[הצמח הקטן והחביב שהפך למפלצת... צילום מסך מתוך טריילר הסרט "חנות קטנה ומטריפה". אנו מאמינים כי נעשה בתמונה שימוש הוגן]

רבים מסתכלים ומשתאים על דרישות החרדים ההולכות וגוברות, ויוצאות משליטה, כשחברי הכנסת שלהם עומדים חסרי אונים מול הסחף הנוטל אותם עימם; מאיים להביא לקץ את הקדנציה הטובה ביותר למגזר הזה מאז ומעולם; ולהביא לתגובת נגד, שתעלה שוב לעמדות השפעה, כוחות אנטי דתיים.

התופעה הזו - בלתי הגיונית ככל שתהיה - היא טבעית, וכנראה בלתי ניתנת לעצירה. מערכת צוברת עוד ועוד כוח. במקום להאיט את התהליך ולהרגיל את הסביבה לגידול שחל בהישגיה, היא מגבירה את דרישותיה, ככל שהיא משמינה... לבסוף, היא גורמת לגורמים אחרים בסביבתה, אפילו כאלה שהיו עוינים זה לזה, להתאחד כנגדה ולהקהות את הישגיה. זה קורה בבית, בבית הספר, בצבא, במקומות העבודה, בכלכלה וגם בפוליטיקה.

המחשה מצוינת לכך מצויה בקומדיית האימה האמריקאית, The Little Shop of Horrors משנת 1960, שנכתבה על ידי צ'ארלס ב' גריפית, בבימויו של רוג'ר קורמן (שמכונה בעברית: חנות קטנה ומטריפה). הסרט, שזכה למספר גרסאות - בפילם ובהצגות - הינו פארסה על עובד לא-יוצלח בחנות פרחים כושלת, שמגדל צמח הניזון מבשר ודם אנושיים. הצמח גדל מעציץ חמוד לממדים מפלצתיים, עד שהתאווה הזו, ל'עוד ועוד ועוד', משבשת את כל הישגיו:

בסרטון: הטריילר של חנות קטנה ומטריפה:

הכלל הוא כזה:

• כשיש לך קצת, אתה רוצה עוד.
• כשיש לך עוד, אתה רוצה יותר, עד שאתה נקלע למה שמכונה, תסמונת הצלחת היתר (Overachieving), ומאבד את הכל.
• וכשאתה מאבד את הכל - אתה מבין שיכולת להסתפק בקצת פחות, ולא לעורר עליך את כולם...

זו דרכו של מאבק העוצמה במערכות מורכבות, ולתופעה הזו יש גם שם: ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת

מערכת מורכבת היא מערכת הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה. בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה למהפכי עוצמה: שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות. משמע, בתוך היתרון מסתתר חיסרון, ולהפך; בתוך ההצלחה גדלים זרעי הכישלון; וככל שהעליה מהירה יותר כך גדלים הסיכויים של קריסה מהירה בהתאמה.

התהליך הפרדוקסלי נראה כך:

• צבירת עוצמה;
• נקודת שיא;
• הידרדרות;
• והיפוך ברמת העוצמה.

חוכמת הוואלס

בשל כל אלה, בעלי עוצמה חכמים (יש בודדים כאלה) נוקטים במה שמכונה 'שיטת הוואלס': שניים לפנים, אחד לאחור: להתקדם ולכבוש עוד 'טריטוריות', לאט ובסבלנות; או כפי שחרז זאת יחיאל מוהר בשיר 'ליפא העגלון': "אז ליפא העגלון אומר; שקצת פחות זה קצת יותר; צריך למתוח המושכה; וקצת לקחת חזרה... "

[בתמונה משמאל: חוכמת הוואלס... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ashley Van Haeften לאתר flickr]

אתה הבנת את זה ליצמן?

.