[התמונה המקורית: צילום מסך מסרטון היו טיוב: LEGO CITY POLICE STORY]
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
ב- 12/3/18, פרסם עו"ד פיני פישלר מאמר באתר "מחלקה ראשונה" (נוסח מקוצר פורסם בעיתון, 'ישראל היום'). מפאת חשיבותו של הנושא - והמאמר - ללימודי המשטרה, ביקשנו וקיבלנו רשות לפרסם מאמר זה גם כאן:
עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בתקופתו של בנימין זיגל. בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה. מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.
[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]
* * *
התקווה ושברה
ראשית דבר, נעמיד דברים על מכונם: על פי החלטת ממשלת ישראל, כדרג הממנה מפכ"ל במדינת ישראל, תוקף המינוי של רונן [רוני] אלשיך, כמפכ"ל המשטרה, הינו, החל מיום 11/11/2015 עד ליום 11/11/2018. למדקדקים, "תזוזת" החודש החסר, הוא חודש דצמבר, בא רק לאור אותו השבר הזכור, ברגלו, ערב כניסתו המתוכננת, לתפקיד, מגובס, מדדה על קביים ומעוטר בדרגות רב ניצב, בטקס חגיגי ומחיוך, כשהכל נוטעים בנו תקוות (שנתבדו ברבות הימים ושנתבררו כתקוות שווא - בעלמא).
רוני אלשיך הוצג כ"עילוי", כ"מחונן", כ"גאון"... איש הצללים - ה"שו - שו", שבכוח כישוריו וניסיונו יצליח להושיע ולחלץ את המשטרה החבולה, משברונה, מקלונה, מבושתה, מימי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו (שהבטיח "מפנה" ולא קיים), על שבעת ניצביו ה'מהוללים', חברי סגל הפיקוד הכללי (הספ"כ), ש'טסו' הביתה – כטיל בליסטי - בבושת פנים, זה אחר זה, כאותו מגדל קלפים המתפרק, הקורס אל עברי פי פחת.
אלא, שהיה זה, רק תחילתו של אותו שבר קולוסאלי, ממשי ומוחשי, אם תרצו, האות, הסימן, שהפך במרוצת ימי כהונת רוני אלשיך, לשבר טוטאלי, וורסטילי, רב תחומי, כדי דרדור המשטרה ואמון הציבור בה, לכדי אותו שפל חסר התקדים בתדמית (31% בלבד מאמינים במשטרה - על פי הסקר המדאיג האחרון).
רוני אלשיך טוען, מצהיר ומעיד על עצמו, בסופרלטיבים עצמיים, כי ביצע "מהפיכות רבות" . אלא, שלא ראינו, גם לא מצאנו ולו "מהפיכה" קטנה אחת - בולטת, משמעותית, מוחשית, ממשית - חיובית לרפואה (אגב: על: "הצנע לכת" למדת? שמעת? על: "יהללך זר ולא פיך" – למדת?).
- מצאנו רק את 'פלופ' פרשת ניצב רוני ריטמן וביקורתו הנוקבת של בית המשפט העליון אודות ההתנהלות הקלוקלת;
- 'פלופ' פרשת אום אל חיראן;
- 'פלופ' פרשת ה'הצתות' בצפון הארץ, שלא היו;
- 'פלופ' פרשיות ההדלפות, החוזרות ונשנות, תדיר, בינות לחדרי החקירות;
- 'פלופ' פרשת הריאיון המתנשא, המתהדר, המנופח והמיותר אצל אילנה דיין ב'עובדה' (פרי ליווי צמוד של למעלה משנה!);
- 'פלופ' פרשת ה"מעקבים מצד חוקרים פרטיים אחר חוקרי המשטרה בתיקי בנימין נתניהו";
- פרשת תת ניצב גיא ניר, הוא ראש חטיבת המודיעין, החטיבה הרגישה ביותר במשטרה, זה היושב בבית תחת חופשה כפויה כבר כ- 30 חודשים, על חשבוננו, והמתחולל בה, פנימה, את פרשת הכפשתה, דק עד דק, של הקצינה רב פקד צ' והצגתה כ'עבריינית', רק משום שהעזה להתלונן כנגד הקצין הבכיר רוני ריטמן;
- פרשת העסקתו של היועץ החיצוני, מר ליאור חורב, והעלויות הכרוכות בהעסקה זו;
הכל, כמפורט, פרשה אחר פרשה, מחדל אחר מחדל, עוולה אחר עוולה, כמידי חודש בחודשו – בחוברת "משטרת לואי דה פינס" המחזיקה החודש 'רק' 4420 עמודים...
[לדוח פישלר של חודש מרץ 2018, לחצו כאן] [לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]
הנה, רק תמול שלשום, נעצר סא"ל [במיל.] אבי פרחן, מעצר שווא, רק כי נשא את דגל ישראל, כשהלך בשולי השוליים של כביש מבלי להפריע, לאיש. רק תמול שלשום, ראינו את דרום הארץ, כמערב פרוע, תוך ירי באש חיה מתוך רכבים דוהרים, גם על מדרכות, להמחיש כי אין משטרה בישראל, כל דאלים גבר, אין דין ואין דיין, איש הישר בעיניו יעשה...
