[מקור התמונה: דובר צה"ל]

[לריכוז המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 באוגוסט 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

זהו מאמר ראשון בסדרה זו, של חילופי מאמרים, על מוטיבציה, בארגונים בכלל ובצה"ל בפרט, ועל איכות מדידתה:

• ראשון היה מאמר זה, של האלוף גרשון הכהן.
• בתגובה, כתב אופיר צ'רניאק - יועץ ארגוני ובלוגר - מאמר תשובה, שיצא נגד הביטול שבו התייחס הכהן ל"עבודה המקצועית של מנתחי סיכונים וחוקרי ביצועים"... (לכניסה למאמר, לחצו כאן).
• האלוף הכהן השיב למאמרו של צ'רניאק, במאמר נוסף (לכניסה למאמר, לחצו כאן).

*  *  *

נתוני בדיקת המוטיבציה של צעירים להתגייס לשירות קרבי בצה"ל מלמדים על ירידה קלה אך עקבית, הנמשכת לאורך זמן. מה ניתן ללמוד מזה? בואו ונתחיל מההתחלה...

[להרחבה בנושא מוטיבציה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה, לחצו כאן]

[בתמונה: האמנם המוטיבציה יורדת? התמונה באדיבות אתר צה"ל]

הֲנָעָה/מוטיבציה: המשגה

הֲנָעָה או מוטיבציה (Motivation) היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את החתירה האנושית לעבר מטרה מסוימת. זוהי תופעה אישית, הקובעת במידה רבה את יכולתו של הפרט בארגון להשיג את מטרותיו האישיות; והיא משאב מרכזי במימוש צרכיו וציפיותיו. כל מי שעוסק בניהול אנשים יודע מניסיונו, שהיא מרכיב חיוני להצלחה, באין ספור מצבי עבודה. ככל שהגורם האנושי חשוב יותר לתפוקות הארגון ולהשגת יעדיו, כך נודעת חשיבות מכרעת למוטיבציה של עובדיו. ככל שהגורם האנושי חשוב יותר לתפוקות הארגון ולהשגת יעדיו, כך נודעת חשיבות מכרעת למוטיבציה של עובדיו. הנהלת הארגון יכולה לטפח או לדכא מוטיבציה בעבודה, באמצעות מדיניות התגמול שהיא נוקטת (בר חיים, 2004, ע' 193; יחזקאלי, 2017).

המילה מוטיבציה נגזרה מהשורש הלטיני Motivus, שפירושו, כוח מניע. הכוח המניע הזה, מכוון מתוך רצון, ובלי כפיה, להשקעת מאמץ פיזי, אינטלקטואלי ונפשי. זהו תהליך פנימי, בלתי נראה, המתרחש מתוך הפרט. אנו מסיקים על קיומו/היעדרו על פי תוצאותיו, ועל פי התנהגות הפרט (בר חיים, 2004, ע' 193; יחזקאלי, 2017).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

מוטיבציה היא תופעה חמקמקה

מוטיבציה היא תופעה חמקמקה ועמומה, לא ידועה עד תום, לא לעובדים עצמם ולא להנהלת הארגון. היא מודדת - אם בכלל - תמונת מצב לרגע מסוים, שבספק אם הוא משקף את התמונה בכללותה. לא בכדי, נמצאו בספרות המקצועית, עד 1981, לא פחות מ- 140 הגדרות שונות למוטיבציה... (בר חיים, 2004, ע' 195; יחזקאלי, 2017), ומי יודע מהו המספר כיום...

אני יכול להעיד מניסיוני עד כמה המדידה שלה מטעה:

כשהייתי סגן מפקד אוגדה 36, במהלך תרגיל אוגדתי, לקראת חצות ולפני קטע אש גדול - שמתחיל בחום גדול בבוקר, מעמק החולה לגולן - בא אלי הפסיכולוג וסיפר, שהועברו שאלונים בפלוגות, ואין מוטיבציה לתרגיל מחר. הרגעתי אותו ושלחתי אותו לישון. למחרת היה תרגיל מוצלח ביותר, וצוינה לטובה המוטיבציה של החיילים. מה זה אומר? שכשאדם אומר שאין לו מוטיבציה זה לא אומר שלא תהיה לו, וכשאדם אומר שיש לו זה לא אומר שתהיה לו!

