[בתמונה: חאג' כארים ג'רושי סופר סטאר... הוא גוזר קופון בפרשת חטיפת הילד דרמת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה ב-10 ביולי 2018, ומצליח להשיבו... פרודיה של עו"ד פנחס פישלר על מצבה של המשטרה בפרשה זו...]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
משפחת ג'רושי הענפה מרמלה מצליחה ליצור בעשור האחרון תמהיל של מכובדות ועסקים חוקיים מחד גיסא; וקבוצות פשע מאידך גיסא. כך למשל הצליח חאג' כארים ג'רושי להפוך לדמות שאפילו המשטרה נעזרת בה, ולככב בסצנת הסיום של דרמת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה, ב-10 ביולי 2018, ומצליח להשיבו לחיק הוריו...
השילוב הזה אידאלי למשפחות פשיעה, ועמדנו על יתרונותיו בפרשת ח"כ דוד ביתן. העסקים החוקיים מאפשרים למשפחה חזות מכובדת וכלי להלבנת כספים. העסקים המפוקפקים משמשים אמצעי שכנוע סמוי ואפקטיבי לעסקים החוקיים. למשל, הקבלן ג'רושי ניגש למכרז. מי יעז להעדיף אחר על פניו? שלא לדבר על טובות ההנאה ה'קטנות' שהוא יכול לסדר למארגנים, תמורת זכייתו...
השילוב האפקטיבי הזה מתגשם, אפוא, באופן אופטימלי, במשפחת הפשע ג'רושי.
משפחה זו היא ארגון פשיעה ערבי ישראלי - על בסיס חמולתי - שבסיסו במתחם המשפחה הגדול והמבוצר בשכונת ג'ואריש ברמלה. בראשו עומד רמדאן מילאד ג'רושי, בשנות ה-70 לחייו.
המשפחה השכילה לכרות בריתות עם ארגוני פשיעה יהודיים, בעיקר בתחום הסחר בסמים. במשך שנים רבות היה ארגון ג'רושי בקשר טוב עם יצחק אברג'ל, ובין הארגונים היה שיתוף פעולה פורה (איפרגן, 2017).
[בתמונה משמאל: יצחק אברג'יל; צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון, 21/5/15]
[להרחבה בנושא יצחק אברג'יל, לחצו כאן]
הונו של ארגון ג'רושי מוערך ב- 200 מליון ש"ח, והוא מגלגל מידי שנה מאות מיליוני שקלים (איפרגן, 2017).
לשם השוואה, הונה של משפחת הפשע העשירה בישראל, משפחת מוסלי (המשכילה, גם היא, לשלב עסקים לגיטימיים וכאלו שפחות...) נאמד בכ-450 מיליון שקל.
[בתמונה משמאל: אלי מוסלי כבסיס השוואה. השילוב המצוין שבין עסקים לגיטימיים ועסקי פשיעה. מקור התמונה: משטרת ישראל]
[להרחבה על אלי מוסלי, לחצו כאן] [להרחבה על יוסי מוסלי, לחצו כאן]
תחומי העיסוק שלו מגוונים: בוררויות בין אזרחים, אנשי עסקים ועבריינים שהסתכסכו, גביית דמי חסות מבעלי עסקים ומקבלנים באתרי בנייה בתמורה לאי הריסתם ופגיעתם; ניהול 'קלאבים' (מועדוני הימורים); מחרטות לזיוף מטבעות של עשרה שקלים; סחר בקוקאין המוברח מאירופה ודרום אמריקה לישראל; שליטה ב'כספומטים' למכירת סמים בלוד, רמלה, רחובות ובישובים אחרים בשפלה; מעורבת בהלבנת הון וברכישת קרקעות, עסקים ודירות באזור ראשון לציון ורחובות; סחר בנשק; ועוד (איפרגן, 2017)
ארגון זה ידוע באלימות הרבה שהוא מפגין, ולזכותו רשומים עשרות חיסולים של עבריינים מתחרים או חמולות שניסו להשתלט להם על הטריטוריה (איפרגן, 2017).