[בתמונה: ההפקרות בדרום - איש הישר בעיניו יעשה... (צילום מסך מתוך סרטון יו טיוב)]
ה'אתרוג'
בימי אלשיך, מצאו עצמם חקלאי ישראל, לא עוד תחת "פשיעה חקלאית", אלא תחת 'טרור חקלאי'. והוא, אלשיך, סומך ידיו על אמנון אברמוביץ, המוזעק שלשום לאולפן, ומבלי להחזיק ולאחוז בידיו מסמך רשמי, מוסמך, מפורט, ממהר להצהיר קבל עם ועולם, כאילו בא מ'פי הגבורה' – אודות: "ירידה חדה בפשיעה בימי אלשיך".
האמנם? אלא - וזאת אמנון אברמוביץ לא ידע - כי הח"מ, רק שלשום, פנה למטה הארצי, למדור חופש המידע, בתזכורת חוזרת לשאילתא, מה טעם, מה העילה ומה הסיבה לכך, שהשנתון הסטטיסטי של שנת 2017, זה האמור לנתח את "ביצועי" המשטרה, טרם פורסם בציבור, זאת עד לרגע זה ממש - לאמור, כהאי לישנא: "מה יש לכם להסתיר?" "וממה נובע השיהוי?".
אגב, גם דו"ח הנזיקין של משטרת ישראל – לשנת 2017 - זה שטרם פורסם עד הנה, אף הוא נתבקש ונדרש - באותה הנשימה ממש. גם אותו ביקשתי – גם אותו לא קיבלתי - כי גם אותו, כך נדמה, מבקשים המה, שם, להסתיר מידיעת הציבור ולא בכדי, רק כי במיליוני ₪ עסקינן.
במבחן התוצאה, נכשל רוני אלשיך כישלון קולוסלי. אבל הכשלון - במבחן הבדיעבד - של אלה שמינו אותו גדול יותר. היה זה מינוי שגוי - מוטעה - חפוז - שבא מיד אחר "פרשת" גל הירש...
[להרחבה על טרפוד מינויו של גל הירש, לחצו כאן]
מעתה אמור: אין כל סיבה, לא טעם, לא צידוק ולא עילה, להאריך את כהונת אלשיך, לא בשבוע, לא בחודש, לא בשנה. ההיפך, שגיאות - כמו גם טעויות - יש לתקן, באומץ לב, מהר ככל שניתן, בבחינת: יפה שעה אחת קודם.
שיטור הוא מקצוע
שוטר, אגב, הוא מקצוע. מקצוע ממש. שיטור אינו 'הובי' ואינו תחביב. משטרה אינה משחק "לגו" לשחק בו; משטרה אינה משחק שעשוע של "שוטרים וגנבים"; ורוני אלשיך, בכל הכבוד, אינו אוחז במקצוע המתאים. ממש כשם שאינו כשיר לפקד על טייסת ה – 35 F. אין לו, בכל הכבוד, לא את הידע הדרוש, לא את ההכשרה והבקיאות הנחוצים בתחום השיטור, לא את הכישורים הצריכים בתחום, כמו גם לא את הניסיון המצטבר, בעבודת משטרה, כזה הצריך והנחוץ לפקד על משטרה בישראל.
הפקידו בידיו נכס – ארגון חשוב ומורכב – כאותו מינוי מוטעה ידוע - תוצר ה'עיקרון הפיטרי' - והוא, כך מסתבר, במבחן התוצאה, לא צלח [בלשון המעטה] בפיקוד עליו. לא היה זה המקצוען, שיבוא לאסוף, לתקן את השברים, לבנות משטרה לתלפיות, ולהוכיח תוצאות ["קבלות"] באותות ובמופתים.
לא בכדי, הבין השר לבט"פ, גלעד ארדן, גם אם באיחור ניכר, כי הניסיון הנפסד להביא אדם מחוץ למערכת - אשר בכוחו להושיע ולרפא - לא צלח, בלשון המעטה; ויש למצוא, כעת חיה, את זה הראוי, דווקא מבין שורות ניצבי המשטרה; בבחינת: "הדרא קושייא לדוכתא".
[בתמונה משמאל: געגועים לבנצי סאו... הצילום: דוברות המשטרה]הלקח אולי נלמד, אבל המחיר – המחיר יקר וכבד מנשוא, ומי ישורנו. אז, שעה לפני ששגו השוגים במינוי אלשיך, היה להם אחד כזה מתחת לידם ממש, בשל ומוכן, ראוי ומקצועי: ניצב בנצי סאו שמו. אז, מ"מ המפכ"ל.
[למקור התרשים לחץ כאן]
[להרחבה על 'העיקרון הפיטרי, לחצו כאן]
הראו לו שם - את הדרך הביתה – כי נמצא "ראוי יותר" - וחבל. אז אחרי ה"מפנה" שלא היה, בא אלשיך עם ה"תפנית" שלא היתה, התרברב ב"מניעה המצבית", כסיסמה בעלמא, חסרת הכיסוי, ונותרנו לנו, עם ייאוש תסכול ואכזבה, אך עם תקווה, במחליף, שיבוא להגשימה.
