[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

לקראת יום העצמאות 2018 יצא לאור ספרו החדש של ד"ר עמיר בר אור (בתמונה משמאל למטה), המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו: "התפתחות יחסי הגומלין בין המוסדות הפוליטיים של הישוב היהודי ומוסדות המדינה הראשונים לבין ארגון ה"הגנה" וצה"ל בראשיתו (1920- 1949): מפיקוח פוליטי על ארגון ה"הגנה" לחלישה על צה"ל במעבר מישוב למדינה".

את ההקדמה לספר כתב האלוף גרשון הכהן, והרי היא לפניכם:

הספר שלפנינו, מטיל אור חדש על  הקמת מדינת ישראל כתהליך מתפתח מראשית המפעל הציוני. במחקר מקיף ושיטתי, במיקוד ייחודי לתהליך בו התגבשה מערכת הזיקות בין המוסדות הפוליטיים לבין ארגוני הכוח הצבאיים, בתקופת היישוב שקדם למדינה, הספר מצליח להדגיש עד כמה עליונות הדרג הפוליטי על הדרג הצבאי שהושגה כבר בראשית הקמת ארגון ההגנה ב- 1920, אינה מובנת מאליה. התהליך בו התעצבו דפוסי המרות הפוליטית על ארגון והפעלת הכוח הצבאי, מתגלה לאורך הספר, כנתיב משמעותי בביסוס הסמכות השלטונית של מוסדות המדינה שבדרך.

מלבד מחקר היסטורי מבוסס - על אודות תקופה מכוננת בתהליך ההתהוות של מדינת ישראל - הספר מציע לקורא שתי תרומות נוספות מעוררות השראה:

• התרומה הראשונה טמונה בשיטת התיאור הנצמדת למערכת מושגית מוקפדת ומפותחת המציעה למעשה התבוננות גנאלוגית בשאלה, כיצד הכל התחיל וכיצד התהווה עד למקומנו כיום.
• התרומה השנייה טמונה ביכולת להציג את התהליך המתואר כמופת להתארגנות ולפעולה המובלים מראשיתם בהכוונת חשיבה אסטרטגית.

[בתמונה: הקמת ההגנה סימלה את התגבשות המרות הפוליטית על המערכת הצבאית]

הספר כחקירה גנאלוגית

בניגוד למחקר היסטורי קלאסי הממוקד בגילוי ותיאור מה שהיה, חקירה גנאלוגית מתחילה במצוקות ההווה, ופונה להתבוננות בעבר בבקשת סיוע להבנת ההווה. כמו באנליזה פסיכולוגית, הפנייה לחקירת העבר מגויסת למען הבנת המקום בו מצויים ופועלים בהווה. ההנחה היא כי גם מערכות פוליטיות וביטחוניות נושאות שכבות של מטעני זיכרון שמודעות להם חיונית להנהגת המערכות להתמודדות באתגרים חדשים. חקירה כזו, כרוכה בהתבוננות ביקורתית, המתגלה כנחוצה למען הבנתנו את מקומנו בהווה, ומתוך כך, לכוון את בחירת דרכנו בהובלה אל העתיד, בתעוזה לפסוע גם  אל הבלתי נודע.

[תמונה: כריכת הספר מחולשה לחלישה - הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי, במעבר מיישוב למדינה לעמיר בר אור. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

להתבוננות הגנאלוגית המוצעת לקורא במהלך קריאת הספר, יש מומנטום השואב את כוחו מהשימוש הפורה שהצליח המחבר- עמיר בר אור להפיק מהמושג: "תרבות פוליטית ביטחונית". מושג זה הוצב לאורך המחקר כציר מרכזי לתיאור תהליך התגבשותה של מערכת זיקות ייחודית בין מוסדות פוליטיים - שהיו בתקופת טרום המדינה נעדרי סמכות ריבונית פורמלית - לבין ארגון צבאי שהלך והתגבש מול אתגרי ביטחון מתפתחים. תהליכי הפיקוח והשליטה של הדרג הפוליטי על הדרג הצבאי בהגיון התגבשותם, מתוארים בתפיסה זו ככרוכים בהקשר התרבותי החברתי הרחב בו נוצרו. באופני גילומם המעשי, הובאו לביטוי אמונות, מסורות, וגם עמדות פוליטיות. הבנה זו מאפשרת "לייחס לאתגר הביטחוני הניצב לפתחה של כל חברה, משמעויות רחבות מאלו הנדרשות להכנת התמודדות במישור הצבאי גופא." (מבוא, ע' 11) להבהרת אופן השימוש במושג "תרבות פוליטית-ביטחונית" הסביר בר אור: "היא חלק מתרבותה של החברה, המשתנה בהתאם לתמורות ערכיות, חברתיות, פוליטיות, כלכליות ביטחוניות וטכנולוגיות ומההשפעה של ההנהגה על התנהלותה." (מבוא, ע' 20).