ראש המשפחה, מילאד ג'רושי, הוא יעד וותיק ומרכזי של המשטרה. הוא נעצר מספר פעמים בשנים האחרונות, ושוחרר לאחר שלא הצליחו להוכיח את מעורבותו במקרי פשיעה חמורים (איפרגן, 2017) (אלי, 2015).
אחד היריבים המרים והוותיקים של הארגון הוא שלום דומרני. כמה מחברי הארגון היו מעורבים, על פי חשד המשטרה, בחיסולים של עבריינים בכירים באשקלון, בהם מקורבים לדומרני (איפרגן, 2017) (אלי, 2015).
[בתמונה: שלום דומרני (מימין) עם עורך דינו. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
[להרחבה על ארגון דומרני, לחצו כאן]
בני המשפחה מסוכסכים מזה שנים רבות גם עם ארגון קארג'ה - סכסוך שגבה מחיר דמים יקר של עשרות בני אדם שנרצחו. בשנים האחרונות הוכרזה הפסקת אש בין החמולות ולא נרשמו תקריות חריגות. כמו כן,
לפני כעשור - בעיקר לאחר הסכסוך המדמם עם ארגון דומרני, ולאור ההון הרב שנצבר במשפחה - פרשו חלק מבני המשפחה מפשיעה (לפחות הצהרתית). חלקם עזב את ג'ואריש, והם התמקדו בעסקים חוקיים, כעבודות עפר, בניה, שמירה וכמובן, בוררויות. ניתן למנות עליהם את עלי ג'רושי וחוסאם ג'רושי (שנעצר בפרשת ח"כ ביטן, בדצמבר 2017). מאז הם חיים בעצם בצל החוק, כאשר די בשם המשפחה לפתוח עבורם דלתות ומכרזים, ולגרום לאחרים לעשות את רצונם (כהן, 2017)
| יחסי עבודה | יריבויות משמעותיות |
| משפחת אברג'יל | משפחת קראג'ה, שלום דומרני |
הצמיחה של משפחות הפשע הערביות
משפחת ג'רושי היא אחת ממשפחות הפשע הגדולות במגזר הערבי, המאוגדות על בסיס חמולתי.
הלחץ המשטרתי הגדול שבו נתונים ארגוני הפשע היהודיים בישראל, בעשור האחרון, היווה הזדמנות צמיחה אדירה למשפחות הפשע הערביות מארבע סיבות עיקריות:
- סיום המלחמה המיתולוגית בין משפחות ג'רושי וקראג'ה אפשר להן להתחיל להתמקד בסביבתם וב'עסקיהם'.
- המשפחות היהודיות נזקקו לבעלי ברית במלחמותיהן נגד משפחות יהודיות אחרות, ו'אין ארוחות חינם'...
- התערערות מעמד המשפחות היהודיות והיחלשותן, אפשר לנגוס בטריטוריות שלהן.
- הקשיים שעומדים בפני המשטרה בפיצוח המשפחות הללו גדולים הרבה יותר מהקשיים שבהתמודדות עם המשפחות היהודיות: המבחנה החמולתי מקשה על החדרת סוכנים ו/או גיוס עדי מדינה, וכל חיכוך איתם מהווה מבצע צבאי ממש. איפרגן (2017) מצטט גורם במשטרה שטען כי "כל מבצע בשכונה של ג'רושי מאלצת אותנו להפעיל לא פחות ממאה שוטרים כולל לוחמי מג"ב, יס"מ ויחידות מיוחדות כדי להתגבר על ההתנגדויות של חברי הארגון".
[להרחבה על משפחת הפשע קראג'ה, לחצו כאן]
הידע הציבורי הקיים על המשפחות הללו קטן בהרבה מזה הקיים על משפחות הפשע היהודיות. שכן, הם מצויות 'מתחת לרדאר' ולתחומי ההתעניינות של הציבור היהודי, והתקשורת אינה עוסקת בהן באינטנסיביות שבה מסוקרים הארגונים היהודיים. הסתבכותו של ח"כ ביטן הוא היוצא מן הכלל, שגרם לתקשורת הישראלית לעסוק הרבה במשפחת ג'רושי [למשל: כהן, 2017; איפרגן, 2017].
