תקציר: בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…

עודכן ב-26 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מרד בר כוכבא הוא המרד היהודי השלישי באימפריה הרומית בטווח של כשישים שנה. הוא נעשה בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-‏136 לספירה. בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. 

בר כוכבא תכנון את המרד זמן רב מראש. הוא ניצל את העובדה שהכוחות הרומיים היו קטנים יחסית, ובתבונה הרחיק אותם מאזורים אסטרטגיים באמצעות מרדף עקר אחר כנופיות שודדים יהודיים, שהיתלו בהם. הוא בנה על העובדה, שהרומים עסוקים בבעיות אי שקט אחרות ברחבי האימפריה, ויניחו לעצמאות היהודית.

זו הייתה הנחה שגויה ונאיבית. לאימפריה הרומית לא הייתה שום כוונה להשלים עם המצב החדש, ועם המסר שיעביר ליתר העמים שתחת שליטתה. אבל מושגי הזמן והמרחב של הימים ההם שונים מהיום, והמדינה היהודית הרוויחה שלוש שנות עצמאות, שהיוו את היו תקופת העצמאות האחרונה של העם היהודי בארץ ישראל, עד הקמת מדינת ישראל כעבור יותר מ-1,800 שנים (ויקיפדיה).

המפה שלמטה מתארת את התכווצות המדינה היהודית על ידי הרומאים עד לשלבים הסופיים של המרידה. לאחר "המרד הגדול" בוטלה האוטונומיה היחסית ממנה נהנתה האוכלוסייה היהודית ביהודה, והיא הפכה לפרובניקיה סנאטורית, שבבירתה ירושלים חנה לגיון רומאי. הערים יפו (פלאוויה יופה) ושכם (פלאוויה נאפוליס) הוקמו מחדש כערים הלניסטיות. לגיון רומאי שני הוצב בצפון ארץ ישראל (ויקיפדיה).

"גשר על חצי נהר"?

בספרו : "חזון, לא פנטזיה", גייס האלוף יהושפט הרכבי את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות: 

"מרד בר כוכבא ממחיש את הצורך לנסות לראות את המשמעות של כל פעולה לטווח הרחוק ביותר, ולהיזהר מבניין גשר עד חצי הנהר..." (שם, עמ' 160).

משמע, האלוף הרכבי תיאר מעשה אסטרטגי בלתי אחראי כדומה לבניית גשר שאינו מגיע מעבר לחצי הנהר: "בין הצלחה מדינית וצבאית לבין מפלה יכולה אפוא להבדיל תקלה שלא נחזתה. אולם, עלינו להבחין איכותית בין סוגי תקלות. לא דומה תקלה שנבעה מתנאי שהיה קיים אותה שעה יתמיד - והוא נעלם, לתקלה שנגרמה כתוצאה מציפייה שייווצר תנאי כיש מאיין." (שם, עמ' 171).

מי שיצא נגד תאוריה של הרכבי הזו הוא האלוף במיל' גרשון הכהן. לטעמו, בפעולה בשדה האסטרטגי - בניגוד למשל לבניית גשר - המערכת כולה נתונה להתהוות מחודשת. זו ייחודה של תופעת ההתהוות, שהיא מחוללת תנאים חדשים וישויות חדשות בבחינת יש מאיין. זו לדוגמה טבעה של פעולה במערכת אקולוגית. הרכבי לטעמו של הכהן, מתכחש למהותה של תופעת ההתהוות (או ה- Emerging Phenomena - המוכרת כיום כמרכיב מרכזי בתאוריה של פעולה במערכות מורכבות; ודווקא בפוטנציאל ההתהוות טמון סוד ההתנהלות האסטרטגי.

רוצה לומר, בר כוכבא הניע תהליך, בתקווה שהנסיבות יניעו אותו לכיוון הנכון. לא ניתן לנבא מראש מה יהיו תוצאותיה של פעולה כזו. לכן, האשמתו של בר כוכבא היא האשמה שבדיעבד. הוא נעזר לצורך כך באמירת הרמב"ם, "מתי יודעים שמשיח הוא משיח? אם הצליח!" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"א).

לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון

אבל בר כוכבא עבר בכל זאת על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה.

מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה. המחירים הללו היו ידועים מראש. על כן, חוששתני שאני בסוגיה זו עם יהושפט הרכבי.

[דעה שונה על מרד בר כוכבא, כסיכון מחושב או הימור, ראו במאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?']

[לסדרת מאמרי ל"ג בעומר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרי ל"ג בעומר.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא 'התהוות'.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: מרד בר כוכבא.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יהושפט הרכבי (1982), חזון, לא פנטזיה, ירושלים: דומינו.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2018), 'הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות ובר כוכבא. סיכון מחושב או הימור?, ייצור ידע, 7/3/18.