[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[מאמר זה הופיע לראשונה, ב- 21 במרץ 2018, בעיתון 'ישראל היום'. הוא מועלה כאן באישורם ובאישור המחבר]
ב- 12/3/18, פרסם עו"ד פיני פישלר מאמר באתר "מחלקה ראשונה" (נוסח מקוצר פורסם בעיתון, 'ישראל היום'). מפאת חשיבותו של הנושא - והמאמר - ללימודי המשטרה, ביקשנו וקיבלנו רשות לפרסם מאמר זה גם כאן:
עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בתקופתו של בנימין זיגל. בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.
[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]
* * *
דעתי הרי ידועה ומגובשת. היא לא נולדה אתמול. גם לא שלשום. מפכ"ל המשטרה, רנ"ץ רוני אלשיך, אשר "הובא" / "יובא" מהשב"כ - לאמור, מחוץ לשורות המשטרה החולה במחלה ממארת - על מנת "לנקות את האורוות", או אם תרצו "לרפא את השורות", נכשל כישלון קולוסלי. הוא דרדר את המשטרה ואת תדמיתה בעיני הציבור, לשפל עמוק וחסר תקדים (31% בלבד מאמינים במשטרה) והוא חייב לסיים את הקדנציה הכושלת שלו, וללכת הביתה – מהר ככל האפשר - ויפה שעה אחת קודם.
[להרחבה על הסקר - שלפיו רק 31% מאמינים במשטרה - ומשמעותו, לחצו כאן]
בכל מקרה, את הקדנציה הוא מסיים בחודש דצמבר שנה זו, ואני מאמין כי איש משרי הממשלה לא יחשוב לרגע, לתת לו שנה נוספת להחזיק בהגה.
בכל הכבוד, היכן שרק נגע – דשא לא צמח... בכל חברה עסקית – כלכלית ובריאה – הייתה מתכנסת מועצת המנהלים, דורשת הסברים ממנכ"ל החברה (ישיבה אותה אני מכנה תדיר: כישיבת "דו"ח רווח ו...הסבר...") ומדיחה אותו (ללא היסוס), בעקבות תפקודו.
אסתפק בשלוש דוגמאות "טריות" – מהימים האחרונים ממש – שהדירו שינה מעיני;
המקרה הראשון: 'תפירת' תיק חקירה
המקרה הראשון הוא חשיפת העיתונאי המוערך, גיא פלג (חברת החדשות ערוץ 2), על אודות שהתחולל, לא מכבר, בתחנת משטרת בת ים במרחב איילון. חוקר ותיק 'תופר' / מזייף חקירה שלא הייתה, בודה ממוחו הקודח "שיחה" עם נחקר – חשוד שלא יושב מולו – מקליט את עצמו – חוקר את החשוד – שמסתבר כי אותה העת, היה בכלל מאושפז בבית חולים.
אינני זוכר 'תפירת תיק' ביד כה גסה. תפירת תיק פלילי בעזות מצח – בהינף קולמוס ואגודל. באופן מפחיד, מדאיג ומצמרר.
[בתמונה: 'תפירת תיק'... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[להרחבה בנושא 'תפירת תיק' לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'תפירת התיק' בתחנת בת ים, לחצו כאן]
המקרה השני: מסדרים לחברים עבודה...
מתנדב משטרה באגף התנועה הרושם דו"ח תנועה לנהג-חייל מסכן, ביד ימין; וביד שמאל - באותה הנשימה ממש - "מסדר" ו"מארגן" לו גם חבר מקורב, עורך דין, כזה ש"יוציא" / "יחלץ" את אותו נהג-חייל מהעבירה ב"מחיר טוב" של 4,000 ₪ בלבד, כולל מע"מ – לא לפני שידבר על ליבו להעניק "הנחה" במחיר - בבחינת היה "מאכער" של ממש - ולא שוטר / מתנדב במדי משטרה.
המקרה השלישי: היה או לא היה...
חברי הטוב והמלומד, עו"ד איתמר בן גביר, סנגור פלילי לוחמני, ברמ"ח אבריו, הצליח בשום שכל, בחקירה נגדית, בהליך פלילי, בבית המשפט השלום בירושלים, להוכיח, כי השוטר - זה אשר רשם זיכרון דברים (תרשומת) כנגד נאשם, כלל לא נכח באירוע, לא הגיע כלל לאירוע עם אותה הניידת בה ישבו השוטרים, לא ישב בה כלל, וספק, ספק רב, אם חתימתו על אותה התרשומת, אותו זיכרון דברים, היא בכלל חתימתו, או שמא זויפה...
