[ציורי תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[לאוסף המאמרים על משנתו של ר' משה נתן בן יהודה, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 בספטמבר, 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

עניינו של מאמר זה הוא פרשנותו של רבי משה נתן [1] למשכן. לאחר שנכרתה הברית בין האל ובין עם ישראל, משה נצטווה להקים את המשכן, בדומה לתבנית שהראה האל למשה [2].

המשכן הינו מופת לשכינתו של האל בתוך בני ישראל, והעניין מסמל השגחה מתמדת עליהם [3]. המשכן עצמו, עמד בחצר מלבנית 100X50 אמה, חצר שנחלקה לשני חלקים: בחלק המערבי היה המשכן ובחלק המזרחי- כלי החצר: מזבח העולה, שהייה עשוי נחושת, והכיור שישמש לרחיצת הכוהנים. החצר עצמה גודרה על ידי קלעים העשויים שש מושזר.

במשכן עצמו היו שני חלקים: הקודש וקודש הקודשים, אשר ביניהם חצצה הפרוכת. בקודש היו: השולחן, המנורה, ומזבח הקטורת מול פני הפרוכת. בקודש הקודשים היה מצוי ארון הברית ומעליו שני הכרובים, שמשם "דיבר" האל עם משה.

הרמב"ם [4], קושר את עניין המשכן עם נושא הקורבנות. לדעתו, היות ולא היה ניתן לבטל את הריטואל של הקרבת הקורבנות, שהיה מנהג אלילי מושרש, ואף בני ישראל היו שטופים בו, הריטואל האמור הוסט לשם עבודת האל, וכך נולד הצורך לבנות משכן, מקום מיוחד, שבו יוקרבו קורבנות אלה, בניגוד למצב שהיה נפוץ קודם לכן, שכול אחד הקריב את קורבנו במקום על פי ראות עיניו.

[בתמונה: המשכן הינו מופת לשכינתו של האל בתוך בני ישראל... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

הפרשנות למשכן וכליו, מצויה לאורך כול חיבורו של רבי משה נתן, ואנו נביא את עיקרי הדברים בלבד מפאת אורכם:

בראשית הדברים מתייחס רבי משה נתן לציווי האלוהי של בניית המשכן והכוונות הקשורות כך: "...אמנם מאמר תורתנו הקדושה בעניין המשכן, עניינו כי השם יתברך ציווה למשה רבנו שיעשה משכן כדי שישכן בו כבודו יתברך..." [5], כלומר- עיקר מהותו של המשכן היא, בניית מקום מיוחד לאל, שישרה בו את "כבודו".מה טיבו של כבוד זה, אין המחבר מרחיב את הדיבור בסוגיה זו.

לאחר מכן, מביא רבי משה נתן פרשנות כללית נוספת בעניין המשכן: "...המציאות בכללו נקרא המקדש של מטה, מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, כי המציאות (של מטה), הוא המסכים למציאות הרוחני..." [6].

[בתמונה: ענן יורד על אוהל מועד... Illustration from the 1890 Holman Bible. התמונה היא נחלת הכלל]

בנוסף לכך שבית המקדש של מטה מייצג  נאמנה את עניין המציאות, ובהמשך הדברים מפרש רבי משה נתן את עניין המשכן  וכליו לכיוונים  פילוסופיים נוספים: "...חצר המשכן והעזרה- ירמוז לעולם השפל בכללו, ומזבח הקטורת והקורבנות ירמוז על ההיולי שהוא ראש ההוויה וההפסד של העולם השפל, ויריעות המשכן שהם עשר יריעות ירמוז ליריעות הגלגליות, וקרסי הזהב ירמוז לכוכבים, והמנורה עם שבעת נרותיה ירמוז לשבעת כוכבי הלכת, והנר האמצעי (של המנורה), ירמוז לשמש, אשר ממנו האורה לכול כוכבי הלכת ולעולם השפל, והשולחן עם לחם הפנים ירמוז להוויות ולטובות ולהצלחות מהעולם השפל, המושפעות באמצעות שבעה כוכבי לכת, והארון ירמוז לגלגל המזלות...". כאמור, גם לאחר דברים אלה, יודעים אנו כי מטרת בניית המשכן וכליו, הייתה ונשארה השראת כבודו של האל בתוכו, ללא ידיעה מהטיב הכבוד שעליו מדובר כאן. 

המנורה

המנורה רומזת, לשבעת כוכבי הלכת: "...והמנורה בכללה היא כנגד שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה (רומז) לשמש..." [7], וכן: "...כי השבעה נרות המאירות כולם פונים אל הנר האמצעי אשר הוא השביעי, כי האמצעי פונה אל עצמותו כאילו אורו מעצמו לא מזולתו, והשלושה אשר מצדה האחד, והשלושה אשר מצדה השני, פונים כולם אל האמצעי, כאילו הם קונים אורה מהשביעי כי אין להם אורה מעצמותם..." [8].

