[מקור התמונה: פייסבוק]
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]
תגידו, לא מוזר לכם שנעדר מקומה של המשטרה מסערת ההטרדות המיניות הסוחפת את מקומותינו?
שהרי, תופעת האינטרנט "MeToo#" (ראו כרזה למעלה) כבר איתנו מאז אוקטובר 2017, לאחר שנחשפה פרשת הארווי ויינסטין. היא התאזרחה בישראל ב-18 באוקטובר 2017, עת פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת שער נרחבת בנושא הטרדה מינית ואלימות מינית בליווי ההאשטאג "גם אנחנו".
מאז ידענו נשים רבות שקמו וחשפו הטרדות מעברן.
[בתמונה משמאל: ביוש ארגוני - המשטרה והויאגרה. כרזת מחאה בפייסבוק, מהימים הקשים של 2015...]
והשוטרות, איפה הן?
משטרת ישראל עברה 'טיהור' - מדורג אך יסודי, בתחום זה - בין השנים 2015-2013, הרבה לפני ארגונים אחרים, שרק מתחילים להתמודד עם התופעה באמת. ה'טיהור' הזה הגיע לשיאו בפיטורי סגן המפכ"ל, נסים מור, בינואר 2015 (ראו כרזת מחאה למטה); ובהשעיית מפקד מחוז חוף, חגי דותן, חודש לאחר מכן.
בעקבות זאת, היא גם עברה ביוש (שיימינג) ציבורי חסר תקדים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, שסייע ביצירת המוטיבציה הארגונית הנדרשת לשינוי. במאמר זה - בעיקר בסופו - שילבתי, להמחשה, כרזות מחאה רבות של אזרחים, שנוצרו בשיא תקופת הטיהור, בתחילת 2015.
[להרחבה בנושא ביוש (שיימינג), לחצו כאן]
[בתמונה למעלה: ביוש ארגוני - כרזת מחאה בפייסבוק על פי הספר "אבא שלי מפכ"ל שהוציאה המשטרה לכבוד סיום תפקידו של המפכ"ל, יוחנן דנינו]
האנטומיה של ההטרדות במשטרה
אופיים של היחסים המיניים בין קצינים לקצינות ולשוטרות היה, בדרך כלל, שונה מהטרדות במקומות עבודה אחרים, בגלל תרבותה הארגונית הייחודית. פעמים רבות, הם הזכירו יותר 'קשרי נוחות' בין 'לוחמים' בשדות בקרב של הפוליטיקה הארגונית המשטרתית. היזמה באה, פעם מצד הקצינים ופעם מצד השוטרות / הקצינות. הגמול היה ברור לשני הצדדים, וגם לסביבה. למירב היכרותי האישית את התופעה, לסירוב לקשר לא היו מחירים (אבל כמובן שגם לא תועלות...).
[להרחבה בנושא התרבות הארגונית במשטרה, לחצו כאן]
לכן, תלונות על הטרדה מוגשות, בדרך כלל, על רקע 'מלחמות ארגוניות', זבות דם, בין צדדים בארגון. כזו למשל היא פרשת התלונה בגין הטרדה מינית כנגד מפקד להב 433, רוני ריטמן. המתלוננת נגד ריטמן היא חברתו של סגנו לשעבר, גיא ניר, ששימשה כמזכירתו.
בנובמבר 2015 הגיש ניר תלונה למח"ש על אי סדרים לטענתו ביחידת להב 433 ועל קנוניה נגדו מצד מפקדו, רוני ריטמן. בדצמבר 2015 הוצא לחופשה כפויה בעקבות ממצאים של ועדת בדיקה בעניינו, שהעלו חשד לביצוע עבירות משמעת במגוון תחומים. ב-14 ביולי 2016, חתם השר לביטחון הפנים על ביטול מינויו של ניר וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת המשטרה והתיר לה לבצע את המהלך.
כל ניסיון להבין את התלונה על הטרדה מינית כנגד ניצב ריטמן, במנותק מה'סיפור הגדול' (שרק חלקו הובא כאן ויש בו גם 'גיבורים' נוספים), יהיה חסר ומוטה מאוד!
[בתמונה: ביוש ארגוני - קריקטורה שפורסמה בפייסבוק, בעקבות פרשית ניצב רוני ריטמן, נוב' 2015]
למרות כל האמור לעיל, היו במשטרת ישראל גם הטרדות מיניות 'קלאסיות' (שאינן מחוברות להקשר אחר בפוליטיקה הארגונית), בעיקר בתחום היחסים בין מפקדים לשוטרות שח"ם (הצעירות שמשרתות שירות צבאי במשטרה). המדים הכחולים שלבשו בנות השח"ם הטעו את השוטרים והקצינים לחשוב שמדובר בשוטרות, הפועלות על פי אותה תרבות ארגונית. אבל הבנות הללו, פעמים רבות, לא היססו להתלונן, והמטרידים שילמו על כך את המחיר.
