[כרזה בנושא 'שקרים כחולים'... למקור, לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
.* * *
התרבות המשטרתית וקוד הנאמנות
לשקר למען הצלת שוטר אחר זו התרבות הארגונית של כל משטרה וכל שוטר מפנים זאת בתהליך הסוֹצְיָאלִיזָצְיָה לארגון. בישראל הוחמרה הבעיה פי כמה וכמה, בשל החיבור החזק לקוד הנאמנות, זוהי הסיבה מספר אחת למעמדה הנוכחי של משטרת ישראל ולקשיים שהיא חווה ביחסיה עם הציבור.
קוד הנאמנות (Code of Loyalty), כמו תרבות השקר הוא מאפיין של התרבות הארגונית המשטרתית, ויש לו השפעה ישירה על תרבות השקר. על השוטר / קצין המשטרה להיות נאמן. למי?
בראש ובראשונה לחבריו ולמפקדו הישיר, זוהי ברית בלתי כתובה, לפיה יפגין השוטר נאמנות לחבריו ולמפקדו; והמפקד יתגמל אותו על בסיס נאמנותו. זוהי תופעה ששורשיה נעוצים בצבאות של העת העתיקה ושל ימי הביניים...[להרחבה בנושא התרבות הארגונית של השוטרים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]
אולם, חובתו ונאמנותו של השוטר חייבת להיות קודם כל לאמת, בהקשר זה ראוי לזכור את קביעת ועדת קרמניצר, בעניין זה, שקבעה כי נאמנות זו גוברת במשטרה על הנאמנות לארגון ולחוק, הפחד מהתיוג כ"מלשן" אסור לו להרתיע שוטרים מלדבוק באמת. השוטר הנמצא בדילמה צריך לבחור בין נאמנותו לשוטר עמית, לבין נאמנותו לחוק, לאמת ולערכי המשטרה הכתובים. לצערנו ברוב המקרים ההכרעה היא להעדפת השקר...
לפטר!
לאחרונה פורסם באתר 'פוסטה' כי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, ממליץ לקבוע הנחייה מערכתית כי שוטר שהורשע בבית משפט או בהליך משמעתי בעבירות שיבוש מהלכי משפט, לא יהיה ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל (קריסטל, 2018).
[לכתבה המלאה של קריסטל ב'פוסטה', לחצו כאן]
הנציב התייחס לתלונה שהוגשה בגין אלימות שוטר כנגד אזרח וכתיבת דו"חות פעולה שקריים. מדובר בתיק בו השוטר הורשע בתקיפה ובעבירת שיבוש. השוטר נגח ברוכב אופנוע שסירב לביצוע חיפוש לא חוקי על גופו. במהלך חקירת מח"ש, הודתה שותפתו של השוטר, שהייתה איתו במקום והייתה עדה למתרחש, כי פנתה לשוטר וביקשה שיכתיב לה מה לכתוב בדו"ח הפעולה כי... "לא רצתה לסבך אותו" (קריסטל, 2018).
בהנחיית השוטר, השוטרת שיקרה וכתבה דו"ח המתואם איתו לפיו השוטר "היכה את הרוכב בראשו עקב סירובו למעצר". כפועל יוצא, בוצע מעצר שווא: רוכב האופנוע נעצר בחשד לאיומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור ונכלא (קריסטל, 2018).
השוטר נשפט ופוטר וכנגד השוטרת שהודתה כי מסרה דוח שקרי לא ננקטו צעדים כלשהם, לפי החלטת מח"ש - עניינה יועבר לבחינת מחלקת המשמעת בלבד. בשל כך, הוגשה לרוזן תלונה על ידי בא כוחו של האזרח שהותקף על ידי השוטר, עו"ד אייל אבולפיה (קריסטל, 2018).
רוזן כתב בהחלטתו לאחר שבחן את הדברים, כי "מצטיירת תמונה קשה וקודרת, לפיה שני שוטרים פעלו במסגרת תפקידם בצוותא לשיבוש מהלכי משפט... מדובר בעבירה חמורה, שעלולה הייתה להוביל אזרח אל מאחורי חומות הכלא בד בבד לפטירת שוטר עבריין מאחריות למעשה תקיפה כנגד אזרח" (קריסטל, 2018).
בפניה שהעביר לפרקליט המדינה שי ניצן, ביקש רוזן לשקול את הצעדים הראויים להינקט נגד השוטרת (קריסטל, 2018).
יתר על כן: "נוכח המסר החד והברור שיש להעביר באמצעות מקרה זה לכלל השוטרים ולציבור" המליץ הנציב לבחון את גיבושה של הנחיה מערכתית חדשה לפיה שוטר שהורשע בבית משפט או בהליך משמעתי בעבירות שיבוש מהלכי משפט, יפוטר ממשטרת ישראל! (קריסטל, 2018).
חבל שאין חשיפה גדולה יותר לאתר