אני יכול להביא דוגמה מחיי האישיים. אני חובב של ריצות מרתון ונוטל חלק כמעט בכל ריצה כזו בישראל. רמת המוטיבציה שלי לפני המירוץ (וכך גם רבים מחברי), לא משהו... אבל כשמתחילים לרוץ, קורים דברים תוך כדי... לכן, תוצאות בדיקת המוטיבציה שלי לפני המירוץ, במהלכו ואחריו תהיינה שונות לחלוטין... אז מתי בודקים? לכן, אם לקחתי חייל והצבתי אותו במקום שאני רוצה, מהר מאוד הוא יתמלא במוטיבציה. כל מי שעסק בתחום הזה מכיר את התופעה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Mille007 לאתר flickr]

חיילים אינם 'לקוחות'

התופעה שפחות רוצים ללכת ליחידות קרביות מתרחשת, כי הצבא מאפשר זאת. הוא עשה טעות גדולה בכך, שהוא מתייחס לחיילים כלקוחות:

• מחד גיסא, שואל את המיועדים לשירות (מלש"בים) לאן הם רוצים להגיע ונותן להם יכולת בחירה רבה מידי; ומאידך גיסא, הוא משווק באגרסיביות יחידות מובחרות ויחידות טכנולוגיות.

זה עניין פשוט של שיווק: למי נותנים את התהילה. הדוגמה המוחצת היא משמר הגבול. שם, יש שבעה מועמדים על כל תקן. מדוע? כי הם נמצאים קדימה, ויש להם הירואיקה, והנוער מבין את זה, ומעוניין להיות שם. הדוגמה לפניכם. הנה התמונה המפורסמת של סמלת קרן פלדמן, שהשתלטה על מתפרע בירושלים והפכה לכוכבת הרשתות החברתיות...

שהרי עם כל הכבוד לאנשי 8200, הם לא עומדים ברמות הלחצים שאיתם מתמודד בחור במסלול קרבי, אני לבתי אציע, להתחתן עם בחור שעבר מסלול קרבי, כיוון שזה אומר שהוא בריא; שהוא יודע לעמוד בלחצים רבים; שיש לו חברים טובים; ושסביר להניח, שעם קשיי החיים הוא יתמודד באופן נכון יותר.

לצבא יש את הכוח להציב חיילים במקומות הדרושים לו, ואז, תוך שבוע, הם יהפכו ל'מורעלים' בתוך המסגרת הקרבית. ככה זה 'עובד'...

[בתמונה: דף השער של האתר 'ישראל שלנו', המתאר כיצד סמלת קרן פלדמן השתלטה על מתפרע בירושלים והפכה לכוכבת הרשתות החברתיות... (אוקטובר, 2015)]

מחקרים כאלה דוחפים אג'נדה...

רעיונות כגון אלה, על היעדר מוטיבציה, מזינים את השיח של שינוי מודל הצבא, והופכים לנוח יותר את המצב, שבו נתונים אלה שאינם מתגייסים: מלומדי תורה, ועד אלה שמעדיפים להקדיש את שנותיהם לדברים פרודוקטיביים יותר עבורם.

אין למדינת ישראל יכולת היום לקיים את ביטחונה ללא גיוס מלא וללא מיצוי הכמות - וגם האיכות - המלאה של פוטנציאל הגיוס.

את הנערים שלנו רוצים בברלין ובפואלו-אלטו כי יש להם משהו שאין לאחרים: הם - בניגוד לצעירים במדינות מערביות אחרות - לא עברו את 'הנרמול האזרחי'. צבא הוא הגוף היחידי שיכול לקחת נער בן 18, להעיר אותו בארבע בבוקר בסדר יום קבוע, ולתת לו אחריות. כך, הצעירים שלנו מצליחים להיכנס לעולם האזרחי אחרי הצבא, עם תודעת מסוגלות ואחריות.

[אין להם מוטיבציה? באמת? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי tdjgordon לאתר flickr]

[למאמר התגובה של אופיר צ'רניאק למאמר זה. להגעה למאמר, לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן בנושא זה בטלוויזיה החינוכית, עם גל גברי (התכנית 'עושים סדר', עד הדקה ה- 7:48):

• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה, ייצור ידע, 18/12/17.
• בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 244-191.
• ישראל שלנו (2015), השר ארדן נפגש עם לוחמת המג״ב שתועדה עוצרת מתפרעים ערבים ושיבח אותה על תפקודה.
• אופיר צ'רניאק (2018), חשוב לשאול אותם… תשובה לאלוף גרשון הכהן, ייצור ידע, 5/1/18.