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

בנוסף, רומזת המנורה למרכזיותה של ארץ ישראל וירושלים: "...ולמה שהמאיר והמשפיע האורה, הוא עומד באמצע (השמש? או הנר האמצעי הרומז לה), כן ארץ ישראל אשר הייתה מקום אומתנו ומקום גדולתנו והשגחתנו, והייתה עומדת באמצע היישוב ובית המקדש אשר הוא כhסא כבודו יתברך, והיה עומד באמצע ירושלים ולפני לפנים, אשר בו היה המנורה, כי הוא יתברך מזריח ומשגיח ויעמיד שם האומה הנודעת והקרובה אליו..." [9].

הכפורת

הכפורת מלמדת לדעת רבי משה נתן שני עניינים מרכזיים: מחילת עוונות והשגחה מיוחדת הקיימת בעם ישראל.הכפורת הקשורה לשני נושאים אלה מהווה עם הכרובים את עיקר המשכן: "...ועיקר המשכן הכפורת ועיקר הכפורת הכרובים, הנה ציווה האל יתברך לשים כפורת על הארון להיות מעמד לשני הכרובים, אשר הורו על מציאות הנפרד(=האל), כי מעליו הכפרה לכול ישראל..." [10].

כאמור, רבי משה נתן קושר גם בין הכפורת לבין ההשגחה המיוחדת, הקיימת בעם ישראל: "...והשם אלוהינו אשר שכן על הכפורת ובין הכרובים, הוא אשר האציל מעצמו שם בייחוד להציל אומתנו הקדושה מכול רע ונזק, להטיבנו בכול מה שאפשר ..."[11].

הכרובים

הכרובים קשורים לדעת רבי משה נתן למספר דברים, אולם החשוב שבהם הוא- הימצאותם מאפשרת את הורדת הרוחניות אל העולם השפל.

נבחן עתה את המאפיין המרכזי האמור של הכרובים- שהוא הורדת הרוחניות לעולם השפל, כפי שעולה מהדברים הבאים: "...והיו הכרובים מן הכפורת, כי היו גשם אחד, והיותם(עשויים) מזהב טהור, כי כולם חתיכה אחת עשויים במלאכה דרך מקשה (גוש אחד), והזהב הטהור הוא המעורר (את הורדת הכוח הרוחני), (והיו) פורשי כנפיים למעלה, כי בזה קבלו כוח אלוהי עליון, היותם סובבים בכנפיהם על הכפורת, כי בדרך זו ירד כוח אלוהי, כי רמז בזה שמסיבות(=בגלל) הכרובים ירד כוח אלוהי... והבן אמרו- מקשה – כי כן דרך לירידת השכינה בו..." [12].

[ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל הכפורת/ ציירה אהובה קליין (c) שמן על בד]

רבי משה נתן מבחין בין שלושה סוגים של כרובים, ובין שלושה מקורות שונים של כוחות רוחניים המשפיעים עליהם. המיוחד בדבריו אלה, היא העובדה שהכרוב השמיימי מקבל כוחות רוחניים מהנפרד (ישויות לא חומריות), הנחשב נחות בדרגתו וברמתו מהאל, ומצד שני, האל הוא אשר משפיע כוח רוחני על הכרוב האנושי(=הנביא), משמע- שהנביא לפי תפיסה זו, דרגתו נעלה יותר מהכרוב השמיימי, וזה כמובן חידוש נועז ומיוחד.

גם החומר שמהם עשויים הכרובים, קשור ל"הורדת הרוחניות", כפי שעולה מהמשך הדברים: "...והיותם מזהב יורה על הכבוד האלוהי אשר ירד בהם, כי הכבוד האלוהי הוא אור נברא, והזהב הוא מאיר ומשמח אלוהים ואנשים ופועל פועל נפשי ולזה הוכנו כרובי זהב, במה שהיו מזהב ומקשה (אחת), לירד עליהם שכינתו..." [13]. העובדה שרבי משה נתן מציין כי הזהב משמח את האל אינה מובנת, אך ככול הנראה הכוונה שהוא מעורר בצורה כזאת או אחרת את האל בהורדת הרוחניות לעולם השפל.

פרט להורדת הרוחניות, רבי משה נתן מביא טעם שונה בתכלית לעניין הכרובים ותמציתו- העתקת אמונה אלילית מזיקה לאמונה טובה ומועילה.

ראינו אם כן, כי הכרובים לדעתו של רבי משה נתן, קשורים לשני עניינים שונים- האחד- הורדת הרוחניות לעולם השפל, והשנייה- העתקת האמונה האלילית שהייתה נפוצה ומזיקה לעבודת האל הנכונה והמועילה.