ויש כמובן גם את התופעות של הטרדת מתלוננות הנזקקות לשירותי המשטרה, ולא של שוטרות. זאת, תוך ניצול מעמד (ראו כרזת מחאה למטה, שפורסמה בפייסבוק בהקשר זה. התופעות הללו הינן פועל יוצא של סטייה אישית של בעלי תפקיד, ולא תופעה תרבותית. תמיד יהיו כאלה שיצליחו להסתנן למערכת ולעשות זאת, אבל בסך הכל, תופעות אלה היו נדירות ותהיינה נדירות עוד יותר בעתיד, בגלל הרגישות הפיקודית הרבה לנושא:
[בתמונה: ביוש ארגוני - כרזה שפורסמה בפייסבוק כנגד הטרדת מתלוננות, 2015]
איך התנקתה המשטרה מהטרדות מיניות?
המשטרה בעקבות צה"ל
עד 2013 הייתה היו ההטרדות מוגנות על ידי הקודים הלא כתובים של התרבות הארגונית וקוד הנאמנות. יציאה 'החוצה' משמעה פגיעה בקודים הללו. משמע, סוף הקריירה של המתלונן. על כן, לא נחשפו תלונות לציבור הרחב, ומקרים שנתגלו, טופלו - אם בכלל - 'בתוך הבית'.
ההתעוררות בתחום זה בצה"ל - בסוף העשור הראשון ובעשור השני של המילניום - הולידה שורת מהלכים גם במשטרת ישראל, ששיאה היה במינוי יועצת למפכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) ב- 2013. נקבעה חובת הדיווח על הטרדות מיניות, ואי דיווח הוגדר כעבירה חמורה, שענישה משמעותית בצידה.
אבל דרכה של תרבות ארגונית, שהיא מתרגמת איסורים בהקשר הספציפי הרלוונטי לה. חובת הדיווח לא נתפסה כציווי ערכי, אלא ככלי מלחמה: אם בעלי העוצמה בארגון החריגו את הדיווח על הטרדות מיניות מיתר איסורי הדיווח של התרבות הארגונית, אזי, נוצר פתח לעשות שימוש בהטרדות ככלי אפקטיבי במלחמות הפוליטיקה הארגונית.
"הממזרים שינו את הכללים..."
ה"קרבן" הראשון ששילם את מחיר השינוי ("הממזרים שינו את הכללים ושכחו לספר לי...") היה ניצב ניסו שחם - מפקד מחוז ירושלים (ראו כרזת מחאה למטה), שפוטר באוקטובר 2013 לאחר שנחשד בביצוע עבירות מין בשוטרות. במהלך משפטו הודה שחם בקיום יחסי מין עם שוטרות שהיו תחת פיקודו. גם פה היה כמובן סיפור בתוך סיפור, והסיפור יצא החוצה' מסיבות 'פוליטיות'.
[בתמונה: ביוש ארגוני - כרזת מחאה בפייסבוק של אזרח, יולי 2015]
הדיווח על הטרדות מוחרג מ'קוד הנאמנות'
משמעותי הרבה יותר לתהליך 'התנקות המשטרה מהטרדות' היה ספיח של פרשת שחם: תת ניצב נסים אדרי (ראו תמונה למטה) הורשע בבית הדין המשמעתי של המשטרה ופוטר, משום שלא דיווח על הטרדות מיניות במשטרה בפרשת ניסו שחם, אף שידע עליהן.
כך הובהר לכל, באופן מעשי, שקוד הנאמנות איננו כולל יותר חיפוי על מטרידים. עתה נפתח לכולם השימוש בדיווח כ'כלי מלחמה'. זה היה הטריגר ל'כדור השלג' המתגלגל של חשיפת מקרי הטרדות כלי לחיסול חשבונות, ששיאו היה ב'פרשת הניצבים': עזיבה רבתי של סגל הפיקוד הבכיר, בין היתר מסיבות של הטרדות מיניות של כפיפות (היו גם סיבות רבות נוספות...).
[בתמונה: תנ"ץ נסים אדרי. פיטוריו נתנו את הלגיטימציה להחרגת הדיווח על הטרדות מיניות מקוד הנאמנות המשטרתי... התמונה היא צילום מסך]
[להרחבה בנושא קוד הנאמנות, לחצו כאן]
מהפך: התרבות הארגונית הפכה ללוחמת העיקרית בהטרדות המיניות
כך עברה המשטרה את תהליך ה'טיהור' ממטרידים מיניים, הרבה לפני אחרים, בדרך של פרדוקס: הגורם העיקרי להטרדות מלכתחילה - התרבות הארגונית המשטרתית - הופך למגן העיקרי מפני הטרדות כיום... (כמובן מהסיבות הלא נכונות...).
מרגע שהפכו התלונות כלי בלוחמה הפוליטית הפנים ארגונית, הוצפה המערכת בתלונות אנונימיות - רבות מהן שקריות - בדרך כלל לפני מינויים (זו הסיבה אגב, שהמפכ"ל אלשיך יצא נגד התלונות האנונימיות, אבל זה נושא למאמר אחר...).