במודע ובתת מודע, המערכת התרבותית ביטחונית - כפי שהתעצבה בעשרות השנים בהן עוסק המחקר - ממשיכה להשפיע עד ימינו, כמעט כמו בתכתיב גנטי. באפיון תכניה של התרבות הפוליטית ביטחונית - כפי שהתגבשה בעשרות השנים הראשונות - ובהיותנו תוצר מתפתח של אותה זיקת מערכות, פרקי הספר מגישים תרומה מעשית להבנת המקום בו אנו מתמודדים כיום בניהול המתחים בין המערכות. בשנים האחרונות מוטחת, לדוגמה, ביקורת המאשימה את מערכת הביטחון בדומיננטיות יתר מול המערכת הפוליטית והאזרחית. באורח ציני מתריסים: "צה"ל הוא צבא שיש לו מדינה".

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "צבא שיש לו מדינה", בהוצאת כרמל, ירושלים]

לקורא ספר זה מוצגת מציאות הפוכה לגמרי. בצד תיאור ההישג המובהק שהשיגה המערכת הפוליטית בהטלת מרותה על המערכת הצבאית, בר אור מיטיב לתאר גם את תרומת הדומיננטיות של האתגר הביטחוני לחיזוק מעמדה הסמכותי  של המערכת הפוליטית בהנהגתה בשאר התחומים.

כסיפור מסע  על הדרך שנעשתה מאותם ימים, ספר זה ראוי לשמש את הכשרת הפיקוד הבכיר במערכות הביטחון, ואת ההנהגה הלאומית בת ימינו, כמצע להתבוננות ולדיון ביקורתי  להמשך דרכו של המפעל הציוני.

הספר כמתווה דגם להבנת תהליך אסטרטגי

בתי ספר צבאיים להכשרת פיקוד בכיר - כמו גם אוניברסיטאות - מתקשים עשרות שנים בשאלה כיצד מלמדים חשיבה ותכנון אסטרטגי. בניגוד ללימודי הנדסה ובדומה ללימודי אדריכלות, אין בידי המורים לאסטרטגיה מערכת כללים, שרכישתם על ידי התלמידים יכולה להבטיח הצלחה במבחן המעשה. בהעדר מערכת כללים מתמטית פיזיקלית, לימודי מצביאות ואסטרטגיה - כמו לימודי אדריכלות ואמנות - מתבססים, במידה רבה, על לימוד וניתוח הישגי מופת קאנונים. בהיבט זה הספר שלפנינו - באורח בו תיאר את התהוות המערכת הפוליטית בזיקתה למערכת הצבאית ואת צמתי ההשתנות שלה ביחס לאתגרי הביטחון המשתנים - מציע תיאור רב השראה ללמידת אסטרטגיה.

[בתמונה: בהעדר מערכת כללים מתמטית פיזיקלית, לימודי מצביאות ואסטרטגיה - כמו לימודי אדריכלות ואמנות - מתבססים, במידה רבה, על לימוד וניתוח הישגי מופת קאנונים... גנרל (3 כוכבים) ג'ורג' פטון]

התהליך המתמשך מימי הקמת המוסדות הפוליטיים וארגון ההגנה, כפי שמתואר בספר, מדגים ארבעה מרכיבי יסוד הכרחיים בלמידה ובהתארגנות אסטרטגית:

זיהוי השינוי והמשגת ההיסט במציאות:

סיום מלחמת העולם הראשונה, סיום השלטון העות'מני בארץ ישראל והחלפתו בשלטון המנדט הבריטי, סימנו תפנית אסטרטגית מובהקת. כינון המוסדות הפוליטיים - יחד עם הקמת ארגון 'ההגנה' וסיום תפקידו של ארגון השומר - היו ביטוי למודעותם העמוקה של מנהיגי היישוב, בעיקר מנהיגי מפלגות הפועלים, למשמעות השינוי. במציאות הקודמת, תחת האימפריה העות'מנית שניהלה את שלטונה בארץ ישראל כמרחב ספר, ארגון השומר כקבוצת שמירה יהודית עצמאית, היה לגמרי רלוונטי.

