[בתמונה: ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפנים השונות של הגאולה, לחצו כאן]

עודכן ב- 17 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בפרשת ויגש בספר בראשית, אנו מגיעים לשיא הדרמה של סיפור המאבק בין יוסף לאחיו. בסוף הפרשה הקודמת, מקץ,  נמצא גביע הכסף באמתחתו של בנימין, עובדה שחייבה אותו לחיי עבדות אצל יוסף. בניסיון אחרון למצוא מוצא ולהציל את המצב, יהודה, שחזר לעמדת מנהיגותו בין האחים, נושא נאום מרגש ורב-עָצמה, נאום ארוך ותקיף.

בנאומו  מעלים יהודה את הדברים הפחות נוחים לו כדוגמת עניין האשמת האחים בריגול, מדבר ישירות ליוסף ופורט על נימי נפשו. ואכן יוסף לא נשאר אדיש ומסיר את מסווה השליט הזר בפני אחיו. כך נסללת הדרך לכל ההבטחות שנתן האל לאברהם קודם לכן בברית בין הבתרים - שעבוד מצרים  ויציאת מצרים, שהם האירועים המכוננים  והמכשירים  את העם לקראת  קבלת התורה בהר סיני.

מפאת אורך העניין לא נעסוק כאן בניתוח של הנאום, שהוא הנאום הארוך במקרא, 17 פסוקים,  אלא נדון  במימד בפן אחר שלו עם השלכות היסטוריות מרחיקות לכת. נאום יהודה מול יוסף הוא העמדת שבט יהודה השליט מול עשרת השבטים אותם מייצג יוסף. לפי הקורות אותם בעתיד, עשרת השבטים גולים ונעלמים מעל במת ההיסטוריה, ומי שנשאר מעם ישראל הם צאצאי שבט יהודה לבדם.  הנאום מבטא את מאבק האיתנים בהנהגת השבטים, שבו יוצאת ידו של יהודה על העליונה. יתרה מזאת, בגאולה העתידית, המשיח שיחולל אותה הינו משיח מבית דוד שהוא משבט יהודה. דווקא כאן מגדירים חז"ל, כי למרות גלות עשרת השבטים, הרי שקודם בואו של משיח בן דוד ויבוא משיח בן יוסף, כך שיתקיים סוג של איזון במאבק בין עשרת השבטים לבין שבט יהודה על הנהגת עם ישראל.

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

כך מפרש ר' דוסא הפסוקים הבאים:" וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר. בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן"[1], כנאמרים כנגד משיח בן יוסף שנהרג, אולם אין הוא נותן פרטים נוספים מעבר לכך[2].

היות והמקורות התלמודיים עניים במידע אודות משיח בן יוסף, אנו צריכים לדברי אגדה, ואכן במדרש יש תיאור מפורט אודותיו. לפי המסופר, בעת צרה לעם ישראל מצד אומת אדום יקום משיח בן יוסף, תחילה בגליל ואחר כך בירושלים, יקבץ נדחי ישראל וינצח את אדום ואת כל המדינות השכנות. אותו משיח  יבנה מחדש את בית המקדש ויחדש בו את העבודה, וכך ישראל ייהנו משקט ל-40 שנה. בסיום תקופה זו יקום מלך רשע ששמו גוג או ארמילוס, ילחם בעם ישראל, ויהרוג את משיח בן יוסף בחוצות ירושלים. רק אחר כך יתגלה משיח בן דוד, שיציל סופית את עם ישראל ויחיה את המתים[3].

הרמב"ם, עוסק בנושא המשיח בכמה מקורות שונים בכתביו, להלן העיקריים שבהם:הוא משרטט קוים לדמותו באיגרת תימן[4], קובע את הופעתו העתידית בהקדמה לפירוש המשנה פרק עשירי,הקדמה לפרק חלק, בו הוא קובע את י"ג עיקרי האמונה שלו[5], והוא מאפיין את תקופתו ואת אמיתותו בסוף ספרו ההלכתי משנה תורה, בהלכות מלכים. בשורה התחתונה אומר הרמב"ם, שלא מפצל את המשיחיות שלמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד, כי המשיח נמדד על פי הצלחתו. אין הוא אמור לעשות ניסים, אולם אם הוא מצליח לקבץ את נידחי ישראל,ולבנות את בית המקדש, וכן הוא מצליח להשליט את חוקת התורה בעם ישראל הרי "אם עשה והצליח הרי הוא משיח"[6], ולא אין הוא האיש הראוי. לשון אחר – על פי שיטה זו, המשיחיות נבחנת בדיעבד, האם הצליח במעשיו אם לאו.

במקום אחר[7], הראנו כי במהלך המאה ה-16, פרצה תסיסה משיחית בעם ישראל, ובה הופיע דמותו של שלמה מולכו, שנחשב בעיניי עצמו למשיח בן יוסף. בספר שכתב  הנקרא ספר המפואר[8], בו הוא כלל בין השאר את חישוב הקץ – מתי תתרחש הגאולה, הוא מתייחס לדמותם של משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שיבוא אחריו. תפקידו של משיח בן יוסף הוא להכשיר את הקרקע לבואו של משיח בן דוד. זה הראשון אמור לפעול במציאות הפוליטית וההיסטורית בכדי לסיים את הגלות עם בואו של משיח בן דוד, שאמור להביא את הגאולה לסיומה המוצלח והפרמננטי.

שיטה נוספת היא של הגאון מווילנה(הגר"א)[9], האומר כי משמעות המושג משיח בן יוסף, היא גאולת עם ישראל בדרך הטבע, ובסופו של תהליך זה ישלח האל את משיחו, משיח בן דוד, להשלים את הגאולה[10].

השיטה האחרונה שנדון בה היא שיטתו של הרב קוק[11], בעיקר על פי דבריו במספד בירושלים[12], שהוא ההספד על הרצל, מבלי ששמו של זה האחרון מופיע בו.

עיקרו של ההספד האמור, הוא בקריאה לאחדות בין שני כוחות הפועלים בהנהגת העם: ההנהגה הרוחנית וההנהגה המדינית. פרשנות זו של הרב קוק, מסתמכת על הקשר  בין המלך אחאב מממלכת ישראל למלך יאשיהו מממלכת יהודה. אחאב מוזכר במקורות כמלך הלוחם את מלחמות ישראל, אולם חטאו הגדול של אחאב הוא ביחסו לחוקי האל. את האחריות על הדת הוא העביר לאשתו, איזבל, בת מלך צידון שהנהיגה עבודה זרה בתחומי ממלכתו.

[בתמונה: יוסף חושף את זהותו לאחיו, ציור מאת גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

יאשיהו מלך יהודה, הוא ההפך הגמור מאחאב. הוא מחובר לאל ולעבודתו, וכך כל שבט יהודה בגין הנהגתו הרוחנית. אבל מבחינת המנהיגות הפוליטית/מדינית הוא נחשב לכישלון מוחלט, והוא הסתבך במלחמה שלא היה צריך להיות מעורב בה כלל. בהספד האמור  מראה הרב קוק שחיבור שני הפכים אלה, של אחאב ויאשיהו, היא כוחו העתידי של עם ישראל. מותו של הרצל, שנתפס אצל הרב קוק כדמותו של משיח בן יוסף, הינו יום מר ונמהר, שצריך לגרום לחשבון נפש נוקב בדבר הקשר והיחס בין הלאומיות מחד גיסא, והדת היהודית מאידך גיסא. רק שילוב של שני כוחות אלה, החלוצים ואנשי התורה יחד, תוכל להישיר את הדרך לגאולה הסופית.

אחרית דבר

הנאום של יהודה מול יוסף משקף את מאבק האיתנים,על הנהגת עם ישראל. בעקבות כך, ולמרות גלותם של עשרת השבטים, התפתחה השיטה של שני סוגי משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שלכל אחד מהם יש תפקיד משלו, בגאולה העתידית. הרב קוק מחבר את שניהם כדי מקשה אחת ואומר בדבריו כי חוסנו של עם ישראל צריך להיות מורכב מכוחו של משיח בן יוסף ומשיח בן דוד יחד. לשון אחר- מי שחושב שניתן לקיים מדינה רק מכוח לימוד תורה מבלי לעסוק במדיניות, כלכלה וצבא טועה, כמו מי שמאמין שניתן לתת צביון לעם ישראל להיות אומה רגילה ככול האומות ללא עושרה הרוחני. שילוב השניים ייתן חוסן ועמידות לעם ישראל ולמדינתו המתחדשת, אותה לא זכה הרב קוק לראות.

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפנים השונות של הגאולה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הפנים השונות של הגאולה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הפנים השונות של הגאולה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/4/23.

[1] זכריה, פרק י"ב, פסוקים י' – י"א.

[2] בבלי, סוכה, דף נ"ב עמוד א'. רבי דוסא בן הרכינס  הוא תנא, מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים עד שחי עד לדור הרביעי לתנאים.

[3] על פי אוצר אוצר המדרשים (אייזנשטיין), עמוד שפו. מדרשים בעריכת יהודה דוד איזנשטיין, שיצאו  לאור בשנת 1915.לא הבנו את המדרש כולו מפאת אורכו.

[4] ראה – אבי הראל, תופעת נבואת שקר על פי איגרת תימן לרמב"ם, ייצור ידע, 14.9.2016.

[5] ראה – אבי הראל, ביאת המשיח – אמונה אמיתית או הכרחית, ייצור ידע, 12.5.2016.

[6] רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים, פרק י"א, הלכה ד'.

[7] אבי הראל, ייצור ידע, משנתו המשיחית של שלמה מולכו, דצמבר, 2017.

[8] ספר המפואר - קובץ דרשות על דרך הקבלה והסוד, מרביתו עוסק בביאת המשיח וגאולת ישראל, נדפס לראשונה עוד בחיי המחבר בסלוניקי בשנת 1527.

[9] רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה, (הַגְּרָ"א), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה, 1720 – 1797.

[10] על פי - ר' הלל משקלוב, קול התור, בני-ברק תשכ"ט, פרקים א-ב.

[11] הרב אברהם יצחק הכהן קוּק, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.1865 – 1935.

[12] על פי - https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D.