולם ארוך מן השמים"[6]. רוצה לומר, שאין המדובר כאן בסולם רגיל, כפי שאנו מכירים מחיי היום יום, אלא בדרך אל השמים המגיע לשער השמים או לאל.

פרשנות זו של הסולם מתאימה מאוד גם לחלום יעקב, והסולם יכול להיחשב כסוג של דרך אל האל, או שליחיו המלאכים. יעקב שנמצא במצוקה נפשית בגלל בריחתו מחפש משענת ועזרה, ובחלום שלו קיים מענה לדרישותיו אלה.

הרמב"ם מסביר את חלום יעקב, באופן שונה בתכלית

ראשית, לפי דרכו של הרמב"ם, קיימים שני סוגי משלים במקרא:

• האחד - שמביע רעיון כללי, ואין לכל מילה בו חשיבות או פרשנות בנמשל;
• והשני - שכל דבר המוזכר במשל יש לו משמעות בנמשל.

דבריו אלה מובאים בפתיחה למורה נבוכים (ראו תמונת כריכה משמאל) [7]:" ודע, כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים: מהם משלים שכל מלה שבמשל יש בה עניין; ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל העניין ההוא בנמשל, ויבואו במשל דברים רבים מאוד אין כל מלה מוספת עניין בנמשל, אבל הם ליפות המשל... או להפליג בהסתיר העניין הנמשל... (או להוסיף כיסוי על ההסתר שלו).

אמנם דמיון המין הראשון ממשלי הנבואה – אומרו (משל למין הראשון הוא מה שאמר הכתוב): "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". כי אומרו: "סולם" יורה על עניין אחד, ואומרו "מוצב ארצה" – יורה על עניין שני, ואומרו: "וראשו מגיע השמימה" יורה על עניין שלישי, ואומרו: "והנה מלאכי אלוהים" יורה על עניין רביעי, ואומרו: "עולים" יורה על עניין חמישי, ואומרו "יורדים" יורה על עניין ששי, ואומרו: "והנה ה' ניצב עליו" יורה על עניין שביעי – הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לעניין מוסיף בכלל הנמשל" (בכללות הדבר הנמשל). לשון אחר: חלום יעקב הינו משל שכל מילה בו טעונה במסר פרשני עמוק.

בהמשך דבריו במורה נבוכים, אומר הרמב"ם כי חלום יעקב, הוא חלום פילוסופי, האומר כי מנהיג רוחני של הציבור, שזכה להתגלות והבנה מעמיקים, המסומלים בקצה הגבוה של הסולם, יש עליו לרדת אל העם וללמדם, כדי שלא יישארו בבורותם כדלקמן: "הפירוש של המילה ניצב או יצב) יש שהוא במשמעות של קביעות והתמדה: דברך ניצב בשמים (תהלים קי"ט, 89).

כלומר, קבוע ומתמיד. כל מה שנאמר משם זה כלפי הבורא הוא במשמעות זאת: והנה ה' ניצב עליו (בראשית כ"ח, 13) - קבוע, מתמיד עליו, כלומר, על הסולם אשר קצהו הראשון בשמים וקצהו האחרון על הארץ, ובו מטפס ועולה כל מי שעולה עד שהוא משיג בהכרח את מי שעליו, מכיוון שהוא קבוע ומתמיד בראש הסולם וברור שמה שאני אומר "עליו" הוא על דרך המשל הזה שהומשל. ומלאכי אלוהים (בראשית כ"ח, 12) הם הנביאים, אשר נאמר עליהם בבירור: וישלח מלאך (במדבר כ', 16); ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים (שופטים ב', 1). מה מושלם דברו עולים ויורדים: העלייה לפני הירידה, כי אחרי העלייה וההגעה אל שלב ידוע של הסולם, תבוא הירידה עם הצו שקיבל להנהיג את אנשי הארץ וללמדם. דבר זה מכנים בשם ירידה, כפי שביארנו"[8].

פרשנות זו מזכירה מאוד את משל המערה של אפלטון [9]. משל זה הוא אחד התיאורים המוכרים ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועד לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החכמה. גם כאשר הפילוסוף - האדם שיצא מבורות לחכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם.

כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים. המשל נכתב בידי אפלטון על רקע הוצאתו להורג של סוקרטס [10]. אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס, והוא מתקשה להאמין כיצד הוציא השלטון אדם שכמותו להורג. אפלטון רוצה במדינה שבה ייתנו כבוד והערכה לאנשי הפילוסופיה, ודעה זו מובאת במשל באופן שאינו משתמע לשתי פנים. הרמב"ם סמך את ידו על תובנה זו, ומלבישה על חלום יעקב. אחרית דבר. ספר בראשית המכונה גם ספר החלומות מכיל בתוכו את חלום יעקב. הז'אנר של סולם המופיע בחלום אינו חדש, והוא מופיע כבר באפוסים המסופוטמיים והאשוריים, סולם במשמעות של שער השמיים או הדרך המגיעה לאל. מנגד מפרש הרמב"ם את חלום יעקב כמשל, שכל מילה בו טעונה משמעות פילוסופית.

בשורה התחתונה אומר הרמב"ם כי חלום זה מייצג את הצורך להישמע אל דברי הפילוסופים באותו דור. אין ספק שפרשנותו זו חריגה ונועזת ביותר, ואין פלא שהיא לא התקבלה בצורה גורפת. אבל הרמב"ם בדומה לאפלטון, לא חיפשו אהדה או פופולריות בקרב הציבור, אלא כיוונו תמיד לאמת האישית שלהם, בין אם היא מקובלת ובין אם לאו.

[לאוסף המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויצא;
• אוסף המאמרים על הרמב”ם.

מקורות והעשרה    

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/12/19.
• אבי הראל (2016), קרקע ושמים – מבט נוסף על חלום יעקב, ייצור ידע, 14/12/16.

הערות

[1] בראשית, פרק כ"ח, פסוקים י"ב י"ג.

[2] שם, פסוק ט"ז.

[3] בנו יעקב (Benno Jacob) ‏רב רפורמי בגרמניה, פרשן תנ"ך מודרני, בפרשנותו למקרא עשה יעקב שימוש נרחב בהוכחות לשוניות ובהוכחות מתוך ההקשר. הוא הביע התנגדות חריפה לביקורת המקרא. 1862 - 1945. הספר הרלוונטי למאמרנו זה הוא - Das erste Buch der Tora, Genesis. bersetzt nd erklrt von Benno Jacob, Schocken Verlag, Berlin 1934(ראה הערה 5).

[4] בראשית, פרק כ', פסוק ג'.

[5] מתוך ליבוביץ, נ, עיונים בספר בראשית, הסוכנות היהודית, 1970, עמוד 208. ראה גם - אבי הראל: קרקע ושמים מבט נוסף על חלום יעקב, ייצור ידע, דצמבר 2016.

[6] כהן, ח. המוטיב הספרותי של סלם יעקב, מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, באר שבע תשנ"ז, עמ' 22 24.

[7] רמב"ם, מורה נבוכים, פתיחה (מהדורת שוורץ).

[8] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק א', פרק ט"ו. (מהדורת שוורץ).

[9] ראה כתבי אפלטון, כרך שני, תרגם י. ליבס, שוקן, ת"א, 1979, עמודים 421 460.

[10] סוקרטס, פילוסוף יווני, נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית. 470 399 לפנה"ס. על משפטו והוצאתו להורג בבחינה מחודשת של המקורות היוונים ראה - סטון, א. פ. משפטו של סוקרטס, ספרי עליית הגג, 2015.