שנות התשעים של המאה הקודמת: מלחמת קראג'ה -ג'רושי
בין שתי המשפחות שהתגוררו בשכנות בשכונת ג'ואריש ברמלה התנהל מאבק עקוב מדם - שנמשך שמונה שנים ושבמהלכו נרצחו 24 בני אדם. הסכסוך נסב סביב מאבקי שליטה בשוק הסמים, וכלל צבירת אמצעי לחימה רבים, נשק, לבנות חבלה ואפילו מטול לאו, שהופעלו נגד המשפחה היריבה. כל ניסיונות הסולחה והגישורים למיניהם נכשלו. גם הכנסת כוחות מובחרים של המשטרה לשכונה - דוגמת היחידה ללוחמה בטרור - לא הרגיעה את הרוחות (כהן, 2017) (סומברג, 2002).
ראש עיריית רמלה לשעבר, יואל לביא (ראו תמונה משמאל) - שעמד בראש העירייה בשנים בשנים 1993–2017 - סיפר על מאמצי הסולחה הללו (סומברג, 2002):
"הפתרון הראשוני נעשה דרך מנהיגים מקומיים שישבו עם כל חמולה בנפרד וניסו להרגיע. אחר כך הגיעו הסולחות, אבל כלום לא עזר... אני רואה בעיה גדולה בקיום סולחות. המשטרה מזמינה מכובדים הקשורים לעניין, אבל בפועל יוצא שקציני משטרה בכירים יושבים עם חבורת רוצחים. סביב המנהיגות החמולתית נמצאים חלק מהרוצחים, וחלק אחר שותפים לידיעה או מסייעים לרצח (סומברג, 2002).
היום לא מכבדים סולחות, זה היה תופס בעבר... והאוכלוסייה המקומית סרבה לשתף פעולה עם המשטרה... נכון, זה אבסורד שישנם מקומות שבהם שלטון הכוח גובר על שלטון החוק. התושבים ממאנים למסור מידע למשטרה, כי החמולות זורות אימה על התושבים ונוצר קשר שתיקה... ישנו כשל משטרתי בטיפול בבעיה, כי אין למשטרה - בגלל קשר השתיקה - יכולת להרשיע אנשים בבית המשפט. החמולות לא מכבדות את החוק, והן גם לא יכבדו אותו בעתיד (סומברג, 2002).
במקום לחנך אותן לאמץ דפוסי התנהגות מערביים, אנו משלימים עם העובדה שהם חיים במאה השמינית ועוד משלמים להם מיליוני דולרים, כדי שיעברו מקום בשביל לפתור ביניהם סכסוכים. זה אבסורד... (יחד עם זה...) במקרים כאלו הממשל צריך לאמץ דרכים לא שגרתיות (סומברג, 2002).
גם השר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני (ראה תמונה משמאל) התראיין בסוגיה זו: "בג'ואריש למדתי את הנושא לפני ולפנים, ורק בסופו של דבר הגעתי למסקנה של הפרדה. ניסינו כל פתרון עד שהגענו לפתרון הזה. סולחות וגישור וכל מה שאפשר למיטב הבנתי... הבעיה היא שצריך להגיע למצב שהחמולה מסכימה (לצאת לגלות) ... כשהעליתי בתחילה את הרעיון לא האמינו שנצליח, אבל זה הוכיח את עצמו" (סומברג, 2002).
[תמונתו של אביגדור קהלני משמאל היא צילום מסך מכתבת הערוץ השני]
אהרן פרנקו - לשעבר סגן מפקד מרחב השפלה ולימים, מפקד מחוז ירושלים ונציב שירות בתי הסוהר - היה בין קציני המשטרה שעמדו מאחורי היוזמה להפרדת הכוחות בג'ואריש: "הדור החדש במגזר הערבי אינו מכבד את המונח "סולחה"... בעבר במגזר הערבי היה כבוד, וסולחה הייתה סולחה. הגענו למצב שצעירים במגזר לא מתייחסים למבוגרים. אין מילה. התחלנו להבין שמאבדים את השליטה...
"... המשטרה יכולה להיות מתווכת, אבל חייבת להיות מעורבות עירונית. באירועים מסוג זה יכולים גם להיפגע חפים מפשע... (אנשי המשטרה) לא יכולים לעשות את זה לבד. צריך גיבוי של העירייה, של המחוז ובמיוחד של הרשויות הממשלתיות... אומרים למשטרה תעשו את העבודה, אבל (אם) אין שיתוף פעולה, המשטרה לא יכולה להתמודד לבד עם בעיה כזו. צריך התערבות עירונית, וזוו הייתה בג'ואריש. בהתחלה חשבו שרעיון ההפרדה הוא פסיכי, ואז בדקנו וראינו שזה אפשרי (סומברג, 2002).
[תמונתו של אהרן פרנקו משמאל צולמה על ידי משה שי, שירות בתי הסוהר]
גם אסף חפץ, לשעבר מפכ"ל המשטרה (ראו תמונה למטה משמאל) - שקודם לכן שימש כמפקד מחוז המרכז, והכיר מקרוב את הסכסוך בג'ואריש, התראיין בסוגיה זו:
"הדבר הכי קשה לטיפול הוא בנקמות דם. קשה לפתור את הבעיה, וגם הסולחות הנערכות מדי תקופה לא הוכיחו את עצמן כפתרון... מדובר במערכת אחרת עם נורמות שהן לא חוקיות, אלא נורמות שבטיות. במקרים כאלו המשטרה לא מהווה גורם מרתיע. יש שם אינטרסים אחרים, שבטיים או כלכליים. בזמנו בג'ואריש הבעיה נפתרה ברגע שנוצרה הפרדה, אבל הם עוברים למקומות אחרים". הפתרון הוא משולב, של המשטרה והרשויות. במקום בו העירייה לא תתערב, זה לא ייפתר... העיריה חייבת להיות מעורבת. אם ראש העירייה חושב שהמשטרה לבדה תפתור את הבעיה אז זו טעות" (סומברג, 2002).
במאי 1998, נחתם הסכם הפסקת האש בין החמולות היריבות. הסכסוך המדמם הזה הסתיים - בהתערבות המדינה - בניצחון של משפחת ג'רושי, כיוון שבני קראג'ה היו אלה שנאלצו להסכים לגלות מרמלה. נקבע כי חמולת קראג'ה תוצא מהשכונה, תפוצה כספית על ידי המדינה, ובני המשפחה יקבלו דירות ביישוב הערבי אליו ייעקרו. לאחר שהתברר, שאין ישוב ערבי המוכן לקלוט אותם, בשל החשש מהתחדשות מעשי האיבה, נאלצה המדינה להקצות להם דירות ביישוב חריש (כהן, 2017) (סומברג, 2002).
ה'שלום' הזה ביניהן, וחלוקת הטריטוריות המחודשת, אפשרה, כאמור, לשתי המשפחות לשקוד על פעילותן הפלילית ולהרחיבה מאוד.
2003: משפחת ג'רושי מתפקדת לליכוד
עושרה של המשפחה וכוחה הגובר באו לידי ביטוי גם בשאיפות פוליטיות, וב- 2003 התפקדו כמה מבני החמולה לליכוד - ביזמת עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון - על מנת ליצור שם מרכז כוח. בכך, תרם שרון תרומה נוספת החדירת ארגוני הפשע המאורגן למרכזי השלטון בישראל.
עומרי שרון, רואיין אז על ידי דן שילון וטען, כי אין לו בעיה עם התפקדות משפחת ג'רושי: "כל מי שיכול להיות והוא חלק, חשוב..."
2011: מילאד ג'רושי נחלץ בהסדר טיעון ובעונש מגוחך
ב- 2011 כמעט והצליחה המשטרה לשים את ידה על ראש המשפחה, רמדאן מילאד ג'רושי. ב-11 באוקטובר 2013 התקבלה הודעה במשטרה על קולות ירי מכיוון החווה. אל המקום הוזעק כוח משטרתי, ובחיפוש שנערך בחווה נתפסו אקדח שנגנב מהתפרצות, ומחסנית, מוסלקים בתוך גרב (ראו תמונה למטה) מתחת לארגז באחת הסככות שבחווה. החיפוש הזה הניב מעצר וכתב אישום נגד מילאד, בו נטען כי החזיק נשק ותחמושת שלא כדין, ונכס החשוד כגנוב. הראיה המרכזית בתיק הייתה דגימת די-אן-איי של מילאד אשר נמצאה על האקדח (זוהר, 2014).
