[בכרזה: העולם כולו במה ואנחנו שחקנים... תמונת הרקע היא תמונה חופשית מהאתר Pixabay. תמונת השופטת פוזננסקי-כץ לקוחה מאתר בתי המשפט. הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 8 בנובמבר 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
"כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים. יש להם יציאות, ויש כניסות, וכל איש משחק בימי חייו שְלל תפקידים שונים, על בימות חברתיות שונות..."
רק שאצל שייקספיר (ראו תמונה משמאל למטה) יכול היה השחקן, בתום ההצגה לרדת אל 'מאחורי הקלעים'. היום אנו חיים בסרט מתמשך, שאיננו עוצר לעולם. המוזר הוא שמידי פעם מסתבר לנו, כי דווקא ה'שחקנים' הראשיים שוכחים לעתים את המצלמות; ומאפשרים לבעלי אינטרסים לגזור עליהם קופון!
הדבר נכון פי כמה וכמה כשמדובר ב'שחקנים' שמחזיקים בידם אינטרסים של אנשים בעלי עוצמה, שיהיו מוכנים להשקיע כל סכום בשיפור מצבם, ולהשיג, גם בעבירה, את אותם 'גורמים משני מציאות' שלהם הם זקוקים.
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
המודעות המתחייבת הזו נעלמת, משום מה, דווקא מעיניהם של אלה שצריכים להיזהר יותר מכולם.
דוגמה מצויינת לכך היא פרשת השופטת רונית פוזננסקי כץ והמועמד לשעבר לתפקיד רשם בית משפט השלום במחוז המרכז, עו"ד ערן שחם-שביט; שפרצה לחיינו בסוף פברואר 2018. הנה סיפור המעשה (ויקיפדיה: תיק 4000):
[משמאל: ויליאם שייקספיר: "כל העולם במה...". התמונה היא נחלת הכלל]
ב-25 בפברואר 2018 חשף דורון הרמן במהדורת החדשות של 'ערוץ 10', כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ - שדנה בדיוני הארכת מעצר של החשודים בפרשת בזק - החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה.
המסרונים עסקו, בין היתר, בתיאומים בעניין הארכות המעצר. בעקבות החשיפה הודיעו פוזננסקי-כץ ושחם-שביט על יציאתם לחופשה, ובמקום פוזננסקי מונה השופט עלאא מסארווה.
נציב תלונות הציבור על השופטים דאז, השופט בדימוס אליעזר ריבלין הגיש חוות דעת ולפיה לא נמצא חשש למעשה פלילי והמליץ להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי. ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה. ב-18 ביולי החמיר בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס וקבע שפוזננסקי תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה. ב-27 בדצמבר 2018 ביטל בג"ץ את החלטת בית הדין ופסק שהשופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019. בעקבות הפרשה, ביקשו החשודים העצורים בפרשת "בזק" להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם. הנה לנו רמז אפשרי לכך שהפרשה לא התפוצצה במקרה... ושהיו מעורבים בה אינטרסים עצומים וכסף הגדול...והלקח?
שבעולם שלנו מותר כנראה הכל, אבל אסור להיתפס. זהו עולם של מאבקי עוצמה בלתי פוסקים, שבהם מילים כמו יושר ומוסר הן לא יותר מאמירות נבובות להדיוטות, שחיים בעולם דמיוני של חוקים ונהלים ויושר - בעולם הזה 'אין ארוחות חינם'. נתפסת - שילמת בגדול... לא כי חרגת מכללי היושר והמוסר, אלא כי ניפצת עוד אשליה להמון - שכל השיטה מושתתת על תמימותו ועל אמונו ב'מערכת'.
אז הנה ההבחנה העיקרית מהפרשה העצובה הזו: כדאי לא להיות תמימים. את התמונה הנכונה על איך השיטה שלנו עובדת באמת, ניתן לבנות רק מתוך אותם הבזקים של אמת, שמגיחים מידי פעם החוצה, כמו קרני השמש שמסתננות מבעד לעננים, ביום חורפי גשום...
[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
"הבזקים של אמת, שמגיחים מידי פעם החוצה, כמו קרני השמש שמסתננות מבעד לעננים, ביום חורפי גשום…"
אהבתי.
מחדד את חשיבות העיקרון העומד מאחורי אמרתו המפורסמת של השופט לואיס ברנדס, שופט בית המשפט העליון בארה"ב:
"אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (1914),
באומרו כך התווה את עקרון השקיפות במערכות הציבוריות כתרופה לשחיתות."