[לתופעת הצלחת היתר באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]
עודכן ב- 20 באוקטובר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
תהליכים רבים של צבירת עוצמה סבלו וסובלים מתסמונת של 'הצלחת יתר': הצלחה מהירה שגררה התארגנות נגדית, שבעקבותיה מצא עצמו הגורם ה'מצליח' במקום גרוע יותר מנקודת ההתחלה שלו. האם גם המהפכה הנשית - ששיאה, עד כה, היה קמפיין MeToo# - תסתיים כך?
בניתוח לאחור של מקרים כאלה, אחד הסימנים הבולטים של 'הצלחת יתר' הוא ריבוי 'מתריעים בשער', שמנסים לצנן מעט את ההתלהבות, בהצביעם על התוצאות הצפויות.
ככל שתהליך ההעצמה הנשי מתפתח - כששיאו הנוכחי הוא קמפיין MeToo# - מתרבים גם 'המתריעים בשער', שמזכירים ש'אין ארוחות חינם' ואת המחירים הללו תשלמנה, בערבו של יום, הנשים בעצמן.
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'הצלחת יתר', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
מחאת 100 הנשים הצרפתיות כמקרה בוחן
כך למשל, ב- 9 בינואר 2018, הצטרפו ל'מתריעים בשער' מאה שחקניות, יוצרות ואקדמאיות צרפתיות וביניהן השחקנית קתרין דנב (Catherine Deneuve; ראו תמונה בראש המאמר) שפרסמו עצומה בעיתון 'לה מונד' (Le Monde; ראה למטה) חלקים מהעצומה בעברית, התפרסמו גם בעיתון הארץ (אנדרמן, 2018).
דנב לא כתבה את העצומה. היא רק חתמה עליה, אבל עצם נוכחותה בין החותמות הפכה את האירוע לויראלי, ואותה, לדוברת העיקרית של המחאה (Guerrin, 2018).
[לעצומה המקורית בצרפתית בעיתון, לה מונד, לחצו כאן]
בנוסף לדנב, חתמו על עצומה זו שורה ארוכה של נשים מתחומי הבידור, האמנויות, התקשורת והאקדמיה. בין השמות המוכרים ברשימה נמצאות בין היתר השחקנית כריסטין בויסון, העיתונאית השמרנית אליזבת לוי, מנחת תוכנית אירוח בריז'יט לאהיי, ומבקרת האמנות והעורכת קתרין מילה (אנדרמן, 2018).
מחאת הנשים הצרפתיות גורסת, שגברים צריכים להיות חופשיים להתחיל עם נשים: "אונס הוא פשע, אבל ניסיון חיזור, גם אם הוא עיקש או לא מוצלח, אינו כזה, וגם גבר שמנסה להיות ג'נטלמן אינו תוקפן... היצר המיני הוא מטבעו פרוע ואגרסיבי, אבל אנחנו מספיק חדות אבחנה כדי לא לבלבל בין ניסיון להתחיל עם מישהי לבין תקיפה מינית..." (אנדרמן, 2018).
"... זוהי פוריטניות לשמה כאשר משתמשים בשם טובת הכלל לכאורה, בטיעונים של הגנה על נשים ושחרורן, כשבפועל כובלים אותן לסטטוס של קורבנות נצחיים, הנתונים להשפעתה של דרך החשיבה הגברית, כמו בימי ציד המכשפות..." (אנדרמן, 2018).
"... בפועל, MeToo# הוביל, בתקשורת וברשתות החברתיות, לקמפיין הלשנות והאשמות פומביות של אנשים, שמבלי לאפשר להם לענות או להגן על עצמם, קיבלו מיד יחס זהה לזה של עברייני מין. לצדק המהיר הזה יש כבר קרבנות: גברים שסבלו מסנקציות מקצועיות, או אולצו להתפטר, בעוד שכל חטאם היה נגיעה בברך, ניסיון לגנוב נשיקה, שיחה על נושאים 'אינטימיים' בארוחת ערב מקצועית או משלוח הודעות בעלות קונוטציה מינית לאשה שלא הביעה בהם עניין..." (אנדרמן, 2018).
"... טירוף שליחת 'החזירים' (השוביניסטים) לבית המטבחיים משרת למעשה את אויבי החופש המיני – קיצונים דתיים, ריאקציונרים מהסוג הגרוע ביותר, ומי שחושבים בהתאם למוסר הוויקטוריאני שנשים הן ישויות 'מסוג אחר', כילדים בעלי חזות מבוגרת, שיש להגן עליהם..." (אנדרמן, 2018).
חותמות העצומה קישרו את קמפיין MeToo# לדרישות המתחזקות והולכות לצנזר יצירות אמנות: "לצונאמי המטהר אין גבולות. כאן מצנזרים כרזה עם ציור עירום של אגון שילה, שם קוראים להסרת ציור של באלתוס מתערוכה במוזיאון בטענה שהוא תומך בפדופיליה. בבלבול של האדם והיצירה, יש מי שדורשים לבטל את הרטרוספקטיבה ליצירתו של רומן פולנסקי בסינמטק, ודוחים את הרטרוספקטיבה המוקדשת לז'אן קלוד בריסו..." (אנדרמן, 2018).