[בתמונה: כל עוד ארץ ישראל נוהלה כמרחב ספר, ארגון השומר כקבוצת שמירה יהודית עצמאית, היה לגמרי רלוונטי... באדיבות מכון לבון (C). האתר ההיסטורי של תנועת העבודה הישראלית]

במציאות החדשה, מול שלטון המנדט שביקש להסדיר בארץ ישראל מערכת שלטונית ריכוזית מודרנית, התחייבה צורת התארגנות חדשה, שבאורח מופלא הצורך בה הובן היטב על ידי הנהגת היישוב. באורח דומה, החל משנת 1946, עד לפתיחת מלחמת העצמאות, הזיהוי המוקדם של בן גוריון, לתרחיש הייחוס לפלישת צבאות מדינות ערב, היה מפתח לתפנית דרמטית בהכנת ארגון ההגנה והיישוב למלחמה העומדת בשער.

[אנשי ההגנה באימונים. באדיבות אתר מוזיאונים בישראל]

המשגת המצב החדש וגיבוש תפיסה כוללת מותאמת:

מנהיגי היישוב ובמיוחד בן גוריון, ביטאו בדפוסיי התנהלותם מודעות עמוקה לצורך בתפיסה עדכנית מכוונת לעידן החדש בתנאי מימוש המפעל הציוני שנפתח עם הכרזת בלפור, וכינון המנדט הבריטי. בתוך כך, התחייבה הסדרה לשיטת ההתנהלות המועילה במיצוי מתאים של מערכת הזיקות בין המוסדות הפוליטיים של היישוב לבין שלטון המנדט. במאמץ לרתום את את השלטון הבריטי לקידום מפעלו של העם היהודי בארץ ישראל, במתחים שהיו כרוכים בכך, נדרשה תפיסה פוליטית ותפיסת פעולה שאכן הדריכה את הנהגת היישוב, כתפיסה מודעת ומגובשת.

התאמת המבנה הארגוני לשינוי:

תהליכי השינוי הארגוני שהובילו המוסדות הפוליטיים, לנוכח צמתיי השינוי הם מופת לבחינה מתמדת של מיתאם המבנה הארגוני של המערכות לאתגר החדש.

תכנון הפעולה וניהולה בהכוונת תכלית אסטרטגית:

מראשית הדרך, דרישת היסוד להטלת המרות הפוליטית על המערכת הצבאית נבעה מהכרה עמוקה בצורך למתאם מלא, בין הפעולה לבין התכלית המבוקשת בטווח השיקולים האסטרטגיים. הגיון זה הוביל את דפוסי ההתנהלות במבחנים הביטחוניים: מאורעות 1929, מאורעות 1936-1939. הגיון זה הופעל בהצלחה גם בשעות המשבר בניהול מלחמת העצמאות בשלביה הראשונים.

מבנה הספר - בהתבססותו על שלוש נקודות תפנית מוסדיות המוצגות כצומת בתהליך ההתגבשות של המערכת הפוליטית והצבאית - מדגים אף הוא את טבעם של התהליכים המתוארים כבעלי משמעות אסטרטגית מובהקת. בניגוד לאתגר הניווט הפיזי, בו צומת הדרכים נוכחת במרחב באופן שאינו תלוי בנווט, הצומת האסטרטגית היא תוצר תבוני, הנולד מתוך התמודדותו של המנהיג בסבך המתחים באתגרי המציאות המשתנה. עיון בתהליך  שהוביל את הנהגת היישוב להגדרת הצומת ולמימוש התפנית הארגונית שהצומת הכתיבה להם, יכול לשמש מקור השראה למנהיגות אסטרטגית.

בשנת השבעים לעצמאות מדינת ישראל, ספר זה תורם נדבך משמעותי להבנת הפלא הכרוך בהקמת מדינת ישראל.

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]