עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

היום, יום א', ה- 31.12.17 פושט ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) את מדיו. האיש שעשה הכל להציל את המשטרה מעצמה עוזב, אחרי עשור שבו מודר, הודר ונרדף על ידי המערכת. קרמשניט ייזכר, בעיקר, על חלקו בהקמת להקמת ועדת חקירה לחקירת פרשת האחים, עודד ושרון פריניאן. פרשה זו החלה בבדיקת עיכוב חמור, שחל בחקירת רצח העבריין פנחס בוחבוט, רצח שבוצע ב-25 בספטמבר 1999. היא המשיכה בחשיפת רשלנות קשה של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, וחשדות כבדים לשחיתות בדרגים בכירים במשטרה, בנוגע למספר פרשות, שבהן היו מעורבים אנשי הפשע המאורגן האחים פריניאן (ראו תמונה למטה), מהמושב הודיה. הפרשה נחשפה לראשונה בתוכנית הטלוויזיה עובדה. היא נחקרה על ידי ועדת זיילר שהוקמה לשם כך. בפרשה אף עלו חשדות לשחיתות של פוליטיקאים בכירים, אולם, חשדות אלה לא אומתו. 

רצח פנחס בוחבוט

ב- 25.9.1999, רצח על פי החשד, שוטר בשירות פעיל בשם צחי בן אור - שבעודו במדים ביצע עבירות פשיעה חמורות בשירות האחים פריניאן - את העבריין פנחס בוחבוט (ראו תמונה משמאל). הוא נכנס עם אדם נוסף - לבושים מדי שוטרים - לבית החולים, וחיסל אותו.

 משפחת פריניאן יזמה את חיסולו של בוחבוט מכיוון שהפסיק לעבוד עבורה. תיק הרצח הועבר ליחידה המרכזית במחוז דרום של המשטרה (ימ"ר דרום), כי הנרצח, בוחבוט, היה יעד שלה. צו איסור פרסום הוטל על הפרשה. 

[תמונתו של פנחס בוחבוט משמאל היא צילום מסך מתוך התכנית 'עובדה' של אילנה דיין, הערוץ השני, 21.4.11]

ביולי 2000, נעצר צחי בן אור נעצר בחשד לשוד בתים בבאר שבע. בחקירתו, הוא גילה לחוקריו מיוזמתו על קשריו עם משפחת פריניאן. בן אור ביקש - וידע למה - לקבל מעמד של עד מדינה, שיקנה לו חסינות ממאסר ארוך בגין רצח. הוא סיפר למשטרה, מיוזמתו, את הפרטים המשמעותיים אודות קשרי פריניאן והמשטרה, ובין היתר, הזהיר את חוקריו כי לסגן ניצב יורם לוי, (ראו תמונה למטה) ראש מפלג תשאול בימ"ר דרום, קשרים עם המשפחה...

[בתמונה: יורם לוי. צילום מסך מהתכנית "עובדה" של אילנה דיין, הערוץ השני, 21.4.11]

מאמציו של בן אור לזכות במעמד של עד מדינה, סוכלו על ידי פרקליטת מחוז הדרום דאז, יסכה לייבוביץ', שסרבה להקנות חסינות לרוצח. מהלך זה הכשיל את האפשרות, שבן אור יפליל את משפחת פריניאן ואת סנ"צ יורם לוי. עם כישלון העסקה, בן אור השתחרר למעצר בית, ניצל את ההזדמנות וברח מהארץ, כשהוא נעזר בראשי משפחות פשע ישראליות במהלך שהותו בחו"ל.