[בתמונה: כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים. התמונה היא נחלת הכלל]

הארון ולוחות הברית

הארון לפי רבי משה נתן הינו כנגד גלגל הרקיע: "...והארון אשר בתוכו הלוחות שהם העדות האלוהי על התורה הנתונה לישראל, הוא נגד ונוכח גלגל הרקיע..." [14].

ברם, חשיבות הארון אינה רק בגלל שלוחות הברית נתונות בתוכו, אלא בעטייה של העובדה כי הוא הבסיס לכפורת ולכרובים שהם כאמור, עיקרו של המשכן: "...הנה צווה האל יתברך לשים כפורת על הארון להיותו מעמד לשני הכרובים..." [15].

כפי שראינו קודם לכן, בתוך הארון מונחים היו לוחות הברית, שהקנו לארון את שמו " ארון העדות", וזאת מהטעם הבא: "...ומצד עמידת הלוחות הנפלאות בארון נקרא- ארון העדות- כי הלוחות הם עדותינו לחיבורינו עם השם יתברך אלוהי ישראל ולאהבתו אותנו..." [16].

ככלל, רבי משה נתן בדעה כי הלוחות עשויות מסוג של אבן ייחודית- ספיר, לוחות שהיוו, כאמור, את עיקר משמעותו של הארון: "...והלוחות היו עיקר הארון, ועל זה נקרא הארון – ארון העדות- כי הלוחות היו עדות ביניהם ובין השם יתברך, ועיקר הלוחות הכתב מדברי הברית אשר היו כתובים בלוחות משני עבריהם..." [17].

[בתמונה: דגם של ארון הברית בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, הצלמת: תמר הירדני, ויקיפדיה]

אחרית דבר

רבי משה נתן רואה במשכן רמזים לעולם המטאפיזי, כמו גם בחלק מכלי המשכן, שאף הם רומזים לעניינים שונים, כפי שעולה מסכומו של רבי משה נתן עצמו : "...והארון אשר תוכו הלוחות שהם העדות האלוהי על התורה הנתונה לישראל, הוא כנגד ונוכח גלגל הרקיע, או הכפורת הוא כנגד ונוכח שמי ההצלחה, והמנורה בכללה היא נגד ונוכח שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה לשמש, ומזבח הזהב עם הקטורת הוא נגד ונוכח העולם וציור הנפרדים העלולים, ומזבח העולה נגד החומר הראשון שהוא ראש ההוויה וההפסד, ובכלל הוא נגד ונוכח העולם השפל בכללו..." [18] .

פרט לעובדה כי כלי המשכן רומזים לעניינים פילוסופיים ורוחניים שונים, הרי שעיקרו של המשכן, הוא עבודת האל והשראת שכינתו בעולם השפל: "...כי זה דרך העבודה האלוהית לפני השם אלוהינו אשר דיבר אל משה פנים בפנים ואשר נגלה בסיני ואשר הלך עם ישרים במדבר בעמוד ענן ואשר שכן בין הכרובים על הכפורת..." [19].

[בתמונה: תפירה ובנייה של כלי המשכן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היוצר, Philip De Vere. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מקורות

[1] רבי משה נתן, פעל ויצר במאה ה14, וחיבר ספר פילוסופי גדול מימדים, בשם אהבה בתענוגים. פרט לכך אין לנו ידיעות עליו. ראה – הראל, א. מבוא לזיהויו של רבי משה נגה, הוצאת מנדלי, 2012. עמודים:124 – 135.המבואות המופיעות במאמר לקוחות מכתב יד אוקספורד בודלי מספר 1292 (=להלן כתב יד l), הספרור של כתב היד שלי.

[2] שמות, פרק כ"ה, פסוקים- ח'- ט', פרק כ"ו, פסוק ל', פרק כ"ז, פסוק ח'.

[3] שם, פרק כ"ט, פסוקים- מ"ב- מ"ו.

[4] מורה הנבוכים, חלק ג' פרק ל"ב.

[5] כתב יד I, עמוד 248, ב'

[6] שם, עמוד 306, ב'.

[7] כתב יד I, שם

[8] שם, עמוד 248, ב'

[9] שם, עמוד 235, ב'

[10] שם,עמוד 236, א'

[11] שם, עמוד 235, א'

[12] כתב יד I, עמוד 258, א'- ב'

[13] שם, עמוד 259, ב'

[14] שם, עמוד 248, ב'

[15] שם, עמוד 236, א'

[16] שם, עמוד 235, ב'

[17] כתב יד I, עמוד 236, א'.

[18] שם, עמוד 248, ב'.

[19] שם, עמוד 260, ב'.