[בתמונה: המפכ"ל, רוני אלשיך ומתחפש... רגע נדיר של נחת... התצלום: דוברות המשטרה]
[מאמר זה הופיע לראשונה, ב- 12 במרץ 2018, באתר 'מחלקה ראשונה' ובישראל היום. הוא מועלה כאן באישורם ובאישור המחבר]
ב- 12/3/18, פרסם עו"ד פיני פישלר מאמר באתר "מחלקה ראשונה" (נוסח מקוצר פורסם בעיתון, 'ישראל היום'). מפאת חשיבותו של הנושא - והמאמר - ללימודי המשטרה, ביקשנו וקיבלנו רשות לפרסם מאמר זה גם כאן:
עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.
[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]
* * *
רק בשבוע שעבר, פורסם סקר בעייתי במיוחד - שלא סוקר דיו, ודאי לא בהבלטה הצריכה והראויה (מעניין למה...) - על פיו, רק 31% אחוז מהנשאלים הביעו אמון במשטרה. לאמור: שבעה מכל עשרה אזרחים אינם מביעים אמון במשטרה. זה בקדנציה של מפכ"ל שהובא מחוץ למשטרה, כדי להבריאה מחולייה רבי השנים!
'אתרוג'
'חוכמת ההמונים' הזו משקפת היטב את המצב שבו משטרת ישראל נתונה. הציבור שבע כבר ממלל, מנאומים ומהצהרות, מפומפוזיות ומהבטחות סרק, בבחינת: "חספא בעלמא". הוא משכיל להבין, שבמהלך 26 חודשי כהונה, לא הצליח המפכ"ל, רוני אלשיך, להביא - ולו הצלחה מהותית אחת - למעט למעט ה'אתרוג' האישי של המפכ"ל על ידי אותם חלקים בתקשורת, שעוינים את בנימין נתניהו.
[בתמונה: 'אתרוג תקשורתי': המפכ"ל, רוני אלשיך]
69% מהציבור שיקף את המצב הנוכחי: האיש שהיה אמור לשקם את המשטרה - שניצביה, כולל סגן המפכ"ל פרשו והופרשו ממנה - דרדר אותה, עוד, עמוק, אל עברי פי פחת.
"ציון" כה שלילי ביחסי המשטרה עם הציבור, שאותו היא אמורה לשרת - לא זכור לי, גם לא מקדמת דנא. מעולם לא קרה כדבר הזה. 'תעודה' כזו מלמדת על אי התאמה וחוסר מסוגלות. עם 'הישג' כזה בעולם העסקי, היה דירקטוריון אחראי 'מטיס' הביתה מנכ"ל חברה בבושת פנים. זאת, יחד עם 'הודעה מיוחדת לבורסה' ול'רשות לניירות ערך', ועם הסבר לציבור אודות הפרסה. אבל במשטרה, עולם כמנהגו נוהג.
למי ששכח, אזכיר מהקדנציה הזו של אלשיך את האירועים הבאים:
- טיפולו בפרשת רוני ריטמן והשתלחותו חסרת הרסן - תחת הביטוי "עבריינית" - כלפי הקצינה רפ"ק צ' ומפקדה, תת-ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין היושב בבית (על חשבוננו) כבר למעלה משנתיים!
- 'שליפתו' הנמהרת של המפכ"ל בפרשת אום אל חיראן;
- הישנותו של אותו סימפטום בעת אירועי ההצתות בצפון הארץ;
- 'הזרם הקולח' של ההדלפות בכל חקירות נתניהו;
- את העובדה שאלשיך 'הצמיד' אליו - באופן בלעדי - את העיתונאית, ד"ר אילנה דיין, לסיקור בלעדי ב'עובדה'; ואת העיתוי שבו בחרה לשדר את התכנית;
- את המינוי, שלא צלח, של נצ"מ אילן מור בארצות הברית;
- את התנהלות המפכ"ל כלפי מפגיני המחאה החברתית בכיכר גורן בפתח תקוה; את מעצרי השווא שם ואת המכות; את הניסיון הנפסד והנלוז, להשתיל בקרבם סוכן משטרתי, על-מנת להפליל את מנהיגי המחאה החברתית; עד שבאה פסיקת הבג"ץ בעניין, שלימדה אותו פרק חשוב ב'דמוקרטיה מהי' וחופש הביטוי מהו. הערעור על החופש למחות ולהפגין, ו'לשחרר קיטור' בכיכר העיר, הביא לקריסה של אחד מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל;
- את אמירותיו אודות החוקרים הפרטיים המהלכים אימים על חוקרי המשטרה בפרשת תיקי נתניהו, מבלי שיוכל / ירצה לעגן דברים קשים אלה בראיות;
- את ביקורתו הנוקבת של ראש מח"ש היוצא, עו"ד אורי כרמל, ערב פרישתו, אודות התנהלות המפכ"ל והדוברת שלו והתבטאויותיהם - כלפי חוקרי מח"ש וכלפי מח"ש.
והרשימה ארוכה...
איש השנה? על מה ולמה?