"... כבר כיום, עורכים מבקשים מאיתנו להפוך את הדמויות הגבריות שלנו לפחות סקסיסטיות, לדבר על מיניות או אהבה בצורה מדודה יותר, או להפוך את 'הטראומה ממנה סובלות הדמויות הנשיות' למובהקת יותר. אנחנו מגיעים לגבול הגרוטסקה כאשר בשבדיה הצעת חוק מבקשת לחייב פרטנרים להסכים מפורשות או בכתב ליחסי מין. עוד קצת ונגיע לעולם בו שני מבוגרים שמעוניינים לשכב זה עם זה יצטרכו לסמן וי דרך אפליקציה, ולאשר מסמך המפרט את התנוחות שהם מסכימים להן, ואלה שלא" (אנדרמן, 2018).
[לכתבה המלאה בהארץ, לחצו כאן]
מתריעה בשער משלנו: הסופרת מיכל שלו
הסופרת מיכל שלו, התראיינה בסוגיה זו ב- 15/4/16 לעיתון ישראל היום. , הרבה לפני שפרצה קמפיין MeToo#, אבל הדברים שאמרה רלוונטיים היום, כמו אז:
"המצב הנוכחי מזכיר לי את המהפכה הצרפתית: נכונה וצודקת, אבל במסגרתה נערפו מאות אלפי ראשים של חפים מפשע... הרי כל תופעת השיימינג ברשתות החברתיות בסוף תפגע בנו, הנשים, כבומרנג. כי אם אנחנו כל כך חלשות ולא מסוגלות להתמודד בצינורות המקובלים של הגשת תלונה בשמנו, עם הריקושטים שנקבל, עם לשון הרע וההשמצות, וגם אחרי 20 שנה לא מצליחות להשתחרר מכל מי שפגע בנו, אז אולי הגברים צודקים? אולי צריך להגן עלינו - להלביש אותנו, שלא נלך חשופות, להגביל את שתיית האלכוהול, כי הרי אישה ששתתה לא יודעת מה היא עושה... באצטלה של רצון להשתחרר מהטראומה אנחנו מוסרות הלאה את הבינה שלנו, וזה רעיון מסוכן מאוד חברתית..." (הלפרין, 15/4/16).
[להרחבה בנושא 'שיימינג', לחצו כאן]
[למאמר המלא של הלפרין ב'ישראל היום', לחצו כאן]
"... אני בן אדם מתון. ברור שאני בעד לפתוח את הפה, אבל בצורה הוגנת. אני לא אוהבת את הערמומיות והמכות מתחת לחגורה. אני אוהבת ישר. אני בסך הכל אומרת שצריך לבחון כל מקרה לגופו. לינץ' בכיכר העיר הוא אחד הדברים בהיסטוריה שהכי מפחידים אותי, אנשים שוכחים שזה הולך לשני הכיוונים".
[תמונה: צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: "סופרים קוראים" - מיכל שלו]
[לתופעת הצלחת היתר באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לכתבה המלאה בישראל היום, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- נטע הלפרין (2016), תופעת השיימינג תפגע בנשים כבומרנג, ישראל היום, ישראל השבוע, 15/4/16, עמ' 23-22.
- פנחס יחזקאלי (2014), הצלחת יתר, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/18.
- נירית אנדרמן (2018),מאה נשים צרפתיות נגד השלכות MeToo#: "מאיים על החופש המיני", הארץ, 10/1/18.
- "... הפמיניסטיות מאמינות שהן צועדות עוד צעד לכיוון השוויון המגדרי, אבל הן טועות טעות מרה. הן בונות חומה גבוהה בין שני המינים, הן זורעות פחד בשדות הרומנטיקה, והדבר הכי גרוע הוא שהן הופכות נשים חזקות ודעתניות לקרבנות..." נוגה ויזל (2018), החופש המיני בסכנה, פוסטה, 15/1/18.
- רונית דרור (2018), MeToo#: מתוך תאוות נקם, ישראל היום, 14/2/18.
- Michel Guerrin (2018), « Catherine Deneuve est une actrice libre et imprévisible qui goûte peu les vagues dominantes », leMonde.fr, 12/1/18.
- Collectif (2018), « Nous défendons une liberté d’importuner, indispensable à la liberté sexuelle », leMonde.fr, 9/1/18.
ד"ר יחזקאלי,
כתבה מעולה וכה נכונה.
במסגרת הרצאותיי הרבות לקהל הרחב אני מרצה גם על שינויים חברתיים וגם על החוק למניעת הטרדה מינית. מסביר את מקורו ואת ההליכים הרבים שעבר עד לקבלתו בקרב האוכלוסיה כחוק נכון וצודק ( והוא כזה).
לדאבוני, רבים ורבות עברו את גבול הליגטימיות תוך שימוש בNew Media ובאמצעים אחרים. חבל, כי בכך החוק מחטיא את מטרתו כפי שציינה בפני אחת מיוזמות וכותבות החוק לא מכבר.
כל הכבוד לגישה "הצרפתית" ואני מניח שעוד רבים יצטרפו אליה כפי שקורה גם באיטליה. ( חזרתי משם לא מכבר ומציע לך לקרוא מעט מהכתבות בנושא זה שם).
תודה רבה על המאמר המעניין שישמש גם אותי בהרצאותיי.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ואחד מאלו שהיה לו העונג והכבוד לשרת במחיצתך במשטרת ישראל 🙂
תודה יקירי!