[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]
אז יש דבר כזה, 'גבול בר קיימא'?
אחד הטיעונים המועלים בעד הסדרים ביטחוניים, כאלה ואחרים, הוא, שההסדרים יביאו להקמת גבול בינינו לבין שכניניו ויאפשרו לנו שליטה מוחלטת בגבול, בבחינת 'אנחנו פה והם שם'... כל איום שיגיע מן הגבול אפשר יהיה לטפל בו בקשיחות הרצויה והנדרשת. כדאי שאלה שעוד מאמינים בגישה הזו בשכונה המטורפת הזו שלנו, יחשבו מסלול מחדש בעקבות אירועי ליל הסדר...
אבל במקום להתמודד עם המציאות, ולהבין - שגבול איננו יותר מאתנחתא מסוימת במאבקי העוצמה במערכת מורכבת, שאינם מסתיימים לעולם - מתחילים כבר אנשים 'לעגל פינות':
- כך הופך ניסיון מעבר גבול של אלפי גברים (גם אם אין להם קלצ'ניקובים) להפרת סדר, ולא לאקט מלחמתי (איזו מדינה ריבונית אחרת הייתה מאפשרת זאת?);
- יותר מדי אנשים לטעמי משמיעים טענות הזויות משהו, בנוגע לנוכחות בלתי מעורבים תמימים בהפגנות הנ"ל.
קידום פרויקטים ברצועת עזה?
מאז תום מבצע 'צוק איתן' ישראל ניסתה לקדם לא מעט פרויקטים בינלאומיים ברצועת עזה, והיו לה לשם כך, מספר תנאים:
- החזרת גופות הישראלים;
- החזרת הישראלים שנמצאים בעזה;
- השקעה ישירה בפרויקטים ללא העברת הכסף לידי החמאס;
- פרוז הרצועה.
ישראל ליוותה את ההצעות הנ"ל - בניגוד לאינטרסים הלאומיים שלה - בניסיון פיוס נוסף בין החמאס לפת"ח, על פיו השליטה ברצועה הייתה אמורה לעבור לרשות. ההסכם נחתם בחסות המצרים והקטארים וכרגיל לא התפתח לשום מקום. החמאס, כמובן, סרב לכלל ההצעות.
מה אמורה ישראל לעשות במצב הזה? ליזום בניה מחדש של אזור התעשייה המשותף בארז?
ומי ערב לידה שהחמאס לא ישרוף גם אותו, כשיתאים לו, כמו שעשה זאת בעבר?
