[בתמונה: באיזו שפה נכתבו עשרת הדיברות? זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על עשרת הדברות, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן]

עודכן ב- 28 בינואר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת יתרו בספר שמות, ידועה בעיקר בעשרת הדברות הכתובים בה, ואשר מהווים את התשתית הרוחנית והתרבותית של האנושות כולה. מעמד מתן תורה נחשב לאירוע המכונן והחשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, והוא מתואר באופן עז וציורי בפרשה כדלקמן: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.  וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.  וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"[1].

בספר דברים מתאר משה את מתן תורה ועשרת הדברות בכך שהוא כתב את עשרת הדברות על לוחות של אבן כדלקמן: "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר... וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי"[2] .

באיזו שפה כתב משה את עשרת הדברות? לכאורה, התשובה פשוטה בתכלית. עשרת הדיברות נכתבו על לוחות האבן בשפת הקודש -  בעברית. אולם, אם נתעמק בשאלה זו נמצא כי התשובה איננה פשוטה כלל ועיקר, ואותה שפה בה ניתנה התורה ובה נכתבו עשרת הדברות, איננה השפה העברית המוכרת לנו כיום כשפת המקרא.

[בתמונה: באיזו שפה נכתבו עשרת הדיברות? זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

על פי המחקר, הכתב האלפביתי צמח בסוריה ובארץ ישראל, במאה ה18 לפנה"ס. במקביל, באותה עת היו בעולם העתיק כתבים אחרים:

• בממלכות המזרח - כדוגמת בבל ואשור - כתבו בכתב היתדות שקיבלו בירושה מהשומרים.
• מדרום לארץ ישראל במצרים, כתבו המצרים בכתב ציורי המכונה כתב הירוגליפי, הידוע גם בשמו כתב חרטומי מצרים.
• בממלכת חת כתבו החתים בכתב תמונות ייחודי להם.
• ובאיי הים התיכון פותח סוג של כתב נוסף[3].

היכן נוצר הכתב האלפביתי? ההיסטוריון הרודוטוס טען כי הפיניקים הביאו את הכתב ליוון, ומשם הוא הופץ בעולם. על פי המחקר המודרני, הכתב האלפביתי נוצר ככול הנראה בתחום התרבות המצרית. ממציאיה שאבו את השראתם מהסימנים ההירוגליפיים המצריים, אלא שהם ניצלו את הסימנים שבחרו בצורה שונה מעט. כל סימן כזה קיבל מעתה את הערך של העיצור הראשון של המילה השמית המיוצגת בציור המצרי.[4]

דעה זו מבוססת על גילוי כתובות קצרות שנחשפו בשנת 1905 על ידי החוקר פלינדרס פיטרי בחפירות באתרים בחצי האי סיני[5].

[בתמונה משמאל: פלינדרס פיטרי בגיל 84 בירושלים, ציורו של הציירלודוויג בלום שצויר בשנת 1937. הציור הושאל לטווח ארוך על ידי המשפחה לספריית החוג לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mira Chen, Ludwig Bloom granddaughter. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

ממערכת כתב זה שרדו דוגמאות מעטות בלבד לאורך מאות רבות של שנים, אבל ניתן לראות בהן בבירור שהסימנים הלכו ועברו הפשטה, איבדו עם הזמן את  ציוריותם הראשונית, ובהמשך הם התמעטו מאוד. לקראת סוף האלף הראשון התייצבה במרחב הכנעני מערכת של שפה בת עשרים ושתיים אותיות, שעדיין שמרה על כמה מתכונותיה הציוריות. ככל הידוע לנו היום, מערכת כזו התאימה לשפה הפיניקית, שדוברה בממלכות כנען הצפוניות של חוף לבנון של היום.

במאה העשירית לפני הספירה לערך, אימצו בני ישראל הכתב הפיניקי, ולוח גזר[6] הנחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה כיום, כתוב בכתב זה[7].

מכאן ואילך עבר הכתב הפיניקי התפתחות פנימית בתוך ארץ ישראל. הכתובות המפורסמות - כדוגמת כתובת מישע וכתובת השילוח או חרסי שומרון ומכתבי ערד של ערב החורבן - נכתבו כולם בכתב משופר, הידוע בשם הכתב העברי. הפיניקים - שהנחילו את כתבם לארמים - המשיכו לפתח את כתבם שלהם בנפרד.

