[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה מדהימה: חמאס זועק מתחת לכל עץ רענן, שהוא מבקש הסדרה ארוכת טווח עם ישראל. משמע, קיומה של 'הודנה' ארוכת טווח, לעשרות שנים. הוא גם מבין, ש'אין ארוחות חינם' ויש לכך מחירים.
אבל, ישראל מסרבת; ולכן, זוכה לביקורת שמתחזקת יותר ויותר אצל חלק מאנשי התקשורת הישראלית. האם היא פועלת נכון?
כמו תמיד, הדרך לבחון - האם צעד אסטרטגי הוא צעד נכון מבחינת ישראל - היא הצבתו בהקשר לאינטרסים החיוניים של ישראל.
אינטרסים לאומיים מהם?
אינטרסים לאומיים - או אינטרסים חיוניים או מטרות לאומיות - הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד הלאומי של מדינה. צורכי העל הללו נובעים מאיומים המונחים לפתחן של מדינות.
פרופ' ברנרד ברודי, מומחה בינלאומי בתחום האסטרטגיה - טען בספרו, מלחמה ופוליטיקה (ראו תמונת כריכה משמאל) כי אינטרסים לאומיים הם אלה "שאנו מוכנים להילחם למענם... גם מלחמה כוללת"!
על פי הגישה הגאוגרפית ביחסים הבינלאומיים, האינטרסים הלאומיים נקבעים, במידה רבה, על ידי הגאוגרפיה והדמוגרפיה של מדינות. דרגת החיוניות של האינטרסים הלאומיים נקבעת בהתאם לתודעה ההיסטורית של המדינה ולשאיפותיה הלאומיות.
אינטרסים לאומיים מוגדרים על ידי ההנהגה הלאומית, במסגרת הערכת מצב ותכנון לאומי. היא המגדירה מהם האינטרסים הלאומיים החיוניים, אשר איום בפגיעה בהם עלול להביא להפעלת כוח כדי להגן עליהם.
[להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא האינטרסים הלאומיים של ישראל, לחצו כאן]
האינטרס הלאומי של ישראל בסוגיית עזה
אינטרס ראשון במעלה עבור ישראל הוא פיצול המחנה הפלסטיני וחולשתו. יצירת מדינה פלסטינית גדולה, הכוללת את שטחי עזה, יהודה ושומרון וירדן (כ- 80% מתושבי ירדן הם פלסטינים) הוא סיוט עבור ישראל, שעלול ליצור אירידנציה (רצון של ערביי ישראל להתאחד עם מדינת האם). זו הסיבה העיקרית לכך, שישראל נמנעה מהקרסת שלטון החמאס במבצעים האחרונים בעזה.
יתרה מכך: הרשות הפלסטינית היום מסוכנת לישראל יותר מהחמאס, כיוון שהיא קוראת תגר בינלאומי על הלגיטימיות שלה.
האם הסדרה של יחסי ישראל חמאס משרתים את האינטרס הלאומי הזה? לכאורה כן. כי זה יחזק, לכאורה, את הפיצול הפלסטיני.
[בתמונה: הכוחות המזוינים הפלסטינים - למנוע בטווח הקצר נפילה של יהודה ושומרון בידי חמאס]
אז למה ישראל מסרבת?
הסיבה לכך היא המאבק המתקרב, על ירושת אבו מאזן. חמאס מתכונן ככל יכולתו לרגע המבחן הזה. אם הוא יגיע להסדרה עם ישראל, הוא יתחזק בדיוק ברגע הלא נכון, ויוכל לתבוע בהצלחה את יהודה ושומרון (שהרי, גם ישראל הגיעה איתו להסכם והוא הוכיח את יכולתו להבטיח ביטחון...), תוך שהוא מקבע את הלגיטימציה שלו בבחירות, ומכיל את ההסדרה גם על שטחים אלה.
משמע, אם נלך בטווח הקצר להסדרה עם חמאס, אולי מנענו מאבו מאזן לאחד את שטחי הפלסטינים, אבל נחזק את האפשרות שיאוחדו תחת שלטון חמאס!
על כן, מוטב להמתין, עד שאבו מאזן יסיים את הקדנציה הנוכחית שלו על פני האדמה; לסיים את הסאגה של בחירת יורש - איש פתח, מהגווארדיה 'הרגילה' ביהודה ושומרון - ואז להסדיר.
ואם תהיה מלחמה באמצע - זה חלק מהמחיר שמשלמות מדינות להשגת יעדיהן ארוכי הטווח, וגם אז צריך להיזהר, ולא להכריע...
אינטרס ראשון במעלה עבור ישראל הוא פיצול המחנה הפלסטיני וחולשתו??? יש כאן בלבול בין אמצעי לבין מטרה.
חולשת המחנה הפלסטיני יכולה להיות גם התפרקות כוללת של הממשל בגדה, ואז השתלטות של החמאס, או פשוט מלחמת כנופיות.
פלסטינים מפוצלים הם עדיין פלסטינים – מיליוני אנשים שחיים איתנו באותו שטח אדמה וצריך להגיע איתם לאיזשהו סוג של הסדר או גבול. החלשה שלהם פרושה גם הטלת הטורח בניהול חייהם על ישראל – פרוש הדבר סיפוח אוכלוסיה זו לישראל ושינוי אופיה הדמוגרפי.
אינטרס ראשון במעלה של ישראל זה חיזוק מחנה השלום הפלסטיני (אם יש דבר כזה בכלל עדיין), והפרדות למשך עשרות או מאות שנים מהם- עד שיוכלו לשקם את החברה שלהם לחברה שאינה מבוססת על שנאת ישראל ושלילתה. אין גם רע בזה שעזה תחבור למצרים ויהודיה ושומרון לירדן. לא מזיק לנו – ספק אם יקרה. וכן גם אם זה יקרא ספק גדול אם ערביי ישראל ירצו לחבור לגוף כזה – כמו שאינם ששים להגר למדינות ערב.
חמאס אכזרית ולא מוכנה למסור מידע על אזרחינו השבויים בידה ואלה לא פני אנשים להסדר! לכן אני לא רואה בארגון טרור זה פרטנר להסדר!