[בתמונה: הפיוטים שנוספו להגדה של פסח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי cromaconceptovisual לאתר Pixabay]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 באפריל 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שני מאמרים על פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח. למאמר השני, לחצו:

• אבי הראל: פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח – חלק ב'.

* * *

במאמר קודם [1] (ראו לינק למטה) נקבע כי ההגדה של פסח היא טקסט רב שכבתי, שנוצר והתפתח משלהי הבית השני, דרך תקופת הגאונים, ימי הביניים, המצאת הדפוס ועד ימינו אנו. הפעם בכוונתי לדון בחלק המסיים של ההגדה, שבו מרוכזים פיוטים שונים שלא כולם קשורים קשר ישיר לחג הפסח. הפיוטים הללו נמצאים בעיקר בהגדות נוסח אשכנז, ולא בכתבי הגאונים, או במחזור ויטרי [2], ואף לא בהגדות נוסח ספרד או תימן. פיוטים אלה, על פי הידוע כיום, לא נאמרו על שולחן הסדר לפני המאה ה-12.

[למאמר: הגדה של פסח – מהמקור במשנה עד ההגדה הקיבוצית, לחצו כאן]

[בתמונה: עמוד מתוך הגדה של פסח, אוסטריה, 1929; המקור: הספרייה הלאומית]

הפיוט הראשון הוא חסל סדור פסח כדלקמן:

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ,

כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ,

כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.

זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה,

קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה.

בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה

פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה.

פיוט קטן ממדים זה, לקוח מהפיוטים לשבת הגדול של ר' יוסף טוב עלם [3], ועוסק בהלכות הפסח, ליל הסדר, ובסופו מצויה בקשה של הפייטן שכוונתה המקורית היא – כשם שזכינו להתכונן לפסח בשבת הגדול הקודמת לחג, כן נזכה לקיימו בפועל בחג עצמו. ברם, פיוט זה הוכנס להגדה, הוא קיבל פרשנות שונה והיא – כשם שזכינו לקיים את המתוות הקשורות בליל הסדר, כן נזכה לקיימם שנים רבות נוספות [4]. על פי המחקר, פיוט זה נכנס להגדה של פסח החל מהמאה ה – 14, אולם הוא לא התקבל בכול קהילות אשכנז.

[בתמונה: הפיוטים שנוספו להגדה של פסח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי cromaconceptovisual לאתר Pixabay]

פירוש הפיוט חסל סדור פסח

"חסל סידור פסח... כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו", כלומר, כאשר זכינו לסדר את הלכותיו כן נזכה לעשות את סדר ליל פסח. ואולם כאמור, קריאת הפיוט בסוף הסדר, והסיום "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", משווים לתפילה זו משמעות של תפילה לגאולה: כשם שזכינו לסדר את ליל הפסח כאן בגלות כן נזכה לעשותו בירושלים.

חסל סידור פסח. "חסל" בארמית פירושו "גמר", ולפעמים גם "נגמר" (ירושלמי, נדרים פרק ט', הלכה מ').

ככל משפטו וחקתו. על פי הכתוב בספר במדבר, פרק ט', פסוק י"ד: ועשה פסח לה' "כחקת הפסח וכמשפטו".

זך שוכן מעונה. יתכן  שהכוונה לירושלים על פי הכתוב "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהלים פרק ע"ו, פסוק ג'), היות והפייטן מסיים את דבריו: "פדויים לציון ברנה". יש מפרשים "זך שוכן מעונה" ככינוי לה', לפי הכתוב: "מענה אלהי קדם" (דברים פרק ל"ג, פסוק כ"ז). ויש מפרשים "שוכן מעונה" – שוכן בשמים, היות ואחד הרקיעים מכונה מעון (בבלי, חגיגה , דף י"ב עמוד ב'). זך הוא אחד מכינוייו של האל.

קהל מי מנה. הקהל הוא עם ישראל, שעליו נאמר: "מי מנה עפר יעקב" (במדבר פרק  כ"ג, פסוק י).

נטעי כנה. כינוי לעם ישראל,: "וכנה (השתיל) אשר נטעה ימינך" (תהלים פרק פ', פסוק ט"ז). במדרשים נדרש פסוק זה על בני ישראל או על מלכי בית דוד.

פדוים לציון ברנה. הוא שאמור בכתובים: "ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה" (ישעיה פרק ל"ה, פסוק י').

הפיוט הבא הוא אז רוב ניסים, שנכתב על סדר הא"ב. בידי ייני[5]. הפיוט לקוח מתוך קרובה[6] לשבת הגדול, ויתכן שהוא חובר ליום הראשון של חג הפסח. אמירת הפיוט הזה התפשטה מקהילות אשכנז לקהילות באיטליה וארצות הבלקן.

וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה,

בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה הַלַּיְלָה,

גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה,

הִפְחַדְתָּ אֲרַמִי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה,

וַיָּשַׂר יִשְׂרָאֵל לְמַלְאָךְ וַיוּכַל לוֹ לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה,

חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה,

טִיסַת נְגִיד חֲרשֶׁת סִלִיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

    יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי, הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה,

כָּרַע בֵּל וּמַצָבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,

לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה,

נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה,

שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה,

פּוּרָה תִדְרוֹךְ לשׁוֹמֵר מַה מִּלַיְלָה,

צָרַח כַּשׁוֹמֵר וְשָׂח "אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה",

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

    קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹֹא לַיְלָה,

רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה,

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה,

תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

[בתמונה: פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

פירוש הפיוט אז רוב ניסים

הפיוט מונה בעקבות מדרשי חז"ל, את שפע הנסים שנעשו לישראל בחצי הלילה.  כך מונה הפייטן אחד לאחד את הנסים שנעשו בלילה לפי סדרם, עד שהוא מגיע לנס פורים, שאף הוא נעשה בלילה, כשנדדה שנת המלך אחשוורוש. להלן המאורעות שנזכרים בפיוט:

בבית ראשון המדובר על נצחנו של אברהם, המכונה גר צדק, שניצח את ארבעת המלכים (בראשית, פרק י"ד, פסוק ט"ו ואילך); הבית שני עוסק באבימלך מלך גרר שלקח לארמונו ואת שרה אשת אברהם והתגלות האל לאבימלך בלילה (בראשית, פרק כ', פסוק ג'), התגלות האל ללבן המכונה ארמי באישון הלילה, בו נמסר לו שאסור לו לפגוע ביעקב (בראשית, פרק ל"א, פסוק כ"ט), ובסיום הבית מתואר מאבקו של יעקב (ישראל בפיוט), עם מלאך האל;

הבית השלישי עוסק בתחילתו במכת בכורות (בכורי פתרוס), שהייתה המכה העשירית והאחרונה שניחתה על מצרים, ובסוף הבית מוזכר סיסרא (טיסת נגיד חרושת), שישב במקום הנקרא חרושת הגויים ובסופו נוצח בידי ברק ודבורה (שופטים פרק ד', פסוק ב' ואילך);

הבית הרביעי עוסק בסנחריב ששלח את רבשקה לחרף את האל הישראלי (מלכים ב', פרק י"ט, פסוק ד'), אחר כך רומז הפייטן אל חלום נבוכדנאצר שראה צלם גדול נופל ונשבר (=בל, דניאל, פרק ל"א), ונבוכדנאצר מקימו מחדש, שעה שהנביא דניאל (=איש חמודות), חוזה את הדברים הללו (דניאל, פרק י', פסוק ט').

הבית החמישי עוסק בבלשצר שבעת שכרותו ציווה להשתמש בכלי המקדש, ובשל כך נהרג באותו לילה, שוב מזכיר הפייטן את דניאל שהושלך לגוב האריות ונשאר שם כל הלילה וניצל (דניאל, פרק ה', פסוק ל'), ובשורה האחרונה של הבית הפייטן מזכיר את המן שזמם להרוג את כל יהודי מלכות אחשוורוש (אסתר, פרק ג', פסוק י"ב ואילך).

הבית השישי עוסק בנדידת שנתו של המלך אחשוורוש, שגרמה למהפך במצב היהודים נוכח גזירות המן (אסתר, פרק ו', פסוק א' ואילך), אחר כך עוסק הפייטן במלכות הרביעית, אדום (=פורה תדרוך), קודם בואה של הגאולה (ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ג' ואילך).

הבית השביעי והאחרון עוסק ביום הגאולה בימות המשיח, שהוא לא יום ולא לילה (זכריה, פרק י"ד, פסוק ז'), ולאחריה, יוצבו שומרים בירושלים (ישעיהו, פרק ס"ב, פסוק ו'), היינו שומרים יוצבו בעיר הבנויה מחדש, ואז תאיר הגאולה האחרונה מול חשכת הגלות המתמשכת, והיות שהגאולה העתידית אמורה להיות לפי חז"ל בפסח חותם הפייטן את שירו בכמיהה לגאולה האחרונה (בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד א').

[בתמונה: פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי congerdesign לאתר Pixabay]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

מקורות

[1] אבי הראל: הגדה של פסח – מהמקור במשנה עד ההגדה הקיבוצית, ייצור ידע, מרץ 2018.

[2] מחזור ויטרי  - ספר הלכה ומחזור תפילות, המיוחס לשמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י. המחזור שכתיבתו הושלמה בשנת 1208, נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות.

[3] יוֹסֵף טוּב עֶלֶם, פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.

[4] הפרשנות לפיוטים מבוססים על פרשנותו של דניאל גולדשמיט, סדר הגדה של פסח, שוקן, 1947, עמודים:68 – 78; הנ"ל, הגדה של פסח ותולדותיה, מוסד ביאליק, תשמ"ח, עמודים: 96 – 105.

[5] יניי, פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה במאה ה-5 או ה-6 לספירה.

[6] קרובה (קרובות), מסוגי הפיוט, ואולי הנכבד שבהם. במקורה נולדה הקרובה כדי לשמש תחליף פיוטי לתפילת העמידה (תפילת שמונה - עשרה) שהיא - על צורותיה השונות - הגרעין של כל אחת מן התפילות בכל ימות השנה. הנוהג להשמיע באוזני הקהל (בחזרת השליח ציבור) ניסוח פיוטי חדש של העמידה מקורו ברצון לגוון את התפילה ולהימנע מחזרה קבועה על נוסח אחד זהה.