אבל, הסתבר כי השוטרים לא הקפידו על כללי איסוף הראיות, ונגעו באקדח באמצעות כפפות אשר שימשו לחיפוש ביתר הפריטים במקום. על כן, לא ניתן היה לשייך בוודאות את הדם לאקדח. על כן, שוחרר מילאד למעצר בית עם אפשרות לצאת לעבודה בקיבוצי הסביבה. לבסוף הוא נחלץ מהתיק בהסדר טיעון, עם עונש מגוחך של חודש מאסר בלבד, שגם הוא ירוצה בעבודות שירות. כמו כן נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 1000 שקלים (זוהר, 2014).
[בתמונה: האקדח והגרב - מחירה של רשלנות בחקירה. מקור התמונה: משטרת ישראל. פורסם לראשונה באתר פוסטה]
2011: עלי ג'רושי פורש מהפשע ומתמקד בבוררות...
ב- 2011 הודיעו מספר בכירים בארגון ג'רושי שהם מניחים את נשקם ונוטשים את דרך הפשע.
לפניכם כתבה בנושא בשם "הבורר, בורר משכונת ג'ואריש", מתוך: "יומן עם איילה חסון" ערוץ 1, במאי: אסף קמר Assaf Kamar. עלי ג'רושי - דמות צבעונית ומוכרת ברמלה, שקרא לילדיו, עודאיי וקוסאיי, על שם בניו של סדאם חוסיין שאותו הוא מעריץ - מדבר בה על התנאים הטובים שיש לערבים בישראל ביחס למדינות ערב ועל רצונו שילדיו יתגייסו לצה"ל. הוא נוסע ברכב BMW מפואר שטען כי קיבל ב'מתנה'. עלי הפך לבורר מבוקש ולמרצה פופולרי, ואף טען שברצונו להתמודד בעתיד על תפקיד ראש עיריית רמלה.
2013-2012: המלחמה בין משפחות ג'רושי ודומרני
על פי מידע משטרתי, היריבות בין משפחת ג'רושי לדומרני החלה, כאשר עבריין מארגון דומרני ערק ממנו, ולאחר שדומרני ניסה לחסלו, חבר למשפחת ג'רושי. עובדה זו יצרה גל חיסולים מדממים בין שתי המשפחות (צור, 2013).
בעקבות המלחמה הזו, רבו הקולות במשפחת ג'רושי שקראו לפרוש מפשיעה ולהתמקד בעסקים (ראו כתבה למטה).
[זייד (משמאל) ועזמי (במרכז) ג'רושי בכתבת ערוץ 10. צילום מסך מכתבת ערוץ 10]
[לכתבה המלאה של נענע-עשר, לחצו כאן]
2017: פרשת ח"כ דוד ביטן
בתחילת דצמבר 2017 נעצר חוסם ג'רושי בחשד שסייע לח"כ דוד ביטן (ראו תמונה משמאל) לצאת מחובותיו לשוק האפור.
לטענת המשטרה, ג'רושי נתן שוחד לח"כ דוד ביטן ולאישי ציבור, ואף כיסה את חובותיו של ביטן.
ח"כ ביטן נשא על גבו גיבנת כספית תופחת והולכת, בשל ניהול כושל של קבוצת הכדור-רגל של ראשון לציון. אי הסדרים הכספיים הללו נגרמו בגין בעיות ניהוליות שונות, בין היתר, משכורות גבוהות מדי לשחקנים. חובות הקבוצה האמירו ל-15-14 מיליון שקל. השיקים - שפיזר כמורשה החתימה של הקבוצה - התגלגלו לשוק האפור (לוי ואח', 2017).
הזכייה בבחירות לעיריית ראשל"ץ הייתה עבור ח"כ ישועה: מנוף להיחלצות מן החובות הללו.
