[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
ושוב - כמו אחרי כל שימוש של אסד בנשק כימי - אני קורא את ההשוואות המופרכות, שבין ההסכם לפרוק סוריה מהנשק הכימי שלה להסכם הגרעין האיראני.
אז לטובת הק"ק (הקהילה הקדושה) וירושלים תובב"א (תִּבּנה ותכונן במהרה בימינו אמן):
ההסכם לפרוק סוריה מנשקה הכימי עסק בשלושה סוגים של נשק כימי שהיו ברשות אסד: סארין, VX וחרדל. ההסכם גם עסק בפירוק האתרים לייצור נשק כימי.
רוב התקיפות של אסד - מאז פרוק מאגרי הנשק הכימי שלו - בוצעו באמצעות נגזרות שונות של גז הכלור, הגז הראשון ששימש אי פעם כנשק כימי.
ההסכם לא עסק בנגזרות השונות של הכלור, שהוא חומר זול ונפוץ בתעשייה. על כן, אין ממש דרך לפקח עליו, בלי להחזיר מדינה לימי הביניים, מבחינה תעשייתית.
באופן יחסי, הוא הרבה פחות אפקטיבי מהגזים שפותחו במיוחד למטרה זו. ההשפעות שלו עדיין נוראות, אבל נדרשת כמות גדולה, במכלים גדולים, כדי ליצור אפקט משמעותי. זה לא משהו שאפשר לשים כמות משמעותית שלו בפגז או רקטה קומפקטית.
[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
השימוש המוגבל של אסד בסארין מעיד שהוא מצוי עדיין בידיו במשורה. זוהי העדות הטובה ביותר לכך, שההסכם לפרוק סוריה מנשק כימי היה אפקטיבי מאוד, ואחת הנהנות העיקריות ממנו היא מערכת הביטחון הישראלית, שבזכותו, מאוימת הרבה פחות בתחום הלוחמה הכימית.
להסכם הגרעין שנחתם עם איראן בעיות משלו, אבל, לא נכון להשוות בין ההסכמים.