למרות שהכתב העברי היה נחלתו של רוב העם, הרי בימי הבית השני הצטמצם מאוד השימוש בכתב זה, ובמקומו צמח כתב חדש שנקרא הכתב היהודי. כתב זה נגזר מהכתב הארמי והוא תפס את הבכורה מעתה ואילך. בסוף המאה השלישית לפנה"ס, אנו מוצאים טקסטים מקראיים הכתובים בכתב זה, כולל המגילות שנמצאו במערות קומראן. לקראת סוף בית שני כתבו בארץ ישראל בעיקר בכתב היהודי, ואילו בכתב העברי כתבו טקסטים בעלי אופי מיוחד, כדברי המקור הבא:

"בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ובלשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורי ולשון ארמי, ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי"[8]. פיסקה זו ומקבילותיה מראות לנו שבעיית שינוי הכתב העסיקה את חז"ל, שבדרך כלל ענו על שינוי הכתב באופן אפולוגטי, כפי מה שמובא בהמשך דברי הסוגיה האמורה לכן:" תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה ... ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב".

הכתב היהודי החזיק מעמד עד תום מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. לאחר מכן, רק השומרונים המשיכו להשתמש בו. לציין שיש כאן תופעה מיוחדת במינה, היות ועם ישראל היה ידוע בשמרנותו הרבה תוך דבקות במסורת אבות, אולם כאן אנו רואים כי הכתב הכנעני ננטש ופינה את מקומו לכתב הפיניקי שהלך והשתכלל והגיע לתוצר של הכתב העברי, שננטש אף הוא לטובת כתב אחר  וחדש[9].

אחרית דבר

עם ישראל אימץ בסופו של התהליך, כתב חדש המכונה כתב אשורי, שנחשב לכתב הבינלאומי של תקופתו. חידושו של עזרא הסופר, על פי המקור התלמודי שהבאנו, לא היה בעצם אימוץ הכתב זה, היות  והמדובר היה בתהליך היסטורי מחויב המציאות שאיננו תלוי בו אישית. החידוש היה שניתן לכתוב את המקרא בכתב הזה, ולא בכתב העברי הידוע של ימי הבית הראשון. כאמור, גם אותו הכתב העברי לא היה, למעשה, הכתב שבו הייתה יכולה התורה להינתן, אי שם במחצית השנייה של האלף השני, אלא דפוס של הכתב הכנעני הקדום יותר. לפיכך, התורה בכלל ועשרת הדברות בפרט, לא נתנו בהר סיני בשפה העברית המוכרת לנו כיום. אשר על כן, המסקנה מדברים אלה הינה כי לוחות הברית בפרט והתורה בכלל היו כתובים בכתב הכנעני / פיניקי, שהיו רווחים באותה תקופה במזרח הקדום.

[לאוסף המאמרים על עשרת הדברות, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת יתרו'..

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/19.
• אבי הראל (2016): הכאורדר הראשון – עשרת הדברות, ייצור ידע, 26/1/16.
• אבי הראל (2016), מתן תורה – מעמד נסי או מופע פירוטכניקה נבואי?, ייצור ידע, 11/6/16.
• יורם אטינגר (2016), משה רבנו, עשרת הדברות והקשר הייחודי עם ארצות הברית, ייצור ידע, 5/11/16.

[1] שמות, פרק י"ט, פסוקים ט"ז – י"ט.

[2] דברים, פרק ה', פסוק י"ח.

[3] נוה, י. ראשית תולדותיו של האלפבית, מאגנס, ירושלים, תשמ"ט, עמוד 13(להלן נוה,ראשית).

[4] שם, עמוד 23.

[5] ראה – W.M. Flinders Petrie, Researches in Sinai, London 1906' pp. 129 – 132.

[6] ראה - Albright, W.F. The Gezer Calendar in Bulletin of the American Schools of Oriental Research,1943. Volume 92:16-26.

[7] נוה, ראשית, עמוד 61.

[8] בבלי, סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'.