העירייה עשתה הסדרי חובות עם הנושים השונים והוציאה מקופתה כ־7 מיליון שקל כדי לכסות את החוב. ביטן נאלץ ככל הנראה לסייע גם הוא לכיסוי החובות, ובין השאר לווה סכומי כסף גבוהים מאנשים שעבדו תחתיו ופיזר המחאות למקורביו כדי שיפדו אותן בשוק האפור כדי לכסות חלק מהחובות (לוי ואח', 2017).
בערבו של יום, הוא נותר עם חוב אישי של 6–7 מיליון שקל, לשוק האפור (שהולך וגדל; קרן ההלוואה עמדה על כשני מליון ש"ח והיתר, 'ריבית רצחנית'...). החובות הללו - שגררו הליכים בהוצאה לפועל וחובות עתק לשוק האפור - פתחו, לפי החשד, את הדלת לשחיתות — לקבלת שוחד ולהכנסת גורמים עבריינים לתוך מכרזי העירייה (לוי ואח', 2017).
ביטן הפך, על פי החשד, את הזכייה במכרזי הבניה, בעיקר בפרויקט מתחם האלף, קרקע מבוקשת במערב ראשל"צ, בסמוך למחלף משה דיין כמנוף להיחלצות מחובותיו (לוי ואח', 2017). במכרז זכה סוחר רהיטים (מה לו ולבניה??) שהעביר את הפרויקט לבנו, שהכניס לתוכו את חוסאם ג'רושי. התמורה הייתה הקלת הלחץ של השוק השחור מעל ביטן. חלק מהצ'יינג'ים שוכנעו לוותר על החוב. אחרים הסתפקו בהחזר קרן ההלוואה בלבד. ביטן נשם לרווחה, עד שהגיע הטלפון מיחידת להב 433...
[להרחבה על הקשר שבין הצ'יינג'ים לפשע המאורגן לחצו כאן]
ג'רושי חשוד במתן שוחד, הלבנת הון ועבירות לפי פקודות מס הכנסה ומע"מ. הוא הכחיש את החשדות נגדו (כהן, 2017).
חאג' כארים ג'רושי סופרסטאר
ב-10 ביולי 2018, נחטף הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה והוסתר בשטחי הרשות הפלסטינית ברמאללה. הרקע: חוב כספי של אביו. המצב העדין הזה גורם למשטרה לפנות לבורר, חאג כארים ג'רושי לסיוע. ג'רושי נוסע על הקו, קלאנסווה - רמאללה מספר פעמים עד שהוא תופר עסקה: האב ישלם את חובו; החוטפים זכו בכופר; הילד הוחזר לחיק הוריו; המשטרה זכתה בצילום של המפכ"ל עם הילד המשוחרר (ראו למטה...); וג'רושי זכה בתהילה!
[בתמונה: כרים ג'ומהור על ידיו של ג'רושי. המקור: משפחת ג'רושי]
[בתמונה: סופרסטאר בחסות המשטרה: המפכ"ל זוכה בתמונה עם הילד, וג'רושי הופך סופרסטאר... הצילום: דוברות המשטרה]
[בתמונה: כרזה לגלגנית על הסתייעות המשטרה בגרושי. היוצר: עו"ד פנחס פישלר]
[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- שמעון איפרגן (2017), הארגון שמגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, מאקו, 4/12/17.
- יוסי אלי (2015), המבוקשים: 15 ארגוני הפשיעה החזקים בישראל, חדשות וואלה, 21/3/15.
- אבי כהן (2017), פרופיל: משפחת הפשע הערבית שסיבכה את יו"ר הקואליציה דוד ביטן, ישראל היום, 4/12/17.
- מאור צור (2013), במשפחת ג'רושי רוצים להניח את הנשק: "הפשע לא משתלם היום", חדשות נענע עשר, 11/11/13.
[בתמונה: עלי ג'רושי. פרש מענייני פשיעה ועוסק בבוררות... צילום מסך מ"יומן עם איילה חסון" ערוץ 1, 2011, במאי: אסף קמר]