במרץ 2003 ביקש מפקד מחוז דרום דאז, ניצב משה קראדי - לימים מפכ"ל המשטרה - לקדם את יורם לוי לתפקיד מפקד ימ"ר דרום, ולהעניק לו דרגת ניצב משנה. קראדי הוזהר על ידי קציני משטרה ופרקליטים - שנחשפו לטיעוניו של בן אור - שהמינוי בעייתי. למרות זאת, מונה יורם לוי לתפקיד בסוף 2003. זאת, למרות בדיקת פוליגרף בעייתית, שכנראה הכשיל אותה בכוונה. ב- 5.5.2004 החליט השר לביטחון הפנים דאז, צחי הנגבי, בצעד מפתיע, למנות את משה קראדי למפכ"ל המשטרה. קראדי היה הצעיר מבין המועמדים לתפקיד, ובעל הניסיון המועט ביותר כמפקד מחוז – פחות משנתיים. בדצמבר 2004, נרצח צחי בן אור בדירת המסתור שבה שהה בקנקון שבמקסיקו, שהייתה בבעלות ראש ארגון הפשע, עמיר מולנר. העבריינים גדי חזן וערן חייא נעצרו בחשד לרצח בן אור, הועמדו לדין והורשעו. הפרקליטות חתמה על הסדר טיעון עם האחים  פריניאן, המואשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, ולא ברצח.

[בתמונה: עמיר מולנר. צילום מסך מתוך כתבת התחקיר של ערוץ 2]

[להרחבה על עמיר מולנר, לחצו כאן]

בדצמבר 2005 החליטה הממשלה על הקמת ועדת זיילר לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. דו"ח הוועדה פורסם בפברואר 2007, ובעקבותיו התפטר המפכ"ל משה קראדי ונפתחו חקירות כנגד מספר גורמים אשר צוינו בדו"ח.

העדויות בוועדת זיילר גילו כי בימ"ר דרום התנהלו שני תיקי חקירה נפרדים - וממודרים זה מזה - על רצח בוחבוט:

• התיק המקורי, שנפתח עם רצח בוחבוט, נוהל על ידי מפלג תשאול בפיקודו של סנ"צ יורם לוי. התיק לא התקדם כלל, עד שנסגר בנימוק של "עבריין לא ידוע", למרות שהיה ידוע, שהרוצח הוא צחי בן אור.
• התיק השני היה חסוי, ונוהל על ידי נצ"מ אמיר גור, התיק נפתח לאחר שבן אור דיווח על הקשרים בין משפחת פריניאן ובין יורם לוי, שניהל את החקירה המקבילה. התיק הכיל את עדויות בן אור שאמורות היו להבטיח לו להיות עד מדינה. לאחר שהסכם עד המדינה נפל, אי אפשר היה להשתמש במידע שבתיק, כי הוא עלול היה לסכן את בן אור.

נצ"מ אמיר גור, מפקד הימ"ר, טען לפני הוועדה, שהעביר אותו באופן מסודר אל סנ"צ אהרן זרגרוב, לאחר שגורם הסיכון, יורם לוי, עזב את הימ"ר ועבר לפקד על תחנת אשקלון. עם זאת, בהמשך התיק נעלם, וזרגרוב אף טען בשלב מסוים שלא הכיר את התיק...

'מיסטר איקס'

האיש שהניע את גלגלי ועדת זיילר היה סגן ניצב אפרים ארליך (קרמשניט) שכונה בדיוני הוועדה, "מיסטר איקס". עדותו נשמעה בדלתיים סגורות, ופרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, העניק לארליך חסינות לקראת עדותו בפני השופט ורדי זיילר.

[לכתבה המלאה, לחצו כאן]

מקורביו סיפרו שקשה היה לו לשאת - לאחר כך כך הרבה שנים במשטרה - את השחיתות, בעיקר כאשר חברים קרובים שלו, כמו נצ"מ אמיר גור, נפגעו לאחר שחשפו שחיתויות. לכן, החליט לדבר ולחשוף מה באמת קורה שם....

בכך, עבר קרמשניט על הדיבר החמור ביותר בתרבות השוטרים: על קוד הנאמנות, שגורס כי כל שקורה בארגון נשאר בתוכו...

על כך הוא שילם, וביוקר!

לימים, הודות למאמציו של עו"ד פיני פישלר הבלתי נלאה, קיבל דרגת ניצב משנה - קורטוב של צדק בדיעבד על שעוללו לו...

[להרחבה בנושא תרבות השוטרים לחצו כאן] [להרחבה בנושא קוד הנאמנות, לחצו כאן]

אז דרך צלחה לך חברנו קרמשניט... ותודה!