הנה לך, שלוש דוגמאות 'טריות' - מצמררות - מפחידות - מטרידות - הממחישות, עד כמה משטרת ישראל, בתקופת המפכ"ל אלשיך, היא משטרה של עורמה, של תחבולה ושל כחש; עד כמה התרבות הארגונית היא כושלת ומפחידה. עד כמה ה"די.אן.איי" נגוע בחוליו. עד כמה עמוק שורש הרע מגיע. עד כמה נכשל המפכ"ל אלשיך כישלון קולוסלי – רב תחומי.
[להרחבה בנושא תרבות השוטרים, לחצו כאן]
אגב, כל מקרה ומקרה מבין אלו, הינו עילה להדיח את מפקד המחוז, את מפקד המרחב ואת מפקד התחנה, כולם, יחד עם קציני החקירות הממונים. היכן היו כולם? היכן הפיקוח? הבקרה?
ועוד לא נגענו במצלמות המהירות... באותו מסמך פנימי - פנים משטרתי - חסוי - סודי - נסתר - מוסתר - שמתגלה ושנחשף לאחרונה ממש; ולפיו, ספק אם מצלמות המהירות המוצבות בכבישים ("פרוייקט א'3") אמינות...
בכך עוד לא נגענו, כי חברי המלומד, עו"ד תומר גונן, העוסק בכך בימים אלו, לבטח יחשוף עוד ועוד - על מעללי הפרשה והאחראים לה. ודוק: העיקרון הפיטרי הידוע הנלמד בבתי הספר למינהל עסקים – הומצא והוא בדיוק עליך – המפכ"ל רוני אלשיך. העיקרון הפיטרי הנודע – מלמד ומוכיח כי, תדיר, מנהל – במעלה המדרג הארגוני - "נבעט" מעלה מעלה לתפקיד – רק כי לא חפצים בו – עד שסופו להגיע - לדרגת חוסר כישוריו (!). הנה, זהו בדיוק המצב, לצערי.
[להרחבה על העיקרון הפיטרי, לחצו כאן]
מסקרן רק מי יהיה אותו אחד אשר יחליף אותך בתפקידך, שהרי, ספק בעיני, האם השכיל ארגון המשטרה לגדל ולהצמיח מקרבו את המפכ"ל הראוי (הבא) שיבוא ויכנס בנעליך.
גם כאן, ידועה דעתי ומגובשת היא: לעם ישראל, מגיעה משטרה ישרה, מקצועית, מיומנת ואנושית. בשלה כבר העת! הנה, בקרוב, ממשלת ישראל, כאילו תהיה אותה "מועצת המנהלים", אשר תתכנס לבחור במפכ"ל הבא, שינסה להתמודד, עם הכאוס אותו הותרת, המפכ"ל, בשנות כהונתך. ועדת חקירה ממלכתית למצבה של המשטרה ולסיבותיו – קום תקום – וזה רק עניין זה זמן, כי אין מנוס ואין ברירה, משהוגדשה כבר הסאה!
העשרה
- פנחס פישלר (2018), קדנציה אבודה, ייצור ידע, 11/3/18.
- יאיר רגב (2018), פשעי הפושעים, פשעי השוטרים והחקירה המזויפת, ייצור ידע, 16/3/18.
- פנחס יחזקאלי (2016), 'תפירת תיק', ייצור ידע, 19/1/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), אוי, התרבות הארגונית, ייצור ידע, 28/8/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), העיקרון הפיטרי, ייצור ידע, 5/5/14.
שלוש דוגמאות של שוטרים זוטרים, הגם שהן חמורות לכשעצמן, אינן עילה לפיטורי ראש המערכת. אם כבר, צורת הטיפול של המפכ"ל בפרשת ריטמן חמורה הרבה יותר. ובכלל, מי שמעיד על עצמו כחברו וכידידו של עו"ד איתמר בן גביר, הגם שהוא עורך דין מוכשר, עדיף שיסתכל קודם על עצמו, ולא על אחרים.
כל הכבוד. דברי טעם חרף העובדה הכואבת על חוסר תפקוד מתמשך.
עלה והצלח!
חג שמח
בהוקרה, מוקה קריגר