[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
ב-22 במרץ 2018 פורסמה כתבה מעניינת בעיתון 'גלובס', תחת הכותרת: "כך התנתקו מדעי המחשב באקדמיה מעולם ההייטק שבחוץ". על פי אייל סגל, כותב הכתבה, טוען כי: "סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, שמצפים למצוא עבודה בסוף התואר, מגלים שאין להם כישורים רלוונטיים למעסיקים ולתחומים שמעניינים אותם".
האמנם?
הכותב מעלה נקודה מעניינת: במדעי המחשב באקדמיה הוא לומד בעיקר מדע בסיסי (מתמטיקה גבוהה, תיאוריה וכדומה) - תחומים שאינם רלוונטיים למשרות הנפוצות יותר בתחום המחשוב, כ- "מתכנת ווב", "אבטחת סייבר", מפתח אתרים וכדומה. למעשה, האקדמיה מבוזבזת עבורו.
מה שאנו רואים הוא שתחום העבודה במחשבים עובר הפרדה לשתי פאזות, בשל מגמת ה- De-skilling - הירידה במיומנות הנדרשת לביצוע מטלות מסוימות:
- מצד אחד, יש את אלו שיוצרים את האקו-סיסטם החדש ואת מערכת ההפעלה עליה נבנים כל היתר. זוהי עבודה שדורשת את ההבנה הבסיסית ביותר של המחשב, לצד שפע של מתמטיקה וחשיבה אנליטית. אלו האנשים שעושים תואר ראשון, שני ושלישי במדעי המחשב, ולאחר מכן זוכים בעבודות במשכורות של עשרות-אלפי ש"ח (או דולרים) לחודש בחברות הגדולות.
-
מצד שני, מהרגע שהמערכות הללו מתבססות, יהיו האנשים שיפעלו במסגרותיהן. הם יעשו עבודות נחוצות וחשובות, אך כאלו שנבנות על הפלטפורמות שבנו אחרים. הם יהיו מפתחי אתרים, תוך שהם משתמשים בפלטפורמות של וויקס ושל וורדפרס. הם יהיו 'מאבטחי סייבר' - וישתמשו בתוכנות שפיתחו עבורם מדעני המחשבים. העבודות הללו דורשות לעתים קרובות רמה גבוהה של יצירתיות, מודעות חברתית ויכולת יזמות וניהול עצמי. מה הן לא דורשות? הבנה מעמיקה במדע הבסיסי שמאחורי המערכות בהן משתמשים (למרות שכזו יכולה לעזור מאד במקרים מסוימים, אבל אינה הכרחית עבור רוב העוסקים במקצועות הללו).
המתכנתים שבונים את המערכות מקבלים משכורות-עתק מכיוון שהיצירות שלהם משמשות מיליוני אנשים (ולעתים מיליארדים) באותה העת. במילים אחרות, יש להם פריון עבודה גבוה, והם מתוגמלים בסכומים שרוב הציבור יכול רק לחלום עליהם. המפתחים שנבנים על המערכות, לעומת זאת, עובדים בדרך-כלל עבור לקוח אחד-או-שניים בכל רגע נתון, ומספקים רק את צרכיו. בהתאם לכך, הם זוכים לרוב במשכורות נמוכות הרבה יותר מעמיתיהם מהסוג הראשון.
[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
מה המשמעות? אם אתם בטוחים ביכולות האנליטיות שלכם, לכו ללמוד באוניברסיטה מדעי המחשב, חרשו מתמטיקה גבוהה ואת המדע הבסיסי לאורך תואר ראשון-שני-שלישי, וקבלו סיכוי לזכות בפרס הגדול: לתכנת את העולם לפי רצונכם וחלומותיכם, או (מה שיותר סביר) לעבוד עבור חברות-הענק שעושות זאת כיום, במשכורות שרוב הציבור יכול רק לחלום עליהן.
בהצלחה!
