[בתמונה: חדשנות בארגונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TeroVesalainen לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 בדצמבר 2021

רקפת ששון היא מנהלת לקוחות ופרויקטים שיווקיים בתחומי האופליין והאונליין. עוסקת בתכנון, גיבוש אסטרטגיה והובלה של פרויקטים, משלב הבנת הצרכים של הלקוח ועד לשלב הפקת התוצר הסופי. כן, עוסקת בפיתוח עסקי, כתיבת תוכן וניהול אפליקציות. בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמנהל עסקים, ותואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים.

*  *  *

אחד המושגים השגורים בידי מנהלים בדרגים שונים, ונשלפים ללא הרף או מינון, הוא חדשנות. כיום, כמעט ואין עובד - ולא משנה באיזה דרג - ושאינו מתבקש להפגין חדשנות, יצירתיות ומה שמכונה, 'חשיבה מחוץ לקופסה' במסגרת פועלו.

כיוון שהסביבה התחרותית מתחזקת, מעוניינות הנהלות הארגונים להאיץ בעובדיהם להביא להם את ה"אקס פקטור" - כפי שהם מכנים זאת - ולאתר את אלה שמסוגלים לכך.

למושג הזה ולהשפעתו על ארגונים מוקדש המאמר.

.

.

[בתמונה: 'חשיבה מחוץ לקופסה'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

המשגה

חדשנות (Innovation) מוגדרת כיצירת ערך מוסף בשתי דרכים (Chakravarty, 2010; ויקיפדיה):

• באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים;
• או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.

פתרונות אלה מושגים על ידי פיתוח או שימוש - במוצרים, תהליכים, שירותים או טכנולוגיות - יעילים יותר מבעבר; או על ידי רעיונות בשלים, שמתאימים לשווקים, מדינות, או חברות שמוכנות ומעוניינות לקלוט אותם.

החדשנות היא המאפיין המרכזי של היצירתיות, שהיא יכולת ייחודית, המעבירה אותנו ממצב אחד למצב שני. היא נובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות.

כדי שיצירתיות וחדשנות תתרחשנה, המערכת צריכה לפעול הרחק ממצב של איזון, במצבים של לחץ ושינויים תכופים. משמע, ב- סף הכאוס.

[להרחבה בנושא יצירתיות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא סף הכאוס, לחצו כאן]

חדשנות שונה מהמצאה, בכך שהיא מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר, בעוד שהמצאה מתייחסת לתהליך ולאופן היצירה של השיטה או הרעיון (ויקיפדיה).

חדשנות שונה גם משיפור, בכך שהיא עוסקת במשהו שנעשה מהותית באופן שונה ולא בעשיית אותם הדברים בצורה טובה יותר. למרות שחדשנות הכרחית לפעולה יצירתית היא לא מספיקה, שכן התוצרים היצירתיים הם לא רק חדשים אלא גם מותאמים למצב שעבורו הם נוצרו (ויקיפדיה).

כיום, נהוג להבחין בין חדשנות תוספתית (אינקרמנטלית) לחדשנות פורצת דרך או חדשנות משבשת (disruptive innovation). בעוד שהראשונה מתייחסת לייעול וליצירת מענים חדשים מתוך הידע הקיים, האחרונה היא בדרך כלל חדשנות טכנולוגית, המייצרת קטגוריות חדשות אשר משנות את הסביבה העסקית ובכללותה, ומייצרת לפיכך צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם (ויקיפדיה, יחזקאלי, 2017).

[להרחבה בנושא 'חדשנות טכנולוגית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'חדשנות משבשת', לחצו כאן]

[בתמונה: חדשנות משבשת - בדרך כלל טכנולוגית - אשר מובילה ליצירת קטגוריות חדשות ושוק חדש, אשר משנים את הסביבה העסקית ובכללותה; ולפיכך, מייצרים צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם. כתוצאה מכך, משתבש השוק הקיים (המסורתי), עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית שהופכת ללא רלוונטית... התמונה היא צילום מסך]

המאפיינים של חדשנות ארגונית

ניתן להגדיר ארבעה מאפיינים עיקריים לחדשנות בארגונים:

1. יצירתיות ו- 'חשיבה מחוץ לקופסה':

המושגים הללו כבר הוזכרו בפרק למעלה שעסק בהמשגת החדשנות. מצופה מעובדים, שיפגינו רעיונאות ולא יחשבו באופן "שבלוני" או ממוסגר מדי. למשל, חברות פרסום מצליחות לפתח מוצרים חדשים באמצעות מתן דגש על רַעֲיוֹנָאוֹת (קופי רייטר) וקיראיטיב פורץ דרך שמקנה להן יכולת לבדל את עצמן מהמתחרים ובכך משמרות את מעמדן מול לקוחותיהן. העובדים - המהווים את "העיניים והאוזניים" של הארגון - נדרשים להשקיע שעות מרובות בפיתוח רעיונות חדשים שניתן להביא ליישום. למשל: חברות אסטרטגיה ושיווק דיגיטלי מייצרות תכניות אסטרטגיות ללקוחות שלהן שאינן סטנדרטיות כגון: תמהיל מדיה ייחודי, שימוש בכלים חדשניים, פיתוחים in house (פיקסלים משודרגים, מערכות מקוונות ועוד).

2. חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית מוגדרת כבחירת עמדות וערכים - באופן מושכל ולא באופן אוטומטי - כדי לערער את נקודת המבט השלטת בחשיבה של הקבוצה ו/או בחשיבה העצמית.

לענייננו, קיימות שתי רמות של חשיבה ביקורתית:

• הרמה הפשוטה היא כשעובד משתמש בה, בעיקר כדי לתקוף את המביעים דעה מנוגדת לו;
• והשנייה הגבוהה היא כשעובד משתמש בה כדי לערער גם את נקודת המבט שלו עצמו!

ארגונים נתפסים כחדשניים, כאשר ההון האנושי שלהם יודע לערער על הקיים, לא לפחד לשאול שאלות ולנהל סיעור מוחות אפקטיבי, שיאפשר זרימה של רעיונות חדשים. למשל, סטראטאפים וחברות הייטק שהצליחו להביא, בדרך זו, לפיתוח מוצרים חדשים.

[להרחבה בנושא חשיבה ביקורתית, לחצו כאן]

[בתמונה: חשיבה ביקורתית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

3. גמישות ארגונית ואישית

גמישות ארגונית (Organizational Flexibility) הוא מידת היכולת של ארגון לשנות גישות והיבטים בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים, ולא להיצמד לגישה אחת בלבד.

ארגונים שמעוניינים בחדשנות בהכרח צריכים לקבל על עצמם את הצורך בגמישות ארגונית, וכן בגמישות אישית, משמע, את היכולות של העובד להפגין פתיחות לרעיונות חדשים, שאינם רק שלו. חברות הזנק מתאפיינות בכך.

[להרחבה בנושא ניהול גמיש של עובדים, לחצו כאן]

[בתמונה: ניהול גמיש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 742680 לאתר Pixabay]

4. ביטחון עצמי ארגוני

ארגונים חדשניים נדרשים להפגין ביטחון, לא רק בהיבט הפנים ארגוני, אלא גם כלפי חוץ (לקוחות, סביבה תחרותית). חשוב ש'הסביבה המשימתית' שלהם תדע, שהם בטוחים באיכות ובאפקטיביות של התוצרים / השירותים / הפיתוחים הייחודיים שלהם. בנוסף, עליהם להבטיח שהעובדים מחוברים לקונספט החדשני של הארגון. חברות הזנק וחברות בוטיק בתחום השיווק, שמפתחים מוצרים חדשים, מתאפיינים בכך.

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), יצירתיות, 12/4/14.
• ויקיפדיה: חדשנות.
• פנחס יחזקאלי (2017), חדשנות משבשת, ייצור ידע, 5/12/17.
• שני סבח (2018), ניהול גמיש של עובדים, ייצור ידע, 24/2/18.
• Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.