פנחס יחזקאלי: בולשיט עסקי וניהול שטויות

תקציר: 'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) - והמונח הפחות נפוץ: 'ניהול שטויות' (bullshit management) - מתארים ארגונים שלוקים בהונאה עצמית ארגונית ובעשיית יתר, ושעיקר האנרגיה הארגונית שלהם מבוזבזת על אימוץ עולם מונחים ריק מתוכן, תוכנית הכשרה ניהולית יקרה בזמן ניהולי (ובכסף), וכל זה - כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים, מדברים ומתנהגים…

[בכרזה: בולשיט עסקי וניהול שטויות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[בכרזה: בולשיט עסקי וניהול שטויות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

עודכן ב- 26 באפריל 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'בולשיט עסקי' (business bullshit) - והמונח הפחות נפוץ: 'ניהול שטויות' (bullshit management) - הם מונחים 'צעירים' יחסית, אך חשובים מאין כמוהם בעולם הניהול, שהאמת... רמתו - בניגוד ליחסי הציבור של מנהלים - מעולם לא הייתה מן המשובחות!

המושגים הללו מתארים ארגונים - בדרך כלל במצב של קיפאון - סטגנציה - שלוקים בהונאה עצמית ארגונית ובעשיית יתר, ושעיקר האנרגיה הארגונית שלהם מבוזבזת על אימוץ עולם מונחים ריק מתוכן, תוכנית הכשרה ניהולית יקרה בזמן ניהולי (ובכסף), וכל זה - כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים, מדברים ומתנהגים, לשווא. 

בשנים האחרונות אנו עדים למבול של ספרים בסוגיה זו (ראו בתמונה למטה), כמו למשל, ספרו המרתק של אנדרי ספיצר, הנושא את שם התופעה: 'בולשיט עסקי' (Buisiness Bullshit) ב- 2017. ספיצר בוחן בספר, כהגדרתו, "כיצד ארגונים הפכו למכונות עצומות לייצור, להפצה ולטיפול בבולשיט". הוא מתאר התמכרות של ארגונים לשפה חדשה ולא מובנת של מושגים, שגם בתוך הארגון, בודדים מבינים אותה עד הסוף. המצב הזה יוצר קצרים בתוך הארגון והתמשכות של תהליכים ללא תועלת; וקצרים עם הסביבה המשימתית ועם הלקוחות [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן].

ספיצר גם טוען שההתמכרות ל'בולשיט עסקי', היא אמצעי להסתרת כשלים מערכתיים, בנוסח התפקיד שמבצעת מערכת התעמולה בצפון קוריאה. ככל שהמצב גרוע יותר, ככל שהארגון שוקע לתוך קיפאון - סטגנציה, היא פעילה יותר...
[בכרזה: בשנים האחרונות אנו עדים למבול של ספרים בסוגית 'ניהול השטויות'... אנו מאמינים שאנו עושים בכריכות הספרים שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: בשנים האחרונות אנו עדים למבול של ספרים בסוגית 'ניהול השטויות'... אנו מאמינים שאנו עושים בכריכות הספרים שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]

שורשי הבעיה

[בתמונה: שורשי הבעיה... התמונה באדיבות האתר: crazyfacts. שם הצלם אינו מוזכר]
[בתמונה: שורשי הבעיה... התמונה באדיבות האתר: crazyfacts. שם הצלם אינו מוזכר]

שני גורמים אחראים, בעיקר, למצב הזה:

- הראשון, אבדן הרלוונטיות של תורת הניהול (החידושים הגדלים לתורה זו באים מבחוץ, כשהיא אינה ערה להם ואינה מתעדכנת במהירות הראויה);

- השני, 'הכסף הגדול' המסתובב בתחום ההדרכות לארגונים, 'ספרי האינסטנט ניהול' שמתיימרים לתת מרשמים להצלחה, וההרצאות שבתחום זה, שהפכו יעד להשתלטות שרלטנים למיניהם.

אבדן הדרך ואבדן הרלוונטיות של תורת הניהול

תחילתה של תורת הניהול בתחום המדעים המדויקים (הנדסת תעשייה וניהול); וכיווני התפתחותה היו מבטיחים. זכורה לנו, למשל, קביעתו החכמה של פיטר דרוקר, "אם אינך יכול למדוד זאת, אינך יכול לנהל זאת"… ("If you can't measure it, you can't manage it”), שהאיצה באנשי הניהול לפתח כלים מדויקים לכימות מושגי הניהול השונים:

צצצ

אבל במאה השנים האחרונות, תורת הניהול סטתה מ'דרך המלך', ופתחה פער רלוונטיות מהנעשה בפועל בארגונים. היו סיבות רבות לכך. אחת מהן הייתה חוסר הרצון של מנהלים לקשור באופן מדעי מדידה אמתית של ביצועים לתגמול [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן].

