[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
אני עדיין מתפעם מהיכולת של האייפד לשמש כפלטפורמה לקריאת ספרים דיגיטליים. העברתי עכשיו טיסה שלמה (low cost) עם אייפד בלבד, וחמישה ספרים שונים. אין סיכוי שהייתי מסוגל לשאת אותם איתי בגרסת הנייר - אבל הם כולם התלוו אליי באייפד, לצד עוד כמה עשרות ספרים דיגיטליים שמחכים לתורם.
אנשים תמיד שואלים אותי איך צריך להיערך לעתיד, והתשובה הכללית שאני נותן היא שכאשר הטכנולוגיות והנורמות משתנות במהירות, אנחנו צריכים להחליט מה לשמר וממה להיפטר. הספרים הדיגיטליים משמשים דוגמה טובה לדרך בה אנו צריכים לעשות זאת: אנחנו נפטרים מהמוץ, מהחלקים הלא-חשובים בספרים. מהות הספר, אחרי הכל, היא ביכולתו להעביר אותנו לעולם אחר: להכניס אותנו לסיפור הרפתקה, או לשתף אותנו במחשבותיהם ורעיונותיהם של הוגי-דעות שחיו לעתים לפני מאות ואלפי שנים.
את המהות הזו אנו צריכים לשמר. לא את עיסת העץ שהולבנה בכלור, ושאנו קוראים לה "נייר". גם לא את הכריכה הקשה או את הדבק שמצמיד אותה לדפים. אין שום חשיבות באמצעים הללו המשמשים רק לנשיאת המסר, ואין שום צורך לשמר אותם בהיסטוריה, ממש כפי שאיננו צריכים להמשיך לכתוב מגילות מעור עזים שרוכך בשתן וגולגל פעמים רבות מסביב למוט.
[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
אם אתם אוהבים דעת, רודפים אחר הדמיון, צמאים להרפתקה - אל תוותרו לעצמכם: הורידו עוד היום אפליקציה לקריאת ספרים לאייפד (יש כאלו שאפשר גם לחבר לספריות וכך להוריד באופן חוקי ספרים חדשים בקלות של החלקה על המסך), וצאו למסע בין כל העושר הרוחני והמחשבתי שהאנושות צברה - ויכולה להציע לכם על גבי מכשיר דק אחד.
או שתרכשו לכם ספר אחד ויחיד מנייר. אני יכול להעיר בנבזיות שאתם מכורים לריח הכלור ולניחוחו של עץ הנרקב באיטיות, אבל האמת היא שגם אני מהקשישים שאוהבים את התחושה של ספר עתיק בידיים. פשוט גיליתי שאני אוהב ידע יותר משאני אוהב עצים מתים.
כך או כך - רק תמשיכו לקרוא.
קשה לעשות החלפות בספרים דיגיטלים. די חסמו את השיטה
במערכות מורכבות ידוע שכדאי לשמור על מגוון. היתרון של ספרים ישנים לדוגמה הוא שניתן להשתמש בהם גם בסביבה שבה אין חשמל, ועם טכנולגיית נייר ודיו טובה הם יכולים להשמר במשך מאות שנים. לעומת זאת דיסק אלקטרוני מחזיק מעמד 30 שנה.
מנקודת מבט זו יש טעם לשמור חלק מהידע שלנו – במיוחד הידע החשוב יותר – דווקא בספרים "ישנים" ולא רק בספר אלקטרוני.
אהבתי…