אבל השוטרים הם עם שמסתגל מהר לשינויי המציאות:
כיוון שאף אחד לא מתנדב לתת בידי יריביו בארגון את הגרזן שיתיז את ראשו מעליו, ההטרדות המיניות נכחדו מהנוף המשטרתי (נשאר רק 'דור המדבר' שפרש, או שפרש ממירוץ הקידום, על מנת שלא לעורר תלונות מן העבר). שהרי כבר אמרנו: פעמים רבות גם תוצאות נכונות מושגות מהסיבות הלא נכונות...
כיוון שה'הטרדות' הן כלי 'חיסול' אפקטיבי בפוליטיקה הארגונית, עוד נחווה, מן הסתם תלונות - הן אמתיות והן תלונות שווא. התלונות הללו לא יצוצו בעקבות מבצעים ויראליים נוסח "MeToo#". מבצעים כאלה רחוקים מהתרבות המשטרתית, הן באופי והן בעיתוי. תלונות תוגשנה, בדרך כלל, ברגעי השיא של הפוליטיקה הארגונית, בתקופות מינויים.
אבל כתופעה המעוגנת בתרבות הארגונית, ניתן כבר לומר שסיפור ההטרדות במשטרה רחוק מאחורינו. הוא הפך זר לדנ"א המשטרתי!
[בתמונה: המשטרה כבר עברה חיטוי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי CDC Global לאתר flickr]
הביוש (שיימינג) שבעקבות חשיפת התופעה
בכל 70 שנות המדינה, קשה לזכור ארגון שבוייש ציבורית כמו השיימינג שעברה המשטרה בשיא תקופת ה'טיהור', בתחילת 2015. לפניכם מגוון, חלקי מאוד (נראה לי מוגזם להעמיס עוד...) מכרזות המחאה שפרסמו אזרחים בפייסבוק, ומסרטוני המחאה שפרסמו אמנים, באותה עת. ההשפלה הארגונית חסרת התקדים הזו, הייתה ללא ספק זרז משמעותי להשתנות...- חגיגה במשטרה: דורי בן זאב, 6 בפברואר 2015:
-
לויס אפוטה - לסרט שעובר על המשטרה דרושים ניצבים:
- משטרת ישראל לשירותך - כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- מתוך הפייסבוק: ילדים מתחפשים לניצבים: בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, פורים, מרץ 2015:
- בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, פורים, מרץ 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק על רקע פיטורי סגן המפכ"ל:
- מודעה בפייסבוק בעקבות ההטרדות המיניות במשטרה - ינואר 2016:
- ועוד בעקבות פרשת הניצבים (המקור: פייסבוק)
- הניצב שאהב... (המקור: פייסבוק)
- ניצב אחד משכיב... (המקור: פייסבוק)
- חרמן, אוהב אתגרים? ... (המקור: פייסבוק)
- חרמן, מקומך איתנו... (המקור: פייסבוק)
- בידי מי אנחנו (הציבור) נתונים... (המקור: פייסבוק)
- תגובה למחאה נגד מינוי גל הירש למפכ"ל (שסוכל). המקור: פייסבוק
- המחאה המשטרתית על מינוי גל הירש (המקור: פייסבוק)
- ניסו שחם ככריכה של ספר ילדים (בעקבות הספר "אבא שלי מפכ"ל"...
- כרזת מחאה בפייסבוק, בעקבות ההטרדות המיניות במשטרה, מרץ 2015:
- "העולם התחתון"... כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- "בדיקת היריון" כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015
- "עוגת פרידה לניצב" - כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- "50 גוונים של אפור" - כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- "קמע נגד הטרדות מיניות". כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- "אולימפיאדת הניצבים" - כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- "להיות בן של ניצב" - כרזת מחאה בפייסבוק, מרץ 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- פרשת ניצבים: כרזת מחאה בפייסבוק. היוצר: שקמה תבור. פברואר 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- כרזת מחאה בפייסבוק: פברואר 2015:
- "משטרת התנוחה" - כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- "אם תצאי ככה מהבית יבוא שוטר" - כרזת מחאה, בפרואר 2015:
- "תכנית המפנה" - כרזת מחאה בפייסבוק, בפרואר 2015:
- וכרזה נוספת עם אותה תמונה, פברואר 2015:
- "המיטה הארצית" - כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- "קפה ממזכירת ניצב" - כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- "משפט פיתגורס" - כרזת מחאה בפייסבוק, פברואר 2015:
- "הותר לפרסום..." - כרזת מחאה, בפרואר 2015:
-
- בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, ינואר 2015:
- בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, ינואר 2015:
- בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, ינואר 2015:
- בעקבות פרישות ומעצר הניצבים על רקע הטרדות מיניות, ינואר 2015:
[לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]