[לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן]
להצגה העצמית יש תפקיד חשוב באופן שבו החברה, הארגון שבו אנו חברים או הקולגות שלנו תופסים אותנו. לא סתם אנו בוחרים רק את התמונות הטובות ביותר לדפי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו.
אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, ארווינג גופמן, עמד על ההבדלים בין העצמי הפנימי לעצמי החברתי. בין מי שאנחנו באמת, למי שהיינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו... "כדי שנוכל לתפקד בחברה באופן יעיל", קבע גופמן, "אנחנו זקוקים להצגה עצמית אסטרטגית"! ההצגה הזו בנויה על 'פרצוף' (face) שאנחנו מייצרים. ה'פרצוף' הזה מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו, והוא 'העצמי החברתי' שלנו.
[למאמר, 'איזה משחק יקדם אתכם בעבודה', לחצו כאן]
אבל, מה כדאי שייכנס לתוך העצמי החברתי שלנו? כיצד אנחנו יכולים להשפיע על האופן שבו אנו נתפסים בעיני אחרים?
לצורך כך, בא לעזרתו אפקט ההילה (Halo effect)...
אפקט ההילה מתאר את ההטיה החברתית הטבועה בנו, לקבל רושם מוטעה על אדם - לטובה או לרעה - כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה מתרחש כאשר מחילים את התכונות החיוביות או השליליות של אדם או של מוצר על דברים נוספים בסביבתו, ובכך "צובעים" אותו ואת סביבתו בגוון אחיד.
בגלל אפקט ההילה, דבר אחד קטן בהופעתנו יכול לשנות רושם ראשוני מקצה לקצה.
כך למשל דרך פשוטה לגרום לסובבים אותנו לסבור שאנחנו אינטליגנטים יותר, היא בעזרת עזרים חיצוניים פשוטים, כמו משקפיים ועניבה, כיוון שעניבה ומשקפיים נתפסים באופן מסורתי כמקושרים עם אינטלגנציה!
[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
הוכחה לכך מובאת לפניכם בניסוי שעשינו באקדמיה אחווה:
צילמנו חמישה אנשים שונים בשלושה מצבים:
- כפי שהם בחיי היום יום;
- עם משקפיים;
- ועם עניבה.
מהסטודנטים שלנו ביקשנו לדרג את רמת האינטליגנציה של המצולמים מ-1 (הכי פחות אינטליגנטי) ועד 10 (הכי אינטליגנטי). כל סטודנט ראה רק תמונה אחת של כל מצולם. התוצאות לפניכם:
