[תמונה ששוחררה על ידי דוברות המשטרה. שימו לב על עמידת האופנוע המשטרתי באמצע המסלול ועל ההפרעה הברורה לתנועה שיוצר המבצע המשטרתי... מה לא עושים עבור הסטטיסטיקה ויחסי הציבור המשטרתיים...]
[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב- 8 במרץ בשבע הבוקר התחיל הטלפון בביתנו לצלצל, כאילו פרצה מלחמה. "המשטרה מקיימת מבצע מיוחד ברחובות, ודוחפת דו"חות על כל דבר..." הזהירו אותנו חברים... "אל תצאו אם אתם לא חייבים".
ה'מבצעים' הללו מכונים פש"מים - פעולות שיטור מיוחדות, והם שנואים על שוטרים ואזרחים כאחד. מטרתם בדרך כלל היא כסת"חית וסטטיסטית: כיסוי תחת וצבירת נתונים (כמות מחסומים, כמות דוחות תנועה וכדומה). האזרחים במקרה הזה הם כמו דגים בבריכה שתפקידם למלא את סלי הדייגים. הם נתונים בתוך הסטטיסטיקה ומסעות יחסי הציבור המשטרתיים.
היו לי פגישות והייתי חייב לצאת, אז יצאתי... האמת, הפש"ם המשטרתי בהחלט הצליח לדלל את פקקי הבוקר והתנועה זרמה... למעט במקומות שבהם עמדו השוטרים ויצרו מפגעי תנועה, לתפארת הדוברות המשטרתית ולטובת הסטטיסטיקה (נושא ה'זכות' של השוטרים להפר חוקי תנועה, כדי 'לצוד' עבריינים פוטנציאליים ראוי בהחלט למאמר נפרד...).
אפרופו דגים בברכה, שמנסים להתחמק מהדייגים, נזכרתי בסיפורים על הפשיטות של המשטרה המנדטורית ושל ה"כלניות" - אנשי הדיוויזיה השישית המוטסת של הצבא הבריטי, שסייעו למשטרה הבריטית במאבקה במחתרות היהודיות בתל אביב - על הסתגרות התושבים בבתים, ועל הטינה שרחשו לאנשי המדים. מה נשתנה? לפחות ברמת האמון של האזרחים במשטרה, לא הרבה...
לא עבר זמן רב ודוברות המשטרה שחררה נתונים: 1450 דו"חות, מתוכם: 183 בגין מהירות מופרזת, 238 בגין חוסר שימוש בהתקני ריסון, 143 בגין שימוש בטלפון סלולארי בשעת נהיגה, 87 בגין קיפוח זכות משתמשים בדרך, 78 בגין עקיפות מסכנות חיים ושלא עפ"י חוקי התעבורה. נפלא... ומה המחיר?
כיוון שאין ארוחות חינם, מה יקרה בכל המשמרות המדוללות ביום שאחרי "הציד הגדול"? מה לגבי ערעור השגרה? מה לגבי הבריונות בכבישי הנגב (כשלא מחפשים את המטבע מתחת לפנס...)? כמה פעמים ראה אזרח ניידת באמת במקום ובזמן שהזדקק לה?
משטרה אמורה לשמור בפעילותה על סדר ושגרת החיים התקינים; והמשטרה שלנו משבשת אותו, הן בעת הפש"מים והן אחריהם!
אז רבותי קברניטי המשטרה: לידיעתכם, משטרת המנדט חלפה עברה לה. עם קום המדינה היה צורך לאמץ - מסיבות של ממלכתיות - את המודל של המשטרה המנדטורית, אבל אין סיבה שרוחה תשרה עמנו גם בחגיגות השבעים למדינה... (למה לשם שינוי, לא נאמץ למשל, את התרבות של המשטרה בבריטניה גופא, במקום בקולוניות?).
ועוד לא אמרנו מילה על הקשר (הקלוש) שבין אכיפת דו"חות תנועה לכמות תאונות הדרכים ולכמות ההרוגים בתאונות הדרכים... גם את זה נשאיר למאמר אחר...
הקדנציה הזו כבר אבודה. אבל כדאי מאוד שאותם ניצבים - ה'מחממים מנועים' לקראת המאבק על כיסא המפכ"ל - יתחילו להכין שעורי בית: ללא שינוי בתרבות המשטרה לא תהיה למשטרה הזו דרך וגם לא תקומה, ומדד האמון במשטרה (עדכני לעכשיו, 31%...) ימשיך להיות דומה לאמון שרחש הציבור למשטרת המנדט ול'כלניות'.
[להרחבה על תרבות המשטרה, לחצו כאן]
ועד אז, הנה שושנה דמארי, לכחולים-האדומים, באהבה:
[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן]