ארוכה מאד. מעניינת במיוחד הזכייה של המפכ"ל אלשיך בתואר "איש השנה" ב"ערוץ 10" אצל דורון הרמן.
האמנם "איש השנה"? אם כבר, "איש השינה" על חוסר המעש, הכישלונות, העוולות, המחדלים והמעללים... הרי הכל מפורט, כדבעי, מדי חודש, בדו"ח שאני מוציא תחת הכותרת, "משטרת לואי דה פינס". בדו"ח זה פרסמתי לאחרונה את דוח הנזיקין של שנת 2017, הוא דו"ח מיליוני השקלים שמשלמת המשטרה, מדי שנה, כפיצוי לאזרחי המדינה, בגין מעלליה ומחדליה. את הדו"ח הזה נמנע המפכ"ל אלשיך מלפרסם בציבור, עד לרגע זה ממש - חודש מרס 2018, ולא בכדי...חוסר החיפזון בפרסום מאפיין גם את מדיניותו לגבי פסיקות בתי הדין המשמעתי של המשטרה.
[לדוח פברואר 2018 של פנחס פישלר על משטרת ישראל]
הנה, רק בסוף השבוע, אחרי לחץ מאסיבי מטעם הח"מ, ניאות המפכ"ל, סוף-סוף, לפרסם - לאחר שיהוי ניכר ובלתי מוסבר, ולאחר גערת מבקר המדינה - את פסיקות בתי הדין המשמעתיים של המשטרה, שעניינים ברבעון האחרון של שנת 2017. בעל כורחו, כמי שכפאו שד, הוא נאלץ, להסיר את המלבנים המושחרים, ולחשוף את שמות השוטרים והקצינים המורשעים בדין. בחלק מפסקי הדין הוא נמנע מלחשוף את שמות המורשעים, וביכר להשחיר את השמות, מן הטעם הפרוזאי של: "עבירות פנים ארגוניות" (וזה לא מעניין את הציבור? לטעמי מדובר בטעם ערמתי, המשולל כל בסיס משפטי, ערכי ואתי.
ומהן אותן "עבירות פנים ארגוניות? למשל, ה'חיטוט' בקרביים של מאגרי המידע המשטרתיים - הפנימיים - החסויים - רק לצרכים אישיים - של שוטרים - כנקמה - ככלי לנגח - הכל, תוך ניצול לרעה של כוח המשטרה ותוך שימוש לרעה בכוח המשרה. שוב אנחנו למדים אודות המגמה לחפות, להסתיר, להחשיך, לקבור, לגבות "קולגות", על גב הציבור.
זה האיש? זו התנהלותו? הזה ה'די.אן.איי' שאליו הורגל בשירותו הקודם?
- הנה, רק בשבוע שעבר, נחשפה פרשת החוקר בימ"ר תל אביב - זה שחקר את פרשת הסחר בנשים מאוקראינה ומבריה"מ- וקיים - בה בעת - יחסי מין עם שתיים מהנשים. רק אל תשחיר את שמו.
- רק בשבוע שעבר, נחשף, איך הסתירה המשטרה והעלימה - ממניעים זרים, נפסדים ופסולים - מסמך פנימי מבית המשפט בעכו, החושף את מעללי המשטרה ומחדליה בפרשת מצלמות המהירות - באין תו תקן (ל"פרויקט א' 3"- מצלמות המהירות המדפיסות דוחות וכסף). בעניין זה, גם לא למדתם את דוח מבקר המדינה. איך ביקשתם בכל הכח להסתיר. להעלים. לשבש הליך משפטי - בעזרת קצונה בכירה.
אגב, פעם, הבאתי הביתה תעודה, מבית הספר. הציון ב... נגינה בחליל היה רק 60. אבא, אביגדור ז"ל, ראה בציון הזה 'אסון' והצליף בחגורה. כשהספקתי לשרבב משפט: "אבא - זה רק חליל - זה לא חשוב", מיהר להצליף חזק יותר. "לי זה חשוב - בנדיט קטן - ואתה בגילך אינך יודע מה חשוב ומה לא" התריס.
הנה, אז, היה לנו אותו דור הענקים של אבא אביגדור ז"ל - ששנה ואמר: "חוסך שבטו שונא בנו". היום, עם ציון כושל ומטה של 31% אמון הציבור - לאמור אי-אמון הציבור - יכול עוד מפקד המשטרה לקבל בקונסטלציה מסוימת את תפקיד ראש השב"כ...
אנו, נתנחם רק בכך שהסיוט הזה של אפס הישגים בקדנציה כה כושלת - עוד מעט מסתיים. הנה, עוד 9 חודשים - מסתיימת קדנציה שמאמתת את תיאורית העיקרון הפיטרי (אדם לעולם מגיע לדרגת חוסר כישוריו), והמפכ"ל אלשיך הולך הביתה - לגבעת שמואל.
[להרחבה על העיקרון הפיטרי, לחצו כאן]
לעם ישראל מגיע מפכ"ל מקצוען - בעל שיעור קומה כי אין לנו משטרה אחרת - והיא חשובה ואף יקרה לנו, אדוני המפכ"ל!