בהיעדר רצון לחפש כלים מדעיים למדידה, גלשה תורת הניהול, מהמדעים המדויקים למדעי החברה. מושגים רבים בה הוגדרו כ'רכים', וככאלה שאינם ניתנים לכימות ולמדידה.

'אין ארוחות חינם': כשלא מחפשים למדוד נכון ולשפר את המדידה כל העת, גם לא מבינים נכון ולא צוברים ידע... יתרה מכך: עמימות היא כר פורה ל'מומחים לכאורה' ולשרלטנים למיניהם, המציעים 'מרשמים' בדויים וחסרי תועלת [להרחבה בנושא 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן].

[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

הכסף הגדול...

ה'כסף הגדול' שזמין בעולם ההדרכות בתחומי הניהול מעמיד בסימן שאלה את מידת אמתותן של קביעות רבות בתחום זה. מטבע הדברים, רוב המניפולציות מתרכזות במקומות בהם ניתן להרוויח בצורה הטובה ביותר, כמו בסוגיית המנהיגות (שהרי, איזה מנהל לא רוצה להיות מנהיג?...) [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'].

מסיבה זו ניתן כבר למצוא ספרים ספציפיים בסדרת ספרי ה'אנטי בולשיט' המוקדשים בלבדית לסוגיית המנהיגות, כמו "חשיפת הבולשיט שבעיסוק ב'מנהיגות'" (Decoding Leadership Bullshit; ראו תמונת כריכה למטה משמאל) מ- 2013, של האל או-ווין (Hal O'Ween) (שם בדוי); או ספרו של ג'פרי פפר (Jeffrey Pfeffer), שנשא את השם הדומה מאוד והמתריס: Leadership BS - "מנהיגות - בולשיט" [להרחבה בנושא תעשיית הבולשיט בתחום המנהיגות, לחצו כאן].

[בכרזה: ספרים בסוגית 'מנהיגות בולשיט'... אנו מאמינים שאנו עושים בכריכות הספרים שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: ספרים בסוגית 'מנהיגות בולשיט'... אנו מאמינים שאנו עושים בכריכות הספרים שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]

רגע האמת: תורות המורכבות חושפות את הפער שבין התיאוריות למציאות

מה גרם לאסימון לרדת, ולחלק מהמנהלים להבין, שהעיסוק בבולשיט מתיש את הארגונים? מן הסתם, אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולאחר שארגונים מוציאים סכומי עתק ואינם משיגים מאומה, מגיע הרגע של השאלות הקשות...

אחד המתריעים בשער - כמו הילד בסיפור של 'בגדי המלך החדשים' (Emperor's New Clothes) - שעמד ברחוב וקרא "המלך עירום" היו תורות המורכבות, שזכו לעדנה בחמש עשרה השנים האחרונות.

[בתמונה: אחד המתריעים בשער - כמו הילד בסיפור של 'בגדי המלך החדשים' (Emperor's New Clothes) - שעמד ברחוב וקרא "המלך עירום" היו תורות המורכבות, שזכו לעדנה בחמש עשרה השנים האחרונות. זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[בתמונה: אחד המתריעים בשער - כמו הילד בסיפור של 'בגדי המלך החדשים' (Emperor's New Clothes) - שעמד ברחוב וקרא "המלך עירום" היו תורות המורכבות, שזכו לעדנה בחמש עשרה השנים האחרונות.זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

תורת המערכות המורכבות למשל הגדירה את דפוסי העבודה והחוקים שלפיהם מערכת מורכבת פועלת, וארגונים הם הרי מערכות מורכבות... עד מהרה הצטייר הפער בין הדפוסים והחוקים הללו; ובין התוצאות שהתקבלו בניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) למה שמגובב בספרי הניהול למיניהם [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות חברתיות', לחצו כאן].

התופעה הזו, אגב - שמי שהופך אותך ללא רלוונטי בא מתחום עיסוק שונה משלך - מוכרת לנו היטב. חזינו בה, למשל, בתחום הטלפונים הניידים: מי שהפך את חברת נוקיה ללא רלוונטית, לא היה חברת טלפוניה, אלא חברת מחשבים, שייצרה מחשב יד; שבין היתר, מאפשר גם לשוחח בטלפון. את מה שעשו חברת אפל והאייפון לחברת נוקיה, עשו תורות המורכבות לתורת הניהול...

[בתרשים: פער רלוונטיות מהו? המקור: ייצור ידע]
[בתרשים: פער רלוונטיות מהו? המקור: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על בולשיט עסקי וניהול שטויות, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *